• ״מיסי מסתבכת״, סקירת נטפליקס מפורטת במיוחד
  • ״הבטלנים״, סקירה לסרטו של פליני שזמין בסינמטקים
  • זוג יונים
  • ״וונדה״ והסרטים הקצרים של ברברה לודן
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 10
  • ״משבר זהות״, סקירה לכבוד שידור בהוט
  • בחזרה אל סרטי נעוריי: ״דבר אליה״
  • דירוג 25 הסרטים הכי טובים של נטפליקס על-פי סריטה

״Planet of the Humans״, סקירה לסרט בהפקת מייקל מור שעלה במפתיע ליוטיוב

23 באפריל 2020 מאת אורון שמיר

סרט המופץ בהפתעה הוא קונספט שקשה לסמוך עליו. אלא אם מדובר במשבצת של ״סרט הפתעה״ שהיא חלק מפסטיבל קולנוע, כפי שנהוג בפסטיבל חיפה למשל, אז אפשר להיזכר או להבין עד כמה חשובים יד מכוונת והאמון באוצרוּת כשבוחרים איזה סרט לראות. אבל מה לגבי סרטים שפשוט מופצים ללא שום שיווק מקדים? כאלה שההודעה הראשונה על קיומם היא ״בואו לצפות״. דוגמה מפורסמת שקופצת לזיכרון היא זו של ״פרדוקס קלוברפילד״, שבחר להפתיע את צופי הסופרבול האמריקאי כשהכריז שיהיה זמין במלואו בנטפליקס בתום משדר הספורט הפופולרי במדינה. גורם ההפתעה הוא הדבר היחיד שעמד לזכותו של הסרט המחריד ההוא, כי אפילו נוכחותה של אליזבת׳ דביקי לא עזרה להציל אותו מעצמו. זו רק דוגמה מפוקפקת אחת מדוע אני באופן אישי תמיד חשדן כשסרט צץ, בכל פלטפורמה שהיא, בלי שום אזהרה מוקדמת. אבל אתמול הייתי יותר סקרן מאשר חשדן.

ידיעות על כך שהקולנוען מייקל מור העלה ליוטיוב לצפייה חינמית סרט תיעודי חדש בהפקתו, החלו לצוץ באתרי חדשות הבידור האמריקאים כבר בלילה של יום שלישי. הספקתי לכתוב על כך בזריזות יתרה לגלריה של ״הארץ״ ולהתעלף לשינה, אבל לסריטה מגיע גם סקירה של ממש, אחרי הצפייה. בכל זאת, הסיפור בקצרה הוא שלכבוד יום כדור הארץ, שחל ב-22 באפריל בכל שנה כבר 50 שנה, הוחלט לשווק בהפתעה את הסרט ״Planet of the Humans״ בפלטפורמה החינמית של יוטיוב. הוא זמין שם גם עכשיו וכך יהיה למשך 30 ימים מרגע השקתו. נכון לרגע פרסום הטקסט הזה, הסרט עבר את חצי מיליון הצפיות ביממה הראשונה שבה הוא באוויר.

מייקל מור הוא זה שהעלה את הסרט לפרופיל שלו אבל הפעם הוא רק המפיק, תחת המותג ״ראמבל מדיה״ שהשיק בסוף השנה שעברה ודרכו הוא מפיץ פודקאסטים. מי שביים הוא ג׳ף גיבס, אקטיביסט ומפיק/מלחין קולנוע שבעצם התחלף עם מור בתפקידים – בעברו היה מפיק-שותף בשניים מסרטיו המפורסמים של מור כבמאי, ״פרנהייט 9/11״ ו״באולינג לקולומביין״. הסרט החדש מבקש לדון בדחיפות בבעיות סביבתיות ולטעון כי מה שאנו מגדירים כרגע כאנרגיה ״ירוקה״ אינה הפתרון. כלומר, הוא מעניק טיפול מייקל-מורי לדיונים על הנושא של משבר האקלים בכך שהוא מכסח את הדיון. כאמור, תוכלו לצפות בו ממש עכשיו בקליק אחד והקדשת 100 דקות מזמנכם וזמנכן, ורק אז לשוב לסקירה שלי. או להמשיך לקרוא כדי לדעת על מה בעצם אתם מקליקים ואתן מקליקות, והאם הקונספט של סרט בהפתעה היה הדרך היחידה של הסרט להשיג תשומת לב, או שזו חלק מאסטרטגיה שמטרתה לטלטל את התודעה בנושא השחוק יותר מכוכב הבית שלנו.

סרטו של גיבס הוא דוקומנטרי מהסוג הפקידותי והאינפורמטיבי. מעין מסמך שרוב רובו הוא אימות, הפרכת או מסירת מידע לצופה באופן ישיר למדי, בין אם דרך דוברים ומרואיינים או עזרים חזותיים למיניהם. זו בעצם הצגת התזה של הבמאי, שגם מציג עצמו בהתחלה בקצרה, השלב היחיד בסרט בו הוא אנושי או מתעניין בבני אדם ולא ברעיונות. על פי התזה הזו, כפי שאפשר לקוות שכולנו כבר יודעים בשנת 2020, האנושות מזהמת את כדור הארץ. על הסכנות הטמונות בכך מזהירים אותנו מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. מרבית הסרט מתמקד במה שהבמאי תופס כאשליית האנרגיה הירוקה, כלומר בהסברים די משכנעים מדוע הצעדים הפופולריים כרגע נגד משבר האקלים הם שטויות במיץ שנועדו לגרום לנו להרגיש שעושים משהו, ובעיקר לגרום לעשירים להתעשר. זאת משום שבחלקו המסיים, מרחיב הסרט את הטענות שלו וטוען שכל המצדדים באנרגיה מסוג זה מרוויחים מכך משהו, שבאמריקה צבעו גם הוא ירוק. גם זה היה משכנע, אבל זאת לא הבעיה שלי עם הסרט. אחלק אותה לשלוש.

ראשית, וזה מה שהכי חשוב לי באופן אישי, מבחינה קולנועית מדובר בסרט איום. האופן שבו הוא עשוי אפילו לא יכול להיות מתואר כחובבני. עם כל קאט נוסף לשחור וכל גשר סאונד שעלה בלהבות, הרגשתי, כך אני מנחש, כמו שפעילי איכות הסביבה ירגישו למראה התמונות של עצים נכרתים או נשרפים (אזהרת טריגר: ישנן גם כמה תמונות של פגיעה בבעלי חיים לקראת סוף היצירה). ראיתי בחיי מצגות פאואר פוינט עם יותר ערך קולנועי מאשר מה שרקח כאן גיבס, שלא רק חתום כבמאי-תסריטאי-מפיק אלא גם צילם לא מעט, ערך במשותף, וגם הלחין. אבל הכי נורא – הוא גם הקריין ודמות המראיין. בחיים לא חשבתי שאתגעגע למניפולציות ולנוכחות הדומיננטית מדי של מורו ורבו מייקל מור, אבל כך היה. גיבס מצטייר כאדם שליבו במקום הנכון, אבל יש לו כריזמה של פאנל סולארי ויכולת קריינות שנעה בין הרובוטי לפארודי. הפעם הראשונה שהוא משתמש בהומור באופן מכוון מגיעה אחרי כשעה ורבע, ויש גם איזה מונטאז׳ מהיר באמצע הסרט עליו אני לא מעוניין לדבר מחשש לשחזור הטראומה. ספרתי בסרט בערך פריים אחד אסתטי וייחודי. שלא במפתיע הוא אכן הפוסטר, או יותר נכון התמונה של הסרט ביוטיוב (זו גם התמונה בראש הפוסט).

שנית, על אף שכמעט כל מה שהוצג בסרט היה חדש עבורי – לא הופתעתי אפילו פעם אחת. אם לחזור אל גורם ההפתעה עימו פתחתי את הטקסט, עליי הוא לא עבד משום שתפיסת העולם שלי כנראה צינית מדי וברורים לי מראש דברים כמו חזירות מול תמימות בחברה האמריקאית, אותם הסרט מציג כמי שגילה בעצמו את היבשת. והוא עושה זאת תוך השקעת אנרגיה שהייתה יכולה להאיר את מישיגן בלנסות לשכנע בצדקתו הברורה מאליה. למשל כשהוא טוען שכדי לייצר את האמצעים שיאפשרו שימוש באנרגיה ירוקה יש להשחית משאבים רבים שיגרמו לזיהום מעצם התהליך, ויצטרכו לחזור על עצמם כשטורבינת הרוח תחליד או הפאנל הסולארי יתכלה. זה נשמע לי נכון, אבל האם אני אמור גם להזדעזע? כל שקית רב פעמית שמוכרים בסופרמרקט נראית לי חשודה, אבל לבדוק איך מייצרים אותה נשמע לי מיותר. ברור לי שהיא לא נארגת בידי חיות היער לפי קול שירתה של נסיכת דיסני. דוגמה נוספת היא האופן בו גיבס מתיימר לחשוף כיצד הקפיטליזם קנה גם את האקטיביזם, כלומר איך אנשים אמידים ובעלי השפעה בעצם מצדדים באנרגיות חלופיות כדי להרוויח מהן. שוב, תסלחו לי אם הלסת שלי תישאר במקום. אנחנו הרי חיים בעולם של אינטרסים, לא של אידיאלים. אם תאגיד כלשהו, או פוליטיקאי מזן אל גור, טוען שהוא ״ירוק״ – ברור שהכסף מדבר ולא שום ערך או מוסר.

שלישית, הסרט לא מציע הרבה מעבר למידע הנ״ל – ואז שלילת כל פתרון למצב האקולוגי בו אנחנו נמצאים. כאן אפשר לרשום דווקא ניצחון מסויים לסרט, שמנסה להתריס ולהכעיס כמיטב המסורת של מייקל מור. כי כשמציגים לי בעיה ומבקשים ממני לעשות חשבון נפש, גם אם לא אישית אלא כחלק מאומת האנושות, מה עוד נותר לי לעשות חוץ מלהתרגז קצת? הגישה לפיה הכל רע ורקוב ומושחת, היא הדבר הכי גרוע שאפשר להציע בעיניי לצופה קולנוע בסרט כמו זה. אז אוקיי, בחרת לא להציע לאנשים אלטרנטיבות כיצד כן נכון ורצוי לנהוג ומה כן אפשר לעשות. אבל סתם להצביע על כל פתרון אפשרי ולזעוק חמס, רק כדי להמליץ בתקיפות על הלקאה עצמית קולקטיבי בסוף? זו כבר תבוסתנות שאני לא מתחבר אליה, לא כצופה ולא כאדם.

הסרט נפתח בשאלה ״כמה זמן נותר לאנושות?״ והתשובות מגוונות. כקונטרה, הייתי רוצה לסיים בשאלה איך תעדיפו לקבל את סוף האנושות. אם התשובה היא ״מכודררים בפינה מלאים באשמה ורחמים עצמיים אחרי ששללנו הכל״, זה בדיוק הסרט שיעזור להגיע למצב הזה. אני כמעט מתפתה לעבור לצד הנגדי של מוכרי האשליות, של מי שרוצים לתת הרגשה טובה וטוענים שאם נבוא מהבית עם שקיות רב-פעמיות לסופרמרקט נתרום להצלת כוכב הלכת שלנו (שאינו זקוק להצלה כלל, בעיניי, אנחנו אלא שצריכים ישועה והכדור יסתדר בלעדינו נהדר). אני מסוגל להזדהות עם הרצון לפקוח אפילו בכוח את העיניים של מי שחושבים שהם מצילים את הפלנטה או לחילופין טוענים שאין משבר אקלים – אבל אחרי שמסיימים לצעוק על אלה וגם על אלה, אם אפשר לתת להם אפילו כוס מים להירגע? במקום זאת, הסרט ששאל את שמו ואת עיצוב הלוגו שלו מ״כוכב הקופים״, מסתיים באירוניה עם צילומים של קופים ביער כרות. אבל בניגוד לסרט האייקוני שמסתיים בגילוי משנה עולמות, ל״כוכב האנשים״ אין שום דבר כזה להציע – רק אצבע מאשימה. אני לא מומחה, אבל כמעט בטוח שלא זה מה שיציל את האנושות או את כדור הארץ.

תגובות

  1. אביב הגיב:

    סקירה טפשית כל כך מבזה אותי בתור קורא באתר. במודע אתה קורא להשאר בעוורון ולתמוך בפתרונות אשליה כושלים רק מתוך תגובה רגשית שלילית לסרט. לא תיארתי לעצמי שהתגובה פה תסקור את הסרט בכזאת רדידות במקום להפנות ביקורת עניינית. מה אכפת לי איך מייצרים שקית רב פעמית אם גם ככה ברור שזה מזהם זאת הנקודה שמנסים להפנות אותך אליה בסרט. באמת לא יכולת לנסח תגובה טפשית יותר. איך אני יכול להקשיב לך ברצינות אחרי אמרה כזו?

    הסרט מדבר בדיוק על העוורון באשליית פתרונות ירוקים ואתה מצדד באשליה מתוך הכחשה מוחלטת של מה שגילית בסרט. כל מאמץ לקדם פתרונות ירוקים כאלה פוגע בסביבה יותר וחמור מכך גורם לאנשים להוריד מעצמם את האשמה מאחריות. אני לא יכול להבין את הרציונל בתגובה שלך אלא בהנחה שחשוב לך יותר איך אתה מרגיש כלפי עצמך מאשר השלכות הנזק הסביבתי שאליו אתה מפנה עורף.

    1. אורון שמיר הגיב:

      האינסטינקט הראשוני שלי היה למחוק תגובה כל-כך מתלהמת, משתלחת ושאין לה אפילו קשר קלוש למה כתבתי בטקסט.
      אבל אני לא רוצה נמהר מדי מצד אחד, ומצד שני זו אחת התגובות הכי פוגעות שהיו לנו באתר. אבל איפשהו בין כל ההאשמות הצלחתי לזהות שהגבת, אני מנחש, כי הנושא בוער בך.
      אז בתקווה שתהיה מוכן להקשיב, שני דברים לא בהכרח קשורים אבל קצת כן:
      1. בצד השני של כל תגובה שאתה כותב, יש בנאדם שקורא (ושבמקרה זה גם טרח, אבל נגיד ואין לך כבוד לזה). לעניות דעתי, אם תרצה לשכנע אותו בטעותו, להתקיף בכל הכוח זו הדרך הכי פחות טובה.
      2. זאת בערך הטענה שלי לסרט. הבעיה שלי לא הייתה עם התוכן, האופן בו התוכן מועבר. אין בטקסט את דעתי הפרטית על הנושא, בשום שלב, ככה שאני די מופתע שבחרת לתקוף אותה
      אני בשום פנים ואופן לא קורא לפעולה כזו או אחרת בעקבות הסרט, ובניגוד אליך מכבד כל דעה על הנושא הנידון בו. כל הטקסט שלי מתייחס אך ורק לסרט, לא לשום דבר אחר.
      זה סרט שמבקש להציג את עצמי כמהפכני ופוקח עיניים, אבל הוא לא זה ולא זה. לדעתי ולהבנתי כמובן. השורה על שקית הפלסטיק היא בדיוק דוגמה לזה, להצטנעות שלי בנושא – לא לידענות.
      אני מבין מדוע תשוקה בוערת לנושא מסויים עלולה לגרום לפספוס של דברים שנראים מהותיים בעיני אחרים (בין היתר כי לי יש כזו לקולנוע). אבל לא הייתי נכנס במישהו רק אני החלטתי שדעתו שונה משלי (ולפרוטוקול, שוב, הדעה שלי אינה נוכחת ואינה העניין).

      1. אביב הגיב:

        אהלן אורון, אני מתנצל על התגובה המתהלמת. לא התכוונתי לפגוע, כנראה שאתה צודק ולא הבנתי נכון דבריך. אני משאיר את התגובה כי בעיני משהו בטקסט גם בקריאה חוזרת כן מעביר את הנקודה שלא ניסית להעביר, לדעתי. ובכל זאת לא התייחסתי בכבוד ובהסתייגות בתגובה שלי ולכן אני מתנצל ולוקח את ההאשמה בחזרה. דווקא מה שהכי הרתיח אותי הייתה הדוגמה לשקיות פלסטיק שלידיעתך אכן מזהמות עשרות מונים פחות משקיות רב פעמיות שדורשות שימושים המוניים כדי לפצות על שקיות פלסטיק, ובמדינות כמו קנדה לדוגמה הגיעו למסקנה שעדיף השימוש בפלסטיק. אותי הרגיז שהבנתי ממך שגם אם היה בידך מידע כזה זה לא היה משנה לך והסרט הזה כולו מכוון להעלאת מודעות לכשלון הפתרונות המוצעים כיום.
        בכל אופן, כנראה שלא הבנתי אותך נכון, לא הייתה בכוונתי לפגוע ואשתדל למתן תגובות ולהפגין יותר אמפתיה. תודה על הפידבק.
        אגב מסכים איתך שהסרט עשוי בצורה תעמולתנית ואפשר לדון על האפקטיביות שבטכניקה הזולה לפרובוקציה שאולי מזלזלת בנו כצופים נבונים ויוצאת בהנחה שאנחנו מונעים מרגש.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.