• פסטיבל דוקאביב 2019: המלצות ואזהרות
  • ״משפטו של טד בנדי״ ו״הקלטות של טד בנדי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״אלאדין״ גרסת 2019
  • לפני 60 שנה: פריצת הגל הצרפתי החדש בפסטיבל קאן
  • ״מלחמה פרטית״, סקירה
  • ״טיול לנאפה״, סקירת נטפליקס
  • ג'ון וויק 3
  • הכהנים הגדולים: ״לקרוא ולשרוף״
  • ״הדרך שלהן לקונגרס״, סקירה לדוקו של נטפליקס
  • ״החסד של לוצ׳יה״, סקירה
  • פוקימון: הבלש פיקאצ'ו
  • ״מה הסיכוי?״, סקירה
  • ואן גוך: בשערי הנצח
  • הנוקמים: סוף המשחק
  • המלצות סינמטקים - מהודרת מאי 2019
  • פרסי אופיר 2019: רשימת המתמודדים נחשפה

סרטים חדשים: ״עץ תאנה״, ״סדקים״, ״נערה״, ״הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר״

13 במרץ 2019 מאת אורון שמיר

אידו של מארס מביא עימו ארבעה סרטים חדשים אל בתי הקולנוע, חצי מהם ישראליים, אבל קשה לומר שמי מהם מועדים לפורענות. חיזקתי אותם בעוד כמה המלצות צפייה ביתיות ואל כל זה אפשר להוסיף אזכור שפסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-16 במספר יפתח את שעריו גם הוא ממש מחר. עופר התריע על כך בפוסט הסינמטקים ובקרוב נקדיש לכך פוסט נפרד. במבט קדימה שווה להודיע כי פסטיבל הקולנוע של ירושלים הקיצי פתח בתחילת החודש את שעריו להרשמה לכל המסגרות, כולל חידוש – פיצ׳פוינט לסרטים קצרים. פרטים והרשמה באתר הפסטיבל ובעמוד הפייסבוק.

״עץ תאנה״, סרטה הראשון באורך מלא של עלמוורק דוידיאן, מגיע סוף סוף לאקרנים בישראל אחרי סבב פסטיבלים ופרסים, כולל זכייה בפרס אופיר על הצילום של דניאל מילר (אחת הסיבות שהוא מאנשי השנה שעברה שלנו), שלאחר מכן קטף את אותו הפרס גם בחיפה. אבל הצילום הבאמת יפהפה (התמונות בפוסט להמחשה ובאדיבות בלאק שיפ הפקות סרטים ובתי קולנוע לב) הוא רק אחת ממעלותיו הרבות של הסרט, המתרחש באתיופיה של ימי מלחמת האזרחים ב-1989. גיבורת הסרט, בגילומה של בית-לחם אסמאמאווה, נקרעת ממש כמו המדינה שלה בין הרצון של משפחתה לעלות לישראל ולברוח מן הזוועות, לבין אהבתה לנער מקומי שאינו יכול להצטרף או אפילו לצאת ממחבואו פן יגוייס בכוח לצבא המשטר. מעבר לסיפור ההתבגרות והתסבוכת הלאומית, יש בסרט פולקלור בלתי רגיל והמון דרמה אנושית שלפחות אותי לא חדלה מלהפתיע. בסריטה נכתב על הסרט במפוזר בכל הזדמנות שצץ להקרנה, לאחרונה ביום הקולנוע הישראלי.

״סדקים״ הוא סרט נוסף שעליו כתבנו בקצרה כשהיה חלק מיום הקולנוע הישראלי, וגם הוא מוקרן לא לחינם סביב אירועי יום/חודש הנשים הבינלאומי. אמנם ביים אותו גבר, אריק לובצקי ("תפוחים מן המדבר"), אבל את התסריט כתבה מיכל אקרמן סביב נושא ההטרדות המיניות תוך אימוץ נקודת המבט של אשת הנאשם. התסריט מבוסס על המחזה ״גבול״ אותו כתבה אקרמן בין היתר בהשראת פרשיית קלינטון-לוינסקי, ללמד כי הנושא אמנם בוער עכשיו מתמיד אבל לצערנו הוא חלק מן ההיסטוריה בכל שלביה. צופית גרנט מגלמת את זוגתו של אקדמאי בכיר ומוערך (שמואל וילוז׳ני), שביום קבלת פרס מואשם בידי הדוקטורנטית שלו (ליאת אקטע) בהטרדה מינית. הסיפור נפרש בתחנת המשטרה ומאיים לפרק את המשפחה ואת חייה של המתלוננת כאחד. עוד בקאסט: שלומי קוריאט, עודד מנסטר ולבנה פינקלשטיין.

״נערה״ (Girl) מגיע אלינו מבלגיה אחרי שנה מעניינת. הסרט החל את דרכו בפסטיבל קאן הקודם, ממנו יצא עמוס פרסים כולל פרס מצלמת הזהב לסרט הביכורים הטוב ביותר ופרס הסרט הגאה הטוב של הפסטיבל. פרס זה מוענק על ידי חבר שופטים שיש להם לכל הפחות נגיעה לנושאים להט״בקיים, והסיבה שאני מציין זאת הוא שכאשר נודע כי הסרט נרכש להפצה (נטפליקסית) בארה״ב הנאורה, קמו מתנגדים כנגד הליהוק לתפקיד הראשי. אינני מומחה לנושא כשם שדעתי על פוליטיקת זהויות ידועה, אז אני רק יכול לומר שהופעתו של ויקטור פולסטר היא פלא בל יתואר. פולסטר מגלם את לארה, צעירה שהכל בחייה חדש – מקום מגורים, סטודיו ללימודי בלט וגם ההורמונים המשנים את הגוף לקראת ניתוח לשינוי מין. בינתיים מבקש/ת הצעיר/ה להוכיח מסוגלות בכל החזיתות, מה שמוביל להתאמצות יתר בריקוד במקביל להסתרת סממנים זכריים, מתכון לאסון בגיל ההתבגרות הרגיש. הבמאי-תסריטאי לוקאס דונט עשה כאן יופי של עבודה, לפחות לדעתי.

״הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר״ (How to Train Your Dragon: The Hidden World) הוא בעצם הדרקון השלישי, כלומר סוף הטרילוגיה המונפשת של אולפני דרימווקס והבמאי-תסריטאי דין דבלואה (״לילו וסטיץ׳״), על-פי סדרת הספרים של קרסידה קאוול. היקאפ הוויקינג וטות׳לס הדרקון חיים בהרמוניה יחד עם עוד בני-אדם וחיות קסומות שכמותם, עד אשר צייד מפלצות עם אובססיה לדרקונים מסוגו של טות׳לס מאיים על האידליה שהושגה במשך שני הסרטים הקודמים, בדיוק כשהדרקון הראשון יפגוש בת זוג פוטנציאלית. בני האנוש ודרקוניהם ינטשו מאחור את האוטופיה שבנו לטובת מנוסה אל אותו עולם נסתר שבכותרת, מקום שהוא אגדה שעצם קיומה מוטל בספק. הסרט יוקרן בישראל בארבע שפות – אנגלית, עברית, רוסית או ערבית, לבחירתכם ולבחירתכן. בגרסת המקור מדבב את הנבל התורן אף. מוריי אברהם, ומהסרטים הקודמים חוזרים אל מאחורי המיקרופון קייט בלאנשט, אמריקה פררה, ג'יי בארושל, ג׳רארד באטלר, ג׳ונה היל, קריסטן וויג ועוד.

צפייה ביתית:

קיץ (Leto) – סרט נוסף ששיבחתי בפסטיבל קאן הקודם, מאת קיריל סרברניקוב (״הסטודנט״), והמשכתי לאהוב מספיק כדי לשבץ אותו ברשימת סרטי השנה שעברה, כפי שעשה גם עופר. הסרט דילג על הפצה בבתי הקולנוע ואחרי מספר גאולות סינמטקיות הוא מגיע אל הספריות של yes וסלקום TV. כך יש לו הזדמנות נוספת להמליץ על מה שלא ידעתי שחסר בחיי, סצנת הפאנק של רוסיה הסובייטית, בסיפורו של המוזיקאי ויקטור צוי שהוא בעצם סיפורו של המנטור שלו, המובא דרך עיניה של מי שהייתה המוזה ובת הזוג של שניהם.

סטיקס (Styx) – מותחן ההישרדות הגרמני של וולפגנג פישר (״What You Don't See״), מגיע גם הוא אל ה-VOD של יס בסוף השבוע. זה קורה אחרי שנה שלמה של סבב פסטיבלים נאה, שהחל בפסטיבל ברלין והגיע גם אל ירושלים, אז צפה בו עופר וכתב עליו מילות שבח. סוזנה וולף מגלמת את הגיבורה הנתקלת בספינת פליטים במהלך הפלגה, וזוהי לא הסיטואציה היחידה בה היא תצטרך לסכן את עצמה כדי לעזור לאחרים.

משולש הגבולות (Triple Frontier) – מתמקם בפינת הנטפליקס ומתגאה באולסטארס לפני ומאחורי הקלעים. הבמאי ג׳יי סי שנדור (״הכל אבוד״, ״שנה קשוחה מאוד״) חבר אל התסריטאי מארק בול (״מטען הכאב״, ״כוננות עם שחר״) כדי להביא את סיפורם של חמישה חברי יחידות עילית לשעבר, בגילומם של בן אפלק, צ׳רלי האנם, אוסקר אייזק, גארט הדלונד ופדרו פסקל. הם מתכננים לשדוד מקום אסטרטגי בעל גבול משולש בדרום אמריקה, אבל לא הכל הולך לפי התוכנית והחבר׳ה נאלצים להוריד חולצות, כך לפי הפרסום. שמרתי ברשימת הצפייה שלי, לא אשקר.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.