• סרטים חדשים: ״אמא!״ מגיע לבתי הקולנוע
  • על היחס הביקורתי לסרטים ישראליים בידוריים
  • ״סיפורי מאירוביץ׳״, סקירה וניתוח
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 46
  • ״אנשים ומקומות״, סקירה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 45
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל הקולנוע של ניו יורק
  • גם בניו יורק יש פסטיבל קולנוע
  • פסטיבל חיפה 2017: הסיכום של עופר
  • פסטיבל חיפה 2017 - סיכום ופרידה של אור
  • ״חזק יותר״, סקירה
  • בלייד ראנר 2049
  • כל הנציגים לאוסקר הסרט הטוב ביותר בשפה זרה
  • המשחקים של ג'ראלד
  • קינגסמן: מעגל הזהב

בעקבות החלטת הצנזורה על הגבלת "השוטר"

23 באוגוסט 2011 מאת אור סיגולי

אתמול פורסמה בYNET ידיעה שסרטו של נדב לפיד, "השוטר", אותו הסרט שמועמד לשבעה פרסי אופיר וזכה בפרס השני בפסטיבל לוקרנו השוויצרי, יורשה לצפייה אך ורק לקהל מגיל 18 ומעלה.

בקריאה ראשונית של האייטם, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות קודם: לצחקק בבוז, לתפוס את הראש בייאוש או לאחוז בנציג הצנזורה הראשון שאפגוש ולטלטל אותו עד שמעט הבינה שאולי הייתה לו תשוב למקומה.
ובכל זאת, ישנם הרבה דברים ששווה לדון עליהם בהקשר הזה.
(ויש עדכון בסוף)

 חיבתי האישית ל"השוטר" – כמו חיבת הבלוג – הוצגה פה ויותר מפעם אחת. מטרתי היא לא להגן על הסרט מול הצנזורה מכיוון שאם להיות כנים ההחלטה הזו סביר שתסב לסרט תועלת הרבה יותר מנזק.

העניין הוא כזה: "השוטר" אינו מיועד לצופים צעירים. אני באמת מאמין בזה. אבל הסיבה לכך היא לא מין או אלימות או אנרכיזם כזה או אחר. ממש לא. לדעתי התחכום והחוויה המאתגרת שהיא הצפייה בסרט אינה בהכרח מיועדת לקהל צעיר, אבל דעתי, או דעת כל אחד אחר, בכלל לא רלוונטית: כל מי שרוצה לשבת ולצפות ביצירה הזאת – על כל גיל, מין ועדה – מין הראוי שתהיה לו את האפשרות. ואני חלילה לא אומר שחבר'ה שמתחת לגיל 18 לא יכולים להבין את הסרט (זה משהו שבהיותי סינפיל בגיל 15 תמיד הכעיס אותי לקרוא מכתבי קולנוע), אבל איכויותיו סביר שיחלפו מעל ראשם של רוב צעירי ישראל. אבל זה לא חייב להיות ככה. וההחלטה של הצנזורה, מעבר להשלכותיה על הסרט, בעיקר מראה על הזלזול שיש באוכלוסייה הצעירה. אני אלך אפילו צעד רחוק יותר ואומר שאם הייתי מורה לקולנוע לילדי תיכון, הייתי מראה את הסרט ולו בשביל דיון מעניין בתסריטאות וצילום, בנוסף לאספקט החברתי.

הסיפור הזה קצת מזכיר את מה שקרה בארצות הברית עם "בלו ואלנטיין" שנה שעברה. לפני יציאת הסרט לאקרנים, החליטה ועדת המדרוג האמריקנית להגביל את הסרט לגילאי 17 ומעלה בעקבות סצינה אחת ספציפית של מין אוראלי שמעניק הגיבור לאהובתו. כל מי שצפה בסרט אפילו לא מצמץ לנוכח הסצינה ה"פורנגורפית" הזו (כי באמת לא היה על מה) אבל הצנזורה האמריקנית ממש נכנסה לפאניקה. המפיק של הסרט, הארווי ויינשטין הבלתי נלאה, יצא למאבק משפטי מתוקשר משתי סיבות: האחת, כמובן הגדלת מערך יחסי הציבור של סרט האינדי הקטן והמדכדך; והשנייה היא שהוא חשש לסיכוייו בטקסי הפרסים של שנה שעברה. סרטים שמוגבלים מגיל 17 ומעלה לא זוכים בדרך כלל לחיבוק האקדמיות ותאי המבקרים למיניהם. אנחנו לא בשנות השבעים יותר, כפי שאנחנו יודעים.

