12 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2017 מאת אורון שמיר
בפסטיבל טורונטו השנה ערך את בכורתו סרטם של ג׳יימס פרנקו וסת׳ רוגן, ״אמן האסונות״ (The Disaster Artist), על מאחורי הקלעים של הפקת ״החדר״ (The Room) של טומי וויזו ובהתבסס על ספרם של גרג ססטרו וטום ביסל. הסרט, שאמור להיקרא בישראל ״חי בסרט״ למרבה המבוכה, מבקש להצטרף אל רשימה מצומצמת יחסית של סרטי מאחורי הקלעים שגם עומדים בפני עצמם. הוא ייצא… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2015 מאת אור סיגולי
זו תופעה שמתרחשת כמעט בכל שנה. אני מכנה את זה "דסק", כלומר "דרמת סוף קיץ". אחרי שבמשך ארבעה חודשים מאכילים אותנו בג'אנק נשכח וקל לעיכול מטעמי עונת הקיץ, מגיעה איזו דרמה רצינית פתאום "משום מקום" (שזה אומר "מאסטרטגיה מדויקת של אולפן") שמרגישה כמו מעיין באמצע המדבר. התגובות אליה לא מאחרות לבוא. הביקורות מהללות, הקופות נשברות, ודוד אוסקר מתחיל לחכך ידיו… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2015 מאת אור סיגולי
"אהבה וחסד" (Love & Mercy) היא ביוגרפיה מוזיקלית חדשה על נקודות השיא והשפל בחייו הבוגרים של מנהיג להקת ה"ביץ' בויז", בריאן ווילסון. הסרט בוים על ידי ביל פוהלד שזהו סרטו השני באורך מלא, כאשר את תהילתו הרוויח דווקא כמפיק, בין היתר של זוכה האוסקר "12 שנים של עבדות" (אם כי הוא לא נכלל ברשימת הזוכים), והיה מועמד בעצמו על הפקת… להמשך קריאה
19 באפריל 2014 מאת עופר ליברגל
בסרט ההמשך לעלילות האיש שעירבב את הדנ"א שלו בזה של עכביש, הוא לא מתמודד מול האיש שהפך את עצמו ללטאה ענקית, אלא נגד אדם שנפל לתוך מיכל צלופחים ולכן יכול לשלוט בחשמל. יש גם חבר ילדות שסובל ממחלה גנטית שלאט לאט הופכת אותו לגובלין וצפויה להוביל למותו - אבל זה האם יהפוך אותו לנבל??? תיאור עלילה זה לא צריך להפתיע אתכם… להמשך קריאה
21 בינואר 2014 מאת אורון שמיר
כמה ההכפשות שמעתי על הדמות שמגלמת אמה תומפסון בסרט "להציל את מר בנקס" (Saving Mr Banks), מאז עלה למסכים בראשית השנה האזרחית. פ' ל' טראוורס, הסופרת מאחורי "מרי פופינס" שעוברת בסרט זה מסע שכנועים כדי להפוך את יצירתה לסרט של וולט דיסני, תוארה באוזניי בתור אשה קטנונית, מעצבנת, משביתת שמחות, כבדה, חמוצה, מתנשאת, מעליבה ופחות או יותר כמקור על הרוע… להמשך קריאה
17 בינואר 2014 מאת עופר ליברגל
"12 שנים של עבדות" (Twelve Years a Slave) הוא סרט מוזר. סוג של יצור כלאיים של שני סוגים של סרטים "חשובים". ראשית, מדובר בנושא "חשוב" - העבדות שבכותרת, הפצע הפעור בהיסטוריה האמריקאית שעדיין לא הגליד, גם לא בתקופה בה בבית הלבן יושב נשיא אפרו-אמריקאי. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של סלומון נורת'אפ, אפרו-אמריקאי שגדל והקים משפחה כאדם חופשי במדינת ניו… להמשך קריאה
4 בינואר 2014 מאת אור סיגולי
כולם אוהבים את "מרי פופינס". ובצדק. יש מעט מאוד סרטים שכה קשה לעמוד בקסמם. השירים, הצבעים, ההופעות של ג'ולי אנדרוז ודיק ואן דייק, הרגש, הצחוק, הכל בסרט הזה בלתי נשכח. אבל מסתבר שהדרך לעשייתו של הסרט האהוב משנת 1964 לא הייתה קלה במיוחד. הסופרת שיצרה את דמותה של מרי פופינס, פ.ל. טראוורס, לא נורא נגנבה מהרעיון שמלך המסחור והחמידות וולט דיסני… להמשך קריאה
15 בנובמבר 2013 מאת עופר ליברגל
אחד מן הדברים המעציבים/מטרידים ביותר בעולם הוא המנגנון הפוליטי, אשר אמור לפעול לרווחת הציבור אך לא ממש מצליח לבצע זאת בפועל. ואני מדבר על כל מנגנון פוליטי שקם בכל מקום מאז ומעולם, לא על משטר או פוליטיקאי ספציפי. הפוליטיקה עצמה היא כוח שפוגע באדם באשר הוא אדם, בין היתר באדם אשר לוקח על עצמו את תפקיד הפוליטיקאי. דומה כי יש… להמשך קריאה
27 בספטמבר 2013 מאת עופר ליברגל
"כנס העתידנים" (The Congress) של ארי פולמן הוא הסרט שהכי צפיתי לו בחיי בתור חובב קולנוע - ובמבחן התוצאה הוא ענה על כל הצפיות. יחד עם זאת, החששות המסוימים שהיו לי לגבי הסרט התאמתו גם הם. בשורה התחתונה, זהו סרט שקשה לי מאוד להגיע לשורה תחתונה לגביו - הוא עד כדי כך ייחודי, חוויתי, עוצמתי, מובן ולא מובן, דורש מבטים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות