פרסי הקולנוע האירופאי 2022: רשימת המועמדים

המועמדים לנבחרי הקולנוע האירופאי הוכרזו היום, על ידי סרטון קצר שצולם באיסלנד ועשה בית ספר לכל משדרי האוסקר של השנים האחרונות (ממנו בעיקר אקח את הבדיחה: "אם אתם הולכים לאיבוד ביער איסלנדי, מה תעשו? פשוט תעמדו". הורסים האיסלנדים האלה, שיהיו בריאים). ישראל, אם אתם שואלים לא נכנסה השנה אפילו לרשימות המקדימות, אחרי שבשנה שעברה הופיעה רק בקטגורית סרט האנימציה עם "איפה אנה פרנק".
רשימת המועמדים של 2022 חשפה חיבה קטלנית לפסטיבל קאן, עם נציגות מפתיעה יחסית של זוכה פסטיבל ברלין. את הרשימה מובילים שלושה זוכי קאן הגדולים ביותר: "משולש העצבות", "עכביש קדוש" ו"קירבה", כולם עם ארבע מועמדויות (סרט, בימוי, תסריט וקטגורית משחק אחת).
ואם כבר בהקשר של הפסטיבלים, שוב נחגוג ונהלל את האוצרים והמפיצים בארץ, שהצליחו להציג לנו את הרוב המוחלט של הסרטים במהלך פסטיבלי השנה.

המועמדים לפרסי הקולנוע האירופאי 2022

הסרט הטוב ביותר:
"אלקראס" – ספרד
"משולש העצבות" – שוודיה/גרמניה/צרפת
"עכביש קדוש" – דנמרק/גרמניה/שוודיה/צרפת
"קורסאז'" – אוסטריה/לוקסמבורג/גרמניה/צרפת
"קירבה" – בלגיה/צרפת/הולנד

כל חמשת המועמדים הגדולים הוקרנו בפסטיבלי ישראל, אחד מהם כבר יצא להקרנות מסחריות. זהו זוכה קאן, "משולש העצבות", עליו כתב עופר בסיקור הפתיחה שלו מפסטיבל ירושלים, יחד עם עוד שניים מנציגי קאן, "עכביש קדוש" ו"קורסאז'".
"קירבה", זוכה הפרס הגדול (שאיננו דקל הזהב) של פסטיבל קאן, ו"אלקראס" הם סרטים שהוצגו בחיפה. יצא שאני כתבתי עליהם, מאחד התלהבתי במיוחד והשני השאיר אותי אדיש למדי.
אם עולם ההפצה הישראלי מעניין אתכם, אספר שארבעה מתוך הסרטים שייכים לקולנוע לב, ורק אחד, "עכביש קדוש" הוא של יונייטד, אז גם אותו כנראה נראה בהקרנות מסחריות בהמשך.

מתוך החמישה, ארבעה נשלחו כנציגי מדינות לאוסקר הבינלאומי. יוצא הדופן הוא "משולש העצבות" שלא כשיר לפרס על סעיף השפה (הוא ברובו באנגלית), ובמקומו שלחה שוודיה את "הנער מגן עדן", שלא הצליח להשיג אפילו מועמדות אחת אצל האירופאים.
"קורסאז'"הוא היחיד שלא ראיתי, אז כרגע אני מחזיק אצבעות חזק לזכיית "קירבה". מתוך המתמודדים האחרים שהתקבלו לתחרות אך לא הגיעו לקו הסיום, אפשר להצטער על "אחרי השמש", "סרט בנות", "ימים לוהטים" ו"במערב אין כל חדש".

הבימוי הטוב ביותר:
"אי-אה" – יז'י סקולימווסקי
"סן עומר" – אליס דיופ
"משולש העצבות" – רובן אוסטלנד
"עכביש קדוש" – עלי אבאסי
"קורסאז'" – מארי קרויצר
"קירבה" – לוקאס דונט

שישה מועמדים, ארבעה גברים ושתי נשים, ורק ארבעה סרטים מקטגורית הסרט הטוב ביותר. "אלקראס" הוא זה שנשמט מפרס הבימוי, כאשר אותו החליפו דיופ מ"סן עומר" שהיה בפסטיבל ונציה ובדרכו לסרטים בערבה, ו"אי-אה" אותו פגשנו בפסטיבל ירושלים האחרון.

הבימוי הטוב ביותר

השחקנית הטובה ביותר:
"אימהות מקבילות" – פנלופה קרוז
"בוקר יפה אחד" – ליה סיידו
"עכביש קדוש" – זר אמיר אברהימי
"קורסאז'" – ויקי קריפס
"רביה קורנז נגד ג'ורג' וו. בוש" – מלטם קפטן

כמובן שקפטן היא ההפתעה של הקטגוריה הזו, ונכנסת במקום שחקניות שסרטיהן נוכחים יותר בתחרות כמו שתי השחקניות של "סן עומר", שתי השחקניות המרכזיות ב"משולש העצבות" (לא אחשוף מיהן כדי לא לספיילר) או פרנקי קוריו המדהימה מ"אחרי השמש".
קרוז כמובן ממשיכה את הצלחתה בשנה שעברה עם המועמדות לאוסקר על סרטו של אלמודובר, ויש פה לא פחות משתי זוכות קאן של השנה הזו: אברהימי מהתחרות הראשית, וקריפס ממסגרת מבט מסוים.
שלושה מהסרטים האלו הוקרנו בפסטיבל ירושלים האחרון: "בוקר יפה אחד", "עכביש קדוש" ו"קורסאז'".

השחקנית הטובה ביותר

השחקן הטוב ביותר:
"אחרי השמש" – פול מסקאל
"ארץ אלוהים" – אליוט קרוסט הובה
"משולש העצבות" – זלטקו בוריץ'
"נוסטלגיה" – פיירפנצ'סקו פאבינו
"קירבה" – אדן דמברין

הקטגוריה הראשונה שבה ראיתי את כל המועמדים, כך שאני יכול לומר בביטחון מוחלט – איזו רשימה חזקה. כמובן שדמברין הוא הפייבוריט שלי, אבל כל אחד מארבעת המועמדים האחרים הוא ראוי בהחלט. זה לא אומר שאני לא מתכוון להתלונן.
קודם כל, אני לא מבין את ההתעלמות מהאריס דיקינסון של "משולש העצבות", שפה הוסט הצידה על ידי ההופעה הנוכחת במיוחד של בוריץ', כאוליגרך הרוסי המשוגע. ואגב גניבת תשומת לב, מהדי באג'סטני נותן פייט רציני לאיברהימי של "עכביש קדוש" אבל גם אליו איש לא מתייחס. בנוסף אליהם, פליקס קאמרר של "במערב אין כל חדש" יכל להשתחל פה בלי בעיה במקום פאבינו, וכמוהו סלהאטין פסאלי ("ימים לוהטים"), וכמובן פוספסה ההזדמנות האחרונה לתת מועמדות לגאספר אוליאל עליו השלום ב"יותר מתמיד".

השחקן הטוב ביותר

התסריט הטוב ביותר:
"אלקראס" – ארנו וילארו, קרלה סימון
"בלפסט" – קנת' בראנה
"משולש העצבות" – רובן אוסטלונד
"עכביש קדוש" – עלי אבאסי, אפשין קמרן באהרמי
"קירבה" – לוקס דונט, אנג'לו טיסנס

הסיפור עם "בלפסט" ממשיך, מסתבר. חצי שנה אחרי שזכה באוסקר התסריט המקורי, קנת' בראנה חוזר לסיבוב נוסף אצל האירופאים במועמדות היחידה לסרטו. הוא זכה שמחליף את "קורסאז'" מרשימת המועמדים לפרס הסרט.

הסרט התיעודי הטוב ביותר:
"בית עשוי קוצים" – דנמרק/שוודיה/פינלנד/אוקראינה
"המצעד על רומא" – איטליה
"סרט מרפסת" – פולין
"Girl Gang" – שוויץ
"Mariupolis 2" – ליטא/צרפת/גרמניה

פסטיבל דוקאביב הקרין את "סרט מרפסת", עליו כתב עופר לקראת המהדורה האחרונה; "בית של קוצים" גם הוא היה בדוקאביב, אבל אצלנו אורון כתב עליו כחלק מפסטיבל סאנדנס. "המצעד על רומא" הוקרן בחיפה האחרון.

הסרט התיעודי הטוב ביותר

סרט האנימציה הטוב ביותר:
"ניקולא הקטן, שמח עד הגג" – צרפת/לוקסמבורג
"Knor" – הולנד/בלגיה
"Les Voisins de mes Voisins" – צרפת
"My Love Affair with Marriage" – לטביה/ארה"ב/לוקסמבורג
"No Dogs or Italians Aloowd" – צרפת/איטליה/בלגיה/שוויץ/פורטוגל

תגלית השנה:
"107 אימהות" – סלובקיה/צ'כיה,אוקראינה
"אהבה על פי דאלבה" – בלגיה/צרפת
"אנשים אחרים" – פולין/צרפת
"גוף קטן" – איטליה/סלובניה/צר
"פמפיר" – אוקראינה/צרפת/פולין/גרמניה/צ'ילה
"שמש" – אוסטריה

חלק מהמועמדים כאן כבר מוכרים לנו. "107 אימהות", למשל, ייצג את סלובקיה באוסקר של שנה שעברה. "גוף קטן" היה חלק מתוכניית פסטיבל חיפה 2021, "דאלבה" הוקרן בירושלים האחרון שם ראיתי אותו אבל לא הספקתי לכתוב עליו (סרט נהדר), ו"פמפיר" יוקרן ממש בקרוב בפסטיבל סרטים בערבה.

הקומדיה האירופאית הטובה ביותר
"הבוס הטוב" – ספרד (פסטיבל חיפה)
"השבר" – צרפת (פסטיבל ירושלים)
"Cop Secret" (איסלנד)

טקס פרסי הקולנוע האירופאי יתקיים ב-10 בדצמבר, וכנראה שלאחריו אעדכן פה את הזוכים, כנראה חלקם הגדול יהיה מ"משולש העצבות".