לנדב לפיד וסרטו אין מה לדאוג בהקשר הזה. פרסים, ברוך השם, כבר יש לו. אבל יותר מזה: תבינו, גם בלי הודעת הצנזורה, סביר להניח ש"השוטר" לא היה עושה את הונו מבני ה18 ומטה. ואם להיות כנים, לפיד קיבל לידיים שלו יחסי ציבור שכסף לא יכול לקנות, ושלא אמורים לפגום באופן יוצא דופן בהכנסות. קשה לי לדמיין ילדים גונבים את המפתחות למכוניות הוריהם ומתפלחים בחסות העלטה לסרט הזה. לא בזמן שאיזה רימייק לסרט ערפדים משנות השמונים מוקרן באולם ליד.
סרטים כמו "כלבת" ו"חתולים על סירת פדלים" חייבים את קהל היעד התיכוניסטי והגבלה מסוג זה עלולה להיות בדיוק מה שיימנע מהסרט להיות הצלחה. "השוטר" הוא לא מקרה כזה.

באופן כללי, אין לי בעיה עם ועדת מדרוג. "צנזורה" נשמע זוועה, אבל בכל זאת כדאי שבמדינה מתוקנת תהיה ועדה שתוכל להזהיר הורים לגבי סרטים עם תכנים קשים שאינם מתאימים לילדים, או תגן על ציבור מסוים מפני פגיעה בכבודו או בערכיו. אבל זה תקף כל עוד ההתנהלות היא הגיונית והמטרות הן טהורות ושקופות. באופן אישי אין לי בעיה אם בארץ יסייגו סרט שמתנהל באופן פוגעני כלפי ערבים, הומואים, דתיים או כל פלח אוכלוסייה אחר. אבל כשזה מגיע למין ואלימות – במיוחד בהתחשב בתכנים הטלוויזיונים האמריקאיים, שלא נדבר על האלימות המילולית הבלתי נסבלת של תכניות הריאליטי שחלקן חוגגות טמטום שינוון את מוחות הצעירים הרבה לפני כל סרט בהשתתפות יפתח קליין – צריך להכיר את העולם שסביבם ולשים דברים בפרופורציות. גם שלט אזהרה על הפוסטר בכניסה לקולנוע בו כתוב "הסרט עלול להכיל תכנים פוגעניים" זה עוד איכשהו סביר. בעייתי, אך סביר.

 מה שמדאיג בכל הסיפור הזה הוא מניעי הצנזורה. כי אין דרך אחרת: או שמדובר בטמטום שאין שני לו, או שמדובר בבעיה הרבה יותר חמורה.
אני מסרב לקבל את העובדה שיש מישהו בעולם הזה, לא משנה אם הוא היה קבור במרתפי הממשלה שבעים שנה ולא ראה דבר מלבד שידורים חוזרים של "שכונת חיים", שחושב שמוחם ונפשם של נערים ונערות עלולים להשחת בעקבות סרט קולנוע. אני, כאמור, ראיתי את "השוטר" ואני יכול להישבע לכם שעל אף שאכן יש בו עירום (נשי וגברי כאחד, ולשנייה אחת לא מחפץ או מזנה) ועל אף שיש בו אלימות (שתמיד מצולמת מרחוק, ורוב הזמן בחשיכה), יחסית לכל פרק של "משחקי הכס" או "דם אמיתי" שמשודרים בסלונו הביתי של כל דורש, "השוטר" מסוכן ומסיט לאלימות בערך כמו מחזמר של בית לסין.

