4 ביוני 2022 מאת אורון שמיר
בכל כמה שנים, המערב מגלה מחדש את הקולנוע של הודו. בין אם באימוץ של כוכבת מן המזרח כמו אישווריה ראי, מעבר של יוצרים ויוצרות לקולנוע האמריקאי כפי שעשתה מירה נאיר, או רק ניכוס של אלמנטים בוליוודיים, נגיד השיר בפתיחה של ״האיש שבפנים״ (Inside Man) של ספייק לי. או הרבה יותר מזה במקרה של דני בויל ו״נער החידות ממומבאי״, מה שהסתיים… להמשך קריאה
22 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
19 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
2 באפריל 2022 מאת אורון שמיר
בזיכרון הבלתי מהימן שלי, כמעט כל יציאה לאקרנים של סרט על הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל לוותה באירוע בטחוני. לא בטוח שזה נכון עובדתית, גם אם יש הרבה סרטים על הנושא ואפילו עוד יותר תקריות על רקע לאומני, כפי שנהוג לקרוא להן. אבל זו התחושה, המבוססת על תקריות נקודתיות כמו הזזת ״ערבים רוקדים״ מפתיחת פסטיבל ירושלים. ההיסטוריה חוזרת כעת עם יציאתו… להמשך קריאה
21 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
22 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
20 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
23 באוקטובר 2021 מאת מערכת סריטה
כבר כמה חודשים שאי אפשר להפסיק לשמוע או לדבר על ״טיטאן״ (Titane). סרטה השני באורך מלא של הבמאית הצרפתיה ז׳וליה דוקורנו החל את דרכו בתחרות הראשית של פסטיבל קאן באמצע יולי, אז כתב עליו אורון בהתרגשות ראשונית. את הפסטיבל סיים הסרט עם דקל הזהב, הפרס היוקרתי של עולם הקולנוע לדעת רבים, שהוענק זו הפעם השנייה בהיסטוריה לסרט של במאית (הראשונה… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
מאיפה להתחיל לכתוב על "הברך"? האם לציין כי זה אחד מהסרטים שהכי ציפיתי להם השנה? שכן כל הסרטים הקודמים של נדב לפיד (״השוטר״, ״הגננת״, ״מיומנו של צלם חתונות״, ״מילים נרדפות״) ריתקו אותי בדרך זו או אחרת, ויחד עם זאת כל סרט הותיר בי תעלומה לאן יילך הבמאי בסרט הבא. האם לציין כי הסרט עולה למסכים בארץ זמן קצר אחרי הבכורה… להמשך קריאה
18 באפריל 2021 מאת לירון סיני
פעוט בן שנה וחמישה חודשים שאני מכירה מקרוב, הכי קרוב שאפשר, מביע היטב את הרגשות שלו. אנחנו למדים דחיית סיפוקים והתחלה של סובלימציה. זו היכולת לתעל לפעולה סבירה ואולי אפילו חיובית את הדחף העז לנפץ משהו, או מישהו, או להביע באופן הרסני אחר את מורת הרוח שמבעבעת כשהצרכים והרצונות שלנו לא מתמלאים. כשהתסכול רב מלהכיל. גם לפני בואן של מילים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות