• פסטיבל סולידריות 2025

הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – ״יהודי טוב״

13 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
אחרי עוד הפסקה ארוכה, פרויקט הבחינה המחודשת של סרטי האחים כהן מגיע לאחד מן השיאים שלו. לאו דווקא משום שזה הסרט הכי פופולרי של היוצרים, אלא כי זהו הסרט בו הנושאים בהם דנתי בפרקים הקודמים מובאים בקדמת הסרט בצורה הישירה ביותר: האם יש אל בעולם, מה צריך להיות היחס של האדם לאל, חוסר היכולת של האדם להבין את העולם, היכולת… להמשך קריאה

טוויסט בעלילה: וידוי של אדם שאינו חושש מספוילרים

11 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
צריכת הקולנוע והטלוויזיה בימינו פועלת תחת הדומיננטיות של החשש מפני ספוילרים. הדבר נכון לא רק לגבי הצורך לא לחשוף ספוילרים בכתיבת ביקורת, אלא גם לגבי האופן בו סרטים משווקים. הדרישה לא לחשוף מה קורה בסוף של "הנוקמים: סוף משחק" או "היו זמנים בהוליווד" (Once upon a time in Hollywood) מצד יוצרי הסרטים, היא לדעתי גם אמצעי ליצירת כותרת וגם כלי… להמשך קריאה

המלצות סינמטקים – אוגוסט 2019

5 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים ננעל אתמול באופן רשמי, אך הוא לא הסתיים לחלוטין: בכל הסינמטקים ברחבי הארץ יוצגו החודש (וסביר להניח שגם בעתיד) סרטים מתוך התכנייה שלו. אז שימו לב כי כרגיל אני לא חוזר אחרי המלצות שכבר ניתנו. כלומר, זה נכון פרט למקרים של קידום עצמי חסר בושה, כמו זה: ב-21 לאוגוסט בסינמטק תל אביב ייערך "ליל הביקורת" - הקרנת הסרטים… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2019: סיכום ודיווח אחרון

4 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ירושלים יינעל היום ויותר מתמיד, הצלחתי לכתוב רק על חלק מן הסרטים בהם צפיתי. אם כי חבריי לבלוג תרמו לסיכום שלם יותר של המתרחש הן בתחרות הישראלית ובמסגרות הבינלאומיות, כך שנדמה לי כי כתבנו על כמעט כל הסרטים הבולטים והמדוברים, פרט לאלה שיגיעו לקולנוע בעתיד הלא הרחוק ועוד כמה שפשוט לא ממש אהבתי/אהבנו. פוסט זה יכלול עוד… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2019: הזוכים וסיכום התחרות הישראלית

2 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים מתקרב לקראת סיומו שיגיע ביום ראשון, ואתמול בערב נערך טקס הפרסים של הפסטיבל. את רשימת הזוכים המלאה תוכלו לקרוא מיד, כולל דאבל של חבר שופטים ופרס חביב הקהל לסרט שמאוד אהבתי. אחרי הזוכים, סקירות על סרטים ישראלים שטרם כתבנו עליהם, הן בתחרות העלילתית והן בתחרות התיעודית, בתוספת סרט תיעודי ישראלי נוסף שהוקרן מחוץ לתחרות. פוסט סיכום שלי על… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2019: "השורקים", "המתים של יפו", "פאראנו", "נערת זומבי", "ג'ו הקטן"

1 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע בירושלים נמצא מעבר לנקודת האמצע והסרטים שלא כתבתי עליהם מתרבים. לכן, בדיווח זה מספר הסרטים עולה מארבע סרטים לחמישה, ובו אעסוק בו מסרטים לועזיים וישראלים כאחד, עם מוקם נרחב לעל-טבעי. חייזרים! זומבים! רוחות רפאים! צמחים מהונדסים גנטית! וגם גנגסטרים שמתקשרים רק בשריקה. נתחיל אתם כי אולי הם המסוכנים ביותר. לדיווחים קודמים: ראשון שני שלישי (של אור) רביעי חמישי… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2019: "כאב ותהילה", "עלובי החיים", "האדמה מתחת לרגלייך", "ריי וליז"

29 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים ממשיך להציג שפע של יצירה קולנועית מאתגרת וגם בקשה לכיבוי המכשירים הניידים מפי דמות מתוך "פליימוביל - הסרט", כנראה מסוג הדברים שקורים כששניים מאולמות הפסטיבל הם אולמות של יס פלאנט.  בינתיים, מצטברים הסרטים עליהם יש לכתוב מן המסגרות השונות ועל חלק ניכר מן הסרטים הבולטים שראיתי (לטובה או מבחינה אחרת) טרם כתבתי. אני מניח שהם יזכו לטקסטים בימים… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2019: "ככה את אוהבת", "פישטייל", "דיוקן של נערה עולה באש", "משפחת חצות"

27 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
עם הכניסה לסוף השבוע, פסטיבל ירושלים מעלה הילוך וכמעט כל משבצת הקרנה גוררת ויתור על סרט מצופה. אחרי הדיווח הראשון, היום השני לפסטיבל היה גם היום הראשון לתחרות הישראלית, הן לסרטי העלילה והן לסרטים התיעודיים. בימים הקרובים תכלו לקרוא כאן דיווחים שלי או של אור על רבים מן הסרטים הללו, כאשר הפעם אתחיל עם צמד סרטים מקומיים שבוימו בידי במאיות… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2019: ״פרזיטים״, ״בליינד ספוט״, ״עוד יבוא היום״

26 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים נפתח אמש בסינמטק ובבריכת הסולטן, שם באי ערב הפתיחה יכלו לחזות במפגש משעשע בין נשיא המדינה רובי ריבלין ליועצת המין ד"ר רות ווסטהיימר. קודם לכן נשא הנשיא נאום מרגש על אהבת הקולנוע של רעייתו נחמה ריבלין ז"ל, אשר זכתה להספד נרגש גם מפי מנהלת הפסטיבל, ד"ר נועה רגב. רגע שיא נוסף בטקס הפתיחה נרשם עם הענקת אות הוקרה… להמשך קריאה

״הצלילה״, סקירה וניתוח

11 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
×