27 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
להגיד על סרט שעוסק בתגובה האמריקאית לבחירות 2016 לנשיאות שהוא פג תוקף, זה מובן מאליו. אך סרטו השני כבמאי של איש ״הדיילי שואו״ לשעבר, ג׳ון סטיוארט, נועד בכל מקרה לשנת הבחירות המכרעת הקודמת, אז גם הוקרן בארה״ב. אמנם באיחור ובסטרימינג בלבד, מהסיבות הידועות, אבל בזמן. בישראל, זכינו לראות אותו בפסטיבל ירושלים, שהתקיים מעט אחרי הבחירות של 2020 באמריקה. שם קראו… להמשך קריאה
4 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה לצורך סיכומי שנה, ולחצים מצד ארגונים דתיים, אני שב לפרויקט הכתיבה על מונטי פייתון ולסרט שהציב בפני סוג של אתגר. הרי כתבתי כבר בפתיחה שאני סבור כי סדרת הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" היא פסגת היצירה של החבורה, אולם כל צפייה ב"בריאן כוכב עליון" (Life of Brian), היצירה שחברי מונטי פייתון עצמם (בדרך כלל) מציינים כטובה בקבוצה,… להמשך קריאה
12 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
דמיינו סיטואציה: ראש מדינה, שנבחר ברוב דמוקרטי ונמצא בשלטון כבר תקופה ארוכה, מואשם בשחיתות וטובות הנאה. הוא מצידו טוען כי מדובר בתיק שנתפר לו בידי יריביו הפוליטיים, חותר תחת סמכויות בית הדין העליון, ואכן חלק מהעם מצדד בו ומאמין בחפותו. במקביל, אותם כוחות נגד בבית הנבחרים מאשימים אותו שיעביר את הכס בירושה ושהוא צריך לפנותו במקום להיאחז בחסינות שבאה עם… להמשך קריאה
8 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
בפסטיבל דוקאביב שהסתיים בתחילת החודש הוקרנו שני סרטים, תיעודיים כמובן, שנראה לי מעניין לחבר ביניהם. אחד של yes דוקו והאחר של HOT 8, אחד מתנהל בעולם הפוליטיקה הישראלית והאחר בנבכי מערכת המשפט - אבל המשותף להם רב על המפריד. יוצרי הסרטים, במאי/ת שנתנו קרידט של במאי-שותף לצלם שלהם, מלווים בשני המקרים דמות דון-קישוטית שמנסה לשנות את המערכת מבפנים. לא לחינם… להמשך קריאה
13 במאי 2019 מאת אורון שמיר
קשה להיזכר בתקופה יותר רגישה לספוילרים זו בה אנו מצויים בשבועות האחרונים. בקולנוע זהו ״הנוקמים: סוף המשחק״ ובטלוויזיה ״משחקי הכס״, שניהם אמורים להיות הפינאלה (אבל לא באמת) של מותגים המלווים את התרבות שלנו כעשור, כך שסף הרגישות עבר מזמן את גבולות ההגזמה. כתבתי כאן לפני כשנתיים על הגלגול הנוכחי של מושג הספוילר ותפקידו העכשווי, אז לא ניכנס לזה שנית, אבל… להמשך קריאה
10 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
מעמדת כוח, קל יותר לשכנע אחרים בצדקתך לא משנה כמה היא נראית להם מופרכת, וכך להרים פרויקטים מפוקפקים שלא היו קיימים אלמלא העומד בראשם היה על גג העולם. אני לא מדבר על דיק צ׳ייני, מושא (הלעג של) הסרט ״סגן הנשיא״ (Vice), אלא על היוצר שלו, אדם מקיי. קצת דמגוגי מצידי להשוות ביניהם, הא? חכו עד שתראו את הסרט עצמו, שמגדיר… להמשך קריאה
11 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
בעוד כחודשיים ישוב סטיבן ספילברג אל סרטי ההרפתקאות לצעירים (גם אם רק ברוחם), בעיבוד הקולנועי לספר הקאלט ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One). אבל כעת, בתפר שבין 2017 ל-2018, הוא מסתער על עונת הפרסים עם סרט מהסוג השני בו הוא מתמחה – חשוב וגדול מספיק כדי לנסות להיות מועמד לאוסקר. זה נכון שמעצם המעמד של ספילברג, כל סרט בבימויו הוא… להמשך קריאה
20 בנובמבר 2017 מאת אורון שמיר
לאחרונה השלמתי צפייה בשני סרטים תיעודיים וישראליים המרצדים כבר כמה שבועות על מסכי הסינמטקים. שניהם סרטי מסע אישיים, באורך של כשעה פלוס מינוס, המסופרים בגוף ראשון וכוללים בחינה עצמית של יוצריהם בנושאים של התפכחות מול היאחזות בילדות, המתיימרים להשליך על הכלל ובכך לקסום לקהל. ישנן נקודות חיבור נוספות, בין אם דרך הקשרים ספרותיים שהיוצרים מבצעים או אפילו בעובדה ששני הדוברים… להמשך קריאה
11 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