דחיל ראבאק, "פיראנה", אחד הסרטים הכי קיצוניים שהוקרנו על מסכי הקולנוע בארץ היה מוגבל לגיל 14 ומעלה. 14. שזה גיל, כפי שזכור לנו, שבו עדיין לא מנפיקים תעודת זהות ולכן לא יכל להיות פיקוח מלכתחילה. אני צפיתי דרך משקפי תלת המימד שלי באיבר מין גברי ננגס על ידי דגיג פרה-היסטורי לצידה של ילדה שאין מצב שכבר עברה בת-מצווש.
הסבר הצנזורה: האלימות בסרט נעשית על ידי יצורים ולא על ידי בני אדם. רק המשפט הזה גורם לי להבין שאף אחד שם לא ראה את הסרט. כי אם יש איזשהו מסר ל"פיראנה" (ואני לא אומר שיש מסר. אבל אם כן היה) זה שהאימה הכי גדולה נגרמת על ידי אנשים. ולראייה: אותו רגע מכונן בו פרצופה הבלונדיני של אחת הדמויות נתלש מראשה לאחר ששיערה הסתבך במנוע של סירה. אני מקווה שאתם מבינים לבד שלא הייתה זו פיראנה ענקית שניסתה להתניע את הסירה ולהציל אל חייה שלה על חשבון הנערה חסרת המזל.

אבל חזרה לענייננו – כעיקרון אני לא ממש בענייני קונספירציה. אני אולי מפחד להיכנס לזה כי אחרת קשה מאוד לצאת, אבל אם פסלנו את אלמנט הטמטום, ישנו עוד הסבר להגבלת הגיל על "השוטר" ועל כך נדב כבר התבטא בתקשורת: אולי קיים איזשהו סיכוי שהצנזורה מפחדת שסרט בו חבורת נערים מחליטה להביא לצדק חברתי באמצעים קיצוניים, עלולה להוסיף שמן למדורה בימים טרופים אלו.

ואני אומר – שמישהו בבקשה יעשה להם טובה ויסביר להם ש"התפוז המכני" יצא לפני שישים שנה וכבר עושים עליו פארודיה בפרסומות בפריים-טיים.
זה מה שיביא צעירים לאקטים של אלימות? מישהו מאנשי ועדת הצנזורה פגש תיכוניסטים לאחרונה? אני חושב שתסכימו אתי שצריך קצת יותר מסרט ארט-האוס דובר עברית כדי לשכנע בן 17 לצאת מהבית, שלא נדבר בכלל על לקחת את החוק לידיים.
וחוץ מזה, מי ישמע מאהלי רוטשילד וההשתלטות על בתים נטושים בתל אביב נעשית על ידי בני 15. אלו ממש לא קבוצת הגיל שהממשלה צריכה לפחד ממנה, תודה לאל, לאחר 70 שנות ציונות.
ככל שאני חושב על האופציה הזאת לצנזור "השוטר", הדבר נראה לי מופרך יותר ויותר. אבל, היי! זאת ישראל, אחרי הכל.

גם אם מדובר בטמטום וגם אם מדובר בסתימת פיות, הדבר מדאיג. מדאיג ממש. ואני לא בטוח מה מהם יותר. כל מה שאני יודע זה של"השוטר" ייצאו רק דברים טובים מהפיאסקו הבירוקראטי הזה, וזה לפחות ממלא את לבי שמחה.

אור סיגולי.

ולעדכון:
ביום שבו ביבי מדבר על כך שהוא לא רוצה להסלים את המצב הבטחוני וציפי לבני צועקת שצריך להכנס בהם – הרי הכי הגיוני שלימור לבנת, זאתי שנאמה נגד "עדות" בפסטיבל קולנוע האחרון, תתערב ותקפיא את ההחלטה להגביל את הסרט לגילאי 18 ומעלה עד לישיבת המועצה הבאה.
אלוהים אדירים, מה קורה פה.

תגובות

  1. Idans הגיב:

    כמה דברים:
    1. הארווי ויינשטין נבהל מהדירוג NC-17 לא רק בגלל הפרסים. סרט שמקבל את הדירוג המחמיר לא יכול לפרסם בטלוויזיה ובחלק גדול מהעיתונים, ולא יכול להציג טריילרים במרבית אולמות הקולנוע. דירוג כזה הוא מוות כלכלי לסרט.
    2. סדרות טלוויזיה אלימות כמו שציינת דווקא כן מוגבלות מגיל 18 ומעלה.
    3. הצנזורה בארץ היא גוף קיקיוני שפועל ללא נהלים וקווים מנחים. ההחלטות שלהם תמוהות כי האופן שבו הם בוחנים סרטים תמוה.
    4. עוד דוגמא אקטואלית להחלטה מטומטמת שלהם היא ההחלטה להגביל את ג'ו+בל מגיל 18 ומעלה. גם ההגבלות על אקס-מן וגרין לנטרן מגיל 14 חסרות היגיון.
    5. היה מעניין להתקשר לכל אחד מחברי המועצה לפיקוח סרטים ולבדוק האם הם ראו את הסרט. יש לי הרגשה שלא.

  2. היחס ל"ג'ו + בל" "כלבת" ו"השוטר" מצביע על מגמה על פיה הצנזורה מתייחסת בקשיחות יתר לסרטים ישראלים, מתוך מחשבה כי דווקא אותם בני הנוער יחקו. וזה לא שהסרט לא מבקר את דרכי הפעולה של הקבוצה האנרכיסטית.

  3. מסכים עם עופר, מדובר במגמה. מחמירים עם הישראלים הרבה יותר עם הזרים. קחו לדוגמה את מרחץ הדמים והאלימות-לשם-אלימות של "קיקאס", אותו יכלו לראות ילדים מעל גיל 12. אותו הגיל של אחת הדמויות הראשיות, לוחמת צדק שמקצצת את רגלי אויביה בסצינה אחת שאני עדיין זוכר. אני די בטוח שאת הסרטים המיובאים, הצנזורה לא רואה לפני שהיא מדרגת. את הישראלים כן וזו יכולה להיות סיבה ראשונה להחמרה.
    את שאר הסיבות אני לא רוצה למנות, אבל התוצאה עלולה להיות קטלנית. את ההגבלה של "כלבת" אני מבין, אבל לא לגיל 16+. הייתי מוריד בקלות ארבע שנים. אני לא יודע עם ל"חתולים על סירת פדלים" יש כבר דירוג, וסליחה שאני שם אותו באותה סירת פדלים עם כלבת, אבל דירוג זהה יהרוג את הסרט עוד בטרם נולד. כפי שהוכח ב"זוהי סדום", יש אנשים בני 14-18 בארץ שמוכנים לשלם כסף על קולנוע ישראלי. עד שכבר עושים סרטים ממש עליהם ועבורם, כמו "חתולים", למנוע מהם מלצפות בו יהיה מכת מוות. אז נכון, יש בסרט אלימות (קומית!) ומדברים בו על מין ובתולין. אבל אני חושב שבני נוער עושים זאת בכל מקרה, תקנו אותי אם אני טועה. שלא לדבר על העובדה שהסרט עוסק בעקיפין בדיוק בזה – בפער הדורות, כלומר בפער שבין התפיסה של המבוגרים את הנוער ולהיפך, לבין המציאות של שנות האלפיים (ואפילו לפני כן).
    לגביי "ג'ו + בל", שהוגבל ל-18+, זה כבר מצחיק. בסרט אין אפילו רמז לעירום והרגע האלים היחיד בו קורה מחוץ לפריים. והגיבורות בו אוכלות בגללו סרט רציני (למעשה, את הסרט בו אנו צופים). מה כן יש בו? גיבורה שאומרת שקשה לחיות בישראל ובחורה אחרת שמתנשקת איתה בלהט. דברים מצלקים מזה ראיתי אתמול בהפסקת פרסומת בפריים-טיים, אבל חלאס מלהתחסד. אנחנו הופכים לאמריקה (גם) ביחס למין ואלימות ואל תתחילו בכלל להיכנס איתי לנושא של משטרת המחשבות ומרד חברתי.
    כך שהדירוג של "השוטר" סתם מבאס אותי. יש בו עירום, אבל מנותק מקונטקסט מיני. ואני לא מאמין שיש מי שהולך לסרט בימינו בשביל ציצים. ויש בו אלימות, אבל תמיד עם ביקורת קשה ולעיתים סאבטקסט אירוני. הוא זקוק להגבלה, אבל כפי שכתב אור, אבל ממילא יחלוף מעל ראשם של מרבית בני ה-18. אך לו הייתי סינפיל בן 15-16, הייתי מתבאס רצח מן העובדה שלא מרשים לי לראות אותו, ממש כשהיה עם "ספרות זולה" בשעתו (אז הייתי בן 8-9, נדמה לי, דוגמה לא מוצלחת). ואתם מה ילדים שאוסרים עליהם כל מיני דברים נוהגים לעשות…

  4. אז לימור לבנת ביקשה דיון נוסף ב"השוטר" – אותו יערוך אותו גוף, כך שעקרונית אין סיבה לתוצאות שונות. אבל לא בכל מקרה היחצ"נים של הסרט מזדרזים להגיב וסרט זוכה ליחסי ציבור טובים. באתר של משרד התרבות מופיעה טבלה של סווגי הסרטים. היא אומנם מעודכנת רק עד ה-8 לחודש, אך "השוטר" זכה לסיווג שלו כבר אז.

    מבין 7 סרטים שמוגבלים מגיל 18 ומעלה, 3 ישראלים. אחוזים בעיתיים. נוסף ל"השוטר" הפסילה של "ג'ו + בל" נראית על פניו תמוהה בהרבה, שכן הסרט מציג מעט אירועים אלימים (לדעתי 2. שקורים ברובם מחוץ לפריים) ומעט מאוד עירום (נראה בו ישבן. מרוחק. בחושך). כן יש עיסוק במין ושפה "מלכולכת" אבל לא רמה של סרטים כמו "בלו ולנטיין" או "הנאגאוור 2" (הוגבלו ל16 ומעלה בלבד) או "על אהבה וסמים אחרים" (הוגבל מגיל 14 ומעלה. כולל גם הרבה מאוד עירום). אפשר לומר כי הסרט משלב בין דיונים על מין ואלימות ומראה יחסים לסביים (לדעתי הצגת מערכות יחסים חד מיניות לא צריכה להיות סיבה להגבלת גיל, אבל נניח) אבל זה המקרה גם ב"ברבור שחור" שמקבל הגבלה של 16 ומעלה.
    הסרט השלישי שמוגבל למבוגרים בלבד, "וביום השלישי" אכן כולל הרבה עירום, מין ואלימות, אבל גם במקרה שלו, נדמה לי כי הגבלה לגיל 16 ומעלה נראית לי מתאימה יותר. עוד ישראלים מוגבלים: הנותנת מגיל 16 ומעלה (סביר) וציון ואחיו ואוסטרליה שלי מגיל 14 ומעלה – לא ברור לי למה. אומנם אוסטרליה שלי כולל עיסוק בברית מילה, אבל הגיבור שעובר את התהליך הוא קטן יותר מן הגיל המצוין ("בין השמשות" שעוסק באותו נושא, לא מוגבל). ואם הצנזורה חוששת כי הסצנה קשה לצפייה, מדוע 127 שעות קיבל הגבלה מגיל 12 ומעלה? "חתולים על סירת פדלים" ,אגב, הוגבל ל16 ומעלה. נכון, לא תמיד בתי הקולנוע מקפידים לבדוק תעודות זהות, אבל מפיצים כן חוששים להפיץ סרטים עם סיווג גיל גבוה/נותנים להם שעות הקרנה מועטות יותר (כך שמעתי, לא בדקתי).

    בקיצור, הבעיות שיש לי עם החלטות הסיווג:

    1. לא ברור אם יש קריטריונים אחדים, או שהועדה מחליטה על פי צפייה בסרט. הועדה האמריקאית סופגת ביקורת רבות, אבל לפחות לה יש כללים ברורים של מה ניתן להראות/לומר. בארץ התחושה היא שסרט אחד מקבל דירוג פחות חמור מסרטים אחרים מבלי שניתן לראות מה בדיוק הייתה הבעיה.

    2. תחושה לא נעימה כי יש החמרת יתר דווקא עם סרטים ישראלים.

    3. חוסר סדר. השרה מתערבת לטובת סרט שקיבל כותרות על פסילתו הלא צודקת, מה שמלמד יוצרים שכדאי להתלונן ולצעוק על מנת לנצח את השיטה.

    4. אם הצגה של יחסים חד מיניים היא אכן בעיה, אז יש עם זה בעיה.

  5. איציק הימן הגיב:

    נוסטלגיה – שני סרטים שזכור לי שראיתי לפני הגיעי לגיל הצנזורה שנקבע להם – יחד עם כל בני גילי כמובן
    * מלתעות
    * אסקימו לימון
    ספציפית במלתעות, כשעוד חששתי מאימת החוק, הלכתי עם חבר (שנינו נורמטיביים לגמרי, ממש לא עבריינים), הצטופפנו בקופות עם כל הילדים האחרים, ואני זוכר היטב את הקופאי שואל אותי אם אני בן 13, עניתי שכן, ובזאת הסתיים הברור, כששקוף לגמרי שלא ממש מעניין אותו אם זה נכון או לא, העיקר שהוא שאל ואני עניתי.

השאר תגובה