3 ביוני 2025 מאת לירון סיני
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
2 ביוני 2025 מאת לירון סיני
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
1 ביוני 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… להמשך קריאה
31 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נכנס לסוף השבוע האחרון שלו ואני מקווה להפסיק לצפות בעוד כמה סרטים וגם לכתוב על סרטים נוספים, אבל זה יהיה כבר אחרי הסיום שלו. בין היתר, טרם צפיתי בזוכה בתחרות הישראלית וגם בעוד כמה סרטים, שכן כמות האולמות המלאים בפסטיבל גדולה למדי, כולל בהקרנות צהריים באמצע השבוע. בכל מקרה, בדיווח זה סרט ישראלי מדובר שגם זכה באחד הפרסים,… להמשך קריאה
30 במאי 2025 מאת אורון שמיר
קשה להיפטר מהרגלים רעים, וכך הדחיקה של מדור סרטים חדשים עמוק אל תוך סוף השבוע ממשיכה. אני אשוב ואאשים את פסטיבל קאן ובואו נסכם שזה הרגל מגונה של חודש מאי בלבד, עם נסיבות מקלות. בכל מקרה לפנינו סופשבוע-חג בזכות שבועות, מה שאומר הרבה טרום בכורות שלא אתייחס אליהן עד לתאריך הרשמי של כל סרט וסרט - מלבד אחד שאין להתעלם… להמשך קריאה
27 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב מתמקד בסרטים ישראלים, גם אם לא כולם מן התחרות הישראלית והאחרון מבניהם יכול להיחשב ישראלי-פלסטיני, או סרט ערבי-ישראלי. כולם נותנים מבט לכיוון צדדים שלא בהכרח זוכים לתשומת לב בימים אלו ובכלל, גם אם הם לא בהכרח תגליות. רק מבט מעמיק יותר אל אזורים עליהם אנחנו מסתכלים פחות. התמונה בראש הפוסט היא למטרת המחשת האווירה ומתוך חשבון… להמשך קריאה
26 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב נפתח ביום חמישי כאשר המציאות מסביב, בישראל ובעולם, נראית בשפל חסר תקדים. במבט ראשון, הפסטיבל שממלא את האולמות וכל החללים באזור הסינמטק (לפעמים קשה לפלס דרך), פרימיירות ובירה איכותית - כל זה נראה כמו ניגוד אירוני למדינה מקוטבת, מוכת טראומה ושנאה. למעשה, בתוך האולמות, האווירה המחויכת משתנה למבט במראה מדויקת ופרטנית על המציאות. מראה שחושפת פרטים מוסתרים העוזרים… להמשך קריאה
25 במאי 2025 מאת אורון שמיר
פסטיבל קאן ה-78 ננעל אמש בטקס הסיום, שהעניק את דקל הזהב לזוכה איראני לראשונה מאז 1997. אז זה היה עבאס קיארוסטמי האגדי, בסרטו ״טעם הדובדבן״, שחלק את הפרס עם סרט אחר. כעת, הכבוד הגדול בעולם הקולנוע נפל בחלקו של ג׳אפר פנאהי, סופית ורשמית מאסטר של האמנות השביעית, אם היה ספק. סרטו ״רק תאונה״ (Un Simple Accident) חיכה עד תום הטקס… להמשך קריאה
24 במאי 2025 מאת אורון שמיר
אילו היו אומרים לי שהיום שוב שבת, ועבר שבוע מאז מדור סרטים חדשים הקודם, לא בטוח שהייתי מאמין. אבל זה המצב, קאן משבש מאוד את תחושת הזמן, אכיר בכך יחד עם הבטחה שנחזור לשגרה של ימי רביעי/חמישי בשבוע הבא. עופר הספיק לכתוב פעמיים בזמן שחלף, על סרט בסינמטקים ועל סרט בסטרימינג, והוא כבר פוקד את פסטיבל דוקאביב שיצא לדרך. מהצד… להמשך קריאה
20 במאי 2025 מאת עופר ליברגל
הסרט האמריקאי העצמאי "עולמה של ג'נט" (Janet Planet) הפך לזמין בצפייה בישראל בשירותי הסטרימינג, כולל נטפליקס ואפל, בלי הרבה רעש. זה מתאים לדרכו של הסרט שמתנהל בשקט, באופן מילולי: יש בו סצנות בהן המילים נאמרות בלחישה או בקול קצת יותר רם, והקצב שלו הוא מדוד ורגוע. סצנות שנראות כאילו הן מובילות לעימות לרוב (אך לא תמיד) מסתיימות בפשרה כלשהי, או… להמשך קריאה
מאי נגמר ועוד רגע יהיה ממש חם וגם חודש הגאווה, אבל לפני כן - סיימנו את "חודש המודעות לזומבים", שהיה מאופיין בצעדות של אנשים שנראים כמו מתים מהלכים ברחבי העולם, פעם גם אצלנו, לפני שהחיים שלנו כאן הפכו למשהו שמייצר פחות חגיגות אל-מתים ויותר טורי דעה על איך החיים כאן הם אפוקליפסה מתמשכת. ובכל זאת, אם תרצו להסתובב באווירה של מתים… להמשך קריאה
לסטפני (קייטלין סנטה חואנה) יש סיוטים. היא בקולג', תלמידה מצטיינת, עד שהסיוטים החלו לשבש את שגרת יומה מעבר לעייפות הנגררת. זה ברמה שהם מתרחשים גם באמצע היום, גם באמצע שיעור, כשהיא מתעוררת בזעקות מחרידות ומביכות. אם היא לא תתאפס על עצמה ונניח תקבל עזרה, ומהר, היא עלולה להפסיד את המלגה שלה, וכל מסלול ההצלחה עליו התקדמה באופן נינוח עד כה… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב אמנם ננעל במוצאי שבת, אולם חלק מן הסרטים בו מוספים להדהד בי. מספר סרטים ישראליים שהוקרנו בו יוסיפו להיות חלק מהשיח והאופציות עבור צופי הקולנוע בזמן הקרוב, כולל סרט שאכתוב עליו כעת ויהיו זמין לצפייה ביתית כבר השבוע. לכן, כסוג של סיכום, אני כותב על עוד מספר סרטים שאהבתי, כאשר ייתכן שעל סרטים אחרים שצפיתי וטרם כתבתי אכתוב… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב נכנס לסוף השבוע האחרון שלו ואני מקווה להפסיק לצפות בעוד כמה סרטים וגם לכתוב על סרטים נוספים, אבל זה יהיה כבר אחרי הסיום שלו. בין היתר, טרם צפיתי בזוכה בתחרות הישראלית וגם בעוד כמה סרטים, שכן כמות האולמות המלאים בפסטיבל גדולה למדי, כולל בהקרנות צהריים באמצע השבוע. בכל מקרה, בדיווח זה סרט ישראלי מדובר שגם זכה באחד הפרסים,… להמשך קריאה
קשה להיפטר מהרגלים רעים, וכך הדחיקה של מדור סרטים חדשים עמוק אל תוך סוף השבוע ממשיכה. אני אשוב ואאשים את פסטיבל קאן ובואו נסכם שזה הרגל מגונה של חודש מאי בלבד, עם נסיבות מקלות. בכל מקרה לפנינו סופשבוע-חג בזכות שבועות, מה שאומר הרבה טרום בכורות שלא אתייחס אליהן עד לתאריך הרשמי של כל סרט וסרט - מלבד אחד שאין להתעלם… להמשך קריאה
הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב מתמקד בסרטים ישראלים, גם אם לא כולם מן התחרות הישראלית והאחרון מבניהם יכול להיחשב ישראלי-פלסטיני, או סרט ערבי-ישראלי. כולם נותנים מבט לכיוון צדדים שלא בהכרח זוכים לתשומת לב בימים אלו ובכלל, גם אם הם לא בהכרח תגליות. רק מבט מעמיק יותר אל אזורים עליהם אנחנו מסתכלים פחות. התמונה בראש הפוסט היא למטרת המחשת האווירה ומתוך חשבון… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב נפתח ביום חמישי כאשר המציאות מסביב, בישראל ובעולם, נראית בשפל חסר תקדים. במבט ראשון, הפסטיבל שממלא את האולמות וכל החללים באזור הסינמטק (לפעמים קשה לפלס דרך), פרימיירות ובירה איכותית - כל זה נראה כמו ניגוד אירוני למדינה מקוטבת, מוכת טראומה ושנאה. למעשה, בתוך האולמות, האווירה המחויכת משתנה למבט במראה מדויקת ופרטנית על המציאות. מראה שחושפת פרטים מוסתרים העוזרים… להמשך קריאה
פסטיבל קאן ה-78 ננעל אמש בטקס הסיום, שהעניק את דקל הזהב לזוכה איראני לראשונה מאז 1997. אז זה היה עבאס קיארוסטמי האגדי, בסרטו ״טעם הדובדבן״, שחלק את הפרס עם סרט אחר. כעת, הכבוד הגדול בעולם הקולנוע נפל בחלקו של ג׳אפר פנאהי, סופית ורשמית מאסטר של האמנות השביעית, אם היה ספק. סרטו ״רק תאונה״ (Un Simple Accident) חיכה עד תום הטקס… להמשך קריאה
אילו היו אומרים לי שהיום שוב שבת, ועבר שבוע מאז מדור סרטים חדשים הקודם, לא בטוח שהייתי מאמין. אבל זה המצב, קאן משבש מאוד את תחושת הזמן, אכיר בכך יחד עם הבטחה שנחזור לשגרה של ימי רביעי/חמישי בשבוע הבא. עופר הספיק לכתוב פעמיים בזמן שחלף, על סרט בסינמטקים ועל סרט בסטרימינג, והוא כבר פוקד את פסטיבל דוקאביב שיצא לדרך. מהצד… להמשך קריאה
הסרט האמריקאי העצמאי "עולמה של ג'נט" (Janet Planet) הפך לזמין בצפייה בישראל בשירותי הסטרימינג, כולל נטפליקס ואפל, בלי הרבה רעש. זה מתאים לדרכו של הסרט שמתנהל בשקט, באופן מילולי: יש בו סצנות בהן המילים נאמרות בלחישה או בקול קצת יותר רם, והקצב שלו הוא מדוד ורגוע. סצנות שנראות כאילו הן מובילות לעימות לרוב (אך לא תמיד) מסתיימות בפשרה כלשהי, או… להמשך קריאה
תגובות אחרונות