ביום חמישי הקרוב, ה-16 למרץ, נקיים בקולנוע לב תל אביב הקרנת טרום בכורה לסרטו החדש של הבמאי פבלו לאריין - ״נרודה״ (Neruda). פרטים מלאים על ההקרנה ועל דרכי רכישת הכרטיסים ניתן למצוא בפוסט הייעודי. כמתאבן לקראת ההקרנה, אני מציע בפוסט זה ניתוח חופשי של הסרט, עליו כבר כתב אורון במהלך פסטיבל ניו יורק. מכיוון שמדובר בטקסט מקדים להקרנה טרום בכורה של לסרט שיופץ… להמשך קריאה
28 בפברואר 2017 מאת אורון שמיר
אין באמת טעויות או תקלות באוסקר. זה אחד מכללי האצבע שלימד אותי אור, בשלב די מוקדם של ההיכרות שלנו. כיוון שאני מחזיק ממנו עד היום כסמכות הגבוהה לענייני פרסי האקדמיה האמריקאית, בואו ניקח את זה בתור אקסיומה. כלומר, נבחר להאמין מה שקרה ברגעי הסיום של טקס האוסקר ה-89 וייזכר בתור ״הפאשלה״ ״הבלבול״ או איך שתרצו לקרוא לזה, הוא לא טעות… להמשך קריאה
להגיד על סרט שעוסק בתגובה האמריקאית לבחירות 2016 לנשיאות שהוא פג תוקף, זה מובן מאליו. אך סרטו השני כבמאי של איש ״הדיילי שואו״ לשעבר, ג׳ון סטיוארט, נועד בכל מקרה לשנת הבחירות המכרעת הקודמת, אז גם הוקרן בארה״ב. אמנם באיחור ובסטרימינג בלבד, מהסיבות הידועות, אבל בזמן. בישראל, זכינו לראות אותו בפסטיבל ירושלים, שהתקיים מעט אחרי הבחירות של 2020 באמריקה. שם קראו… להמשך קריאה
אחרי הפסקה לצורך סיכומי שנה, ולחצים מצד ארגונים דתיים, אני שב לפרויקט הכתיבה על מונטי פייתון ולסרט שהציב בפני סוג של אתגר. הרי כתבתי כבר בפתיחה שאני סבור כי סדרת הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" היא פסגת היצירה של החבורה, אולם כל צפייה ב"בריאן כוכב עליון" (Life of Brian), היצירה שחברי מונטי פייתון עצמם (בדרך כלל) מציינים כטובה בקבוצה,… להמשך קריאה
קשה להיזכר בתקופה יותר רגישה לספוילרים זו בה אנו מצויים בשבועות האחרונים. בקולנוע זהו ״הנוקמים: סוף המשחק״ ובטלוויזיה ״משחקי הכס״, שניהם אמורים להיות הפינאלה (אבל לא באמת) של מותגים המלווים את התרבות שלנו כעשור, כך שסף הרגישות עבר מזמן את גבולות ההגזמה. כתבתי כאן לפני כשנתיים על הגלגול הנוכחי של מושג הספוילר ותפקידו העכשווי, אז לא ניכנס לזה שנית, אבל… להמשך קריאה
מעמדת כוח, קל יותר לשכנע אחרים בצדקתך לא משנה כמה היא נראית להם מופרכת, וכך להרים פרויקטים מפוקפקים שלא היו קיימים אלמלא העומד בראשם היה על גג העולם. אני לא מדבר על דיק צ׳ייני, מושא (הלעג של) הסרט ״סגן הנשיא״ (Vice), אלא על היוצר שלו, אדם מקיי. קצת דמגוגי מצידי להשוות ביניהם, הא? חכו עד שתראו את הסרט עצמו, שמגדיר… להמשך קריאה
בעוד כחודשיים ישוב סטיבן ספילברג אל סרטי ההרפתקאות לצעירים (גם אם רק ברוחם), בעיבוד הקולנועי לספר הקאלט ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One). אבל כעת, בתפר שבין 2017 ל-2018, הוא מסתער על עונת הפרסים עם סרט מהסוג השני בו הוא מתמחה – חשוב וגדול מספיק כדי לנסות להיות מועמד לאוסקר. זה נכון שמעצם המעמד של ספילברג, כל סרט בבימויו הוא… להמשך קריאה
לאחרונה השלמתי צפייה בשני סרטים תיעודיים וישראליים המרצדים כבר כמה שבועות על מסכי הסינמטקים. שניהם סרטי מסע אישיים, באורך של כשעה פלוס מינוס, המסופרים בגוף ראשון וכוללים בחינה עצמית של יוצריהם בנושאים של התפכחות מול היאחזות בילדות, המתיימרים להשליך על הכלל ובכך לקסום לקהל. ישנן נקודות חיבור נוספות, בין אם דרך הקשרים ספרותיים שהיוצרים מבצעים או אפילו בעובדה ששני הדוברים… להמשך קריאה
ביום חמישי הקרוב, ה-16 למרץ, נקיים בקולנוע לב תל אביב הקרנת טרום בכורה לסרטו החדש של הבמאי פבלו לאריין - ״נרודה״ (Neruda). פרטים מלאים על ההקרנה ועל דרכי רכישת הכרטיסים ניתן למצוא בפוסט הייעודי. כמתאבן לקראת ההקרנה, אני מציע בפוסט זה ניתוח חופשי של הסרט, עליו כבר כתב אורון במהלך פסטיבל ניו יורק. מכיוון שמדובר בטקסט מקדים להקרנה טרום בכורה של לסרט שיופץ… להמשך קריאה
אין באמת טעויות או תקלות באוסקר. זה אחד מכללי האצבע שלימד אותי אור, בשלב די מוקדם של ההיכרות שלנו. כיוון שאני מחזיק ממנו עד היום כסמכות הגבוהה לענייני פרסי האקדמיה האמריקאית, בואו ניקח את זה בתור אקסיומה. כלומר, נבחר להאמין מה שקרה ברגעי הסיום של טקס האוסקר ה-89 וייזכר בתור ״הפאשלה״ ״הבלבול״ או איך שתרצו לקרוא לזה, הוא לא טעות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות