• סרטים חדשים: ״אחד בלב״ של טליה לביא
  • ״אחד בלב״, סקירה לסרטה של טליה לביא
  • ״זמן״ של שיאמאלן, סקירה
  • מתכוננים אל פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021
  • פוקוס אלן דלון בסינמטקים ברחבי הארץ
  • רחוב הפחד - חלק 3: 1666
  • מילקשייק אבק שריפה
  • פסטיבל קאן 2021: דיווח אחרון, ממסגרות המשנה
  • פסטיבל קאן 2021: שלושה סרטי תחרות מעולים
  • אגדת חורבן
  • רחוב הפחד - חלק 2: 1978
  • פסטיבל קאן 2021: דיווח ראשון של אורון
  • האלמנה השחורה
  • רוכבי הצדק
  • רחוב הפחד - פרק 1: 1994

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 40

1 בינואר 2021 מאת אורון שמיר

ברוכים הבאים וברוכות הבאות לשנת 2021. אני לא רוצה לבאס אבל בינתיים אין שינוי מהשנה הקלנדרית הקודמת, לא במדור הזה בכל אופן. ישראל ממשיכה להיות אחת המדינות היחידות על הגלובוס שפשוט לא אכפת לה ממצב התרבות ואין לה שום בעיה להפקיר רבבות אנשים שמתפרנסים ממנה לגורלם המר. אני אהיה בהלם מוחלט אם זה ישתנה עד הבחירות לכנסת, כן שוב הדבר הזה, בחודש מרץ. בינתיים הגענו למספר עגול ומבעית של 40 מהדורות, בהיעדר בתי קולנוע שמקרינים סרטים שאפשר לדווח עליהם. כרגיל, ניעזר באירועים מקוונים ופלטפורמות הצפייה הביתיות כדי לשמור על אופטימיות ועל מראה של רצף. ואם עדיין לא נפרדתם או נפרדתן כמו שצריך מהשנה שחלפה לה, יש לנו המון סיכומים שיעזרו עם זה והרבה מאוד המלצות צפייה שמרכיבות אותם.

פסטיבל אוטופיה – שכבר נכתב עליו במדור עם פתיחתו ואף הקדשתי לו פוסט לא מזמן, לא רק ממשיך עד ה-10 בינואר אלא גם מעבה את התוכניה שלו תוך כדי ריצה. ספציפית, בתחרות ישראלית לקולנוע קצר, שבראש צוות השיפוט שלה ניצב הבמאי וינצ'נזו נטלי (״קיוב״). עבור הקהל, הסרטים יגיעו במקבצים לפי נושאים או קטגוריות כמו ״עתידות״, ״אנימציה פנטסטית״ או ״מתים מצחוק״. בין השמות הבולטים אפשר למצוא ״שירות פרימיום״ של איתן גפני, ״6480 ימים״ של רן סלוין, ״בזמן שנשארנו בבית״ של גיל וסלי (העורך של ״אפריקה״) ועוד. סרטים אחרים בולטים בזכות מי שמככבים בהם, כמו ״אוב״ של טל שמוניס מביה״ס מנשר, עם יניב ביטון בקומדיית אימה על גירוש שדים, או "שששששש" של יוני מרדכי, קומדיה שחורה על זוג שמאוד משתדל לא להעיר את התינוק שלהם. את בני הזוג מגלמים יוצרי וכוכבי הסדרה ״חזרות״, נועה קולר וארז דריגס, שאי אפשר לדרוך ברשתות החברתיות לאחרונה בלי להיתקל בדעה עליה. מי שכבר החלו לצפות בסרטים בינלאומיים באורך מלא בפסטיבל אולי זכו למנת פתיחה שהיא אחד הסרטים הישראליים, אני טרם הספקתי ובטוח שיש עוד המון מה לראות עכשיו כשהתוכניה כולה מוצגת.

גם בסינמטקים דואגים שלא יהיו לנו משעמם, עם שני אירועי שתוכלו למצוא באופן גורף כמעט בכולם. הראשון הוא פסטיבל הקומדיה האיטלקי ״פיניטה לה קומדיה״ שכבר התרעתי על קיומו בשבוע שעבר, אך הוא נמשך לכל אורך ינואר ובכל הסינמטקים כאמור. השני הוא פסטיבל קולנוע רומני, אבל לא עם הסרטים והשמות שלמדנו לשנן בעשור-שניים האחרונים אלא דווקא דגש על שנות ה-60 עד ה-80. מבין הבמאים שווה להזכיר ולהכיר את לוצ'יאן פינטיליה, שסרטו ״השחזור״ היה אסור להקרנה במולדתו עקב האשמה בחתרנות, או את יון פופסקו-גופו (שעל שמו נקראים פרסי אופיר של רומניה), אנימטור חלוצי שאפשר יהיה להנות מסרטו הקצר ״היסטוריה קצרה״. יש גם סרטים שאני מודה שלא שמעתי עליהם, דוגמת ״גלויות עם פרחי בר״ אנדריי בלאייר, שהתקציר שלו דווקא נשמע מוכר מסרט רומני מאוחר יותר – צעירה נכנסת להריון לא רצוי ונמלטת לשם ביצוע הפלה בניגוד לחוק דאז. חפשו את הסרטים בסינמטק החביב עליכם, נתתי לינק לתוכניה של תל אביב ואיתו גם נמשיך.

סינמטק תל אביב – עמוס בכל הקטגוריות הרגילות ב-VOD ובאוצרות מיוחדת משלו, כמו אסופת הסרטים ״עשור לאביב הערבי״ שתעלה ל-VOD של הסינמטק באמצע החודש. עד אז יש כאמור הרבה מה לראות, נגיד את ״פרוקסימה״ מפסטיבל ירושלים. הזכרתי אותו גם לפני שבועיים אבל למי שפספסו, מדובר בסרטה של אליס וינוקור (״אוגוסטין״) עם אווה גרין בתפקיד אסטרונאוטית המתכוננת למשימה שתרחיק אותה מבתה ומביתה.

סינמטק ירושלים – חוזר למתכונת הקרנות אונליין במנותק מתוכניית הפסטיבל שהסתיים, ומצטרף אל יתר הסינמטקים בתוכן המשותף אבל גם כמה אירועים ייחודיים. תחת הכותרת ״פנורמה אוסטריה – הסדרה התיעודית״ התקבצו ארבעה סרטים תיעודיים מאוסטריה של השנים האחרונות, כפי שיעיד ״יוהנה דונל – חלוצת הפמיניזם״, על השרה הראשונה של המדינה במשרד החדש ל-1979 לקידום מעמד האישה.

סינמטק חיפה – חוץ מסרטים תוצרת איטליה ורומניה שהוזכרו קודם, הסינמה טייק אווי של חיפה ממשיך להציע סרטים עד הבית. לשם דוגמה, החל מהיום יוחזר מן ההיצע של פסטיבל חיפה ״תווים מזהים״ של פרננדה ואלאדז (בפסטיבל דרום קראו לו ״תכונות מזהות״), שיצא מעוטר מסאנדנס לפני שנה. הסרט מספר על מסעה של אם מקסיקנית בחיפוש אחר בנה שניסה לעשות את הדרך אל תוך ארצות הברית.

סינמטק הרצליה – מצטרפים לחגיגת הקולנוע הרומני ומציעים כרגיל תוכן יומי מתחלף. למשל ״עלי: פחד אוכל את הנשמה״ של פאסבנדר, סרט שתמיד מתחשק להגיד עליו שהוא הכי טוב אי פעם, לצד הזדמנות נוספת לראות את אחד מסרטי השנה שלנו, ״פאלם ספרינגס״, וגם סרט תיעודי מפסטיבל ירושלים האחרון, ״מורנוב״ של חן שלח, כולל מפגש וירטואלי עם הבמאי.

בסינמטק חולון – גם שם נמשך הפסטיבל היאטלקי, ובאמצע החודש יגיע ״פאלם ספרינגס״ הנודד, יחד עם תוכן ייחודי. למשל ״קטיפה כחולה״ של דייויד לינץ׳ בשבוע הבא, או המשך סדרת מפגשי ״זום אין״ בניצוחו של אורן גרנר, אחד מאנשי השנה שלנו. הצפייה+שיחה הראשונות לחודש זה, בשלישי הקרוב, יהיו סביב הסרט הישראלי הקצר "שששששש" של יוני מרדכי, שהוזכר לעיל.

סרטים חדשים ב-VOD

גיבורים זה אנחנו (We Can Be Heroes) – כבר זמין בנטפליקס אז נפתח איתו. מה גם שזה הסרט החדש של רוברט רודריגז, אבל לא במצברוח ״מצ׳טה״ או ״פלאנט טרור״ אלא הצד השני שלו, ״ספיי קידס״ או ״הרפתקאות שארקבוי ולבהגירל״. למעשה, מדובר במעין המשכון של האחרון, רק שהפעם גיבור-העל שארקבוי ולבהגירל כבר מבוגרים ויש להם ילדים משלהם. ילדים עם כוחות-על מגוונים, שיצטרכו לשתף פעולה כדי להציל אותם מן החייזרים שחטפו אותם, אחרי שיברחו מן המתקן הממשלתי שלכאורה מגונן עליהם לאחר אירועי החטיפה. את השחקנים הצעירים לא הכרתי אבל חלק מן המבוגרים הם פדרו פסקל, פריאנקה צ׳ופרה, אדריאנה בראזה, בויד הולברוק וכריסטיאן סלייטר. טיילור לאוטנר לא שב לתפקיד שארקבוי, תודה לאל, אבל טיילור דולי בשיער ורדרד היא שוב לבהגירל, שזה נחמד. התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט ולהמחשת הצבעוניות המוגזמת שלו.

פעם היינו (Remember Me) – למרות השם הלועזי, זה לא רימייק ל״קוקו״ של פיקסאר. סרטו של מרטין רוזטה מספר על קשיש (ברוס דרן) המזייף את דרכו אל בית אבות כדי לפגוש באהובתו לשעבר (קרולין סיהול), בתקווה שתזכור אותו למרות שהיא סובלת מאלצהיימר. זה לא ממש נשמע ככה אבל הסרט מוגדר כקומדיה רומנטית. הבמאי הספרדי גם כתב את התסריט ועל המסך אפשר למצוא בנוסף לשמות שהוזכרו גם את בריאן קוקס בתור חברו של הגיבור המסייע לו במשימה. הסרט זמין אצל yes.

נגן נשמה (Mighty Oak) – הסרט הזה הגיע היום (שישי 1.1.21) אל סלקום tv וממה שהצלחתי למצוא הוא הסרט החדש היחיד לסופש זה. זה מתחיל עם להקה ששוכלת את הסולן/גיטריסט שלה בתאונה. אחרי מספר שנות אבל מוצאת אחותו של המנוח (ג׳אנל פאריש) ילדון אמן גיטרה שהיא מאמינה כי הוא גלגול של אחיה וכך יהיה ניתן לאחד את הלהקה. בצירוף מקרים מעניין, משחקת כאן גם אלכסה פנה-וגה, כוכבת ״ספיי קידס״ המקורי שהוזכר לעיל. את התסריט כתב מאט אלן, שיש לו איזה עניין עם נשמות (״גולשת בנשמה״, ״תשע נשמות״) וביים שון מקנמרה שחתום על המון סרטים וסדרות לילדים ולנוער ומדי פעם לקהל רחב אף יותר (למשל ״עונת הניסים״ מלפני כשנתיים). עם הכריך הזה של שני סרטים לצעירים עם סרט על זיקנה בין לבין, נאלץ להתחיל את השנה החדשה.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.