3 באוגוסט 2020 מאת אורון שמיר
כשיצא לאקרנים בארצות הברית ״אישה עובדת״ של מיכל אביעד, נאמר עליו שהוא סרט המי-טו הראשון. כלומר סרט מהעידן והאקלים החברתי הנוכחיים שמיטיב להביא את נקודת מבטה של אישה במרחב עבודה מתעלל, מטריד, או אפילו כזה שפוגע, הכל על רקע מיני. החל מהשנה יש לו בן-דוד רחוק, ששונה ממנו למדי בהרבה מובנים אבל עונה להגדרה ובוחר זווית מרתקת בעיניי. קוראים לו… להמשך קריאה
23 באפריל 2020 מאת אורון שמיר
סרט המופץ בהפתעה הוא קונספט שקשה לסמוך עליו. אלא אם מדובר במשבצת של ״סרט הפתעה״ שהיא חלק מפסטיבל קולנוע, כפי שנהוג בפסטיבל חיפה למשל, אז אפשר להיזכר או להבין עד כמה חשובים יד מכוונת והאמון באוצרוּת כשבוחרים איזה סרט לראות. אבל מה לגבי סרטים שפשוט מופצים ללא שום שיווק מקדים? כאלה שההודעה הראשונה על קיומם היא ״בואו לצפות״. דוגמה מפורסמת… להמשך קריאה
15 באפריל 2020 מאת אורון שמיר
עבר בדיוק חודש מאז שהייתי בפעם האחרונה בבית קולנוע. בתקווה שזו הייתה הפעם האחרונה רק לזמן הקרוב, לא הרחוק ובטח שלא אי פעם. ובידיעה שאלו צרות של עשירים, או פריבלגים, או איך שתרצו לקרוא לזה, בעולם שבו אנשים מתים, חולים, מפוטרים או סובלים הרבה יותר מהמצב הנוכחי. למזלי ולשמחתי, הדבר הכי קרוב לחסך נפשי שאני חווה עכשיו הוא היעדר בית… להמשך קריאה
9 באפריל 2020 מאת אורון שמיר
לאמריקאים יש יותר סרטים על חגים מאשר ימי חג בלוח השנה, בעוד נדמה שעבור ישראלים המצב הפוך. תמיד תהיתי על חוסר החיבה של הקולנוע הישראלי למקם את עלילות סרטיו בזמנים של חגי ישראל, אז נחמד שלפעמים יש לנו עזרה מחו״ל בנושא. ההמלצה שלי לסרט חדש לכבוד הפסח הייתה אמורה להיות ״יהלום לא מלוטש״, סרטם של האחים ספדי עם אדם סנדלר,… להמשך קריאה
10 במרץ 2020 מאת אורון שמיר
מה אם הייתי אומר לכם ולכן שיש סרט חדש באורך מלא המוקדש לדמות של ג'יזס קווינטנה מ״ביג ליבובסקי״? טוב, האמת שאלה לא ממש חדשות כי הרעיון צץ מדי פעם באתרי בידור ואז מופרך בידי האחים כהן, וחוזר חלילה, כבר 20 שנה. אבל נסו להיזכר בתגובה שלכם ושלכן למשמע הרעיון עצמו, במקרה ועצם קיומו של הסרט ״The Jesus Rolls״ לא מפתיע.… להמשך קריאה
20 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
"פרשת המים" (Dark Waters) הוא לא רק סרט שנוצר בהשארת המציאות, הוא סרט שמבקש לצעוק דבר מה שהתרחש, ועדיין מתרחש, במציאות. הסיפור האמתי בו עוסק הסרט הוא קודם כל נושא סביבתי, אבל הוא גם מראה כיצד תאגידים מנצלים לרעה את הכוח שלהם וחומקים מעונש. גם במקרים בהם הם מרעילים ביודעין אנשים שעובדים עבורם ובדיעבד גםאת הסביבה האנושית כולה. זה גם… להמשך קריאה
18 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… להמשך קריאה
1 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
כותרות הפתיחה של "יהלום לא מלוטש" (Uncut Gems) מכילות כתובית שיכולה להוות סיכום אלטרנטיבי וקצר לקולנוע האמקריקאי בעשור החולף: "נטפליקס ו-A24 מציגים". כלומר, הסרט מוצג כשילוב של שני כוחות שעלו בשנים האחרונות והפכו משחקנים שוליים לכאלה המצויים בלב התעשיה. A24 היא חברת הפקה/הפצה קטנה, המוציאה שורה ארוכה של סרטי איכות מועמדים לאוסקר, לצד להיטי אימה. זו חברה אשר מקפידה לאתר… להמשך קריאה
20 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למי כאן יש מינוי לשירות של אמזון פריים וידאו? כבר כמה שנים שתאגיד העל האמריקאי מאפשר הזרמת תוכן גם בישראל, אבל קשה לומר ששומעים עליו כמו על נטפליקס, או על המקבילות הישראליות (יס, הוט, סלקום, פרטנר). אולי זה מכיוון שכמו שקרה עם נטפליקס בהתחלה, הספריה המתורגמת לעברית הייתה מצומצמת בהרבה מן ההיצע בחו״ל. אולי זה הממשק הבלתי אפשרי של אמזון,… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
ריאן ג׳ונסון חזר. כלומר, הבמאי-תסריטאי האמריקאי העדיין-צעיר (בן 46 בחודש הבא) לא באמת הלך לשום מקום, אבל בסרטו בחדש הוא חוזר לא רק לגדולתו אלא גם למקורות. ספציפית, זוהי שיבה ז׳אנרית אל סרטיו הראשונים, קצת ״הנוכלים בלום״ והרבה ״בריק״. זאת אחרי בלוקבאסטרים בתקציב הולך וגובר, ראשית ״לופר״ ואז ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״. דווקא בגלל הסרט האחרון, חשוב להדגיש שזו חזרה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות