28 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
נהוג לחשוב שסרטי התחרות הרשמית בפסטיבל קאן יהיו לא רק שיחת היום עם בכורתם בריביירה הצרפתית, אלא גם יזכו לכל הפחות להגיע אל בתי הקולנוע עד המהדורה הבאה שלו. בתום הפסטיבל, לרוב אפשר להסיק את מעמדו של כל סרט, או לנחש את איכותו, בהתאם לתאריך הגעתו ארצה. אלה שממתינים ממש עד המהדורה הבאה, כלומר, מופצים באיזור אפריל-מאי שנה לאחר בכורתם,… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי האוסטרי-גרמני (שפועל בשנים האחרונות בעיקר בצרפת) מיכאל האנקה, הוא אחד מן השמות הכי מוכרים של הקולנוע האירופאי במאה ה-21. הוא גם אולי אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט חדש שלו מתקבל, או לפחות התקבל עד לא מזמן, כאירוע קולנועי ששוחרי תרבות חייבים לגבש לגביו עמדה ולהביע דעה. זה לא תמיד היה המעמד של היוצר, שהחל לביים לקולנוע בגיל 47… להמשך קריאה
14 בינואר 2017 מאת לירון סיני
כל צופה מביא איתו את המטען שלו לכל יצירה שהוא חווה, לכן אמנות טובה גורמת לנו להרגיש מנעד שלם של רגשות, פתוחה לאינספור פרשנויות, כולל כאלו שהיוצר לאו דווקא חש או כיוון אליהן. רולנד בארת' כתב על זה טקסט קצר ובהיר ב-1967, הוא קרא לו "מות המחבר" וטען, בגדול, שהפרשנות והמשמעות של הטקסט נתונות בידי הקורא, לא בידי הכותב, ושהיצירה… להמשך קריאה
18 באוקטובר 2016 מאת אורון שמיר
בזמן שאור ועופר מבלים (או סובלים) על פסגת הכרמל בפסטיבל הקולנוע של חיפה, החל מאתמול נותרתי נטול פסטיבל בניו יורק אחרי שלושה שבועות אינטנסיביים. הפסטיבל עצמו נמשך אמנם כשבועיים, אבל הקרנות העיתונאים שהתקיימו בבקרים החלו כמה ימים לפני כן. זו הסיבה שלא ממש דיווחתי על אווירת הפסטיבל – לא הייתי חלק ממנה. באולם וולטר ריד, אשר ב-Film Society of Lincoln Center,… להמשך קריאה
17 במרץ 2016 מאת מערכת סריטה
אירוע הקולנועי הצרפתי השנתי, שהתהדר אשתקד גם במהדורת קיץ, מגיע לפתוח רשמית את עונת פסטיבלי הקולנוע הישראלית, יחד עם פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות. הפסטיבל הצרפתי ייפתח במוצ״ש ה-19 במרץ עם הקרנת הסרט ״הוא והיא״ (Un Plus Une) של קלוד ללוש, שיהיה אורח הכבוד של הפסטיבל יחד עם השחקנית אלזה זילברשטיין. חגיגת הסרטים הפרנקופונית תימשך עד יום חמישי ה-7 באפריל, ותתקיים… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
19 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
פסטיבל קאן סופג לא מעט התקפות על השמרנות המסוימת שלו בכל רגע נתון, אבל הוא עדיין נותר הפסטיבל הגדול והמשפיע ביותר בעולם, כאשר תמיד הסבירות הגבוהה היא שהסרטים האמנותיים הטובים ביותר של השנה יוצגו בו. ביום חמישי נחשפה במסיבת עיתונאים (ארוכה מדי) המסגרת הרשמית של הפסטיבל. או לפחות רובה של המסגרת, כאשר סרטים נוספים יוכרזו בשבועות הקרובים (שני סרטים נוספו לתחרות, ראו… להמשך קריאה
17 בינואר 2013 מאת עופר ליברגל
כיצד בכלל להתחיל לכתוב על סרט כמו "אהבה" של מיכאל האנקה? (פבלו קישר את הסרט לתופעה קולנועית רחבה יותר) דומה כי זו משימה קשה בערך כמו להתחיל לעבוד על יצירה שתצדיק כותרת יומרנית כמו "אהבה". זהו סרט קטן מאוד באמצעים מצד אחד, ומפואר בשאיפות שלו מצד שני. סרט של במאי אינטלקטואלי שעובד בעיקר על האלמנט הרגשי. הסרט עבד עלי בצורה… להמשך קריאה
נהוג לחשוב שסרטי התחרות הרשמית בפסטיבל קאן יהיו לא רק שיחת היום עם בכורתם בריביירה הצרפתית, אלא גם יזכו לכל הפחות להגיע אל בתי הקולנוע עד המהדורה הבאה שלו. בתום הפסטיבל, לרוב אפשר להסיק את מעמדו של כל סרט, או לנחש את איכותו, בהתאם לתאריך הגעתו ארצה. אלה שממתינים ממש עד המהדורה הבאה, כלומר, מופצים באיזור אפריל-מאי שנה לאחר בכורתם,… להמשך קריאה
הבמאי האוסטרי-גרמני (שפועל בשנים האחרונות בעיקר בצרפת) מיכאל האנקה, הוא אחד מן השמות הכי מוכרים של הקולנוע האירופאי במאה ה-21. הוא גם אולי אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט חדש שלו מתקבל, או לפחות התקבל עד לא מזמן, כאירוע קולנועי ששוחרי תרבות חייבים לגבש לגביו עמדה ולהביע דעה. זה לא תמיד היה המעמד של היוצר, שהחל לביים לקולנוע בגיל 47… להמשך קריאה
כל צופה מביא איתו את המטען שלו לכל יצירה שהוא חווה, לכן אמנות טובה גורמת לנו להרגיש מנעד שלם של רגשות, פתוחה לאינספור פרשנויות, כולל כאלו שהיוצר לאו דווקא חש או כיוון אליהן. רולנד בארת' כתב על זה טקסט קצר ובהיר ב-1967, הוא קרא לו "מות המחבר" וטען, בגדול, שהפרשנות והמשמעות של הטקסט נתונות בידי הקורא, לא בידי הכותב, ושהיצירה… להמשך קריאה
בזמן שאור ועופר מבלים (או סובלים) על פסגת הכרמל בפסטיבל הקולנוע של חיפה, החל מאתמול נותרתי נטול פסטיבל בניו יורק אחרי שלושה שבועות אינטנסיביים. הפסטיבל עצמו נמשך אמנם כשבועיים, אבל הקרנות העיתונאים שהתקיימו בבקרים החלו כמה ימים לפני כן. זו הסיבה שלא ממש דיווחתי על אווירת הפסטיבל – לא הייתי חלק ממנה. באולם וולטר ריד, אשר ב-Film Society of Lincoln Center,… להמשך קריאה
אירוע הקולנועי הצרפתי השנתי, שהתהדר אשתקד גם במהדורת קיץ, מגיע לפתוח רשמית את עונת פסטיבלי הקולנוע הישראלית, יחד עם פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות. הפסטיבל הצרפתי ייפתח במוצ״ש ה-19 במרץ עם הקרנת הסרט ״הוא והיא״ (Un Plus Une) של קלוד ללוש, שיהיה אורח הכבוד של הפסטיבל יחד עם השחקנית אלזה זילברשטיין. חגיגת הסרטים הפרנקופונית תימשך עד יום חמישי ה-7 באפריל, ותתקיים… להמשך קריאה
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
פסטיבל קאן סופג לא מעט התקפות על השמרנות המסוימת שלו בכל רגע נתון, אבל הוא עדיין נותר הפסטיבל הגדול והמשפיע ביותר בעולם, כאשר תמיד הסבירות הגבוהה היא שהסרטים האמנותיים הטובים ביותר של השנה יוצגו בו. ביום חמישי נחשפה במסיבת עיתונאים (ארוכה מדי) המסגרת הרשמית של הפסטיבל. או לפחות רובה של המסגרת, כאשר סרטים נוספים יוכרזו בשבועות הקרובים (שני סרטים נוספו לתחרות, ראו… להמשך קריאה
כיצד בכלל להתחיל לכתוב על סרט כמו "אהבה" של מיכאל האנקה? (פבלו קישר את הסרט לתופעה קולנועית רחבה יותר) דומה כי זו משימה קשה בערך כמו להתחיל לעבוד על יצירה שתצדיק כותרת יומרנית כמו "אהבה". זהו סרט קטן מאוד באמצעים מצד אחד, ומפואר בשאיפות שלו מצד שני. סרט של במאי אינטלקטואלי שעובד בעיקר על האלמנט הרגשי. הסרט עבד עלי בצורה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות