• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

אופיר 2020: החמישיות של סריטה (לא, אלו לא הימורים)

12 בספטמבר 2020 מאת מערכת סריטה

אנו שמחים ואף שמחים להזמין אתכם לאחת המסורות האהובות עלינו בסריטה, בחירת המועדפים שלנו לקראת אופיר 2020. בתום שיחת טלפון טרנס-אטלנטית משותפת של שלושת מסקרי האופיר של סריטה (אור סיגולי, עופר ליברגל ואורון שמיר) שארכה, ואנחנו לא מתלוצצים, חמש שעות תמימות, יצרנו לעצמנו גם השנה מין טקס אופיר אלטרנטיבי משלנו, כזה שמשקף את הבחירות וההעדפות האישיות.

אנחנו עושים את זה מאז 2011 (עם שנה אחת הפסקה), ואיכשהו רבים וטובים מקוראינו ממשיכים לפספס את הקונספט, לא לגמרי להבין מה אנחנו רוצים, ומתעקשים שאלו ההימורים שלנו. לכן, הפעם, במקום לפרט את החוקים שהמצאנו לעצמנו, נעשה את זה בשיטת "שאלות נפוצות". אנא קראו בתשומת לב. יחסוך לכם הרבה גירודי ראש לאחר מכן.

"מה? אתם באמת מאמינים שהסרט הזה יקבל כל כך הרבה מועמדויות ואפילו יהיה בפרס הסרט הטוב ביותר? אתם משוגעים?"
לא. אנחנו לא חושבים שזה מה שהולך לקרות. למעשה, מניסיוננו, לא יהיה הרבה קשר בין החמישיות שלנו למועמדי אופיר השנתיים. זה גם לא העניין. אנחנו לא פה לנבא. הרעיון הוא ליצור את האופיר האלטרנטיבי והנחשק האישי שלנו, מין אוטופיה קטנה שאנחנו מרגישים שהרווחנו אחרי שראינו את כל הסרטים המתמודדים.

"אז אלו לא הימורים?"
לא. אלו חד משמעית לא הימורים.

"נראה לי שהתבלבלתם – בפרס השחקן הראשי רשמתם מישהו שבאתר האקדמיה רשום כשחקן משנה. לא יכולתם לבדוק?"
כחברי אקדמיה אנחנו יודעים היטב איזה שחקן משובץ באיזו קטגוריה. מה שכן, חלק מהקונספט בחמישיות של סריטה הוא שאנחנו מרשים לעצמנו להתעלם מהבחירות האסטרטגיות של יוצרי הסרטים ברישום המועמדויות, ולעשות מה שאנחנו רוצים. לא חייבים להסכים אתנו, אבל, היי, זה הטקס הפרטי שלנו.
ואם אנחנו כבר פה, אז גם מותר לנו גם להעמיד שחקנים שלא מופיעים ברשימות המתמודדים, וגם לתת מועמדות ליוצרים שאין להם אזרחות ישראלית.

"נראה לי שהתבלבלתם – שיבצתם סרטי דוקו בקטגוריות של העלילתיים. זה נגד חוקי האקדמיה."
נכון, וזה חוק מאוד מטופש. מבחינתנו סרטי הדוקו הם סרטים לכל דבר ועניין, עם יוצרים מוכשרים מאחוריהם, ואין שום סיבה לסגור אותם רק בגטו של קטגוריה אחת. לכן מבחינתנו כל סרטי הדוקו מעל 60 דקות כשירים לכל הקטגוריות, גם אלו שבאופיר סגורות רק לעלילתיים.

"אני בפירוש זוכר שאחד מכם כתב על אחד הסרטים שהוא מעולה ואפילו שיבח את הצילום. עם זאת, הוא לא מופיע בנבחרים שלכם. מה הקטע?"
החמישיות של סריטה הן רשימות משותפות עליהן עמלו שלושה אנשים עם טעם שונה זה מזה. זה אומר שבעצם אף קטגוריה לא יכולה לייצג מישהו באופן מוחלט, ולכן לכל אחד מאתנו יש סרטים ויוצרים אהובים שנאלצו לפנות מקום. יש פה הרבה תן וקח. בגלל זה מדובר בשיחה של פאקינג חמש שעות.

"שלום. הצטרפתי עכשיו. רציתי לשאול – האם מדובר בהימורים?"
לא. אלו לא הימורים. אנחנו שוברים פה בערך את כל החוקים של האקדמיה. אם 40% מהחמישיות שלנו יהיה מועמד באופיר האמיתי, זה יהיה נס.

"יש סרט שלא מופיע באף קטגוריה. לא מצאתם זמן לראות אותו?"
כל סרטי האקדמיה ללא יוצא מן הכלל נצפו על ידי לפחות אחד מחברי סריטה, רובם המוחלט על ידי יותר מאחד. ולא רק זה, בכל שיח על כל קטגוריה עלו לדיון כל אחד מהסרטים (שיחה של חמש שעות, כבר אמרנו?). אם סרט לא קיבל מועמדות זה לא אומר שפסחנו עליו בשלב המוקדמות, אלא שספציפית יצא שבעינינו היו חמישה טובים ממנו.

"אז לא מדובר בהימורים?"
למען השם!

ואחרי כל זה, מילה-שתיים לפני שמתחילים.
קודם כל, בבקשה, קחו את זה בקלות. אנחנו עושים את זה מאהבה ומרצון לפרגן ליוצרים. הגבלנו את עצמנו לחמישה מועמדים בכל קטגוריה, כי ככה הפרסים האלו מתנהלים. אין מקום לכולם, ויש כאלו שדיברו אלינו יותר מלאחרים. זה רק עניין של טעם.
אופיר 2020, בצל הקורונה ובאופן כללי משבר התרבות בישראל (שבואו, התחיל הרבה לפני המגיפה), הוא אחד הקשוחים שחווינו. זה לא שאין סרטים טובים. כמובן שיש. טובים מאוד ואפילו נפלאים. אבל נחטא לתפקידנו אם נגיד שהרמה הכללית היא כמו בשנים קודמות. זה ניכר גם בגיוון החמישיות שלנו. אז מכאן אנחנו בעיקר מאחלים לתעשיית הקולנוע הישראלי הפצועה שנים קלות יותר, עם יותר זמן לפיתוח תסריט, יותר תקציב לימי צילום, למשמרות פוסט ולהשלמות, ופחות פחד ממה מותר או אסור להגיד, כדי שהיא תוכל לחזור ולתת לנו את היצירות המפעימות שאנחנו יודעים שהיא יכולה.
אנחנו נשאר פה ונעבור גם את השנים הקשות.

החמישיות של סריטה לפרסי אופיר 2020

העיצוב האומנותי הטוב ביותר:
"הלילה הזה" – עידו דולב
"המוסד" – נריה בן ארי
"המחשמלים" – דני אבשלום, מור ברק
"מחילה" – צחי רונן
"עכביש ברשת" – מרין ספ

דולב חוזר אלינו שנה שנייה ברציפות אחרי "הבלתי רשמיים". מבין חמשת הסרטים, "עכביש ברשת" הוא היחיד שלא יכול להיות מועמד לאופיר האמיתי, בגלל תקנון האזרחות הישראלי.

עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
"בוטיק פריז" – יפעת כנפי
"הלילה הזה" – חן כרמי
"המוסד" – דני בר שי
"המחשמלים" – ליטל לילו גולדפיין
"עכביש ברשת" – שרלוט ווילמס

גם הפעם, מבין המועמדים, סרט הריגול של ערן ריקליס לא כשיר למועמדות אופיר בקטגוריה הזו. אנחנו, כאמור, לא מתחשבים בנושא התקנון בהקשר האזרחות.

המחשמלים

הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר:
"אם אנחנו מתקרבים עכשיו" – בימוי: הדס בן ארויה. הפקה: צמרת אלכסנדרוני, איילת אימברמן
"זכות מלידה" – בימוי: ענבר חורש. הפקה: לאה טוניק
"טיקטוקים" – בימוי: אסף קורמן. הפקה: צמרת אלכסנדרוני, איילת אימברמן
"לונג דיסטאנס" – בימוי: אור סיני. הפקה: שלומי אלקבץ, גלית כחלון, אילון שני
"עין לבנה" – בימוי: תומר שושן. הפקה: שירה הוכמן, קובי מזרחי

ושוב הקטגוריה הזו אצלנו כמעט ונשלטת על ידי במאיות ומפיקות. בתקווה שגם עולם הסרטים הארוכים יראה ככה. לאה טוניק היא היחידה שגם הוזכרה בקטגוריה הזו בשנה שעברה, כמפיקת "איך לשחות". הדס בן ארויה, כזכור, הייתה בחמישיות שלנו (וגם זכתה באופיר) בשנה שעברה על הופעתה ב"קצפת ודובדבנים".

הסרט התיעודי עד 60 דקות הטוב ביותר:
"אנדרגראונד בלט" – בימוי: לינה צ'פלין. הפקה: דניאלה רייס רזון
"החוף הנפרד" – בימוי: קרין קיינר. הפקה: לוי זיני, אבישי פרץ, קרין קיינר
"לשמור בבטן" – בימוי: חן רותם, עומר יפמן. הפקה: ארי דוידוביץ'
"פתח את הפה" – בימוי: תמרה ממון. הפקה: אסף אמיר
"תמונת ניצחון" – בימוי והפקה: עדי משניות

כשאנחנו בונים את החמישיות שלנו, אנחנו לא מתרעננים תוך כדי בשמות היוצרים אלא שמים את הסרט לפני הכל. כלומר, העובדה שמדובר בקטגוריה שמורכבת אך ורק מבמאיות (ויפמן) היא צירוף מקרים מוחלט, אבל משמח למדי.

עיצוב הסאונד הטוב ביותר:
"אסיה" – אמיר בוברמן, שחף וגשל
"הלילה הזה" – אורי צ'צ'יק, גיל תורן, אבי מזרחי
"המחשמלים" – גיל תורן, עודד רינגל, יוסי אפלבאום, אבי מזרחי
"הנה אנחנו" – רונן נגל
"עכביש ברשת" – גיל תורן, הרב בואירטה

הקטגוריה הזו עצובה מאוד הפעם, כי היא מזכירה לנו את לכתו המוקדמת מדי של גיל תורן, שנפטר השנה. אבדה גדולה לקולנוע הישראלי.

המוזיקה המקורית הטובה ביותר:
"אלוהי הפסנתר" – רועי שפיגלר, הלל טפליצקי, ערן צוירן
"הדברים הקטנים" – אלון פרץ
"המוסד" – שרון לוי, ארז אבירם
"המחשמלים" – רן בגנו, אילן שס, צביקה נתן
"מיראז'" – דינה קיטרוסקי, אשד מאלק

לראשונה ברשימות שלנו השנה, סרט דוקו מעל 60 דקות מופיע בקטגוריה כללית (כפי שאתם לגמרי ראיתם מגיע, אם קראתם את השאלות ותשובות בהתחלה. קראתם… נכון?). זהו "הדברים הקטנים", שלמרבה הצער לא יוכל להיות בקטגוריה הזו באופיר, מכיוון שדוקו לא כשיר לכאן. כי סיבות.

אלוהי הפסנתר

העריכה הטובה ביותר:
"אסיה" – נטע דבורקיס
"אפריקה" – גיל וסלי
"הדברים הקטנים" – נטע דבורקיס
"המחשמלים" – עמית גינתון
"הנה אנחנו" – אילה בנגד

דאבל דבורקיס, עם סרט עלילתי וסרט תיעודי. היא חוזרת אלינו אחרי שבשנה שעברה הייתה מועמדת מטעמנו על עריכת "קינג ביבי". כאמור וכידוע, היא לא תוכל להיות מועמדת לאופיר על "הדברים הקטנים" הדוקומנטרי.

התסריט הטוב ביותר:
"אסיה" – רותי פרי-בר
"אפריקה" – אורן גרנר
"המחשמלים" – שראל פיטרמן, שיר ראובן, צביקה נתן
"הנה אנחנו" – דנה אידיסיס
"שאיפה לחיים" – מתן גוגנהיים, אסף אבירי

כל מועמדי התסריט שלנו השנה מופיעים אצלנו לראשונה בתולדות החמישיות של סריטה. אז כל הכבוד לכם וברוכים הבאים.

הליהוק הטוב ביותר:
"אסיה" – אסתר קלינג
"הלילה הזה" – חמוטל זרם קסטל
"המחשמלים" – לימור שמילה
"הרפתקה בשחקים" – לימור שמילה
"שאיפה לחיים" – איל זוסמן, ירדן שטרסברג

כנראה השנה העסוקה ביותר בחייה של לימור שמילה, שלא רק שליהקה כמה סרטים וצברה דאבל אצלנו, היא גם מתמודדת כבמאית עם סרטה השני "ככה את אוהבת". היא הייתה מועמדת אצלנו גם בשנה שעברה עם "קולות רקע".

האיפור הטוב ביותר:
"אסיה" – הילה אלקיים
"הלילה הזה" – כרמית בוזגלו
"המוסד" – שלי סער
"המחשמלים" – גלית שניידרמן
"עכביש ברשת" – קרינה סמקנס

ושוב, "עכביש ברשת" לא יוכל לשחזר את האיזכור שלו פה אצלנו באופיר, מכיוון שסמקנס איננה כשירה למועמדות.

אסיה

הצילום הטוב ביותר:
"אלוהי הפסנתר" – מידן ארמה
"אסיה" – דניאלה נוביץ
"הנה אנחנו" – שי גולדמן
"הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט" – גיורא ביח
"ככה את אוהבת" – רם שוויקי

נוביץ אחראית השנה על צילום שני סרטים, "אסיה" שמוזכר אצלנו, ו"הלילה הזה". ייתכן והיא תעשה היסטוריה ותהיה הצלמת הראשונה שמועמדת פעמיים באותה קטגוריה. עד כה רק טליה גלאון הצליחה לקבל מועמדויות לצילום, והגיע הזמן שתהינה עוד. זה כמובן לא לקחת מארבעת הצלמים המופלאים האחרים, שבראו אימג'ים מפוארים לעיתים בתנאים מאוד לא נוחים.

הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דקות:
"21 יום ולילה" – בימוי והפקה: זהר וגנר
"גולדה" – בימוי: אודי ניר, שגיא בורנשטיין, שני רוזנס. הפקה: אודי ניר, שגיא בורנשטיין
"הדברים הקטנים" – בימוי: מיכל אהרונסון. הפקה: עדי בר יוסף
"החבר דב" – בימוי: ברק הימן, אורי לוי (במאי שותף). הפקה: ברק הימן
"מאה אחוז" – בימוי והפקה: יעל קיפר, רונן זרצקי

כמה כואב היה לצמצם את רשימת המתמודדים לחמישה בלבד. אין שום סיכוי שהיינו מצליחים לצאת מזה בשלום.

שחקנית המשנה הטובה ביותר:
גילה אלמגור – "המוסד"
בת-אל מוסרי – "בוטיק פריז"
אנסטסיה פיין – "שאיפה לחיים"
נועה קולר – "מחילה"
ג'וי ריגר – "שאיפה לחיים"

מבחינת העולם המקביל של האקדמיה, ג'וי ריגר ונועה קולר רשומות כשחקנית ראשית על הסרטים הללו. אנחנו מאמינים שהן בתפקידי משנה, ולכן הצבנו אותן כאן. גילה אלמגור גם היא לא תהיה מועמדת, מכיוון שהיא לא נרשמה מטעם ההפקה שלה. ככזה, מבחינת האופיר, המצב יהיה מאוד אחרת.
כי אלו לא הימורים. כאמור.

שחקן המשנה הטוב ביותר:
נועם אימבר – "הנה אנחנו"
דבל'ה גליקמן – "שאיפה לחיים"
מוריס כהן – "בוטיק פריז"
יגאל עדיקא – "המחשמלים"
טל פרידמן – "המחשמלים"

אימבר משבש את מצעד הוותיקים של הקטגוריה הזו השנה, ומכניס קצת דם צעיר. אנחנו מאוד מסוקרנים מה יקרה עם שחקן המשנה באופיר השנה. מאוד.

הנה אנחנו

השחקנית הראשית הטובה ביותר:
אלונה איב – "אסיה"
שירה האס – "אסיה"
הילה וידור – "ככה את אוהבת"
נעמה פרייס – "אלוהי הפסנתר"
אגם שוסטר – "שתיים"

אם עשינו לכם התקף לב קטן כי שירה האס לא הופיעה בקטגורית שחקנית המשנה, זה כי הרשנו לעצמנו להחליט שהיא שחקנית ראשית ולכן היא ניצבת ליד הקולגה שלה ל"אסיה", אלונה איב. אנחנו לא בטוחים אם אי פעם בתולדות החמישיות שלנו הסרט הצליח להכניס שתי שחקניות בקטגוריה הזו.
מה שעוד יוצא דופן, הוא שכל המועמדות שלנו משתתפות בסרטים בעלי נראטיב נשי מובהק, ואף אחת מהן לא ממש חולקת את המקום עם גבר בתפקיד ראשי מקביל. עוד משהו מעניין – ארבע מתוך חמש המועמדות בוימו על ידי במאית.

השחקן הראשי הטוב ביותר:
יוסוף אבו ורדה – "המתים של יפו"
שי אביבי – "הנה אנחנו"
שלמה בראבא – "שאיפה לחיים"
מאיר גרנר – "אפריקה"
גיא עמיר – "מחילה"

שנה שעברה הייתה אחת הצפופות ביותר בתולדות האופיר מבחינת השחקנים הראשיים. השנה המצב היה קצת יותר קל לתפעול, אבל זה לא לוקח מההופעות המרשימות של החמישייה שלנו, כזו שמורכבת משחקנים קומיים ודרמטיים, מקצועיים ונון-אקטורים.

הבימוי הטוב ביותר:
אסף אבירי ומתן גוגנהיים – "שאיפה לחיים"
בועז ארמוני – "המחשמלים"
ניר ברגמן – "הנה אנחנו"
אורן גרנר – "אפריקה"
רותי פרי-בר – "אסיה"

גרנר ופרי-בר נכנסו עם סרט הביכורים שלהם, כאשר ארמוני כיכב בחמישיות שלנו בעבר עם "מסווג חריג". לברגמן, והצמד גוגנהיים-אבירי זה ביקור ראשון אצלנו, אז אהלן וזה.
ומכאן אנחנו עוברים לקטגורית הסרט הטוב ביותר שלנו השנה. אם עקבתם עד עכשיו, הרבה הפתעות לא תמצאו פה.

הסרט הטוב ביותר:
"אסיה" – אורית זמיר, יואב רועה
"אפריקה" – איתי עקירב
"המחשמלים" – גל גרינשפן, צביקה נתן, רועי קורלנד
"הנה אנחנו" – יהונתן דובק, איתן מנצורי
"שאיפה לחיים" – רוני אברמובסקי, משה אדרי, אדר שפרן

לראשונה בתולדות החמישיות שלנו יש הלימה מוחלטת בין קטגורית הסרט, הבימוי והתסריט. לחלק מאתנו זה עלה בבריאות, אבל כן, זה המצב השנה.
בכל מקרה, אנחנו מזכירים שהיעדרות מהחמישייה לא מעידה על חוסר הערכה מאתנו. זה פשוט החוקים של המשחק. ובהצלחה לכולם. סחתיין שבכלל עשיתם, כי זה הכי לא מובן מאליו.

אפריקה

סיכום המועמדויות של סריטה – סרטים ארוכים (כזכור, לא הימורים):
"המחשמלים" – 12
"אסיה" – 10
"הנה אנחנו" – 8
"שאיפה לחיים" – 8
"אפריקה" – 5
"הלילה הזה" – 5
"המוסד" – 5
"עכביש ברשת" – 4
"אלוהי הפסנתר" – 3
"הדברים הקטנים" – 3
"מחילה" – 3
"בוטיק פריז"- 3
"ככה את אוהבת" – 2
"21 יום ולילה" – 1
"גולדה" – 1
"החבר דב" – 1
"המתים של יפו" – 1
"הרפתקה בשחקים" – 1
"הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט" – 1
"מאה אחוז" – 1
"מיראז'" – 1
"שתיים" – 1

תגובות

  1. נועם פיינהולץ הגיב:

    על פי הערתכם כמה קולות השנה מכניסים מועמדות לחמישייה ?

  2. רעותי הגיב:

    אגם שוסטר בהחלט מועמדת ראויה

  3. אולי הפרס הראשון לפסטיבל חיפה מתחיל להיות מהנה ואמין מהראשון באופיר ?? תקשיבו, אני אוהב הרבה מהקולנוע המקומי גם, וגם מועמדי אופיר רבים, ולא אהבתי את 3 הזוכים האחרונים באופיר- לפרס הראשון לסרט, ערבבו בעיני המון אג'נדות (ברמה שזה מעל טעם אישי ורואים אג'נדות אובר תוכן), ובמאים טובים כמו תדמור, יבגני רומן, פחות אנג'נדאים, שמאל-ביקורתי-לא-שזו-קללה.. והם יצאו בלי כלום באופיר. אבל הרוב טוב, גם באופיר, משנה לשנה, ומתעסק בזה יותר. מה גם שם- שימו לב ש 2 שבחרתם בחמישית 'העל'- גם הצליחו לא רע- ב 2 פזטיבלים שאני אוהב (מעל האוסקר אפילו, בוודאי קאן) שהם טרייבקה וקאן, והסרטים הם- אסיה והנה אנחנו. שזה בבימויו של ניר ברגמן התחיל טיפה משמים אבל לאחרונה מניע חזק, אה ? גם בסדרה רק להיום. בשיתוף שם עם כותבת של עוד סדרה מעולה- על הספקטרום (דנה אידיסיס). מה עם הסרטים של דני רוזנברג, טליה לביא ואיתן פוקס ? לא אהבתם בסריטה ? או שהם לא נכנסו למאגר אופירים הקרוב ? כי הם גם 3 שנכנסו למאגרי פסטיבלים טובים הללו- קאן וטרייבקה. קטן ככל שיהיה, הזוכה האמריקאי הצנוע ומהנה- 'דה האף אוף איט'- בטרייבקה אחרון, זוכה מוצדק. סרט מהנה ונוגע ללב. בגלל שטויות טובות כאלה- אני אוהב פסטיבלים ואינטו ארט ..אין דה פירסט פלייס. הזוכה הזר בטרייבקה האחרון, "הייטר" – איכזב-ני, אבל זה גם במאי שאהבתי את הקודם שלו (יאן קומאסה הפולני). להבדיל- בפסטיבל חיפה, לפרס המקומי האחרון- זכה ירון שני שאני אוהב, את 'לידה' הזוכה, עוד לא ראיתי, אבל מאמין בו וסרט אחר מטרילוגית האהבה הזו, כן אהבתי-מינוס, זה 'עיניים שלי'. במאי מצויין ועולה.

  4. הרצל הגיב:

    איזה הימורים גרועים, יא אללה. לא הייתי ממלא אתכם טוטו בחיים.

  5. איתן בלום הגיב:

    אני מניח שבמסגרת הסריקה היהירה שלכם לא יצא לכם לצפות בסרט הצנוע של ויקטור בראון אובססיה,סרט שלי לפחות הזכיר את סרטיו המוקדמים של ג'ון קסאווטס שבהם הצילום והעריכה היו פחות משמעותיים ומה שחשוב היה המשחק,אכן בסרט זה יש פערי משחק גדולים בין השחקנים,אולם אין בכלל ספק שמשחקו של השחקן הראשי בסרט ג'וש שגיא הוא משחק אינטנסיבי עם כח פנימי עמוק שמצליח לשכנע אותך בכל סצינה שהוא מגלם,הוא יוצר דמות מורכבת לא פשוטה כזאת שאתה מפעיל רגשות מורכבים כדי לאהוב אותה לחוות אותה או להבין אותה ,אבל אני מניח שלא צפיתם בסרט וחבל!!! זה סרט שיש בו אמת גדולה ועמוקה.

    1. אור סיגולי הגיב:

      כפי שכתבנו באריכות בהתחלה (תודה שהשקעת זמן בקריאה של זה) – צפינו בכל הסרטים המתמודדים השנה.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.