21 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של נואה באומבך, ״סיפורי מאירוביץ'״ ((The Meyerowitz Stories (New and Selected) נחשף לראשונה בפסטיבל קאן, שם זכה לקריאות בוז בגלל שחברת נטפליקס בחרה לייעד אותו רק להפצה בסטרימינג בצרפת ולא לבתי הקולנוע. זאת בלי קשר לתגובות לסרט עצמו, שנטו לחיובי אך הלא מתלהב. אורון דיווח עליו מן הפסטיבל וציין בקצרה על המעלות הבולטות של הסרט הזה, אשר גם… להמשך קריאה
27 במאי 2017 מאת אורון שמיר
הריביירה חוותה נטישה משמעותית בתחילת סוף השבוע, כך שאפשר פתאום להסתובב ברחוב או אפילו במתחם הפסטיבל בלי לדרוך לאף אחד או אחת על האצבעות. אלה שנותרו מסתובבים כמו עדר זומבים רעב או משועמם לסירוגין, מתקשים להבין איזה יום היום אבל עדיין מתרוצצים בין האולמות בחיפוש אחר טרף (מכליל גם את עצמי בכך, כמובן). התחרות הראשית נגמרה אמש, מה שמסביר את… להמשך קריאה
2 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
סרטו של נואה באומבך, ״כשנהיה צעירים״ (While We're Young), נידון בעיקר כסרט על מפגש בין זוג בשנות הארבעים לחייו לבין זוג צעיר, אשר מזכיר לו את הנעורים שאבדו. חלק מן הביקורות (למשל של הכותבים האחרים בבלוג זה) מציינים בצדק כי זהו גם סרט עם הרבה אזכורים קולנועיים. אבל אני סבור כי למעשה הנושא המרכזי של הסרט הוא לא העימות בין הדורות, אלא… להמשך קריאה
30 ביוני 2015 מאת אור סיגולי
ברוכים הבאים לסיכום המחצית הקולנועית של שנת 2015. מדובר במסורת שזו שנתה הרביעית, ואתם לא מאמינים כמה קרוב זה היה ללא להתקיים השנה. לאלו מכם שמצטרפים אלינו לראשונה, סיכום המחצית הוא השלב בנקודת האמצע של השנה (על אף שאנחנו בעיצומה של עונת הקיץ שקצת משבשת את האיזון) בו אני עוצר ומסתכל אחורה על מה שהיה, וקצת מוציא קיטור. הסרטים שמשתתפים… להמשך קריאה
4 ביוני 2015 מאת אור סיגולי
הבמאי והתסריטאי האמריקאי נואה באומבך הוא מסוג הקולנוענים שאני יכול להבין את כל מי שחושב שהוא עילוי, כמו גם את כל מי שחושב שהוא בדיחה מעייפת. בתור זה שמשמש כחוליה החסרה בין וודי אלן לווס אנדרסון (אתו שיתף פעולה מספר פעמים כתסריטאי וכמפיק), באומבך מביא קולנוע שמצד אחד נורא קל לצרוך אותו, אך מאידך הוא דורש הסתכלות קצת אחרת. בעיני,… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2013 מאת עופר ליברגל
בשנות השלושים המאוחרת פירסם הסופר האמריקאי ג'יימס תרבר את הסיפור הקצר "חייו הסודים של וולטר מיטי" (The Secret Life of Walter Mitty) - סיפור של עמודים ספורים על אדם פשוט אשר בהשראת אירועים בסביבה שלו מדמיין את עצמו לוקח חלק בהרפתקאות מרהיבות. "חייו הסודיים" הם חיי הדמיון העשירים שלו, למרות שבשגרה הוא אדם רגיל. נורמן זד מקלואד, במאי קומי מצליח… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
בדרך כלל, אני לא נוהג לפרסם סקירות שליליות במהותן על סרטים. ובדרך כלל כאשר אני כן עושה זאת, פסקת הפתיחה מתנצלת ומסבירה מדוע החלטתי לחרוג מהנוהל. הפעם אני לא מתכוון לעשות זאת. אני מניח שכבר קראתם או אולי תקראו ביקורות חיוביות על "מיליארד סיבות לשוד" ("Tower Heist") באתרים אחרים. רובן בטח יגידו שהוא כיפי אך חסר ייחוד. אני פשוט לא… להמשך קריאה
סרטו החדש של נואה באומבך, ״סיפורי מאירוביץ'״ ((The Meyerowitz Stories (New and Selected) נחשף לראשונה בפסטיבל קאן, שם זכה לקריאות בוז בגלל שחברת נטפליקס בחרה לייעד אותו רק להפצה בסטרימינג בצרפת ולא לבתי הקולנוע. זאת בלי קשר לתגובות לסרט עצמו, שנטו לחיובי אך הלא מתלהב. אורון דיווח עליו מן הפסטיבל וציין בקצרה על המעלות הבולטות של הסרט הזה, אשר גם… להמשך קריאה
הריביירה חוותה נטישה משמעותית בתחילת סוף השבוע, כך שאפשר פתאום להסתובב ברחוב או אפילו במתחם הפסטיבל בלי לדרוך לאף אחד או אחת על האצבעות. אלה שנותרו מסתובבים כמו עדר זומבים רעב או משועמם לסירוגין, מתקשים להבין איזה יום היום אבל עדיין מתרוצצים בין האולמות בחיפוש אחר טרף (מכליל גם את עצמי בכך, כמובן). התחרות הראשית נגמרה אמש, מה שמסביר את… להמשך קריאה
סרטו של נואה באומבך, ״כשנהיה צעירים״ (While We're Young), נידון בעיקר כסרט על מפגש בין זוג בשנות הארבעים לחייו לבין זוג צעיר, אשר מזכיר לו את הנעורים שאבדו. חלק מן הביקורות (למשל של הכותבים האחרים בבלוג זה) מציינים בצדק כי זהו גם סרט עם הרבה אזכורים קולנועיים. אבל אני סבור כי למעשה הנושא המרכזי של הסרט הוא לא העימות בין הדורות, אלא… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לסיכום המחצית הקולנועית של שנת 2015. מדובר במסורת שזו שנתה הרביעית, ואתם לא מאמינים כמה קרוב זה היה ללא להתקיים השנה. לאלו מכם שמצטרפים אלינו לראשונה, סיכום המחצית הוא השלב בנקודת האמצע של השנה (על אף שאנחנו בעיצומה של עונת הקיץ שקצת משבשת את האיזון) בו אני עוצר ומסתכל אחורה על מה שהיה, וקצת מוציא קיטור. הסרטים שמשתתפים… להמשך קריאה
הבמאי והתסריטאי האמריקאי נואה באומבך הוא מסוג הקולנוענים שאני יכול להבין את כל מי שחושב שהוא עילוי, כמו גם את כל מי שחושב שהוא בדיחה מעייפת. בתור זה שמשמש כחוליה החסרה בין וודי אלן לווס אנדרסון (אתו שיתף פעולה מספר פעמים כתסריטאי וכמפיק), באומבך מביא קולנוע שמצד אחד נורא קל לצרוך אותו, אך מאידך הוא דורש הסתכלות קצת אחרת. בעיני,… להמשך קריאה
בשנות השלושים המאוחרת פירסם הסופר האמריקאי ג'יימס תרבר את הסיפור הקצר "חייו הסודים של וולטר מיטי" (The Secret Life of Walter Mitty) - סיפור של עמודים ספורים על אדם פשוט אשר בהשראת אירועים בסביבה שלו מדמיין את עצמו לוקח חלק בהרפתקאות מרהיבות. "חייו הסודיים" הם חיי הדמיון העשירים שלו, למרות שבשגרה הוא אדם רגיל. נורמן זד מקלואד, במאי קומי מצליח… להמשך קריאה
המבקרת האגדית פולין קייל כתבה פעם שסרטים הם לעתים נדירות אמנות מופתית, ולכן אם לא נפתח יכולת להעריך גם זבל מופתי, אין הרבה סיבות להתעניין בקולנוע. ברור לי שהאהבה שלי לאמנות הקולנוע מאפשרת לי לאהוב מגוון רחב של סרטים (לעומת זאת, אני יודע שיש אנשים שזה עובד אצלם הפוך: הם יאהבו מעט סרטים, דווקא בגלל שהם כל כך אוהבים קולנוע ועבורם… להמשך קריאה
הגבריות האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית - במשבר. לפחות בקולנוע. כבר שנים שקומדיות רומנטיות מתאפיינות בגברים-ילדים שחוגגים את האינפנטיליות שלהם ברגישות ובמודעות עצמית. ז'אנר הברומאנס, האחווה הגברית, משיג את ההיפך ממטרתו כאשר שני החברים הכי טובים נוטים למצוא עצמם רוטטים מבכי וממלמלים לחבר האפלטוני הטוב ביותר שלהם – אני אוהב אותך, אחי. בינתיים, גיבורי האקשן החדשים נראים יותר כמו דוגמניות, בעוד… להמשך קריאה
בדרך כלל, אני לא נוהג לפרסם סקירות שליליות במהותן על סרטים. ובדרך כלל כאשר אני כן עושה זאת, פסקת הפתיחה מתנצלת ומסבירה מדוע החלטתי לחרוג מהנוהל. הפעם אני לא מתכוון לעשות זאת. אני מניח שכבר קראתם או אולי תקראו ביקורות חיוביות על "מיליארד סיבות לשוד" ("Tower Heist") באתרים אחרים. רובן בטח יגידו שהוא כיפי אך חסר ייחוד. אני פשוט לא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות