24 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
מאז הלילה רוחות של שלום מנשבות ממזרח, או לפחות של הפסקת אש ששני הצדדים לא באמת מעוניינים להפר. מהבוקר יצא לי לקרוא כבר תגובות שסגרו עניין ודרשו את סיום המלחמה גם בחזיתות אחרות וכאלה שעדיין חוששים לצאת מההלם (אני ביניהם ודי בקצה הספקטרום, המעברים מהירים מדי עבורי). מתוך תקווה זעירה אך זוהרת שבתי הקולנוע יחזרו לפעול מחר או מחרתיים, אחרי… להמשך קריאה
22 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הצפי לסיום המלחמה נראה רחוק ודומה כי הסטרימינג הוא הדרך העיקרית לצורך סרטים כהסחת דעת. משמע, אותו מצב שאורון כתב עליו בשבוע שעבר בפוסט על השירות "לב בבית" של קולנוע לב. הפעם, אני אכתוב בקצרה על אתר נוסף בו אפשר לבלות שעות/עד קץ הימים בצפייה בסרטים, עם סדר גודל של כותרים שדומה שהוא לא פחות… להמשך קריאה
18 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
אם לא הספיקה המלחמה שנהפכה לשגרת החיים בישראל, זו שנפתחה לפני למעלה מ-600 ימים ועדיין בעיצומה, החזית מול איראן נוחתת עלינו במלוא העוצמה מדי יום מאז סוף השבוע. שוב אין בתי קולנוע ושיח התרבות מושתק, בפעם המי-יודע-כמה בחצי העשור הנוכחי. אפשר להסתפק בשירותי הסטרימינג שלרוב מחולקים לשתי הרביעיות הקבועות, או הממוסדות באופן יחסי: הישראליים (יס, הוט, סלקום, פרטנר) והבינלאומיים שגם… להמשך קריאה
16 ביוני 2025 מאת אור סיגולי
בין 1984 ל-1987 קרה דבר יוצא דופן בממלכת האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר - כל המדינות שזכו בפרס עשו זאת בפעם הראשונה. זה הרצף הארוך ביותר של זוכות חדשות בתולדות הקטגוריה. כדי להבהיר עד כמה זה איננו דבר שכיח: נכון לכתיבת שורות אלו (2025) הוא לא נשבר מעולם. ב-1987 המדינה החדשה שהצטרפה לקבוצת הזוכות המאושרות היא דנמרק, כיום נחשבת לאחת… להמשך קריאה
12 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית… להמשך קריאה
10 ביוני 2025 מאת רוי יודקביץ׳
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… להמשך קריאה
9 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… להמשך קריאה
8 ביוני 2025 מאת לירון סיני
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… להמשך קריאה
5 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… להמשך קריאה
4 ביוני 2025 מאת אורון שמיר
יש איזו תחושת הישג אחרי שעברנו את מאי או שזה רק אצלי? חודש יוני יביא איתו פסטיבלים ואירועים ככל שהוא יתקדם, אבל עם החגים סיימנו מוקדם (אם כי חג שבועות עוד יושב לי בבטן). החג הקרוב ביותר הוא הזנקת עונת פרסי אופיר חדשה בשבוע הבא, שתימשך עד סוף השנה העברית ותוציא את חברי סריטה שהם חברי אקדמיה לראות סרטים ישראליים… להמשך קריאה
מאז הלילה רוחות של שלום מנשבות ממזרח, או לפחות של הפסקת אש ששני הצדדים לא באמת מעוניינים להפר. מהבוקר יצא לי לקרוא כבר תגובות שסגרו עניין ודרשו את סיום המלחמה גם בחזיתות אחרות וכאלה שעדיין חוששים לצאת מההלם (אני ביניהם ודי בקצה הספקטרום, המעברים מהירים מדי עבורי). מתוך תקווה זעירה אך זוהרת שבתי הקולנוע יחזרו לפעול מחר או מחרתיים, אחרי… להמשך קריאה
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הצפי לסיום המלחמה נראה רחוק ודומה כי הסטרימינג הוא הדרך העיקרית לצורך סרטים כהסחת דעת. משמע, אותו מצב שאורון כתב עליו בשבוע שעבר בפוסט על השירות "לב בבית" של קולנוע לב. הפעם, אני אכתוב בקצרה על אתר נוסף בו אפשר לבלות שעות/עד קץ הימים בצפייה בסרטים, עם סדר גודל של כותרים שדומה שהוא לא פחות… 
אם לא הספיקה המלחמה שנהפכה לשגרת החיים בישראל, זו שנפתחה לפני למעלה מ-600 ימים ועדיין בעיצומה, החזית מול איראן נוחתת עלינו במלוא העוצמה מדי יום מאז סוף השבוע. שוב אין בתי קולנוע ושיח התרבות מושתק, בפעם המי-יודע-כמה בחצי העשור הנוכחי. אפשר להסתפק בשירותי הסטרימינג שלרוב מחולקים לשתי הרביעיות הקבועות, או הממוסדות באופן יחסי: הישראליים (יס, הוט, סלקום, פרטנר) והבינלאומיים שגם… 
בין 1984 ל-1987 קרה דבר יוצא דופן בממלכת האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר - כל המדינות שזכו בפרס עשו זאת בפעם הראשונה. זה הרצף הארוך ביותר של זוכות חדשות בתולדות הקטגוריה. כדי להבהיר עד כמה זה איננו דבר שכיח: נכון לכתיבת שורות אלו (2025) הוא לא נשבר מעולם. ב-1987 המדינה החדשה שהצטרפה לקבוצת הזוכות המאושרות היא דנמרק, כיום נחשבת לאחת… 
חודש גאווה שמח, אם עוד לא איחלתי כאן במדור, עד כמה שאפשר. חודש הספר העברי שמח במיוחד בסריטה, אחרי הראיון של אבנר שביט עם אור בוואלה! לרגל ספרו השני, ״אלו שעזבו״. קריאה מומלצת, כמובן וכמובן. בסינמטק תל אביב החלה השבוע עונת פרסי אופיר, ומכיוון שעופר ואני התחלנו לפקוד אותה, כחברי אקדמיה, אני יכול לספר שגם ברחבה מתקיים יריד ספרות עברית… 
מעולם לא הייתי חובב גדול של סרטי דיסני המצוירים, אפילו בתור ילד. טעמי נטה יותר לסרטי פיקסאר וסרטים מונפשים של חברות אחרות, ומהר מאוד התווספו אליהם כבר סרטי לייב-אקשן שונים. אחד מסרטי דיסני הבודדים אשר אהבתי בכל ליבי, שהייתי צופה בהם שוב ושוב בסלון ביתי, ועמד כתף אל כתף עם שאר הסרטים האהובים עליי בתור ילד, היה "לילו וסטיץ'", שיצא… 
כותרת הסרט "כשהאור נשבר" (When the Light Breaks) היא, באופן בולט, בעלת יותר ממשמעות אחת. אפשר לנחש זאת גם לפני הצפייה בסרט; הציפייה היא גם לדימוי של שבירת אור וגם לרגע מפנה בחיים הכולל אובדן של נקודת אור. ואכן, הבמאי האיסלנדי רונאר רונארסון (״דרורים״) מתחיל את הסרט עם שוט של שקיעה, סוג של דימוי של אור נשבר ותוך דקות ספורות… 
חבר טוב ראה רק אחד מסרטי ג'ון וויק, בקושי. "יש שם משהו עם כלב, לא? אבל זה הכל תירוץ כדי להראות אקשן, אין שם סיפור". השלכתי את כוס הקפה שלי ויצאתי עליו בשצף קצף, להגן על הסיפור של ג'ון וויק. כלומר, הנחתי את הכוס לאט ובזהירות שלא תשפריץ ואמרתי באופן מסויג שזה נכון, סצנות האקשן רוויות האלימות היצירתית ומהפכת הקרביים… 
ההפצה של "כשקיץ הופך לסתיו" (When Fall Is Coming) בישראל היא נדירה עבור הבמאי פרנסואה אוזון. לא בעצם זה שהיא מתרחשת, אוזון הוא אחד מן הבמאים הצרפתים הבודדים שכמעט כל סרט שלו מופץ מסחרית בארץ; פשוט, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה סרט שלו הופץ בארץ מבלי שהיה לו סרט נוסף, חדש יותר, שכבר הציג בפסטיבלים. זה גם בגלל שהפעם… 
יש איזו תחושת הישג אחרי שעברנו את מאי או שזה רק אצלי? חודש יוני יביא איתו פסטיבלים ואירועים ככל שהוא יתקדם, אבל עם החגים סיימנו מוקדם (אם כי חג שבועות עוד יושב לי בבטן). החג הקרוב ביותר הוא הזנקת עונת פרסי אופיר חדשה בשבוע הבא, שתימשך עד סוף השנה העברית ותוציא את חברי סריטה שהם חברי אקדמיה לראות סרטים ישראליים…
תגובות אחרונות