20 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
לפעמים תזמון הוא הכל בחיים, גם במקרה של סרטים. למשל, כל סרט על הסתגרות ביתית או מגפה עולמית נחווה אחרת בתקופה האחרונה, גם אם ההקשרים הם מקריים לכאורה. מה תגידו למשל, על סרט ארגנטינאי מודל 2019, שנפתח עם נאום של הדמות הראשית על כך שנמאס לו להרגיש טיפש. שהוא קץ בכך שגם החרוצים וההגונים נחשבים לטיפשים במדינה שלו. שהוא כבר… להמשך קריאה
12 ביוני 2020 מאת אורון שמיר
לוקח לגיבור הסרט ״סוף המאה״ (End of the Century / Fin de siglo) בדיוק 12 דקות של זמן מסך עד שהוא מדבר לראשונה. במהלך הרגעים עד שזה קורה אנחנו חוזים בו מגיח מתחנת רכבת בברצלונה, מתמקם בדירת הנופש שהזמין, ומבלה יום בחברת אף אחד בבירת קטלוניה הפוטוגנית. הוא לא צריך לשוחח עם עצמו, להדליק טלוויזיה או לגרות את חוש השמיעה… להמשך קריאה
9 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
על סרטה החדש של לוקרסיה מרטל, אשר מציג בימים אלו בפסטיבל חיפה, כתבתי לראשונה מיד לאחר בכורתו העולמית בפסטיבל ונציה. הייתה זו סקירה אשר כבר בעת כתיבתה חשתי לא שלם עמה, שכן זה היה הסרט הרביעי בו צפיתי באותו יום - לא הדרך האידאלית לחוות את הקולנוע של מרטל, אשר לא טורח להסביר את עצמו בצורה ישירה. אף כי בעוברי… להמשך קריאה
20 במרץ 2015 מאת אור סיגולי
אחרי ש"אידה" ו"לוויתן" יצאו בהקרנות מסחריות, "מנדרינות" עשה גיחה לפסטיבל ירושלים ו"טימבוקטו" מוקרן בפסטיבל הקולנוע הצרפתי, הגיע תורו של המועמד האחרון בקטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה של אוסקר 2015, להראות נוכחות. תמיד עדיף מאוחר וכו'. "סיפורים פרועים" (Wild Tales), של דמיאן זיפרון, היה בחלק משמעותי מהזמן גם הטוען לכתר באותה קטגוריה מותחת, זאת לאחר שזכה לביקורות נלהבות מאוד, הוקרן… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2013 מאת אור סיגולי
רגע לפני שאנחנו סוגרים את השנה עם פוסט "אנשי השנה" המסורתי ולפני פודקאסט סיכום השנה, אנחנו הולכים על משהו חדש לגמרי. עד עכשיו העשיריות שלנו היו מפוזרות בכל מיני פוסטים נפרדים, בפודקאסטים, בטקסטים, ומה לא. השנה אמרנו - לא עוד! בסיומה של שנת 2013, אנחנו - אורון, עופר ואני (אור. היי) - מכנסים את כל בחירותינו תחת פוסט אחד מהודר,… להמשך קריאה
25 בספטמבר 2013 מאת אור סיגולי
כמיטב המסורת בפסטיבל הזה, רק חריף הרבה יותר, הסרטים הראשונים שראיתי אתמול כמעט ושכנעו אותי לוותר על המשך היום וללכת לעשות כל דבר אחר שאיננו צפייה בסרטים. זה היה עד כדי כך גרוע. אבל כמובן שלא נתתי לזה לעצור בעדי, והעניינים אכן השתפרו. האמת היא שאין לי שום נושא אחר לפתוח איתו את הסקירה היומית, חוץ מזה שאני חייב לשאול… להמשך קריאה
23 בספטמבר 2013 מאת אור סיגולי
כמעט בכל פסטיבל, בלי שאני מתכנן זאת מראש, יש את היום המכונה "גלות קריגר". זהו היום שבו אני מוצא את עצמי מבוקר עד ערב במרתון צפייה באולם קריגר. האמת היא שאני מאוד אוהב את האולם הזה גם כי הוא מקום מקסים עם מושבים נוחים ורווח די משמעותי בין השורות (בתור 1.90 זהו יתרון עצום) וגם כי הסרטים שם מתחילים בזמן.… להמשך קריאה
17 בספטמבר 2013 מאת פבלו אוטין
כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב כאן על אחד הקולות הרועמים של הקולנוע הלטינו-אמריקני של השנים האחרונות: הבמאי הברזילאי קלבר מנדוסה פילו (KLEBER MENDOÇA FILHO). סרט הביכורים שלו "צלילים מהשכונה" (Neighboring Sounds - O Som ao Redor) מ-2012 יוקרן בפסטיבל חיפה והוא אחד הסרטים האהובים עליי השנה. עכשיו, אל תיקחו את האמירה הזאת בקלילות. בתור ארגנטינאי לא רק שלא… להמשך קריאה
12 באפריל 2013 מאת פבלו אוטין
הופתעתי לגלות ש"ילדות בהסתר" (Infancia Clandestina) נקנה להפצה בארץ, לא בגלל שהוא סרט רע או משהו, להפך, מלודרמה משפחתית יפה, אם כי מעט קיטשית לטעמי. בנוסף, הסרט הוקרן בפסטיבל קאן במסגרת "שבועיים של במאים" ואף נבחר לייצג את ארגנטינה באוסקר השנה אך לא הגיע לשלבי הגמר. אז ההפתעה שלי הייתה בעצם כי מדובר בסרט שכדי להבין אותו וליהנות ממנו חייבים… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2012 מאת פבלו אוטין
לוקרסיה מרטל, אחת הבמאיות הגדולות בעולם כיום ובהחלט הבמאית המובילה מארגנטינה, מגיעה כאורחת של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות. הפסטיבל יקרין את שלושת הסרטים הארוכים שלה וגם שלושה מתוך הסרטים הקצרים שלה. בנוסף, מרטל תיתן סדנת אמן (ביום ג' ה-6.11 ב-20:00 בבית האמנים ברחובות) שזכיתי לכבוד להנחות. אז ממש מומלץ להגיע, במיוחד כי שמורים באולם 20 מקומות חינם בעבור קוראי… להמשך קריאה
לפעמים תזמון הוא הכל בחיים, גם במקרה של סרטים. למשל, כל סרט על הסתגרות ביתית או מגפה עולמית נחווה אחרת בתקופה האחרונה, גם אם ההקשרים הם מקריים לכאורה. מה תגידו למשל, על סרט ארגנטינאי מודל 2019, שנפתח עם נאום של הדמות הראשית על כך שנמאס לו להרגיש טיפש. שהוא קץ בכך שגם החרוצים וההגונים נחשבים לטיפשים במדינה שלו. שהוא כבר… להמשך קריאה
לוקח לגיבור הסרט ״סוף המאה״ (End of the Century / Fin de siglo) בדיוק 12 דקות של זמן מסך עד שהוא מדבר לראשונה. במהלך הרגעים עד שזה קורה אנחנו חוזים בו מגיח מתחנת רכבת בברצלונה, מתמקם בדירת הנופש שהזמין, ומבלה יום בחברת אף אחד בבירת קטלוניה הפוטוגנית. הוא לא צריך לשוחח עם עצמו, להדליק טלוויזיה או לגרות את חוש השמיעה… להמשך קריאה
על סרטה החדש של לוקרסיה מרטל, אשר מציג בימים אלו בפסטיבל חיפה, כתבתי לראשונה מיד לאחר בכורתו העולמית בפסטיבל ונציה. הייתה זו סקירה אשר כבר בעת כתיבתה חשתי לא שלם עמה, שכן זה היה הסרט הרביעי בו צפיתי באותו יום - לא הדרך האידאלית לחוות את הקולנוע של מרטל, אשר לא טורח להסביר את עצמו בצורה ישירה. אף כי בעוברי… להמשך קריאה
אחרי ש"אידה" ו"לוויתן" יצאו בהקרנות מסחריות, "מנדרינות" עשה גיחה לפסטיבל ירושלים ו"טימבוקטו" מוקרן בפסטיבל הקולנוע הצרפתי, הגיע תורו של המועמד האחרון בקטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה של אוסקר 2015, להראות נוכחות. תמיד עדיף מאוחר וכו'. "סיפורים פרועים" (Wild Tales), של דמיאן זיפרון, היה בחלק משמעותי מהזמן גם הטוען לכתר באותה קטגוריה מותחת, זאת לאחר שזכה לביקורות נלהבות מאוד, הוקרן… להמשך קריאה
רגע לפני שאנחנו סוגרים את השנה עם פוסט "אנשי השנה" המסורתי ולפני פודקאסט סיכום השנה, אנחנו הולכים על משהו חדש לגמרי. עד עכשיו העשיריות שלנו היו מפוזרות בכל מיני פוסטים נפרדים, בפודקאסטים, בטקסטים, ומה לא. השנה אמרנו - לא עוד! בסיומה של שנת 2013, אנחנו - אורון, עופר ואני (אור. היי) - מכנסים את כל בחירותינו תחת פוסט אחד מהודר,… להמשך קריאה
כמיטב המסורת בפסטיבל הזה, רק חריף הרבה יותר, הסרטים הראשונים שראיתי אתמול כמעט ושכנעו אותי לוותר על המשך היום וללכת לעשות כל דבר אחר שאיננו צפייה בסרטים. זה היה עד כדי כך גרוע. אבל כמובן שלא נתתי לזה לעצור בעדי, והעניינים אכן השתפרו. האמת היא שאין לי שום נושא אחר לפתוח איתו את הסקירה היומית, חוץ מזה שאני חייב לשאול… להמשך קריאה
כמעט בכל פסטיבל, בלי שאני מתכנן זאת מראש, יש את היום המכונה "גלות קריגר". זהו היום שבו אני מוצא את עצמי מבוקר עד ערב במרתון צפייה באולם קריגר. האמת היא שאני מאוד אוהב את האולם הזה גם כי הוא מקום מקסים עם מושבים נוחים ורווח די משמעותי בין השורות (בתור 1.90 זהו יתרון עצום) וגם כי הסרטים שם מתחילים בזמן.… להמשך קריאה
כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב כאן על אחד הקולות הרועמים של הקולנוע הלטינו-אמריקני של השנים האחרונות: הבמאי הברזילאי קלבר מנדוסה פילו (KLEBER MENDOÇA FILHO). סרט הביכורים שלו "צלילים מהשכונה" (Neighboring Sounds - O Som ao Redor) מ-2012 יוקרן בפסטיבל חיפה והוא אחד הסרטים האהובים עליי השנה. עכשיו, אל תיקחו את האמירה הזאת בקלילות. בתור ארגנטינאי לא רק שלא… להמשך קריאה
הופתעתי לגלות ש"ילדות בהסתר" (Infancia Clandestina) נקנה להפצה בארץ, לא בגלל שהוא סרט רע או משהו, להפך, מלודרמה משפחתית יפה, אם כי מעט קיטשית לטעמי. בנוסף, הסרט הוקרן בפסטיבל קאן במסגרת "שבועיים של במאים" ואף נבחר לייצג את ארגנטינה באוסקר השנה אך לא הגיע לשלבי הגמר. אז ההפתעה שלי הייתה בעצם כי מדובר בסרט שכדי להבין אותו וליהנות ממנו חייבים… להמשך קריאה
לוקרסיה מרטל, אחת הבמאיות הגדולות בעולם כיום ובהחלט הבמאית המובילה מארגנטינה, מגיעה כאורחת של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות. הפסטיבל יקרין את שלושת הסרטים הארוכים שלה וגם שלושה מתוך הסרטים הקצרים שלה. בנוסף, מרטל תיתן סדנת אמן (ביום ג' ה-6.11 ב-20:00 בבית האמנים ברחובות) שזכיתי לכבוד להנחות. אז ממש מומלץ להגיע, במיוחד כי שמורים באולם 20 מקומות חינם בעבור קוראי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות