8 באוגוסט 2026 מאת לירון סיני
ילדים זה מפחיד. לא יודעת אם שמתן לב. יש להם רשות להתנהל במרחב באופן שיותר דומה לכזה של בעלי חיים פחות תבוניים, או שפויים, לפחות בשנים הראשונות לחייהם. הם לא אחראים למעשיהם, בין אם מדובר בהכנסת דברים לא ראויים לפה ובליעה של סוללות או הפרשות אף, אם לא נעצור בעדם. יש להם חוסר מודעות לסכנות במרחב ברמת כבישים או גובה,… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2026 מאת עופר ליברגל
שנת 2026 מסתמת כשנה ששבה ומסמנת את אוליביה ויילד כסיפור הצלחה וסמל מין, או לפחות סמל לעיסוק במיניות. הסיבה העיקרית לכך היא הסרט "ההזמנה" (The Invite) אותו היא ביימה ועליו עדיין לא כתבנו, במקרה שלי מכיוון שראיתי שאחרים נלהבים הרבה יותר ואני מוצא אותו רק כביצוע טוב (עם משחק טוב מאוד עד מצוין) לחומר גלם לא משובח בפני עצמו. אולם,… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2026 מאת עופר ליברגל
תוכניית חודש אוגוסט של סינמטק תל אביב כוללת לא מעט דברים שראויים לפוסט, כגון מסגרת "הדרכים הלא ידועות" שמציגה מספר סרטי מסע נהדרים ומאוד שונים זה מזה, סרטים מכל הזמנים ודי מכל הסוגים. אולם, בחרתי לכתוב דווקא על מחווה ליוצר שכבר כתבתי בעבר (אם כי לא פוסט מלא) על מחווה לסרטיו בסינמטק תל אביב - ג'ון קסאווטס. שכן, חלפו כבר… להמשך קריאה
4 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
מאז פסטיבל טורונטו בסתיו, סרטו של קארי בארקר, "אובססיה" (Obsession), זוכה לבאז כאירוע של ממש עבור חובבי קולנוע האימה, או הייפ של אחד מן הסרטים הטובים של השנה בתחום ובכלל. הביקורות האוהדות נכתבות בידי אנשים בטווחי גיל שונים, כולל כאלו שלא תמיד ממהרים להכתיר את להיטי האימה הבאים, בעידן בו תעשיית הקולנוע צמאה ללהיטי אימה. הז'אנר מופק בתקציבים נמוכים ויכול… להמשך קריאה
25 במאי 2026 מאת עופר ליברגל
הסרט הארוך היחיד שהשלימה הבמאית כריסטינה הורנישר נקרא ״Hollywood 90028״. היא צילמה אותו בשנים 1970-1971, סיימה לערוך אותו בשנת 1973 והוא הוקרן והופץ בצורה לא סדירה במהלך שנות השבעים. כולל בגרסאות שקיצרו אותו וניסו להצליח בעזרת שמות אחרים. כאשר הבמאית נפטרה בשנת 2003, הסרט פחות או יותר נשכח. אך בשנת 2023 הוא שוחזר, החל להיות מוקרן בכמה פסטיבלים ובתי קולנוע… להמשך קריאה
17 במאי 2026 מאת עופר ליברגל
בעשור האחרון, עושה רושם כי הבמאי דייויד לאורי עובד בשני מצבי רוח שונים. עבור דיסני הוא מייצר סרטים ברמת איכות משתנה, מ"חברי הדרקון אליוט", ועד "פיטר פן וונדי". בחברת A24 נותנים לו להיות הבמאי שהוא אולי הכי טיפוסי לחברה: קולנוען אמנותי, לפעמים עם מוטיבים מסרטי אימה. בעוד חלק מסרטי האימה של החברה לוקים בניסיונות להפחיד ומספקים בעיקר אווירה, לאורי מקצין… להמשך קריאה
23 באפריל 2026 מאת עופר ליברגל
אחת הבמאיות שאני הכי אוהב בקולנוע האמריקאי במאה ה-21 היא קליי רייכארדט. היא גם במאית שהסרטים שלה לא מופצים מסחרית בישראל, בדרך קבע. כתוצאה מכך, כמעט ולא יצא לי לכתוב על הסרטים שלה באתר זה ולרוב מה שכן כתבתי היו טקסטים קצרים במהלך פסטיבלי קולנוע, דבר שמצריך שיפוט מהיר ומיידי. זה פחות או יותר ההפך מסוג החוויה שהמפגש עם הקולנוע… להמשך קריאה
16 באפריל 2026 מאת עופר ליברגל
כותרת הסרט "הדרמה" (The Drama) היא כללית במתכוון ודומה כי הסרט שואף שהקהל שצופה בו ידע כמה שפחות דברים. למילה יש כמה פירושים קרובים, החל מהתרחשות בכלל ועד להתרחשות מסעירה, כולל בהקשר של קולנוע גם הז'אנר שההגדרה שלו היא הרחבה ביותר. הסרט מתייחס לאירוע "דרמטי" ספציפי ולהתרחשות עצומה, אבל גם סוג של חותר תחת ההגדרה. בעיקר, דומה כי יוצרי הסרט… להמשך קריאה
29 במרץ 2026 מאת עופר ליברגל
סינקדוכה (Synecdoche) - אמצעי ספרותי הנוגע לשימוש בחלק על מנת לייצג את השלם, או בשלם על מנת לייצג את החלק. סקנקטדי (Schenectady) - העיר התשיעית בגדולה במדינת ניו יורק, כ-230 קילומטר מהעיר ניו יורק. מקום הולדתו של מיקי רורק, כפי שוויקיפדיה לימדה אותי לפני מספר שניות. וגם שם של מקום שבאוזני צ'ארלי קאופמן נשמע דומה למילה "סינקדוכה" (עיין הערך) וכך… להמשך קריאה
26 בפברואר 2026 מאת עופר ליברגל
שני הסרטים הראשונים של ברדלי קופר כבמאי, "כוכב נולד" ו"המאסטרו", כללו את הבמאי בתפקיד הראשי. שניהם נראו כמו ניסיון שלו להוכיח שהוא בליגה של הגדולים, הן כשחקן כריזמטי ומגוון והן כבמאי וירטואוז, שיודע לייצר שוטים מורכבים. בין אם הוא עושה רימייק לאחד מן הסרטים שהוליווד מייצרת לו גרסה חדשה בכל כמה שנים, ובין אם בסרט ביוגרפי על אחד מן המוזיקאים… להמשך קריאה
ילדים זה מפחיד. לא יודעת אם שמתן לב. יש להם רשות להתנהל במרחב באופן שיותר דומה לכזה של בעלי חיים פחות תבוניים, או שפויים, לפחות בשנים הראשונות לחייהם. הם לא אחראים למעשיהם, בין אם מדובר בהכנסת דברים לא ראויים לפה ובליעה של סוללות או הפרשות אף, אם לא נעצור בעדם. יש להם חוסר מודעות לסכנות במרחב ברמת כבישים או גובה,… להמשך קריאה
שנת 2026 מסתמת כשנה ששבה ומסמנת את אוליביה ויילד כסיפור הצלחה וסמל מין, או לפחות סמל לעיסוק במיניות. הסיבה העיקרית לכך היא הסרט "ההזמנה" (The Invite) אותו היא ביימה ועליו עדיין לא כתבנו, במקרה שלי מכיוון שראיתי שאחרים נלהבים הרבה יותר ואני מוצא אותו רק כביצוע טוב (עם משחק טוב מאוד עד מצוין) לחומר גלם לא משובח בפני עצמו. אולם,… להמשך קריאה
תוכניית חודש אוגוסט של סינמטק תל אביב כוללת לא מעט דברים שראויים לפוסט, כגון מסגרת "הדרכים הלא ידועות" שמציגה מספר סרטי מסע נהדרים ומאוד שונים זה מזה, סרטים מכל הזמנים ודי מכל הסוגים. אולם, בחרתי לכתוב דווקא על מחווה ליוצר שכבר כתבתי בעבר (אם כי לא פוסט מלא) על מחווה לסרטיו בסינמטק תל אביב - ג'ון קסאווטס. שכן, חלפו כבר… להמשך קריאה
מאז פסטיבל טורונטו בסתיו, סרטו של קארי בארקר, "אובססיה" (Obsession), זוכה לבאז כאירוע של ממש עבור חובבי קולנוע האימה, או הייפ של אחד מן הסרטים הטובים של השנה בתחום ובכלל. הביקורות האוהדות נכתבות בידי אנשים בטווחי גיל שונים, כולל כאלו שלא תמיד ממהרים להכתיר את להיטי האימה הבאים, בעידן בו תעשיית הקולנוע צמאה ללהיטי אימה. הז'אנר מופק בתקציבים נמוכים ויכול… להמשך קריאה
הסרט הארוך היחיד שהשלימה הבמאית כריסטינה הורנישר נקרא ״Hollywood 90028״. היא צילמה אותו בשנים 1970-1971, סיימה לערוך אותו בשנת 1973 והוא הוקרן והופץ בצורה לא סדירה במהלך שנות השבעים. כולל בגרסאות שקיצרו אותו וניסו להצליח בעזרת שמות אחרים. כאשר הבמאית נפטרה בשנת 2003, הסרט פחות או יותר נשכח. אך בשנת 2023 הוא שוחזר, החל להיות מוקרן בכמה פסטיבלים ובתי קולנוע… להמשך קריאה
בעשור האחרון, עושה רושם כי הבמאי דייויד לאורי עובד בשני מצבי רוח שונים. עבור דיסני הוא מייצר סרטים ברמת איכות משתנה, מ"חברי הדרקון אליוט", ועד "פיטר פן וונדי". בחברת A24 נותנים לו להיות הבמאי שהוא אולי הכי טיפוסי לחברה: קולנוען אמנותי, לפעמים עם מוטיבים מסרטי אימה. בעוד חלק מסרטי האימה של החברה לוקים בניסיונות להפחיד ומספקים בעיקר אווירה, לאורי מקצין… להמשך קריאה
אחת הבמאיות שאני הכי אוהב בקולנוע האמריקאי במאה ה-21 היא קליי רייכארדט. היא גם במאית שהסרטים שלה לא מופצים מסחרית בישראל, בדרך קבע. כתוצאה מכך, כמעט ולא יצא לי לכתוב על הסרטים שלה באתר זה ולרוב מה שכן כתבתי היו טקסטים קצרים במהלך פסטיבלי קולנוע, דבר שמצריך שיפוט מהיר ומיידי. זה פחות או יותר ההפך מסוג החוויה שהמפגש עם הקולנוע… להמשך קריאה
כותרת הסרט "הדרמה" (The Drama) היא כללית במתכוון ודומה כי הסרט שואף שהקהל שצופה בו ידע כמה שפחות דברים. למילה יש כמה פירושים קרובים, החל מהתרחשות בכלל ועד להתרחשות מסעירה, כולל בהקשר של קולנוע גם הז'אנר שההגדרה שלו היא הרחבה ביותר. הסרט מתייחס לאירוע "דרמטי" ספציפי ולהתרחשות עצומה, אבל גם סוג של חותר תחת ההגדרה. בעיקר, דומה כי יוצרי הסרט… להמשך קריאה
סינקדוכה (Synecdoche) - אמצעי ספרותי הנוגע לשימוש בחלק על מנת לייצג את השלם, או בשלם על מנת לייצג את החלק. סקנקטדי (Schenectady) - העיר התשיעית בגדולה במדינת ניו יורק, כ-230 קילומטר מהעיר ניו יורק. מקום הולדתו של מיקי רורק, כפי שוויקיפדיה לימדה אותי לפני מספר שניות. וגם שם של מקום שבאוזני צ'ארלי קאופמן נשמע דומה למילה "סינקדוכה" (עיין הערך) וכך… להמשך קריאה
שני הסרטים הראשונים של ברדלי קופר כבמאי, "כוכב נולד" ו"המאסטרו", כללו את הבמאי בתפקיד הראשי. שניהם נראו כמו ניסיון שלו להוכיח שהוא בליגה של הגדולים, הן כשחקן כריזמטי ומגוון והן כבמאי וירטואוז, שיודע לייצר שוטים מורכבים. בין אם הוא עושה רימייק לאחד מן הסרטים שהוליווד מייצרת לו גרסה חדשה בכל כמה שנים, ובין אם בסרט ביוגרפי על אחד מן המוזיקאים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות