• אוסקר 2018/19: רשימת המועמדים המלאה
  • אוסקר 2018/19: הסרטים הקצרים
  • אליטה: מלאך קרב
  • ״קולט״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״אליטה: מלאך קרב״ של רודריגז וקמרון
  • הכהנים הגדולים: פרק בונוס על צמד סרטים קצרים
  • אוסקר 2018/19: פרסי השחקן הראשי ושחקן המשנה
  • אוסקר 2018/19: השחקנית הראשית ושחקנית המשנה
  • ״מרדף קר״, סקירה
  • ״ציפור בשחקים״, סקירת נטפליקס
  • ״מים שקטים״, סקירה
  • (?)חזרה אל 1939 - השנה הגדולה בתולדות הוליווד
  • ?אולי די עם ההגדרה ״היקום הקולנועי של די.סי.״
  • ״מסור חשמלי מקטיפה״, סקירת נטפליקס
  • המועדפת
  • המלצות סינמטקים: מהדורת פברואר 2019
  • אוסקר 2018/19: דירוג כל המועמדים לסרט הטוב ביותר

שמרי נפשך מארנבים: שישה פרקים של טירוף ב"המועדפת"

2 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
כמעט שבוע עבר מאז שצפיתי ב"המועדפת" (The Favourite) ואני עדיין אוסף את המוח שלי מהרצפה. אפילו בתקופה כל כך צפופה בבתי הקולנוע כמו ינואר הנוכחי, הסרט הזה הצליח לשמוט לי את הקרקע מתחת לרגליים, אם כי אני לא מבין למה אני מופתע - בהתחשב בשאר סרטיו של הבמאי היווני יורגוס לנתימוס, היה לי ברור שאוהב את הסרט הזה. פשוט לא… להמשך קריאה

״רומא״, ניתוח סרטו של אלפונסו קוארון

22 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
ראשית, התנצלות. בשלב זה, ייתכן וכבר נאמס לכם לשמוע דעות בעד/נגד/סרט יפה אבל למה להתלהב, לגבי הסרט ״רומא״ (Roma) של אלפונסו קוארון. חלק מן האכזבה של הצופים בסרט יכולה לנבוע גם בגלל עודף השבחים והעיסוק בו, עיסוק אשר התחלתי בו כבר באוגוסט בפסטיבל ונציה, אם כי בניגוד לאחרים נזהרתי ועודני נזהר מהכתרת הסרט לאחד מהכי גדולים של/ב (מלאו את החסר).… להמשך קריאה

קריאות ב"הצד האחר של הרוח" של אורסון וולס

18 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
על ״הצד האחר של הרוח״ (The Other Side of the Wind), סרטו האחרון של אורסון וולס שהושלם השנה שנים אחרי מותו, כתבתי כאשר הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה. זו הייתה תגובה ראשונית וחלקית, מטבעה. מזה מספר שבועות הסרט זמין לצפייה בנטפליקס, יחד עם הסרט התיעודי ״הם יאהבו אותי אחרי מותי״ (They'll Love Me When I'm Dead) שעושה מעט סדר בסיפור הסבוך… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 4: "משאלת מוות"

11 בנובמבר 2018 מאת לירון סיני
כשהתחלתי את הנבירה ההדרגתית בסרטי אונס-נקמה ציינתי שיש אבחנה, בגדול, בין שני סוגים של נקמות. האחת כוללת נקמה של אישה אחרי התקיפה המינית הברוטאלית אותה היא שורדת. השנייה, היא זו שבה האישה לא שורדת, או לכל הפחות לא נמצאת במצב לנקום בעצמה. מי שנוקם "בשבילה" הוא גבר מרכזי בחייה. בינתיים למודל הזה התאים "הבית האחרון משמאל" ועכשיו מצטרף אליו הפרנצ'ייז… להמשך קריאה

"סוספיריה", סקירה ופרשנות

2 בנובמבר 2018 מאת אור סיגולי
זו כבר הפעם השנייה תוך עשרה חודשים שאנחנו עומדים מול סרט חדש של הבמאי האיטלקי לוקה גוואדנינו. לא רע בהתחשב בכך שמתוך ארבעת הסרטים שביים עד שנה שעברה, רק אחד מהם הופץ בארץ ("אני אהבה"). האמת היא ששני סרטיו הראשונים בקושי יצאו את גבולות איטליה: הראשון היה "הפרוטגוניסט" שאפילו גוואדנינו די מתכחש אליו, והשני הוא "מליסה פ." שבו דווקא השקעתי זמן… להמשך קריאה

"כוכב נולד", ניתוח

20 באוקטובר 2018 מאת לירון סיני
הגרסה החדשה של "כוכב נולד" (A Star is Born), כמו קודמותיה, יושבת על כתפי שתי דמויות מרכזיות. בהטעיה סגנונית, היא מתנהלת בבסיסה בדומה לקומדיה רומנטית. שני אינדיבידואלים נפגשים, יש ניצוץ, סיבוך, חיבור, עוד סיבוך, שיחות עם חברים וקרובים שמחצינים בדיאלוג קונפליקט פנימי, עוד חיבור, עוד סיבוך וכן הלאה עד לסוף. בהתאם למוסכמות הדרמטיות הוותיקות, אם זו אכן קומדיה – היא… להמשך קריאה

״בערה״, ניתוח

18 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאי הדרום-קוריאני לי צ'אנג-דונג לוקח את הזמן שלו, לא רק משום שחלפו 8 שנים בין הסרט הקודם שלו לנוכחי. בעוד רוב הסרטים הקוריאנים שזוכים להצפה/עניין בארץ מתנהלים בקצב מהיר וכוללים גם הפתעות של שינויי ז'אנר, הסרטים שלו איטיים ומהורהרים. חובבי קולנוע קוריאני שמראה הרבה אלימות על המסך ימצאו בסרטי צ'אנג-דונג יותר הרהור על אלימות מפעולה של ממש, דבר שהיה בולט… להמשך קריאה

הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – "אכזריות בלתי נסבלת"

9 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
זהו הסרט העשירי בבחינה מחדש של כל סרטי האחים כהן, אבל יש בסקירה הזו משהו שונה מן הסקירות לסרטים הקודמים. כל אחד מתשעת הסרטים הקודמים שסקרתי, מהווה את השיא של האחים כהן עבור מישהו. כלומר, לגבי כל אחד מהסרטים הקודמים שמעתי לפני הכתיבה טענות כי זהו הסרט הטוב ביותר שלהם ולא פעם גם קבלתי תגובות על הניתוח אשר פרסמתי. אולם,… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2018: ״פיל יושב מבלי לזוז״

26 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
סרטו של הבמאי הסיני הו בו (Hu Bo) הוקרן בפסטיבל חיפה רק בהקרנה בודדת, ביום הפתיחה באולם הקטן ביותר. זה כנראה בגלל נתוני הפתיחה הלא נוחים שלו: מדובר בסרט באורך של כמעט 4 שעות, שמתפתח בקצב איטי ופחות או יותר כל דמות שנראית בו עושה לפחות משהו מזוויע אחד. בנוסף ולמרות אורכו של הסרט, בפסטיבל בחרו להקרין אותו בסמוך לסרט… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2018: "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים", ניתוח

24 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
הבמאי הרומני הפורה ראדו ג'ודה, שסרטיו מציגים כמעט באופן קבוע בפסטיבל הסרטים חיפה, עוסק בשנים האחרונות בצדדים אפלים בעבר של מולדתו. אחרי העיסוק בצוענים בסרטו הידוע ביותר, ״בראבו!״ (״אפרים!״ בכל מקום חוץ מישראל), הוא עבר לעסוק בגורל של יהודי רומניה בשלושה סרטים מאוד שונים זה מזה: ב״לבבות מצולקים״ הוא לכאורה עסק בסיפור של משורר חולה אחד אבל דרכו הציג תרבות… להמשך קריאה