24 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה
8 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
בימים שחלפו מאז הפך הסרט "ברבי" (Barbie) ללהיט בקופות בתי הקולנוע, דומה כי יש הסכמה רחבה בין הצופים כי מדובר בסרט שמעביר את המסרים שלו בצורה ישירה, בוטה וברורה. לכן זה מוזר, אבל לא ממש מפתיע, שלמרות הישירות הזו אין הסכמה מלאה לגבי מה הם אותם המסרים בסרטה של גרטה גרוויג, שביימה וכתבה יחד עם בן-זוגה, הקולנוען נואה באומבך. זה… להמשך קריאה
10 באפריל 2023 מאת עופר ליברגל
מרטין ריט פעל כבמאי בקולנוע ההוליוודי החל מן המחצית השנייה של שנות החמישים ועד למותו בתחילת שנות התשעים. רבים מסרטיו זכו להצלחה ולמועמדויות לאוסקר (רק אחת מהן לריט עצמו). חלקם עדיין מוכרים לחובבי קולנוע היום, אם כי שמו של ריט עולה לדיון לעתים נדירות כבמאי חשוב. לאחרונה התחלתי בפרויקט בו אני סוקר כמה מסרטי הבמאי בסדר לא כרונולוגי. אחד מן הדברים שהכי… להמשך קריאה
23 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
על הסרט "טאר המנצחת" (Tár) כתבתי לראשונה מיד אחרי הבכורה העולמית שלו, בעודי עדיין מעכל ומעבד אותו, אך היה לי די ביטחון על מנת להצדיק שבחים יוצאי דופן. יחד עם זאת, כבר אז הרגשתי כי זה סרט שזקוק לא רק לצפייה נוספת, אלא גם לקריאות נוספות, שלי ושל אחרים. כי "טאר" (בשמו הקצר) הוא סרט שדורש דיון. לפחות בחוויה שלי,… להמשך קריאה
9 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטו של מרטין מקדונה, "רוחות אינישרין" (The Banshees of Inisherin), כתבתי לראשונה עם הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, תוך שאני מנסה לשמור על איפוק ולא לצאת בהצהרות נחרצות מדי על איכות הסרט. שכן, בימים עומסים בצפיות לפעמים יש פחות זמן להרהר ביתרונות ובחסרנות, אף כי היה ברור לי כי זה סרט שנון, מהנה מאוד ומבוצע בדייקנות. הזמן שחלף וגם… להמשך קריאה
4 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטה העלילתי הראשון של הבמאית אליס דיופ, "סנט-עומר" (Saint Omer), כתבתי בקצרה אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל ונציה. אף כי נגעתי בקצרה ברוב הנושאים בהם עוסק הסרט, אני סבור כי יציאתו לאקרנים היא עיתוי טוב למבט נוסף, מפורט ומדויק יותר, בסרט שהוא אחד מן הבולטים של השנה החולפת. "סנט-עומר" הוא סרט שיש בו משהו אניגמטי עבורי: אף כי רובו מבוים… להמשך קריאה
13 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ז'אן לוק גודאר נפטר. זה כמעט נראה דבר מיינסטרמי מדי עבורו, אולם לפי דיווחים הוא מת בהמתת חסד, מה שאומר שהוא גם קבע את גורלו עד הסוף ואף עשה מעשה שהוא גם הומני וגם שנוי במחלוקת. מייצג. פוסט זה אינו הספד. אין הספדים בסריטה. נראה לי שהספדים לא תואמים את הרוח של סרטי גודאר. לא שהאיש עצמו היה מתנגד. לא.… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2022 מאת אורון שמיר
בשבועיים שחלפו מאז צאתו לאקרנים בישראל, טרם התייחסנו אל אחד הסרטים המדוברים והמצופים של עונת הקיץ – ״שירת סרטני הנהר״ (Where the Crawdads Sing). הוא אמנם נדחה למחצית השנייה של אוגוסט, ולא הגיע אל בתי הקולנוע במשבצת המעט נחשבת יותר של אמצע יולי כפי שעשה בארה״ב, אבל את אותו הדבר אפשר לומר על ״אין מצב״. ולו דווקא הקדשנו פוסט קבוצתי… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2022 מאת מערכת סריטה
לא בכל שבוע, חודש, או אפילו שנה, מגיע אל בתי הקולנוע סרט כמו ״אין מצב״ (NOPE) של ג׳ורדן פיל. הכוונה לסרט שמבקש כל-כך יפה לדון בו, לחפור במשמעויות השונות, לנתח עד זרא ולהרחיב בפרשנויות. אז זה בדיוק מה שהחלטנו לעשות. הבמאי-תסריטאי האמריקאי תמיד מחלץ מאיתנו טקסטים מרובים אודות סרטיו: ״תברח״ (Get Out) קיבל סקירה מוקדמת ואז הוזכר בסיכומי 2017 (סרט השנה… להמשך קריאה
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה
בימים שחלפו מאז הפך הסרט "ברבי" (Barbie) ללהיט בקופות בתי הקולנוע, דומה כי יש הסכמה רחבה בין הצופים כי מדובר בסרט שמעביר את המסרים שלו בצורה ישירה, בוטה וברורה. לכן זה מוזר, אבל לא ממש מפתיע, שלמרות הישירות הזו אין הסכמה מלאה לגבי מה הם אותם המסרים בסרטה של גרטה גרוויג, שביימה וכתבה יחד עם בן-זוגה, הקולנוען נואה באומבך. זה… להמשך קריאה
מרטין ריט פעל כבמאי בקולנוע ההוליוודי החל מן המחצית השנייה של שנות החמישים ועד למותו בתחילת שנות התשעים. רבים מסרטיו זכו להצלחה ולמועמדויות לאוסקר (רק אחת מהן לריט עצמו). חלקם עדיין מוכרים לחובבי קולנוע היום, אם כי שמו של ריט עולה לדיון לעתים נדירות כבמאי חשוב. לאחרונה התחלתי בפרויקט בו אני סוקר כמה מסרטי הבמאי בסדר לא כרונולוגי. אחד מן הדברים שהכי… להמשך קריאה
על הסרט "טאר המנצחת" (Tár) כתבתי לראשונה מיד אחרי הבכורה העולמית שלו, בעודי עדיין מעכל ומעבד אותו, אך היה לי די ביטחון על מנת להצדיק שבחים יוצאי דופן. יחד עם זאת, כבר אז הרגשתי כי זה סרט שזקוק לא רק לצפייה נוספת, אלא גם לקריאות נוספות, שלי ושל אחרים. כי "טאר" (בשמו הקצר) הוא סרט שדורש דיון. לפחות בחוויה שלי,… להמשך קריאה
על סרטו של מרטין מקדונה, "רוחות אינישרין" (The Banshees of Inisherin), כתבתי לראשונה עם הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, תוך שאני מנסה לשמור על איפוק ולא לצאת בהצהרות נחרצות מדי על איכות הסרט. שכן, בימים עומסים בצפיות לפעמים יש פחות זמן להרהר ביתרונות ובחסרנות, אף כי היה ברור לי כי זה סרט שנון, מהנה מאוד ומבוצע בדייקנות. הזמן שחלף וגם… להמשך קריאה
על סרטה העלילתי הראשון של הבמאית אליס דיופ, "סנט-עומר" (Saint Omer), כתבתי בקצרה אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל ונציה. אף כי נגעתי בקצרה ברוב הנושאים בהם עוסק הסרט, אני סבור כי יציאתו לאקרנים היא עיתוי טוב למבט נוסף, מפורט ומדויק יותר, בסרט שהוא אחד מן הבולטים של השנה החולפת. "סנט-עומר" הוא סרט שיש בו משהו אניגמטי עבורי: אף כי רובו מבוים… להמשך קריאה
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
ז'אן לוק גודאר נפטר. זה כמעט נראה דבר מיינסטרמי מדי עבורו, אולם לפי דיווחים הוא מת בהמתת חסד, מה שאומר שהוא גם קבע את גורלו עד הסוף ואף עשה מעשה שהוא גם הומני וגם שנוי במחלוקת. מייצג. פוסט זה אינו הספד. אין הספדים בסריטה. נראה לי שהספדים לא תואמים את הרוח של סרטי גודאר. לא שהאיש עצמו היה מתנגד. לא.… להמשך קריאה
בשבועיים שחלפו מאז צאתו לאקרנים בישראל, טרם התייחסנו אל אחד הסרטים המדוברים והמצופים של עונת הקיץ – ״שירת סרטני הנהר״ (Where the Crawdads Sing). הוא אמנם נדחה למחצית השנייה של אוגוסט, ולא הגיע אל בתי הקולנוע במשבצת המעט נחשבת יותר של אמצע יולי כפי שעשה בארה״ב, אבל את אותו הדבר אפשר לומר על ״אין מצב״. ולו דווקא הקדשנו פוסט קבוצתי… להמשך קריאה
לא בכל שבוע, חודש, או אפילו שנה, מגיע אל בתי הקולנוע סרט כמו ״אין מצב״ (NOPE) של ג׳ורדן פיל. הכוונה לסרט שמבקש כל-כך יפה לדון בו, לחפור במשמעויות השונות, לנתח עד זרא ולהרחיב בפרשנויות. אז זה בדיוק מה שהחלטנו לעשות. הבמאי-תסריטאי האמריקאי תמיד מחלץ מאיתנו טקסטים מרובים אודות סרטיו: ״תברח״ (Get Out) קיבל סקירה מוקדמת ואז הוזכר בסיכומי 2017 (סרט השנה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות