6 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב 2026 יינעל היום, אחרי שבוע של קולנוע מעשיר, מעורר דיון ובמקרים רבים גם תמונה מדאיגה על המצב בעולם ובארץ. הוא היה יותר מגוון מכמות הסרטים החלקית עליה הספקתי לכתוב, בהמלצות מקדימות ובשני דיווחים במהלכו. פוסט זה ישלים רק חלק מן הסרטים עליהם אני רוצה לכתוב, בפרויקטים אחרים אגע אולי בעתיד. כמה מן הפרויקטים שיותר אהבתי, בעיקר בנושא מוזיקה,… להמשך קריאה
3 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב כבר חצה את נקודת האמצע וצברתי סרטים רבים עליהם טרם כתבתי, כאשר לפרקים החוויה המצטברת של מבט על מבטים במציאות בארץ ובעולם יוצרת התמודדות ישירה ומורכבת עם מציאות לא פשוטה, באופן שמכביד על הנפש, אבל בסופו של דבר גם מעניק כוחות להתמודדות. או כך אני מקווה. בכל מקרה, בסקירה זו מבט על שני סרטים קצרים ושני סרטים ארוכים,… להמשך קריאה
31 במאי 2026 מאת עופר ליברגל
כשבועיים לפני פסטיבל דוקאביב, שהתחיל ביום חמישי ה-28.5 ויסתיים בשבת ה-6.6, נפצעתי ביד. זה כבר לא כואב רוב הזמן, אבל אני כן מרגיש את הכאב בתנועות מסוימות. לפעמים גם כשאני מוחא כפיים. ובפסטיבל עתיר בבכורות ישראליות, אני לא יכול להימנע ממחיאות כפיים לחלוטין. אולם, אני מבקש את סליחת יוצרי הסרטים אם לפעמים אני מקצר במחיאות הכפיים, או מוריד מן העוצמה.… להמשך קריאה
6 בדצמבר 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל סולידריות 2025 לקולנוע וזכויות אדם נפתח ביום חמישי, בתקופה קשה מאי פעם למצב זכויות האדם בעולם ובארץ, במגוון תחומים. רבים מהם הוזכרו בערב פתיחה אמוציונלי, בו רוב הדוברים הזכירו את המלחמה בעזה שממשיכה לגבות קורבנות, ונזק מתמשך לכל הצדדים. הוזכרה גם התערבות הממשלה בשלל תחומים, כולל חופש המחאה וקיום אירועי תרבות, והאיום המסורתי על תקצוב הפסטיבל הזה, איום שהפוליטיקאים… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
תם ונשלם פסטיבל הסרטים חיפה 2025, פסטיבל בסימן השיבה הביתה של כל החטופים שנותרו בחיים, התקווה להשבת הגופות והמשך של שקט ממלחמה. עבורי הפסטיבל היה מעייף ועמוס (גם אם לא קרוב לשיא מבחינת הספק הסרטים), וגם לא מאוזן בתכנון שלי מבחינת המועד בו צפיתי לראשונה בסרטים המדוברים ביותר בו. פרט לסרטים בהם צפיתי לפני הפסטיבל, ייתכן ואת רוב הציפיות בסרטים… להמשך קריאה
13 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הסרטים חיפה צפוי להינעל ביום שלישי בערב, בצאת חג שמחת תורה. דומה (טפו טפו טפו) שאכן ניתן לכנות אותו חג, לרגל התמונות המרגשות של שובם של החטופים. ביום ראשון בערב חולקו הפרסים בתחרות הקולנוע הישראלי והוכרזו הזוכים גם בתחרויות נוספות, אז נפתח את הפוסט בפירוט הזכיות ואחריה גם אתן את הסקירה שלי לזוכה הגדול, בו צפיתי בכלל בהקרנות אקדמיה… להמשך קריאה
11 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הסרטים חיפה כבר עבר את נקודת האמצע ומחר (יום ראשון) גם יחולקו בו הפרסים בתחרויות השונות. אני ממשיך לצבור סרטים ולדווח בינתיים בקצרה על חלקם, בתקווה שעל אחרים ארחיב בהמשך. זה הדיווח הרביעי שלי מהפסטיבל, לא כולל פוסט המלצות מקדים, ואת הכל אפשר לקרוא בתגית הרלוונטית. פאדיה לפעמים, מול מציאות קשה, השיקוף הטוב ביותר הוא לא חיקוי אלא יצירה… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
לפעמים, רגעים מרגשים בפסטיבלי קולנוע מגיעים במקומות שלא בהכרח תוכננו מראש, והם לא חלק מן הסרטים. באחר הצהריים של התשעה באוקטובר, לפני הקרנה של סרט בינלאומי באולם האודיטוריום הגדול והדי גדוש, הופיעה השקופית למען החזרת החטופים, המוכרת לצופים הקבועים של הפסטיבל שמילאו את האולם. החל גל מחיאות כפיים ותשואות קולני, לכבוד החזרה הצפויה של השבויים וסיום המלחמה. האומנם אכן נגיע… להמשך קריאה
9 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל חיפה הנוכחי ייזכר, בתקווה וכנראה, כזה שבמהלכו למדנו על השגת ההסכם לסיום המלחמה הקשה וחזרת החטופים, שנתיים אחרי שפסטיבל חיפה 2023 עמד בצל אירועי תחילת המלחמה. גם הסרטים הישראלים שהוקרנו ויוקרנו מתכתבים עם המתרחש בשנתיים האחרונות, אפילו כאלו שתוכננו קודם או שהעיסוק שלהם בה אנו ישיר רוב הזמן. כמו שני סרטים עמם אפתח את הדיווח הנוכחי, שיסתיים בקולנוע האמריקאי.… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2025 מאת עופר ליברגל
ביום ראשון בערב נפתחה המהדורה ה-41 של פסטיבל הסרטים בחיפה, בטקס שעמד בסימן קריאה לסיום המלחמה והשבת כל החטופים. עוד בטקס, ראש העיר יונה יהב סיפר בחביבות על הקמת הפסטיבל והחשיבות של מוכרי הפלאפל בגיוס התקציב הראשוני, דבר שהתכתב עם הכיבוד למוזמני אירוע הפתיחה. אולם, בטקס בו מוני מושונוב ושלמה בראבא מקבלים פרס מפעל חיים, אף אחד לא מסוגל לגנוב… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2026 יינעל היום, אחרי שבוע של קולנוע מעשיר, מעורר דיון ובמקרים רבים גם תמונה מדאיגה על המצב בעולם ובארץ. הוא היה יותר מגוון מכמות הסרטים החלקית עליה הספקתי לכתוב, בהמלצות מקדימות ובשני דיווחים במהלכו. פוסט זה ישלים רק חלק מן הסרטים עליהם אני רוצה לכתוב, בפרויקטים אחרים אגע אולי בעתיד. כמה מן הפרויקטים שיותר אהבתי, בעיקר בנושא מוזיקה,… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב כבר חצה את נקודת האמצע וצברתי סרטים רבים עליהם טרם כתבתי, כאשר לפרקים החוויה המצטברת של מבט על מבטים במציאות בארץ ובעולם יוצרת התמודדות ישירה ומורכבת עם מציאות לא פשוטה, באופן שמכביד על הנפש, אבל בסופו של דבר גם מעניק כוחות להתמודדות. או כך אני מקווה. בכל מקרה, בסקירה זו מבט על שני סרטים קצרים ושני סרטים ארוכים,… 
כשבועיים לפני פסטיבל דוקאביב, שהתחיל ביום חמישי ה-28.5 ויסתיים בשבת ה-6.6, נפצעתי ביד. זה כבר לא כואב רוב הזמן, אבל אני כן מרגיש את הכאב בתנועות מסוימות. לפעמים גם כשאני מוחא כפיים. ובפסטיבל עתיר בבכורות ישראליות, אני לא יכול להימנע ממחיאות כפיים לחלוטין. אולם, אני מבקש את סליחת יוצרי הסרטים אם לפעמים אני מקצר במחיאות הכפיים, או מוריד מן העוצמה.… 
פסטיבל סולידריות 2025 לקולנוע וזכויות אדם נפתח ביום חמישי, בתקופה קשה מאי פעם למצב זכויות האדם בעולם ובארץ, במגוון תחומים. רבים מהם הוזכרו בערב פתיחה אמוציונלי, בו רוב הדוברים הזכירו את המלחמה בעזה שממשיכה לגבות קורבנות, ונזק מתמשך לכל הצדדים. הוזכרה גם התערבות הממשלה בשלל תחומים, כולל חופש המחאה וקיום אירועי תרבות, והאיום המסורתי על תקצוב הפסטיבל הזה, איום שהפוליטיקאים… 
תם ונשלם פסטיבל הסרטים חיפה 2025, פסטיבל בסימן השיבה הביתה של כל החטופים שנותרו בחיים, התקווה להשבת הגופות והמשך של שקט ממלחמה. עבורי הפסטיבל היה מעייף ועמוס (גם אם לא קרוב לשיא מבחינת הספק הסרטים), וגם לא מאוזן בתכנון שלי מבחינת המועד בו צפיתי לראשונה בסרטים המדוברים ביותר בו. פרט לסרטים בהם צפיתי לפני הפסטיבל, ייתכן ואת רוב הציפיות בסרטים… 
פסטיבל הסרטים חיפה צפוי להינעל ביום שלישי בערב, בצאת חג שמחת תורה. דומה (טפו טפו טפו) שאכן ניתן לכנות אותו חג, לרגל התמונות המרגשות של שובם של החטופים. ביום ראשון בערב חולקו הפרסים בתחרות הקולנוע הישראלי והוכרזו הזוכים גם בתחרויות נוספות, אז נפתח את הפוסט בפירוט הזכיות ואחריה גם אתן את הסקירה שלי לזוכה הגדול, בו צפיתי בכלל בהקרנות אקדמיה… 
פסטיבל הסרטים חיפה כבר עבר את נקודת האמצע ומחר (יום ראשון) גם יחולקו בו הפרסים בתחרויות השונות. אני ממשיך לצבור סרטים ולדווח בינתיים בקצרה על חלקם, בתקווה שעל אחרים ארחיב בהמשך. זה הדיווח הרביעי שלי מהפסטיבל, לא כולל פוסט המלצות מקדים, ואת הכל אפשר לקרוא בתגית הרלוונטית. פאדיה לפעמים, מול מציאות קשה, השיקוף הטוב ביותר הוא לא חיקוי אלא יצירה… 
לפעמים, רגעים מרגשים בפסטיבלי קולנוע מגיעים במקומות שלא בהכרח תוכננו מראש, והם לא חלק מן הסרטים. באחר הצהריים של התשעה באוקטובר, לפני הקרנה של סרט בינלאומי באולם האודיטוריום הגדול והדי גדוש, הופיעה השקופית למען החזרת החטופים, המוכרת לצופים הקבועים של הפסטיבל שמילאו את האולם. החל גל מחיאות כפיים ותשואות קולני, לכבוד החזרה הצפויה של השבויים וסיום המלחמה. האומנם אכן נגיע… 
פסטיבל חיפה הנוכחי ייזכר, בתקווה וכנראה, כזה שבמהלכו למדנו על השגת ההסכם לסיום המלחמה הקשה וחזרת החטופים, שנתיים אחרי שפסטיבל חיפה 2023 עמד בצל אירועי תחילת המלחמה. גם הסרטים הישראלים שהוקרנו ויוקרנו מתכתבים עם המתרחש בשנתיים האחרונות, אפילו כאלו שתוכננו קודם או שהעיסוק שלהם בה אנו ישיר רוב הזמן. כמו שני סרטים עמם אפתח את הדיווח הנוכחי, שיסתיים בקולנוע האמריקאי.… 
ביום ראשון בערב נפתחה המהדורה ה-41 של פסטיבל הסרטים בחיפה, בטקס שעמד בסימן קריאה לסיום המלחמה והשבת כל החטופים. עוד בטקס, ראש העיר יונה יהב סיפר בחביבות על הקמת הפסטיבל והחשיבות של מוכרי הפלאפל בגיוס התקציב הראשוני, דבר שהתכתב עם הכיבוד למוזמני אירוע הפתיחה. אולם, בטקס בו מוני מושונוב ושלמה בראבא מקבלים פרס מפעל חיים, אף אחד לא מסוגל לגנוב…
תגובות אחרונות