סרטים חדשים: ״ילדים של אף אחד״, ״אקוומן 2: הממלכה האבודה״, ״האיש מהחלומות״, ״דיסקו בוי״, ״ים של סכנה״, ״פברוטי״, ״דאנקי – המסע ללונדון״

ימים אחרונים של שנת 2023 וסיכומי השנה שלנו החלו להתפרסם אתמול. בעשרת הימים הנותרים יהיו לנו גם סיכומים אישיים וגם קבוצתיים, על קולנוע וקצת על המסביב שאנחנו חיים בו כרגע, כי אי אפשר בלעדיו כנראה. מלבדם יש עוד הרבה על מה לכתוב גם מחוץ לחדשות, למשל על האוסקר שצובר תאוצה או על עונת הפסטיבלים המקומית שמנשבת. זמן טוב להזכיר שמחר נפתח בתל-אביב הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה עם אחד הסרטים היפים של השנה, ״כולנו זרים״ של אנדרו הייג, שנכתוב גם עליו ולפני שיוקרן. אין זמן לנוח כי בתי הקולנוע מתמלאים בעוד שבעה סרטים חדשים, אפילו שלא סיימנו לסקור את הקיים, אבל בדיוק בשביל זה קיים המדור הזה. וגם בשביל לדלות סרט סטרימינג אחד מתוך ההיצע המתחלף תדיר אף הוא, אבל כשיש כל כך הרבה חדשים באולמות אני משתדל לתת להם עדיפות.

ילדים של אף אחד – נפתח עם הסרט הישראלי לשבוע זה, כנראה האחרון לשנה הלועזית אבל אין לדעת בוודאות. אולי תזכרו אותו מסיקור פרסי אופיר 2022 שלנו, אותה השנה בה התחרה בפסטיבל חיפה, במקביל להפצת סרט אחר של תדמור, ״בחורים טובים״. האחרון היה להיט גדול, מה שהוביל לצילומי סרט המשך בימים אלה, ולכן אולי הסרט הראוותני פחות חיכה בסבלנות יותר משנה כדי לזכות בהפצה. כך או אחרת, עם קצב העשייה של תדמור אין להתחרות ואנחנו תמיד נצדיע לו על כך. הבמאי הפורה שב לשתף פעולה עם רועי אסף, שכיכב בכמה מסרטיו (״ארץ פצועה״, ״נפילות״, ״בשורות טובות״) והפעם גם כתב עימו את התסריט. הוא מגלם טיפוס מוכה גורל המתגורר בקונטיינר בחצר אחורית של בית מחסה לילדים עזובים, מסייע לניהולו בתור ״ילד של אף אחד״ בעברו. תיקי דיין מגלמת את המנהלת המסורה של המקום, שנדרשת להתמודד לא רק עם תלאות היומיום אלא גם עם צו הריסה. בשכונת נווה צדק בונים מגדלי יוקרה וחומדים את השטח עליו ממוקם המעון המאולתר, מה שיותיר את הילדים והנוער החוסים בו ללא אפשרויות. עוד בקאסט: יעקב כהן, אורנלה בס (זוגתו של אסף) והמון שחקנים צעירים ונהדרים. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט, שצילם עמית יסעור.

אקוומן 2: הממלכה האבודה (Aquaman and the Lost Kingdom) – בדיוק חמש שנים אחרי ״אקוומן״ הראשון, ואחרי שביקשתי להפסיק כבר עם ״היקום הקולנועי״ של די-סי, שני המעגלים נסגרים. הבמאי ג׳יימס וואן, התסריטאי דייויד לזלי ג׳ונסון מקגולדריק (זה אדם אחד), והכוכב ג׳ייסון מומואה חוזרים אל המותג לסרט המשך, שיהיה גם כיבוי אורות לסדרת הסרטים הנוכחית לפני האתחול המיוחל של ג׳יימס גאן (שאינו וואן, זה קצת מבלבל) לכל הזיכיון הקולנועי. כמו בכל סרטי וורנר/די-סי השנה נשאלת השאלה למה לצפות בסרט שכבר ידוע שאינו קשור לבאים אחריו, והתשובה כמו במקרה של הסרט הבכור והמצליח מעל לכל היגיון היא כדאי לראות את מומואה מכייף. הוא שב לגלם את ארתור קארי, שליט ממלכת הים מאז הסרט הבכור, שהפעם מתמודד גם עם אבהות טרייה (ואולי זוגיות עם מירה, הדמות של אמבר הרד, שכמעט והוצאה מהסרט). יאיא עבדול מאטין השני שב לגלם את הנבל, בלאק מאנטה, שחוזר חזק מתמיד. פטריק ווילסון שב אף הוא לתפקיד המלך אורם, שהפעם צריך לשתף פעולה עם אחיו אקוומן כדי להביס את האיום על שלום האוקיינוסים. אני רק מזכיר שאקווה-מן בלי ה׳ נראה כמו אק-וומן, מקווה שמומואה בסדר עם זה. הסרט יוקרן בישראל גם בדיבוב לצרפתית ולרוסית.

האיש מהחלומות (Dream Scenario) – ניקולס קייג׳ עונה להגדרה שבכותרת, אבל לא במובן הרווח של הביטוי. הוא מגלם אדם גנרי למדי, איש משפחה ומורה משמים, שיום בהיר אחד מתחיל להופיע בחלומות של חלקים נרחבים יותר ויותר באוכלוסיה. תחילה זה חלום חוזר של הבת הקטנה שלו, אחר-כך של סטודנטים שלו ובהמשך זרים מוחלטים חולמים עליו והוא הופך לסנסציה אינטרנטית ויראלית. גיבורנו מקווה לרתום את התהילה הפתאום לטובתו האישית, אבל מגלה במהרה גם את הצדדים הרעים של התופעה. אלו בערך הנושאים בהם עסק הסרט ״חולה מעצמי״, מאת אותו במאי נורווגי, קריסטופר בורגלי. הפעם הוא מגובה בשחקנים כמו קייג׳ ולצידו ג׳וליאן ניקולסון, מייקל סרה וטים מדאוז, ובמפיקים דוגמת ארי אסטר שהקולנוע שלו הוא השראה בולטת בעיניי. אפשר גם לזרוק אסוציאציות כמו צ׳ארלי קאופמן, דייויד לינץ׳ או ניקולס רוג, אבל לדמיין סרט די מסחרי באופי שלו שמנסה ומצליח לא רק להפחיד או לעורר מחשבה אלא גם להצחיק לרוב. חפשו אותו בסרטי השנה שלנו, ותהיה גם סקירה.

דיסקו בוי

דיסקו בוי (Disco Boy) – הפקה אירופאית שהוקרנה לרגע בישראל במסגרת פסטיבל ירושלים, מגיעה כעת אל בתי הקולנוע. פרנץ רוגובסקי, אחד השחקנים המעניינים בקולנוע האירופאי כיום (״מעברים״, ״חופש מוחלט״), מגלם גבר בלארוסי המגיע לצרפת במטרה לזכות בדרכון. הוא מצטרף אל ליגיון הזרים ובקו העלילה העיקרי של הסרט מוביל כוח העושה דרכו אל אפריקה. שם מחכה לו הגיבור הנוסף של הסרט, גבר ניגרי בגילומו של מור אנדיאיה, המוביל מורדים המגנים על הכפר שלהם על גדות נהר הניז׳ר. הם מבקשים להדוף חברת נפט הפוגעת בטבע באיזור ולשם כך חוטפים אזרחים צרפתים, מה שמוביל למקום את ליגיון הזרים וכך מפגיש בין שתי הדמויות הראשיות. סרטו מרובה השפות והלאומים של ג'אקומו אברוצזה האיטלקי.

ים של סכנה (Dangerous Waters) – ריי ליוטה אמנם הלך מאיתנו כבר לפני שנה, אבל סרטים בהשתתפותו עדיין יוצאים לאקרנים. אולי זה אפילו לא האחרון, אבל נתמקד בו ולא בעתיד. בכל מקרה הוא אינו מגלם את הדמות המרכזית, תפקיד השמור לכוכבת הישראלית-אמריקאית אודיה רש, שיוצאת להפלגה על יאכטה. לאמא שלה (ספרון בורוז) יש גבר חדש (אריק דיין), אם הבנתי היטב את הטריילר, והשלושה מפליגים למורת רוחה של הבת הצעירה. המצב הופך ממביך למסכן חיים כאשר סירה נוספת תוקפת אותם בלב ים והגיבורה מתקשה לסמוך או לבטוח באף דמות מרגע זה. כולל ריי ליוטה בתפקיד רב-חובל של אנייה רצינית שלכאורה הגיעה לסייע. סרטו של ג׳ון באר (״דם וכסף״).

פברוטי (Pavarotti) – הייתכן שמדובר בסרט התיעודי מ-2019 על ענק האופרה האיטלקי? אלא אם רון האוורד הספיק לביים עוד סרט זהה לזה שיצר לפני ארבע שנים, כנראה שאנחנו מקבלים אותו באחד האיחורים המסיביים של השנה. את לוצ׳אנו פברוטי אני מקווה שאין צורך להציג, בכל זאת המפורסם משלושת הטנורים ואחד האייקונים הנודעים ביותר של עולם האופרה המודרני, והביוגרפיה הדוקומנטרית הזו מתחקה אחר חייו ומותו. אני פשוט מוכרח להזכיר שוב שבקיץ בו הסרט יצא, קורונה הייתה בירה וארמי האמר היה כוכב עולה בשמי הוליווד, שתבינו כמה זמן עבר.

דאנקי: המסע ללונדון (Dunki) – אחרון חביב בבתי הקולנוע הוא הסרט ההודי הזה, מאת ראג'קומאר היראני. בכפר פונג׳אבי קטן מבקשים ארבעה חברים להגשים את חלומם ולהגיע אל לונדון, אף שרק אחד מהם דובר אנגלית. לאיש מהם אין כרטיסי טיסה או אפילו ויזה שתאפשר להם להיכנס אל אנגליה, המדינה שכבשה אותם במשך מאה שנים. לכן הם נאלצים להצטרף אל חייל המבטיח לעזור להם להגשים את החלום, מה שמוביל למסע הסתננות מלא סכנות (ולפחות נאמבר מוזיקלי אחד, כך בטריילר). בכיכובם של שארוק חאן, טאפסי פאנו, ויקי קאושאל ובומאן איראני.

Rebel Moon – חלק ראשון: ילדת האש (Rebel Moon – Part One: A Child of Fire) – נסיים אצל נטפליקס שם יעלה ביום שישי (22.12) הפרויקט השאפתני החדש של זאק סניידר, שנראה כמו שילוב של המון סרטי מדע בדיוני מכל הזמנים (אבל בעיקר ״מלחמת הכוכבים״). השם שלו בעברית מורכב מאותיות אנגליות משום מה, ואני באמת לא מבין מה הבעיה לתרגם את המילים ״רבל מון״. אפשר למשל סהר סורר, ירח התנגדות, לווין מרדן, לבנה מתקוממת (נשמע לא תקין פוליטית), וזה סתם אחרי דקה של סיעור מוחין עצמי. בכל מקרה, זהו הסרט הראשון מתוך שניים מתוכננים, המספר על מרד בכפר חקלאי הממוקם על ירח מרוחק הנשלט בידי כוחות עריצים. סופיה בוטלה מגלמת את הזרה המסתורית שנחלצת לעזרת החוואים, והפרצופים המוכרים אף יותר בקאסט כוללים את צ׳ארלי האנם, דג׳ימון הונסו, אד סקריין, ג׳נה מלון, מיכיל האוסמן, קארי אלווס, וגם סר אנטוני הופקינס, כי למה לא בעצם.