סרטים חדשים: ״הורדוס איילנד״, ״מייל 22״, ״אימה במצולות״, ״ג'ולייט, הגרסה העירומה״, ״כל מה שתרצה״, ״במעמקי המסדרון האפל״, ״טרנזיט״
15 באוגוסט 2018 מאת אורון שמירהמדור הנוכחי היה אמור להיות עמוס בלא פחות מתשעה סרטים חדשים, אבל נדמה ששניים השתפנו ברגע האחרון. ״בובה של רצח״ נדחה בשבוע אחד ואמור להיות חלק מהמדור הבא, בעוד ל״בקצב הלב״ אני לא מוצא הקרנות בשום מקום אז הוא נאלץ להיעדר גם מן הפסקאות הבאות ולחזור אם יתגלה שטעיתי. במקום אלה שאינם אפשר להוסיף להיצע השבועי את ״פרא״, סרטם התיעודי של דנאל אל-פלג ואוריאל סיני שזכה בפרס בפסטיבל דוקאביב, שמגיע להקרנות סינמטקיות. עופר כתב עליו אז, עבור יתר סרטי השבוע תיאלצו להמתין לימים הבאים עד שיתפרסמו הדעות שלנו. עניין נוסף ששווה להזכיר, מלבד חדשות פסטיבל טורונטו שיגיעו בסוף המדור, הוא שספריית סינמטק תל-אביב הכריזה על מכירת חיסול של ספריה. שבוע אחרי שנפרדה מאוסף הקלטות, הגיע תורם של ספרי הקולנוע, בעלות של 5 ש״ח האחד ובשפות שאינן עברית. פרטים באיבנט הפייסבוקי.
״הורדוס איילנד״, הסרט הישראלי לשבוע זה, הוא קומדיה בנושא ששב ומעסיק את הקולנוע המקומי – מצוקת החנייה בתל אביב. בן פרי וליאור דראל מגלמים צמד יזמים המחליטים לקמבן לעצמם חנייה כמו של השגרירויות השונות, ולשם כך ממציאים את מדינת איי הורדוס. היחידה שלא משתכנעת היא פקחית ספקנית (שני קליין), בעוד יתר הגורמים הרלוונטיים או הלא-רלוונטיים מתעניינים מאוד במדינה הבדיונית. סרטו של נלי גיא ערך את בכורתו בפסטיבל קולנוע דרום, שם פספסנו אותנו לצערנו, ואת הקאסט משלימים גבי עמרני, יונית טובי, נטליה פאוסט, עמית איצקר, אורי גבריאל, אלון דהן, תמרה קליינגון, רותם קינן, אייל רוזלס, יואב דונט, מיטל רז ועוד. תיתכן סקירה.
״אימה במצולות״ (The Meg) משייט אל בתי הקולנוע בתור מה שנראה כקומדיית פעולה ואימים שבמרכזה כריש ענק נגד ג׳ייסון סטייתהם. זו כמובן סיבה בפני עצמה לסקירה, אבל לא תמיד צריך להאמין לטריילרים ומאמצי פרסום למיניהם. אפשר גם להיות סקפטיים ולהביט בזהות הבמאי, יון צביונה כפי שאני מכנה אותו, או ג׳ון טרטלטאוב בשמו האמיתי (״אוצר לאומי״, ״שוליית המכשף״). העלילה מתרחשת בעתיד הקרוב ומפגישה צוות ימי עם הידיעה כי קרקעית האוקיינוס אינה כפי שאנו מכירים אותה ולמעשה שוכנים בה יצורים שנחשבו לנכחדים. אחד מהם הוא כריש פרהיסטורי בשם מגלודון והוא לא רק רעב, אלא גם ההסבר לכותרת הלועזית. על התסריט חתומים דין ג׳ורגריס (״צ׳ק פתוח״) יחד עם ג׳ון ואריך הובר (״באטלשיפ״), והסרט מבוסס על ספר מאת סטיב אלטן, תאמינו או לא. לצידו של סטייתהם אפשר למצוא את ריין ווילסון, רובי רוז ולי בינגבינג.
״מייל 22״ (Mile 22) הוא שיתוף הפעולה הרביעי, אם ספרתי נכון, של הבמאי פיטר ברג והשחקן מארק וולברג (״השורד האחרון״, ״הגיבורים של בוסטון״, ״אסון בלב ים״). הפעם מארקי מארק מגלם ראש צוות של יחידה סודית ביותר, שמהווה את האופציה האחרונה עבור הממשל האמריקאי אחרי שדיפלומטיה והתערבות צבאית לא עוזרים. המשימה שלהם, אם יבחרו לקבל אותה, היא ללוות אדם בעל מידע רגיש מנקודה א׳ לב׳, אם הבנתי נכון, ויש להם חלון הזדמנויות קצר לעשות זאת, כדי שיהיה מעניין. הסיבות האמיתיות לצפות בסרט הן כמובן בגזרת הליהוק, ואני לא מתכוון בהכרח לג׳ון מלקוביץ׳ אלא לשני אמני הלחימה רונדה ראוזי (״מהיר ועצבני 7״) ואיקו אוואיס (סרטי ״הפשיטה״). זהו תסריט הביכורים של הסופרת ליאה קרפנטר, בשיתוף עם תסריטאי הטלוויזיה גראהם רולנד. אני חש שכתבנו על מספיק סרטי אקשן בשבוע שעבר, אבל תמיד אפשר עוד.
״ג'ולייט, הגרסה העירומה״ (Juliet, Naked) מגיע הישר מטרום-בכורה בפסטיבל ירושלים, ומציב במרכזו את המשולש הרומנטי רוז בירן – כריס אודאווד – איתן הוק. הצלע הנשית היא גיבורת הסיפור, התקועה בזוגיות עם מעריץ אובססיבי של כוכב רוק לא פעיל, עד אשר טוקבק שלה יוצר עבורה קשר עם המוזיקאי שאולי מעוניין בה רומנטית. נחשו מי מהשחקנים הגברים מגלם איזו דמות, ובטח כבר ניחשתם שהסרט מבוסס על ספר של ניק הורנבי הפורה (״נאמנות גבוהה״). מי שהופקדו על העיבוד הם תמרה ג׳נקינס (״לסגור מעגל״), ג׳ים טיילור (״דרכים צדדיות״), ויבגניה פרץ (״אחינו האידיוט״), שאחיה ג׳סי פרץ ביים. צפו לסקירה של עופר, כולל השוואות בלתי נמנעות למקור הספרותי.
״טרנזיט״ (Transit) הוקרן אף הוא לראשונה בפסטיבל ירושלים מוקדם יותר החודש, ובנוכחות הבמאי – כריסטיאן פצולד, שכן נערכה בירושלים מחווה לסרטיו. סרטו החדש של הבמאי הגרמני ממשיך תימות של יצירות קודמות (למשל ״פניקס״), וכמו סרטים נוספים במדור השבוע מבוסס על ספר, במקרה זה מאת אנה זגרס. פרנץ רוגובסקי מגלם את גיבור הסיפור, הנמלט מפריז העוד-רגע-כבושה בידי הנאצים אל מרסיי, נושא עימו מסמכים ומכתבים של סופר יהודי. הוא ממהר לאמץ את זהותו שכן בעיר הנמל יש להצטייד בהוכחות להסתלקות משם, וגיבורנו עומד להפליג בזהות בדויה למקסיקו. אלא שהוא פוגש באשה מסתורית (פאולה בר) המחפשת את בעלה, סופר יהודי שהיה אמור להגיע למרסיי, והסיפורים מצטלבים. התמונות שמעטרות את הפוסט, למעלה וגם בהמשך, לקוחות מסרט זה – שלכאורה מתרחש במלחמת העולם השנייה אבל נראה די עכשווי.
״כל מה שתרצה״ (Tutto Quello Che Vuoi) לוקח אותנו אל איטליה, בחסות הבמאי-תסריטאי פרנצ׳סקו ברוני, שכתב בין היתר את ״הון אנושי״. העלילה מפגישה בין צעיר חסר עבודה והשכלה הזקוק לכסף כדי לשלם חובות, לבין משורר נודע שזכרונו מתחיל לבגוד בו בגילו המופלג. רוח הנעורים של האחד משפיע על מצב רוחו של האחר ומסייעת לו לחבר מחדש את פיסות חייו, בעוד החיבה והמשיכה אל הנשגב והאינטלקטואלי של דמות המבוגר משפיעה לטובה על הפרחח בעל השפה העממית. אנדראה קארפנזאנו וג׳וליאנו מונטלדו מאיישים את התפקידים הראשיים.
״במעמקי המסדרון האפל״ (Down a Dark Hall), מותחן האימה לשבוע זה, שולח נערה בעייתית (אנה-סופיה רוב) אל פנימייה נוקשה (בהנהלת אומה תורמן). אם להפקיד בכניסה את הטלפון הנייד נשמע כמו סיוט, הגיבורה שלנו וחברותיה הטריות נתקלות במפגני בלהות שהולכים ומסלימים, שכן בקצה המסדרון מופיעה בכל לילה דמות מטילת אימים. בקאסט אפשר למצוא עוד שחקנית צעירה שעולם האימה לא זר לה, איזבל פורמן (״היתומה״), וגם שם הבמאי די מעודד בעיני, שכן זהו רודריגו קורטס (״קבור״). על התסריט חתומים מייקל גולדבך (״Daydream Nation״) וכריס ספרלינג (״Mercy״) ואפילו הפעם מדובר בעיבוד, לספרה של לויס דאנקן עליה השלום (״אני יודע מה עשית בקיץ האחרון״).
וגם:
פסטיבל טורנטו – אמנם פירסם כבר לא מעט מן התוכניה, אבל אנחנו כאן בשביל הסרטים הישראלים והשנה יש המון מהם. ״סיפור אחר״ של אבי נשר, שדילג על פרסי אופיר, יוקרן למעשה בבכורה עולמית בטורונטו ויגיע לישראל רק בסוף אוקטובר. זהו סיפורה של משפחה (יובל סגל, מיה דגן, ששון גבאי) שמנסה לעצור את חתונת הבת (ג׳וי ריגר) עם חוזר בתשובה (המוזיקאי נתן גושן). מפסטיבל ירושלים יעלו על מטוס לקנדה ״הצלילה״ של יונה רוזנקיאר, ״גאולה״ של יוסי מדמוני ובעז יהונתן יעקב, ו״אישה עובדת״ של מיכל אביעד. בתחרות הסרטים הקצרים יתמודד ״האלטעזאכן״ של רוני בהט, שגרף ציון לשבח ואת פרס חביב הקהל בפסטיבל סרטי הסטודנטים ויערוך בטורונטו את בכורתו הבינלאומית. אליהם ניתן להוסיף את ההפקה האמריקאית של הבמאי הישראלי גיא נתיב (״מבול״), ״Skin״, פרויקט שנשמע סופר-מסקרן בזכות כוכבים כמו ג׳יימי בל ודניאל מקדונלד, וכמובן הסיפור על ניאו-נאצי שנולד לתוך שנאה וגזענות אבל ביקש להתחיל מחדש, למחוק את חייו הקודמים ולהסיר את הקעקועים מפרצופו. בנוסף ועוד לפני הפסטיבל עצמו, תיערך בטורונטו מחווה מקיפה ליצירתו של נדב לפיד, שתכלול את סרטיו בכל האורכים. ברכות למשתתפים בפסטיבל טורונטו, שיתקיים השנה בין התאריכים 6-16 בספטמבר.
מכיוון שאי שאפשר להגיב בדף הסרט של אימה במצולות אני מגיב פה, אני מאו אוהב אתכם אבל העקיצה והפקפוק ביושרה העיתונאית של ערוץ 20 הייתה מיותרת ולא קשורה לכלום.
למי איכפת מערוץ 20, הרפרוף לדראג רייס בסוף העיף את הפאה שלי לקנזס אחותי!