15 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
את הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב בחרתי להקדיש לארבעה סרטים ישראלים בעלי מכנה משותף: כולם דנים במקום פיזי, בייצוג שלו, וגם בקשר בין העבר והווה. אף כי פרט למכנה משותף זה, מדובר בסרטים שונים לחלוטין בסגנון הקולנועי שלהם ובאפקט שהם מייצרים. לדיווח הקודם לחצו כאן. הקיר סרטה של מורן איפרגן מדגים סוגים שונים ניתוק ושייכות לסביבה ולמורשת, בעוד הבמאית משלבת בין תיעוד… להמשך קריאה
16 בספטמבר 2012 מאת אור סיגולי
מסתבר שלא רק סיכום שנה לועזית זה קדחת. נגיד שעכשיו הגיע הזמן להרהר, לנגוח ולשבח את הקולנוע הישראלי בסיומה של השנה, איך מתחילים להתאפס על זה בכלל? האם כדאי להתייחס רק לסרטים שיצאו לקולנועים? האם צריך להזכיר גם הקרנות סינמטקיות? האם הסרטים שהוקרנו אך ורק בפסטיבלים גם נחשבים? ומה עם האקדמיה והסרטים שמועמדים לאופיר אבל איש לא ראה, האם הם חלק… להמשך קריאה
5 בינואר 2012 מאת רוני קידר
הקדמת אורון - סיכומי השנה של סריטה כבר הגיעו לקיצם בשבוע שעבר, אז אנחנו פונים אל סיכומי השנה של אחרים. רוני קידר הציעה לפרסם אצלנו את המחשבות שלה על שנת הקולנוע החולפת מנקודת המבט של יוצרת עצמאית. אם אתם לא מכירים עדיין את הקולנועית מאחורי "ג'ו + בל", נסו את הראיון שערכתי עימה. בכל מקרה, יש לה כמה וכמה נקודות… להמשך קריאה
4 בדצמבר 2011 מאת עופר ליברגל
סרטו של עידן זעירא פלטנה אחרת, המוצג בימים אלו בסינמטקים, נע על הגבול הדק שבין התיעודי לעלילתי ומטשטש את הגבולות השרירותיים ממילא בין המונחים הללו. זהו אולי ההיבט הנידון ביותר בהקשר לסרט, אך הוא לא ההיבט המעניין עבורי - אולי גם מפני שטשטוש גבולות זה הוא חלק מגל רחב (מעט רחב מדי) בקולנוע העולמי ובעיקר מפני שאני חש כי עיקר העיסוק… להמשך קריאה
2 בדצמבר 2011 מאת אורון שמיר
איזה סוף שבוע עצוב לחובבי הקולנוע - רק שני סרטים חדשים עולים השבוע ואם יורשה לי להיות מגעיל, נדמה כאילו הם גורדו מאיזה תחתית של חבית אפלה במיוחד. כמו במקרה של "בית החלומות" בזמנו, אני פשוט לא יכול שלא לתהות האם הטריילר של "דאבל" ("The Double") הורס את הצפייה בכל הסרט, או רק עושה ספויילר מטורף לטוויסט מאוד משמעותי בעלילה.… להמשך קריאה
4 באוקטובר 2011 מאת עופר ליברגל
במידה ויש מוטיב החוזר ברבים מסיכומי השנה של הקולנוע הישראלי בבלוג זה ובבלוגים אחרים, זהו העיסוק בקולנוע הישראלי ה"עצמאי". דומה כי הוא חדר השנה לשיח של מבקרים/בלוגים, בעיקר הודות לפסטיבל קולנוע דרום בשדרות, שהמסגרת שהעניק לסרטים עצמאים כבר תפסה לעצמה מעמד של אירוע מוכנן בעיניי רבים - סליחה, בעיניי מעטים. אני בהחלט רואה מצב בעוד שנים ידברו על הפסטיבל הזה… להמשך קריאה
28 בספטמבר 2011 מאת אורון שמיר
ערב ראש השנה החדשה, בעלת השם המשונה תשע"ב, הוא זמן מצויין לסכם את שנת הקולנוע הישראלי שעוד רגע חולפת. בניגוד לסיכומי תחילת ינואר עד סוף דצמבר, המסונכרנים עם סיכומי שנה לועזיים, לקולנוע הישראלי מגיע סיכום משלו. גם העובדה שטקס פרסי אופיר מתרחש בכל שנה בספטמבר, כלומר בין אלול לתשרי, מחזקת את התחושה שזהו הזמן המתאים להביט לאחור על השנה שהייתה… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2011 מאת אור סיגולי
בין 26 הסרטים שמתמודדים על מקומם בפרסי אופיר השנה, ישנם שמות מאוד גדולים: ששון גבאי, שלמה בראבא, שי גולדמן, אבי בללי, ערן ריקליס, וכמובן רונית אלקבץ ומשה איבגי שהרשימה לא יכולה בלעדיהם, בין היתר. אבל ישנם גם שמות פחות מוכרים וסרטים פחות עמוסי באזז מ"הערת שוליים" ו"בוקר טוב, אדון פידלמן". ובאזז, כפי שאנחנו יודעים, זה כמעט הכל בטקסי פרסים. באופן… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2011 מאת עופר ליברגל
בחודשיים האחרונים נערכו לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע הקרנות של הסרטים המועמדים לפרסי אופיר השנה. למרות שאיני חבר אקדמיה, בעזרת המנוי שלי לסינמטק (ובעזרת כמה חברי אקדמיה) צפיתי ב-24 מתוך 26 הסרטים המתחרים, כאשר השניים שפספסתי בצער הם "חתולים על סירת פדלים" ו"ניקה", שני סרטים שאשמח להשלים את הצפייה בהם בהקדם, אך אינם מסתמנים כפייבורטים לזכייה או למועמדות. אולם, הצפייה בסרטים… להמשך קריאה
31 ביולי 2011 מאת אור סיגולי
סיפור מוזר כל העניין עם פרסי אופיר. בזמן שהאוסקר האמריקני זוכה במדינת ישראל לסיקור שווה ערך לבחירות לראש הממשלה, פרסי הקולנוע הישראלי נשארים אייטם זניח של מגזיני אינטרנט שבדרך כלל נכתבים על ידי "סוכנות הידיעות". הסיבות לכך די מובנות. עולם ההפצה של סרטים ישראלים הוא בעל חוקים משלו. הסרטים שמתמודדים על פרסי אופיר הם סרטים שאמנם הפקתם הסתיימה לאחרונה אך… להמשך קריאה
את הדיווח השני מפסטיבל דוקאביב בחרתי להקדיש לארבעה סרטים ישראלים בעלי מכנה משותף: כולם דנים במקום פיזי, בייצוג שלו, וגם בקשר בין העבר והווה. אף כי פרט למכנה משותף זה, מדובר בסרטים שונים לחלוטין בסגנון הקולנועי שלהם ובאפקט שהם מייצרים. לדיווח הקודם לחצו כאן. הקיר סרטה של מורן איפרגן מדגים סוגים שונים ניתוק ושייכות לסביבה ולמורשת, בעוד הבמאית משלבת בין תיעוד… להמשך קריאה
מסתבר שלא רק סיכום שנה לועזית זה קדחת. נגיד שעכשיו הגיע הזמן להרהר, לנגוח ולשבח את הקולנוע הישראלי בסיומה של השנה, איך מתחילים להתאפס על זה בכלל? האם כדאי להתייחס רק לסרטים שיצאו לקולנועים? האם צריך להזכיר גם הקרנות סינמטקיות? האם הסרטים שהוקרנו אך ורק בפסטיבלים גם נחשבים? ומה עם האקדמיה והסרטים שמועמדים לאופיר אבל איש לא ראה, האם הם חלק… 
הקדמת אורון - סיכומי השנה של סריטה כבר הגיעו לקיצם בשבוע שעבר, אז אנחנו פונים אל סיכומי השנה של אחרים. רוני קידר הציעה לפרסם אצלנו את המחשבות שלה על שנת הקולנוע החולפת מנקודת המבט של יוצרת עצמאית. אם אתם לא מכירים עדיין את הקולנועית מאחורי "ג'ו + בל", נסו את הראיון שערכתי עימה. בכל מקרה, יש לה כמה וכמה נקודות… 
סרטו של עידן זעירא פלטנה אחרת, המוצג בימים אלו בסינמטקים, נע על הגבול הדק שבין התיעודי לעלילתי ומטשטש את הגבולות השרירותיים ממילא בין המונחים הללו. זהו אולי ההיבט הנידון ביותר בהקשר לסרט, אך הוא לא ההיבט המעניין עבורי - אולי גם מפני שטשטוש גבולות זה הוא חלק מגל רחב (מעט רחב מדי) בקולנוע העולמי ובעיקר מפני שאני חש כי עיקר העיסוק… 
במידה ויש מוטיב החוזר ברבים מסיכומי השנה של הקולנוע הישראלי בבלוג זה ובבלוגים אחרים, זהו העיסוק בקולנוע הישראלי ה"עצמאי". דומה כי הוא חדר השנה לשיח של מבקרים/בלוגים, בעיקר הודות לפסטיבל קולנוע דרום בשדרות, שהמסגרת שהעניק לסרטים עצמאים כבר תפסה לעצמה מעמד של אירוע מוכנן בעיניי רבים - סליחה, בעיניי מעטים. אני בהחלט רואה מצב בעוד שנים ידברו על הפסטיבל הזה… 
סיפור מוזר כל העניין עם פרסי אופיר. בזמן שהאוסקר האמריקני זוכה במדינת ישראל לסיקור שווה ערך לבחירות לראש הממשלה, פרסי הקולנוע הישראלי נשארים אייטם זניח של מגזיני אינטרנט שבדרך כלל נכתבים על ידי "סוכנות הידיעות". הסיבות לכך די מובנות. עולם ההפצה של סרטים ישראלים הוא בעל חוקים משלו. הסרטים שמתמודדים על פרסי אופיר הם סרטים שאמנם הפקתם הסתיימה לאחרונה אך…
תגובות אחרונות