• אימת החודש - אוקטובר 2020: מהדורת האלווין מורחבת
  • Spontaneous :מחכים לתרגום
  • ״סרט המשך בוראט״, סקירה
  • ״משולש פראי״: על תלונות שווא וניצול יחסי מרות
  • ״רבקה״, סקירה לגרסת 2020 בנטפליקס
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 30
  • בחזרה אל ״בוראט״, לקראת סרט ההמשך
  • ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי: חלק א׳
  • משפט השבעה משיקגו
  • המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – 1

"The Jesus Rolls": סקירה לסרט הספין-אוף של ג׳יזס קווינטנה (״ביג ליבובסקי״)

10 במרץ 2020 מאת אורון שמיר

מה אם הייתי אומר לכם ולכן שיש סרט חדש באורך מלא המוקדש לדמות של ג'יזס קווינטנה מ״ביג ליבובסקי״? טוב, האמת שאלה לא ממש חדשות כי הרעיון צץ מדי פעם באתרי בידור ואז מופרך בידי האחים כהן, וחוזר חלילה, כבר 20 שנה. אבל נסו להיזכר בתגובה שלכם ושלכן למשמע הרעיון עצמו, במקרה ועצם קיומו של הסרט ״The Jesus Rolls״ לא מפתיע. התגובה שלי תמיד הייתה שכנראה אין בזה צורך. הרי הכהנים הם אלופים ביצירת דמויות משנה איקוניות באפס זמן מסך (לעופר יש סדרת פוסטים העוסקת גם בזה), וג׳ון טורטורו עשה עבודה כל-כך בולטת עם הדמות של אשף הבאולינג המכנה עצמו ״דה ג'יזס״, כך שיש סכנה ממשית שכל המוסיף יגרע. לעומת זאת, אם התגובה שלכם או שלכן למשמע תחיית הג׳יזס הייתה נלהבת או אפילו מתונה, הנה כמה דברים שצריך לדעת על הסרט הזה.

ראשית, אין לו שם רשמי בעברית אבל אכנה אותו מטעמי נוחות ״הג'יזס מגלגל״. הסיבה לכך היא שככל הידוע לי, אין לו הפצה בישראל. למעשה, אפילו הפצה בארצות הברית בקושי יש לו. מסרט המשווק (בקושי רב יש לציין) בתור ספין-אוף לדמות אהובה מקומדיית פולחן בסדר הגודל של ״לבובסקי״, אפשר היה לצפות לקצת יותר רעש וצלצולים. בטח ובטח אם נזכרים או נזכרות באופן בו נכנסת הדמות עצמה לסרט המקורי של האחים כהן. אבל המציאות היא שהסרט ערך בכורה עולמית בפסטיבל הלא-מאוד-נחשב של רומא בסתיו, ובסוף השבוע האחרון של פברואר פתח במספר מסכים מצומצם במולדתו האמריקאית. כמה מצומצם? בכל רחבי ניו יורק מצאתי אותו רק על מסך אחד ובלי שום קמפיין פרסום בולט. נורת אזהרה ראשונה אמורה להידלק עכשיו.

מי שרוצה לקרוא על החוויות שלי מההקרנה עצמה, שכללה שיחה של טורטורו עם הקהל, מוזמן לעשות זאת בגלריה של הארץ (ודי כבר עם התירוץ על חומת התשלום, לא אני בניתי אותה וגם אפשר להירשם חינם עם הכנסת כתובת מייל ולקרוא שש כתבות בחודש). זה הדבר המשמעותי הנוסף שכדאי לדעת לפני שמפתחים ציפיות – האחים כהן אינם קשורים לפרויקט. הסרט נכתב ובויים על-ידי טורטורו, שקיבל מג׳ואל ואיתן כהן את הזכות להשתמש בדמות שיצרו יחד (לכן הם מקבלים קרדיט). טורטורו הוא כמובן לא רק שחקן מחונן, שהרבה לעבוד עם הכהנים, אלא גם במאי-תסריטאי בזכות עצמו. סרטו הארוך הקודם שהוקרן בארץ היה ״רק ג׳יגולו״, ולפני זה עומדים לזכותו ״רומנטיקה וסיגריות״ ועוד. אישית, אני לא ממעריציו כיוצר ולכן נורות אזהרה נוספות נדלקו אצלי, אבל מי שמאמינים בטורטורו בעיניים עצומות אולי ירצו לבוא לסרט שלו נקיים. לי חשוב יותר לווסת ציפיות, כי באמת שה״הג׳יזס מגלגל״ הוא לא מה שאתם חושבים ואתן חושבות. מבטיח לא לספיילר יותר מדי, למקרה שיש פה מזוכיסטים או כאלה שיחשבו אחרת ממני אחרי הצפייה.

הרעיון של ספין-אוף לא רשמי לדמות של קווינטנה ללא היוצרים המקוריים, נשמע לי כאילו גיטריסט שבא לתת סולו גונב פוקוס בהופעה של להקה, ירים מופע בהשראת אחד האלבומים הכי ידועים ומצוטטים שלה. ולא, נניח, אלבום אחר של הלהקה שהוא דווקא מוביל, נניח ״ברטון פינק״ במקרה של האחים כהן ושיתופי הפעולה שלהם עם טורטורו. או אפילו ״אחי, איפה אתה?״ אם להיות יותר מוזיקלי ועדיין להישאר בטריטוריה טורטורואית (נסו להגיד את זה שלוש פעמים בלי להתבלבל). בנוסף, לבנות הופעה שלמה על סולו גיטרה אחד נשמע לי מופרך. טורטורו והכהנים בוראים דמות שלמה בתוך כמה דקות. תחילה מוצגים לנו הלבוש והאביזרים, ואז העמידה ושפת הגוף, ליקוק הכדור, גלגול וסטרייק. על דש החולצה רקום ״חזוס״, שם לטיני נפוץ, אבל למרות המבטא והשיר ברקע קווינטנה מדבר על עצמו בגוף שלישי כעל ״דה ג׳יזס״. אז אפילו הפתעה הצליחו לזרוק פנימה ברגעים חטופים של זמן מסך. הדמות בכל מקרה מוצגת רק כדי לחזור לשיחה של הדוּד עם וולטר (ודוני), אבל גונבת חזרה את הסצנה במשפטים המסיימים. איך זה בדיוק אמור להחזיק סרט, ומה היה רע בסרט הקצר והמושלם שהוא הסצנה הזו?

איך הגענו מזה…

הפתיחה של ״הג׳יזס מגלגל״ היא כל מה שרציתי, וחששתי, שהסרט יהיה – חלטורת ״ביג ליבובסקי״. אתם יודעים ואתן יודעות בדיוק איזה שיר פותח את הסרט המפגיש אותנו שוב עם הדמות של ג׳יזס קווינטנה. אלא שכאן הסרט מפתיע לראשונה כשאנחנו לומדים מה באמת קרה באירוע שבגללו הואשם הג׳יזס בחשיפה בפני קטין (הסיבה בגללה וולטר טוען שמדובר בפדופיל). זה טוויסט נחמד של טורטורו בניסיון לנקות מעט את הדמות לפני שנצא איתה למסע. החלק הפותח של הסרט מוקדש לרגעים מסוג זה, שמצד אחד מרפררים אל המקור ומצד אחר מציגים דברים המוכרים לנו באור שונה. למשל, מתברר מאיפה הגיע המשפט ״אף אחד לא מתעסק עם הג׳יזס״. ציפיתי לעוד רגעים כאלה של הרחבת המיתולוגיה, אבל אז נחרדתי קלות בכל פעם שנחלבו האלמנטים המועטים שמזוהים עם הדמות. אלא שההיכרות המחודשת הלכה למקומות משונים, ואז מופרכים, ולבסוף מביכים באופן הנוראי הזה ששולח חמימות מצמררת לכל הגוף.

ג׳יזס משתחרר מכלא ״סינג סינג״, משום מה, מה שממקם אותנו במחוז ווסטצ׳סטר שבצפון מדינת ניו יורק. הרחק מאולמות הבאולינג של החוף המערבי. ביציאה מבית הסוהר ממתין לו פיטי (בובי קאנבלה), שמתגלה כחברו הטוב ביותר. הג׳יזס ופיטי מחליטים לגנוב מכונית נאה למראה, למרות הנסיבות (אחד מהם משוחרר טרי ועל תנאי). אחרי ביקור אצל אמא של ג׳יזס (סוניה בראגה), שם מתגלה שאביו נעדר קצת כמו במקרה של זה שעל שמו הוא קרוי, הם מחזירים את הרכב הגנוב למקום. מי שפוגש אותם בחנייה הוא בעל האוטו, מעצב שיער (ג׳ון האם) מרוגז וחמוש. השניים בורחים משם יחד עם העוזרת הצרפתייה שלו, מארי (אודרי טוטו). מה שקורה מרגע זה הוא שהם הופכים לשלישייה, שוב משום מה, שגונבת עוד ועוד רכבים ומאתגרת את רשויות החוק ואת חוקי המונוגמיה והמיניות בכלל. תודו שזה ממש לא מה שדמיינתם או דמיינתן כשהוכרז ספין-אוף של ג׳יזס קווינטנה. ותאמינו לי שלא תוכלו לדמיין, או להאמין, לרוב מה שקורה בסרט מנקודה זו.

זאת משום שהסרט הוא רק עשירית מה שהובטח וכל היתר הוא רימייק לקומדיית סקס צרפתית. מקור ההשראה הוא סרטו של ברטראן בלייה, שנקרא בעברית ״הפרחחים״. באנגלית הוא קרוי ״ Going Places״, שזה גם השם שנתן טורטורו לסרטו שלו לפני שההפצה שינתה אותו לבסוף והדגישה את הקשר לדמות הראשית ולא למקור הצרפתי. בצרפתית שמו של הסרט המקורי ״Les valseuses״, כלומר רקדני הוואלס, אבל הבנתי שגם סלנג כינוי לאשכים. שקלתי לצפות בסרט של בלייה בתור הכנה או העשרה לפוסט זה, אבל הספיקה לי החוויה של הרימייק. שלא לומר, התנזרתי מקולנוע למשך כמה יממות ותהיתי למה חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לצאת מהבית ב-29 בפברואר, יום שתמיד קורים לי בו דברים מוזרים.

בשיחה עימו לאחר ההקרנה, טורטורו ניסה להסביר את החיבור בין קווינטנה והסרט של בלייה. בקצרה, אלה שני פרויקטים אישיים עם מקור השראה משותף עבורו – דמות שגילם פעם בתיאטרון שהייתה הבסיס לג׳יזס, והייתה אמורה להיות הבסיס לגיבור העיבוד שלו לסרט הצרפתי. לכאורה זה אמור לעבוד, כי תימות כמו ניהליזם או מיניות נמצאות גם בשולי ״ביג ליבובסקי״. אבל הצבע המשמש לצביעת השוליים לא בהכרח מתאים להיות מרוח על כל הכביש, בטח כשלא ברור בשום שלב לאן נוסעים או למה. ואכן, החל מנקודה מסויימת זה ממש לא חשוב שהג׳יזס המוכר לנו הוא גיבור הסרט, ומלבד הפתיחה שהזכרתי ואיזו סצנת באולינג וסלסה אקראית באמצע, אין אפילו סיבה שדווקא הוא יהיה חלק ממה שנראה על המסך.

…לזה?

אבל נתעלם מן המהלך היצירתי/שיווקי הזה. כלומר, אם לחזור לאנלוגיה הקודמת שלי, נגיד שהבטיחו הופעת רוק ואחרי להקת החימום פתאום התחילו לעלות לבמה מוזיקאים בסגנון אחר לגמרי. אני כבר בהופעה, אז ננסה להנות, לא? אז זהו, שאי אפשר. כלומר, אני ממש לא הצלחתי. אולי כי שום דבר בחלק הראשון של הסרט לא מכין לחלק העיקרי שלו, שהולך בערך ככה: שני הגברים יוצאים למסע כיבוש מיני, כולל אחד של השני, לכאורה בשם רוח החופש או משהו. שותפתם למסע, לעומת זאת, אינה נהנית ממין ומצויה בחיפוש אחר האורגזמה הראשונה שלה אחרי מאות מאהבים, כך לדבריה. אני לגמרי יכול לדמיין איך זה יעבוד, פחות או יותר, בסרט צרפתי מ-1974 ובו ז׳ראר דפרדייה ופטריק דוור חבוקים בזרועותיה של מיו מיו. אבל לראות את הישבנים של טורטורו וקנאבלה מספיק פעמים כדי לספור להם שיערות, פחות מדבר אליי. גם סצנות המין של טוטו הסטטית ובעלת ההבעה המתה במכוון, עוררו בי סלידה ולא צחוק. אלא שאיכשהו הגרוע מכל עוד לפנינו.

מלבד כל מי שהזכרתי כבר, הסרט מרוצף הופעות אורח של פרצופים מוכרים שאולי היו חייבים לטורטורו טובה ואני מקווה שאינם זוכרים אפילו שהצטלמו אי אז ב-2016 לסרט הזה (שמוכן כבר שלוש שנים לפי הקרדיטים שלו). אבל המסך זוכר. לגברים זו לא בעיה, בין אם זה כריסטופר ווקן שמפציע כסוהר שמשחרר את קווינטנה, או טים בלייק נלסון שמתארח בסצנה אחת, מותיר את הסרט מרחק ג׳ורג׳ קלוני אחד מאיחוד של ״אחי, איפה אתה?״. אבל מה עשתה רע סוזן סרנדון שמגיע לה התפקיד הזה? במקור הצרפתי גילמה את הדמות שלה ז׳אן מורו. שוב, את זה אני יכול (אבל לא רוצה) לדמיין. אם כי אני מתקשה להאמין שהגרסה של מורו עשתה כמו סרנדון וניגשה בסרט לאישה אקראית רק כדי לספר לה ״הפסקתי לקבל מחזור״. אבל זה עוד נחמד בהתחשב בשורות דיאלוג אחרות שלה, כמו ״שתדע, הדרך היחידה שאני יכולה לגמול לך היא במיטה״.

כפי שניתן להבין, הגישה של הסרט למיניות כל-כך חופשית שהיא לא נמצאת 180 מעלות מסקסיזם, אלא 360 מעלות. אין כמעט אישה בסרט שאינה אובייקט מיני, בצד המתוסכל או המחכה לשחרור. הגברים, לעומת זאת, פתוחים וחופשיים גם זה עם זה, למקרה שתמיד רציתם לראות את טורטורו מסבן את קנאבלה באמבטיה. כמי שלרוב סובל מן האופן בו מוצגות סצנות סקס בקומדיות אמריקאיות (או בכלל), הרגשתי כמו טבעוני מטעמי מצפון שלקחו אותו לקרנבל הבשר הגדול בטקסס. במיוחד כי בכלל הגעתי, כאמור, למשהו אחר לגמרי. להערכתי, גם מי שימצאו את הסרט מגרה או מרתק מבחינת קריאת תיגר ושבירת טאבו, יסכימו איתי שזה לא ממש קשור לשיעור. ממש כמו שאין צורך בקלישאה ״סקס מוכר״ בפרסומת למשחת שיניים. ומי שיזדעזעו מן המתחולל על המסך, כמוני, יתקשו לקבל את התזה של הסרט על אהבה חופשית כשאין בו אפילו גרם של רגש או תשוקה אותנטיים.

לגבי הומור, זה אולי העניין הכי סובייקטיבי בסרט – אבל למזלי צפיתי בו עם קהל ועוד קהל אוהד שבא במיוחד להקרנה עם טורטורו. האמריקאים ששהו איתי באולם צחקו בעיקר מרגעי סלפסטיק שאינם בהכרח קשורים לעלילה או נובעים ממנה, כמו למשל אדם הנופל למים. השורות השנונות בעיני עצמן פחות עבדו, ומה שאמור להיות הומור מבוכה עבד חלקית, כלומר רק עורר מבוכה. השחקנים לגמרי הפנימו שהם בקומדיה מטורפת הרבה לפני שהסרט בישר זאת בעצמו, כך שלא התחברתי אליהם בפתיחה ומצאתי עצמי צופה בערימות של משחק מוקצן ונטול הקשר. מטורטורו ציפיתי זאת, כי כל הדמות של קווינטנה מכוונת לאקסטרים. אבל קנאבלה ניסה לתעל משהו או מישהו שלא לגמרי הבנתי, וטוטו פשוט הייתה הצרפתייה הקטנה והעצבנית שלא מאמינה בחזיות. השלישיה הזו כל-כך שונה מבחינה אנרגתית, מלבד זה שהפיוז של כולם קפץ מזמן, כך שלא היה ברור לי מאיפה הביטחון שלהם בהצלחת מערכת היחסים. בכל פעם שנאמרו שורות כמו ״אנחנו טובים ביחד״ – רק אז היה תורי לצחוק. אלא שאז נזכרתי על חשבון מי הבדיחה. כי תיכף טורטורו יעלה לבמה לדבר עם הקהל, ואני יושב בשורה הראשונה והכי רחוק מהיציאה.

תגובות

  1. עמית הגיב:

    ביקורת מצויינת, תודה. חשבתי שמתישהו אראה את הסרט, וכרגע חסכת לי שעתיים בחיים!
    אני רק רוצה לוודא שעצרת לרגע וחשבת על כמה החיים שלך טובים – אתה הולך לפגוש את ג'ון טורטורו ואתה מתבאס שאתה יושב רחוק מהיציאה….רובנו מתלהבים לשבוע אם ראינו ברחוב את גיא פניני.

    1. אורון שמיר הגיב:

      אין בעד מה, אני לא באמת יכול לעצור את מעריצי ביג ליבובסקי מלצפות בסרט הזה – רק לווסת ציפיות שזה ממש לא מה שפיללנו.
      החיים שלי בסדר ואני מודה עליהם תמיד 🙂 למרות שכולנו באותו סירה עכשיו וסלבריטאים/סרטים יש רק על מסכים.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.