• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סרטים חדשים: ״ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש״, ״סוף טוב״, ״הבוגימן״, ״גיבורי על מהחיים״, ״שושבין בהפרעה״

1 ביוני 2023 מאת אורון שמיר

חודש גאווה שמח, אפילו למי שלא חוגג או חוגגת. או חוגג-ת, לצערי בלי הנקודה באמצע מילה שאני אישית לא מצליח לקרוא אבל מכבד את מה שהיא מייצגת. חודש יוני מסמל גם את בוא הקיץ באופן רשמי, את החופשה מהלימודים ועוד אירועים כמו שבוע/חודש הספר העברי, אבל אצלנו בסריטה הוא בעיקר המשך עונת הפסטיבלים מחד והבלוקבאסטרים מאידך. בזמן שאני עוד מתאושש מפסטיבל קאן ועופר כבר אחרי דוקאביב וצופה אל פסטיבל סרטי הסטודנטים שייערך החודש, אל בתי הקולנוע מגיעים עוד ועוד סרטים שדורשים יחס. אור השלים פערים בתחום האימה בתחילת השבוע, בעוד זה הנוכחי מכיל לא מעט סקירות בפוטנציה. נראה מה נספיק, זו הרשימה, ואחריה קצת מן ההיצע הביתי.

ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש (Spider-Man: Across the Spider-Verse) – או פשוט ״ספיידר-וורס 2״, משיב את הרפתקאות האנימציה של מיילס מוראלס ברחבי היקומים המקבילים ואנשי/נשות/יצורי העכביש, הרפתקאות שהחלו לפני כחמש שנים בסרט פורץ דרך וזוכה אוסקר. הסרט החדש יוקרן בישראל גם בדיבוב לעברית אבל אתייחס בסוגריים להופעות הקוליות המקוריות. אחרי שגילה שהוא לא הספיידרמן היחיד, מוראלס (שאמיק מור) מנסה לחזור לשגרה אך במהרה מאחד כוחות בשנית עם ספיידר-גוון (היילי סטיינפלד) ופיטר ב. פארקר (ג׳ייק ג׳ונסון). זאת כדי לעצור את הנבל המוצהר של הסרט, הכתם (ג׳ייסון שוורצמן), ולברר מה זומם ספיידרמן מן העתיד בשם מיגל אוהרה (אוסקר אייזק) המדלג בין היקומים ואוסף ספיידר-אנשים. עוד בין המדבבים המפורסמים: דניאל קאלויה בתור ספיידר-פאנק הבריטי, איסה ריי בתור ספיידר-וומן, ולפחות שני מחברי ״לונלי איילנד״ שאפשר לזהות בקרדיטים. מאחורי הקלעים יש לו פחות שמות, עם צמד משולשים. הבמאים הם: ז׳ואקים דוס סנטוס (״האגדה של קורה״), קמפ פאוורס (״נשמה״) וג'סטין קיי תומפסון (אנימטור מהסרט הקודם ששודרג לבימוי). על התסריט חתומים יחד דייוויד קאלהאם (״שאנג צ׳י״), פיל לורד וכריס מילר, כאשר השניים האחרונים הם הכוח המניע גם כמפיקים. סקירה בקרוב.

סוף טוב (My Happy Ending) – טכנית זה הסרט הישראלי להשבוע, אבל זו גם הפקה בריטית-אמריקאית אז אפשר להתווכח על זה קלות. לא מדובר בעיבוד קולנועי לשירה של אבריל לאבין, אלא למחזה של ענת גוב שמגיע למסך בזכות צוות ישראלי ובינלאומי. רונה תמיר (״מצב האומה״, ״ארץ נהדרת״) חתומה על העיבוד התסריטאי, שרון מימון וטל גרניט (״מיתה טובה״, ״הנשף״) על הבימוי. אנדי מקדואל מככבת בתפקיד שלא זר לה: שחקנית קולנוע נודעת. תהילתה לא בהכרח מאחוריה אך מצבה הרפואי מוביל אותה לבית חולים, שם היא מאובחנת עם סרטן בשלב מתקדם. הכוכבת מוצאת עצמה בבית חולים בריטי, חולקת חדר עם עוד שלוש נשים במצב רפואי דומה. בין ניסיונות שיקום למחשבות על הסוף, היא נפתחת בפניהן והארבע מסייעות האחת לרעותה. בהשתתפות: מרים מרגוליס, סאלי פיליפס, ראכי ת'כראר, טמסין גריג, וטום קאלן. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

הבוגימן (The Boogeyman) – גם זה עיבוד, לא לעלילות ג׳ון וויק (אני חייב להפסיק עם הבדיחה הזו) אלא לסיפור קצר של סטיבן קינג. כמצופה מסופר האימה הנהנה לפרק את המשפחה האמריקאית, במרכז העלילה ניצבות שתי אחיות (סופי תאצ׳ר, ויויאן ליירה בלייר) המתמודדות עם מות אם המשפחה. אבא שלהן (כריס מסינה), מטפל במקצועו, מעבד את הכאב באופן שונה ולא חדל לעבוד, עד אשר פציינט (דייויד דסטמלצ׳יאן) מותיר אצלו מעין ישות הפוקדת משפחות אבלות. זהו הבוגימן, שניזון מילדים נטולי השגחה הורית, ועובר להתעלל במשפחה שבמרכז הסיפור. צוות מנוסה בקולנוע האימה מוביל את הסרט, מן הבמאי רוב סבאג׳ (״הוסט״) ועד התסריטאים: מארק היימן (״ברבור שחור״), סקוט בק ובריאן וודס (״מקום שקט״, ״65״).

שושבין בהפרעה (The Honeymoon) – מזמן לא היה לנו שם עברי כל-כך מזלזל, אז לפני הסרט עצמו אני חייב לתהות רגע מה קורה עם ״בהפרעה״. זו הדרך היחידה שנותרה כדי לאותת לקהל שלפניו קומדיה? אולי נרמול של התמודדות נפשית או של קריאייטיב אוטומטי? ירח הדבש מן הכותרת המקורית אמור להיות הפיצוי עבור זוג טרי (פיקו אלכסנדר ומריה בקלובה), שהחתונה שלו כמעט ונהרסת בגלל השושבין (אסים צ׳אודרי). הוא מחליט ״לפצות״ את השניים על ידי כך שהוא מתלווה אליהם לטיול הרומנטי בוונציה, אבל בעצם מסבך אותם בעסקת הברחת סמים. דין קרייג (״למות בלוויה״) כתב וביים, אבל הייתי מנחש שסרטו מופץ בזכות בקלובה. אם כי עדיין מתאושש מהעובדה שסרט אמריקאי נהדר כמו ״Bodies Bodies Bodies״ בכיכובה פשוט דילג על בתי הקולנוע בישראל, אז נגמרו לי הניחושים.

גיבורי על מהחיים (Supereroi / Superheroes) – נעבור לשפות שאינן אנגלית או עברית, עם סרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו ג'נובזה (״זרים מושלמים״ המקורי). גיבורי העל מן הכותרת הם למעשה אנשים רגילים, כחלק מאמירה של הסרט על כך שזוגות הם הגיבורים האמיתיים וזוגיות היא כוח-על שקיים בחיים האמיתיים. מעניין אם מותר לצפות בסרט לבד. בכל מקרה, הזוג במרכז העלילה הם פיזיקאי (אלסנדרו בורגי) המשוכנע כי לכל תופעה יש הסבר, עד שהוא פוגש ציירת קומיקס אימפולסיבית (יסמינה טרינקה) ומתאהב בה. לכאורה אין הסבר לחיבור ביניהם, אבל לשניהם קשה להתכחש אליו, בתחילה בחטף ובהמשך ברצון בזיווג.

סרטים חדשים ב-VOD

מחנה מסוכן (They/Them) – זה השם שהוענק לסרט הסלאשרים הקווירי, עליו לירון כבר כתבה אצלנו מבעוד מועד וכעת אפשר למצוא אותו ב-VOD של יס. מקום התרחשות העלילה הוא מחנה המרה לנוער על קשת הלהט״בק+ שנראה כאילו כמו מחנה קיץ אמריקאי רגיל (חוץ מזה שמנהל אותו קווין בייקון). הגיבורים והגיבורות מחולקים להומואים, לסביות וא-בינאריים ומתנסים בתפקידים ״מסורתיים״ יותר, אך הצוות המלווה משתמש בטקטיקות מטרידות ובנוסף אורב להם גם רוצח במסכה למרות שלא בטוח אם התאריך הוא ״יום שישי ה-13״. כתב וביים: ג׳ון לוגאן, תסריטאי בדרך כלל (״הטייס״). התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

פוליקר: הילד שבי – סרטי דוקאביב ממשיכים להגיע בזריזות אל המסך הביתי, כמו במקרה של סרט זה הזמין אצל yes דוקו החל מהיום. הזמר והמוזיקאי יהודה פוליקר מישיר מבט אל חייו בסרטם של אתי אנטה ויניב אמדואי, המפגיש את היוצר עם עצמו הצעיר דרך קטעי ארכיון. ממרום שנותיו, פוליקר המבוגר בוחן מחדש את חייו בצל התרבות היוונית של בית אמו, השפעתו על עולם המוזיקה הישראלית, ההתגברות על הגמגום דרך היצירה והבמה ושלל תחנות תרבות בביוגרפיה שמבטיחה להיות בלתי שגרתית.

חיים יפים (A Beautiful Life) – נסיים אצל נטפליקס, עם סרט שזמין אף הוא החל מהיום (1.6). במרכז ההפקה הדנית הזו ניצב מוזיקאי הפופ כריסטופר, המגלם דייג שמגלה כישרון נגינה ושירה. הוא מתגלה במקרה בידי מפיקה מוזיקלית המחליטה לשדך לו באופן מקצועי את בתה הצעירה, אף היא מתחום ההפקה ועולם המוזיקה, והשאלה ״מעניין אם הם יהיו ביחד בסוף?״ מעולם לא הייתה מיותרת יותר. כמובן שהתקציר מבטיח גם קשיים ומהמורות בדרכו של הגיבור אל הצמרת ואל האהבה שלא ידע שהוא מחפש. סרטו של מהדי עוואז.

תגובות

  1. אני לא ״סינפיל״, אבל סיניפיל הגיב:

    לא ספר של סטיבן קינג, אלא סיפור קצר. ישמלדייק

    1. אורון שמיר הגיב:

      נכון וסליחה, גוגל הטעה אותי ולא חקרתי מספיק. תוקן.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.