• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

מנפלאות הצנזורה: "הסיפור של יוסי" מוגבל מגיל 16 ו-"הנותנת" מגיל 14

15 במאי 2012 מאת אורון שמיר

שני סרטים ישראלים חדשים יחגגו את בכורתם בסוף השבוע. הלוואי שהייתי יכול לדבר רק על הטעות המשותפת, בעיניי, של צמד סרטים מקומיים אשר בחרו להתחרות על אותו הספוט-לייט באותו יום. אבל מישהו עשה טעות גדולה יותר. כן כן, ועדת הצנזורה, או בשמה הרשמית "המועצה לביקורת סרטים ומחזות" – מכה שנית. אחרי שכבר דנו בבלוג זה על ההחלטה (שבוטלה) להגביל את "השוטר" לצפייה מגיל 18 ומעלה, ממשיך הגוף הזה לנסות ולהכעיס.

"הסיפור של יוסי", סרטו החדש של איתן פוקס המהווה מעין המשך לעלילות "יוסי וג'אגר", יוגבל בישראל לצפייה מגיל 16 ומעלה. הנימוק: סצינות סקס. לעומת זאת, "הנותנת", סרט הביכורים של הגר בן אשר, יותר לצפייה רק לגילאי 14 מגיל 16 ומעלה. הנימוק: סצינות סקס. בתור מי שראה את שני הסרטים האלה, אין שום ברירה אלא להגיב בתמיהה, ואז להתמלא בזעם קדוש.

עדכון חשוב: לאחר בירור נוסף הסתבר לי ששני הסרטים מוגבלים כעת לצפייה מגיל 16 ומעלה. תיאלצו להאמין לי שלא כך היה המצב כשאני בדקתי (גם בדף הסרט אתר אידיבי, למשל, המידע עדיין מתייחס להגבלת גיל של 14 ומעלה). בכל מקרה, המצב לא משנה כלל את המשך הטענות שלי. עדיין לא נראה לי הגיוני ששני סרטים כה שונים בחריפות התכנים, המסרים והדברים שהם בוחרים לשים או לא לשים בפריים – יקבלו את אותו דירוג. כך שאת שאר הפוסט אני בוחר להשאיר בגרסתו המקורית, כפי שפורסמה אתמול.

נתחיל עם "הנותנת". ברצוני להזכיר לחברי המועצה, שהגבלת סרט לגיל 14 ומעלה היא חסרת משמעות לחלוטין. זאת משום שאין שום דרך להוכיח אם הנער או הנערה כבר עברו את הגיל הנ"ל, כי תעודות זהות מונפקות מגיל 16 ומעלה. בתיאוריה, זה אומר שבני ובנות 10 יכולים לצפות בסרט הזה. בטח אם הם רוכשים כרטיס באינטרנט, מוציאים אותו מהמכונות האוטומטיות ונתקלים בכניסה בסדרן שלא אכפת לו מכלום (אגב, הסבירות לפגוש סדרן או סדרנית כאלה, אחרי מחקר מעמיק שאני עורך כבר שנים רבות, היא 100 אחוז).

מצד אחד, אני בעד שכל מי שרוצה יהיה יכול לצפות בסרט הזה, כי יש לי חיבה ידועה אליו. מצד שני, אנחנו בכל זאת מדברים על סרט שמגדיר מחדש את המונח "סצינת סקס". אני רוצה לפגוש בבני ה-14 שיצפו בסרט הזה, ולשמוע מהם שקלטו את הסאבטקסט. או שהלכו לסרט עם שם "מבטיח" מבחינתם, וקיבלו חתיכת סרט אמנותי וכבד. משום מה, אחרי מקרה "משחקי הרעב", קצת קשה לי לסמוך על כושר השיפוט של בני ובנות הנוער להבחין בפערים בין מה שמתרחש על המסך לבין אמירות שהסרט מכוון אליהן בין השורות. אבל אל תתנו לי להתנשא שוב, היו כבר כמה וכמה ילדודס שהעמידו אותי במקומי בנוגע לסרט ההוא. או כמו שאומרת פרחולה בת 14 לחוקרים שלה בסצינת מופת מתוך "פוליס" – ילדים היום מזדיינים, מוצצים ועושים הכל, אז תפסיקו לחיות בעבר.

סבבה, מקבל את זה. אני מפסיק לחיות בעבר ועובר לחיות בעולם שבו בני ובנות 14 יכולים לצפות בסרט כמו "הנותנת", להבין ממנו מה שירצו ועוד ללמד אותי דבר או שניים על סצינות סקס בקולנוע. אבל אז מגיעה ההחלטה להגביל את "הסיפור של יוסי" באופן חמור יותר – גיל 16 ומעלה. הפעם, אם רק ירצו בתי הקולנוע, יהיה ניתן לאכוף הגבלה זו. מה שהרגיז אותי כל-כך, הוא שהנימוק הוא אותו נימוק – "הסיפור של יוסי" מכיל סצינות סקס. אבל אם תשימו אותו ליד "הנותנת", אין איש בעולם הזה שיסביר לי איך דווקא הראשון הוא הקשה יותר לצפייה מבין השניים. כלומר, יש הסבר אחד שאני יכול לחשוב עליו, אבל לא מאוד רוצה – ב"הסיפור של יוסי", ואני מקווה שאתם יושבים ורגועים, יש…הומואים. אוקיי, אם מישהו התעלף בין קהל הקוראים אני מצטער, יכול להיות שאתם ואתן עדיין לא בני 16 – הגיל שבו מותר, לפי ועדת הצנזורה, לצפות בסרט בו שני גברים עירומים מצויים באותו הפריים ובסיטואציה מינית.

לא, ברצינות עכשיו. אין בסרט הזה אפילו גרם של סקס. הכל מרומז, נחתך לפני שרואים משהו שעלול להיות גרפי מדי ועטוף באווירה מאוד בלתי מזיקה השורה על הסרט. יש בו מיניות, ואפילו בולבול או שניים וגם איזה ציץ, אבל בהשוואה ל"הנותנת" זה פאקינג "הקוסם מארץ עוץ". ב"הנותנת" יש חדירה. בפריים. ב"יוסי" שיא השיאים הוא עירום גברי פרונטלי. איך אפשר בכלל להשוות ביניהם? האם אנחנו באמת עדיין חיים בחברה בה גופי צנזורה חושבים שהומואים זה מסוכן? או אולי מדבק? האם הם פוחדים שנערים ונערות מתחת לגיל 16 עשויים להתבלבל מינית תוך כדי צפייה בסרט, או חס וחלילה, לאמץ את זהותם המינית האמיתית? בתור סטרייט גמור, נעלבתי מן הפגיעה הזו באינטליגנציה הקולקטיבית.

אלא אם יש משהו אחר שפספסתי, ועדת הצנזורה אומרת כך – סרט על אשה שמספקת מינית גברים, בלי שום רגש ובאופן הגרפי ביותר שנראה בקולנוע לאחרונה (אולי אי פעם), זה בסדר. לא מתאים אמנם לכל גיל, אבל בני ובנות 14 כבר מסוגלים להתמודד עם זה. הם ראו דברים גרועים יותר באינטרנט, ובטח לא בקונטקסט הנכון. לעומת זאת, הומואים זה כבר לחבר'ה בני 16 ומעלה. שני גברים מתנשקים? איך יבין זאת הנוער שעדיין לא עשה בגרות? אולי עוד ינסו זאת על חבריהם ומי יודע מה יהיה הצעד הבא. הומואים עוד עלולים להסתובב חופשי ברחובות.

אני ממליץ לחברי המועצה לביקורת סרטים ומחזות לצאת מן המשרדים שלהם אל אותם רחובות. בעצם, לא. אני לא מוכן לקחת על עצמי התקף לב או שבץ, שעלולים לנבוע ממסע אינסטנט בזמן. במקום זאת, אשאל שאלה – תגידו, אתם בכלל רואים את הסרטים לפני שאתם מגבילים אותם, או סתם מבקשים ממישהו אקראי ברחוב לזרוק מספר בין 14 ל-18? כי אני מתחיל לחשוד שהאפשרות השניה היא הנכונה. כלומר, רוצה להאמין בכך. אחרת, המצב אפילו יותר חמור ממה שנדמה לי.

תגובות

  1. kpk10 הגיב:

    זה אבסורד.

    אנשים, ולא רק בישראל, מגבילים לצפייה קטעים גם בהם שני גברים או שתי נשים לא עושים יותר מסתם להתנשק.

    משום מה הם סבורים שלראות הומואים או לסביות זה משהו שהוא "למבוגרים". איך בדיוק? כשיש לא מעט נערים ונערות מתחת לגיל 16 שכבר הבינו את זהותם המינית האמיתית ומציגים בפניהם הומוסקסואליות כמשהו שהוא דוחה ודורש צנזורה, איך הם אמורים בדיוק להרגיש עם זה? איפה פה ההיגיון?

    (אני אגב גם סטרייט אבל אני מרגיש כעוס על החלטות מטומטות כמו אלה).

  2. אבי אבן הגיב:

    בקבוצה בפייסבוק "קולנוע ישראלי – כאן ועכשיו" כותב לי מפיק הסרט יונתן רוזנבאום כי "הנותנת" מוגבל אף הוא מגיל 16 – לתשומת ליבכם!!!

    1. שלושה דברים:
      1. אין צורך לצעוק (כלומר, להשתמש בשלושה סימני קריאה), אנחנו ממש פה. והפרסום העצמי שלך צועק מספיק.
      2. לתשומת ליבך, יונתן רוזנבאום הוא לא "מפיק הסרט", התואר הזה שייך למרק רוזנבאום.
      3. לקחנו לתשומת ליבנו, תודה, ואפילו עודכן הפוסט בזכות ההערה שלך ובדיקה מחודשת שלי. מה שלא מוריד מהרלוונטיות של הפוסט, לדעתי.

      1. אבי אבן הגיב:

        אורון ידידי. אכן שגיתי – חשבתי שהבן היה שותף לאביו בהפקה. שנית ה!!! נועדו – כך חשבתי – למשוך את תשומת הלב שלכם למהר להגיב. אבל לקח כמה שעות והבנתי שלכרם זה פחות בוער או שהאמצעים לא היו אפשריים. לא יודע למה כואב לך שיש לי קבוצה בפייס העוסקת במגוון נושאים רחב בכל הקשור לקולנוע הישראלי. 1200 אנשים הנאמנים לאתר זה מדברים בשם עצמם. יתרה מכך – אני מצטט לא מעט מהפוסטים שלכם ומתייחס אליכם. גם מחמאות קיבלתם אצלי. היות שאיני אתר המתמחה בניתוח סרטים איננו מתחרים על אותה משבצת. לסיום – המשיכו בעבודה הטובה שאתם עושים.

        1. טוב, אבהיר כמה דברים שאני מסיק מדבריך שאינם ברורים:
          קודם כל, תודה על המחמאות, היחס והציטוטים בקבוצה שלך בפייסבוק וגם כאן אצלנו. אני מתקשה להבין מאיפה הסקת ש"כואב לי" שיש לך קבוצה בפייסבוק, בטח לא כשאני מאוד ברור ואומר שמה שמפריע לי הוא הפרסום העצמי (שאגב, מופיע גם בסוף המשפט ההוא שלך וגם במשפט אחריו) שפשוט לא רלוונטי לדיון בעיניי. אני גם לא מבין את האזכור של ענייני תחרות או משבצות, מצטער. ואני בטוח לא חושש משום דבר, פשוט לא אוהב שאיזור התגובות בבלוג שלי לא נראה כמו שאני אוהב שהוא נראה, זה נורא פשוט.
          כנ"ל לגביי סימני הקריאה, שאני גם מתקשה להבין את ההיגיון מאחורי ההסבר שלך – גם אם היית כותב ארבע מאות מהן, עדיין הייתי קורא את התגובה שלך בדיוק באותה שעה… פשוט הייתי ניגש אליה עם פחות צלצולים באוזניים.

  3. zozco הגיב:

    אתה צודק. היחס שלך אל ילדים בני 14 באמת מאוד מתנשא. יש ילדים שאולי לא יראו את "הנותנת" ויוכלו ישר לומר שהתמה המרכזית של הסרט היא האדם כחיה, אבל אני יודע בהחלט שיש כמה וכמה נערים שלא יראו את הסרט ורק יצאו עם התחושה של "וואלה היו פה ציצים". דברים כאלה הם גילנות לכל דבר ועניין.

    ובאשר לדירוג – כן, זה באמת לא צודק. היו לא מעט סרטים ישראליים עם עירום גברי פרונטלי שדורגו הרבה יותר נמוך, אם בכלל.

    1. נדמה לי שאתה ואני מתווכחים על היחס שלי אל ילדים לא מהיום (פוסט בן ארבע שנים בסינמסקופ זכור לי כאירוע חריף במיוחד), אז רק אומר שעל פי הדוגמה שלך נדמה לי שלא ירדת לסוף דעתי, או סביר יותר – שלא ניסחתי את עצמי נכון. אז במקום להגן על דבריי, אנסה גישה אחרת – אני חושב שהגבלת גיל זה בולשיט. הן מכיוון שמאוד קל לעקוף את זה, הן מכיוון שכל יום בטלוויזיה משודרים דברים חמורים פי מיליון מכל סרט קולנוע שראיתי ואין להם שום הגבלת גיל, והן מכיוון שילדים יותר ממסוגלים לבחור בעצמם מה לראות. בגיל 14, אני חושב שלא היה שום דבר שראיתי ולא הייתי אמור. מנגנון הסינון הטבעי שלי עבד טוב יותר מאשר כל מבוגר אחראי שהיה מחליט בשבילי (וגם לא היה לי נגד מה להתמרד). יש לי יותר קרדיט לבני ובנות עשרה מאשר לרוב האנשים שאני מכיר, בחיי, אני פשוט באמת חושב שאלה מביניהם שאינם חובבי ארט-האוס הולכים לפספס לגמרי את "הנותנת". זה נכון גם לגביי מבוגרים, כמובן, אבל הפוסט עסק בעניין הגבלת הגיל.

      ואגב, להגיד שהיחס שלי מתנשא ואז להמציא מילים כמו "גילנות", לא הולך ביחד בעיניי 🙂

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.