סרטים חדשים (ויום הקולנוע הישראלי 2023): ״החתונה היוונית שלי 3״, ״מחר תזרח השמש״, ״אחרי ש… הכל נגמר״, ״מרוץ החיות הגדול״

שנה טובה ומתוקה, אם עדיין מאחלים כאלה דברים בימים אלו, ויום קולנוע ישראלי שמח למי שיבחרו לחגוג. כן, זה שוב הזמן הזה בשנה ובו בתי הקולנוע מתמלאים ליום אחד (רביעי ה-13.9 למען הסר ספק) אך ורק בהיצע מקומי, בעוד מחיר הכרטיס יורד דרמטית. בפרסומים אלו 10 ש״ח, במציאות אנחנו למודי עמלות למיניהן, אבל אפשר בהחלט לסמוך על המזל ופשוט להגיע לבית קולנוע עם מטבע של עשר. אפילו לא תצטרכו להיעזר בו כדי לבחור סרט, כי ניסיון העבר מלמד שהרוב כבר התמלא מראש. סליחה שמחקתי תגובות לאורך השבוע שחשפו את קיומו של יום הקולנוע, פשוט היה אמברגו לתקשורת ואנחנו אחראים גם על טוקבקים מהבחינה הזו. בהמשך תמצאו תמצות מקוצר ביותר של כל הסרטים המשתתפים, אבל אנחנו כאן גם בענייני יום חמישי רגיל לגמרי, רגע לפני ראש השנה העברית. הוא יביא עימו ארבעה סרטים חדשים, שיזכו כמו תמיד ליחס. מבלי להישמע קודר מדי, אני לא מבטיח שנרחיב על אף אחד מהם, אבל יש לנו תוכניות אחרות לסופש. מבחינת כתיבה על סרטים, ואולי קצת מנוחת חג והאצת ההכנות לפסטיבל חיפה, שייחל במכירת כרטיסים ביום ראשון המתקרב.

החתונה היוונית שלי 3 (My Big Greek Fat Wedding 3) – עברו 20 שנה מאז ״החתונה היוונית שלי״, אבל לפי הפנים המתוחות של השחקנים נדמה שלא חלף רגע. אפילו ההמשכון כבר יצא לפני שבע שנים, אבל הזמן לא יעצור את הבמאית-כותבת-כוכבת ניה ורדלוס מהשלמת טרילוגיה. היא עדיין נשואה לג'ון קורבט מהסרט הראשון, כך שלא הם המתחתנים (אם כי חידוש נדרים אולי יתבצע עוד חמש שנים), אבל את שם המותג צריך לשמור. הפעם המשפחה היוונית-אמריקאית יוצאת לטיול שורשים, לאחר מות המטריארך ולבקשתו האחרונה (השחקן מייקל קונסטנטין באמת הלך לעולמו לפני כשנתיים). משום מה, בקשתו האחרונה הייתה שיתאחדו עם חברי ילדותו, וכמצופה מן הקומדיה המשפחתית הטיול של כל השבט הולך לפארסה.

מחר תזרח השמש (A Brighter Tomorrow) – ענייני משפחה אחרים, אבל עדיין לחופי הים התיכון, אפשר למצוא בסרטו החדש של נני מורטי. פספסתי אותו בפסטיבל קאן (בכוונה) אבל שם למדתי כי מדובר בדרמה על במאי קולנוע במשבר, בגילומו של מורטי כמובן. הסרט בתוך הסרט נוגע במפלגה הקומוניסטית האיטלקית ב-1956 ועל רקע הפלישה הסובייטית להונגריה, אבל אם הבנתי נכון את מורטי ההשראה הם ימי המגפה ותעשיית הקולנוע המשתנה כיום. לצד המשבר המקצועי, הכולל גם מפיק בצרות כלכליות, ניצב הגיבור גם מול בעיות בתוך התא המשפחתי שלו, בדגש על יחסיו עם זוגתו. את המסך ממלאים בין היתר מרגריטה ביי, סילביו אורלנדו, ברבורה בובולובה ומתייה אמלריק (הצרפתי).

אחרי ש… הכל נגמר (After Everything) – ממשיכים במסע ברחבי אירופה ונוחתים בפורטוגל, שם יתאחדו הדמויות של סדרת הסרטים הרומנטית הזו שזהו הנדבך הרביעי שלה ולכאורה גם האחרון. הירו פיינס טיפין שב לגלם את הצד הגברי בסיפור, שכתב ספר על מאורעות הסרטים הקודמים אבל במחיר זוגיות. הוא מבין שאין טעם לכל זה בלי אהבת אמת ויוצא להשיבה, מפורטוגל מסתבר, אבל מגלה כמה התנגדויות בלתי צפויות. ג׳וזפין לנגפורד חוזרת גם היא אל סדרת הסרטים, יחד עם מימי קין, ועל-פי הטריילר נראה שהצטרפו עוד כמה פרצופים צעירים כדי להוסיף עניין. קסטיליה לנדון שבה לביים ואף לעבד את ספריה של אנה טוד.

מרוץ החיות הגדול (Rally Road Racers) – מסרט לנוער נעבור אל סרט אנימציה לילדים, הפקה שהיא איחוד של מדינות מאוחדות: ארצות הברית, בריטניה והאמירויות. למקרה שחסרו לכם ולכן חיות מדברות, או סרטים על מכוניות שנוסעות מהר, הנה שתי ציפורים במכה אחת. ייתכן שהפתגם הזה יעמוד למבחן באופן המילולי ביותר, משום שהרקע העלילתי הוא מרוץ בסגנון ״מריו קארט״ בו מותר לא רק להתנגש במתחרים אלא גם להוציא אותם מכלל פעולה בעזרת מגוון נשקים ותחבולות. הגיבור הוא קופיף לא מהיר במיוחד שמבקש להיכנס לעסקי המירוצים כדי לסייע לסבתו לשמור על ביתה. כיוון שהסרט יוקרן בישראל בדיבוב לעברית, לא תוכלו לשמוע את ג׳ון קליז בתור צפרדע שחצן שמאיים להביסו, או את ג׳יי-קיי סימונס בתור תיש תמהוני שמבטיח לאמנו ולהשיג לו את הרכב המתאים.

יום הקולנוע הישראלי (קיץ) 2023

שבע ברכות, חתן האופיר הטרי

אבל רגע, כבר היה לנו יום הקולנוע הישראלי השנה. זה נכון, אבל זה בגלל שלא היה אחד בקיץ-סתיו 2022, בגלל פיאסקו. המהדורה ההיא נדחתה למרץ 2023, ועליה כתבתי בהרחבה כפי שאפשר לקרוא בלינק, אז הפעם נעשה את זה יותר קצר. למרות מספר זהה של 40 סרטים, הפעם על פני 80 אולמות קולנוע ומרכזי תרבות בכל רחבי הארץ. הלינקים החיצוניים הללו יספקו את הרשימות במלואן, אני כאן בעיקר כדי למיין על מה כבר כתבנו ולשלוח דרך לינקים פנימיים לאן שצריך. לפני כן אומר שאת משבצת הקלאסיקה יתפוס ״כאסח״ של חיים גיל מ-1984, שיוקרן לזכרו של חופני כהן. כדי להקל, אחלק לקטגוריות או מקבצים לפי סוגה או טריות.

מבין הסרטים שבכל מקרה רצים בקולנוע, תוכלו לראות בהנחה את: ״שבע ברכות״ שסחף את פרסי אופיר בתחילת השבוע, ״ההילולה: שנות ה-90 הסרט״ שהחזיר את הקהל הישראלי לאולמות, ״החבר השמן שלי״ שהחזיק מעמד יפה ושימח אותי, ״המזח״ שמתחיל להסתמן אף הוא כלהיט, סרט הפולחן ״העיר הזאת״, והדוקומנטרי המדובר ״סרט בסנטר״ של קובי פרג' ומוריס בן-מיור. אליהם אפשר להוסיף כמה שכבר היו בקולנוע וחוזרים לסיבוב נוסף: ״ליידי עמר״ של נעם גיל ויגאל זקס, ״כולם מחכים רק לי״ של אקי אבני, וגם ״סוף טוב״ של שרון מימון וטל גרניט ע״פ ענת גוב, עם אנדי מקדואל בתפקיד הראשי.

בשידור חוזר של מלוא התחרות העלילתית בפסטיבל ירושלים, למעט הזוכה המרכזי, תוכלו לראות שוב או לראשונה את: ״בתי אהובתי״, ״טעם התפוחים אדום״, ״חדר משלו״, ״המשלחת״, ״מתחת לצל של השמש״, ״הענקים של אי הפסחא״, ״העתיד״ ו״הפילגש״.

במעין פריוויו חלקי לתחרות המקבילה בפסטיבל חיפה אפשר להציץ מוקדם בסרטים: ״החייל הנעלם״ של דני רוזנברג, ״ארוגם ביי״ של מרקו כרמל, ״לרוץ על החול״ של אדר שפרן, וגם ״גן קופים״ של אבי נשר, שיוקרן מחוץ לתחרות ובמסגרת המאסטרים.

חלק מהנ״ל הם גם סרטי אופיר שיוקרנו לקהל הרחב בטרום בכורה, וכמוהם גם: ״בית״ של בני פרדמן ששלט בקטגוריות המשחק ויצא עם שני פרסים, ״אמצע החיים״ של יריב הורוביץ ודני רייספלד, ״ברווזים, אגדה אורבנית״ של שחר רוזן, ״הילה״ של מיכל בת-אדם, ״טור פרידה״ של רוני ניניו, ״עד שתחזור״ של שרי אזולאי תורג'מן, ו״צ׳קאאוט״ של יונתן דקל. מקצתם כבר אחרי בכורה בינאלומית, למשל האחרון, ויכולים להיות הימורים מעניינים.

השנה ישנם המון סרטים תיעודיים, חלקם כבר זוכה פרסים ואחרי בכורות מקומיות או בינלאומיות: ״האסיר x״ של הילה מדליה ועמוס רוברטס, ״ג׳אדו – שואה במדבר״ של שרון יעיש וגולן רייז, ״הומבויז״ של תמר גורן, ״חיים ומוות בלוד״ של הילה מדליה (העסוקה יש לציין), ״ימי תום״ של גיא דוידי, ״לרפא געגועים״ של ארטיום דוביצקי, ״מלך החגיגת״ של אורי מרנץ, ״שומרי ים המוות״ של עידו גלס ויואב קליינמן, ״שלושתנו״ של הניה ברודבקר, ״שקרים שסיפרתי לעצמי״ של יפים גרבוי, ו-״1948 – לזכור ולשכוח״ של נטע שושני.

ברור לי שהשיקול המכריע בבחירת הצפייה הספונטנית הזו הוא זמינות, שעה, או מיקום גיאוגרפי, אז לא אטרח להמליץ הפעם. מה גם שכבר עשיתי זאת בגלריה של ״הארץ״, אם תרצו לקרוא בקצרה על תשעה סרטים שחשבתי להבליט. וזה לא שהאחרים גרועים, מבין אלו שראיתי (בערך מחצית ההיצע). שיהיה לנו חג קולנוע ישראלי שמח, בדרך לחגי תשרי הרשמיים יותר.