13 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
קטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך של עד 60 דקות אינה אחת המתוקשרות בפרסי אופיר, אבל בהחלט שווה להציץ במה שיש לה להציע. כידוע, הקטגוריות המרכזיות מכילות רוב מוחץ שזר לקהל הרחב, ולכאורה הסרטים התיעודיים אמורים להיות עוד פחות מוכרים, אבל חלק לא מבוטל מהם מסתובב בסינמטקים, במיוחד עכשיו סמוך למועד ההצבעה. מבחינתי זו הזדמנות לכתוב עליהם, למשל על שניים… להמשך קריאה
11 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
5 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
4 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
חודשיים בסך הכל נתנו לנו להתאושש מאירועי "הנוקמים: סוף המשחק" (אזהיר מראש שאהיה חייב להיכנס לספויילרים לסרט ההוא), שובר הקופות הגדול ביותר של העשור, לפני שהחזירו אותנו ליקום משותף של דיסני-מארוול, הפעם בשיתוף עם האולפן סוני. הפרק החדש, ה-23 במותג המצליח ביותר בכל הזמנים, הוא "ספיידרמן: רחוק מהבית" (Spider-man: Far From Home), זה שגם מסיים רשמית את השלב השלישי של… להמשך קריאה
29 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
"המוסד" הינו סרט המשך, או הרחבה לסרט באורך מלא של הסרט הקצר "המוסד הסגור", מאת אלון גור אריה וחבורת ״היפופוטם״. למי שלא מכירים, מדובר בסרט באורך 45 דקות משנת 2007 שהוקרן במשך מספר רב של שנים בסינמטק תל אביב, בתוספת מופע בימתי של אנשי היפופוטם. הסרט ההוא היה לכאורה פרודיה על סרטי ריגול דרך סיפור על פעילות של המוסד עם… להמשך קריאה
28 ביוני 2019 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
27 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
על השאלה הקבועה ״על מה הסרט?״ יש כמה דרכים לענות. אפשר לדבר על ז׳אנרים, לנסות לתמצת מאוד את העלילה או הסיפור, ויש גם מקום לדבר על רגשות ומחשבות. אבל איכשהו, ונדמה לי שזה בעיקר בשנים האחרונות אבל אולי אני טועה, הגישה הרווחת היא לדבר על נושאי עיסוק. תומר קמרלינג כתב על זה יפה לא מזמן (לא מצאתי היכן אז אין… להמשך קריאה
25 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
חצי מ-2019 מאחורינו (אתם כבר מרגישים את סיכום המחצית המסורתי מתקרב?), וכמו בדרך כלל תחילת הקיץ הוא מין שלב אמצע כזה בו קשה למצוא סרטי אימה מסעירים באמת. בבתי הקולנוע מנסה את מזלו הרימייק של "משחק ילדים", שאצלנו קיבל סקירה משלו, ואליו אפשר להוסיף את "צעצוע של סיפור 4" שיש בו בובות אפילו יותר מפחידות מצ'אקי. גם "המתים אינם מתים",… להמשך קריאה
22 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
המורשת של מותג סרטי האימה בכיכובו של צ'אקי הבובה היא מעט מפותלת, ולכן נוצר מצב מוזר בו "משחק ילדים" (Child’s Play) מודל 2019 הוא למעשה גם רימייק לסרט הראשון, גם אתחול מחודש של המותג, אבל גם מתנהל במקביל לסדרה המקורית עליה היוצרים טרם אמרו נואש. אז בשביל הסדר הטוב: בראשית, כלומר ב-1988, ברא דון מנסיני את "משחק ילדים", סרט אימה… להמשך קריאה
21 ביוני 2019 מאת עופר ליברגל
סדרת סרטי ״צעצוע של סיפור״ נראית כמותג הדגל של אולפני האנימציה ״פיקסאר״, מכמה סיבות: הסרט הראשון בסדרה היה גם הסרט הארוך הראשון של האולפנים והיה לסרט שבישר את תחילת עידן האנימציה הדיגטלית; היכולת של הסדרה לעסוק בחברוּת, הקרבה עצמית והתבגרות בכל סרט מחדש היא סוג של תמצית המסר של כל סרטי האולפנים וחשוב מכך, מתפקדת כבסיס לקשר הרגשי של הסדרה,… להמשך קריאה
קטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך של עד 60 דקות אינה אחת המתוקשרות בפרסי אופיר, אבל בהחלט שווה להציץ במה שיש לה להציע. כידוע, הקטגוריות המרכזיות מכילות רוב מוחץ שזר לקהל הרחב, ולכאורה הסרטים התיעודיים אמורים להיות עוד פחות מוכרים, אבל חלק לא מבוטל מהם מסתובב בסינמטקים, במיוחד עכשיו סמוך למועד ההצבעה. מבחינתי זו הזדמנות לכתוב עליהם, למשל על שניים… להמשך קריאה
סרטו של יונה רוזנקיאר, "הצלילה", מכיל לא מעט רגעים של דיבור בקול רם, על גבול הצעקה או מעבר לכך. לכן, אין זו פלא כי אחת מן הסצנות שהכי מגדירות אותו, שהיא אולי גם הסצנה הכי טובה בסרט בעיניי, היא כזו אשר רובה מתנהלת בטונים שקטים יותר. זוהי סצנה אשר מתארת מעמד אשר שקט אמור לאפיין אותו - טקס הלוויה לאביהם… להמשך קריאה
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
חודשיים בסך הכל נתנו לנו להתאושש מאירועי "הנוקמים: סוף המשחק" (אזהיר מראש שאהיה חייב להיכנס לספויילרים לסרט ההוא), שובר הקופות הגדול ביותר של העשור, לפני שהחזירו אותנו ליקום משותף של דיסני-מארוול, הפעם בשיתוף עם האולפן סוני. הפרק החדש, ה-23 במותג המצליח ביותר בכל הזמנים, הוא "ספיידרמן: רחוק מהבית" (Spider-man: Far From Home), זה שגם מסיים רשמית את השלב השלישי של… להמשך קריאה
"המוסד" הינו סרט המשך, או הרחבה לסרט באורך מלא של הסרט הקצר "המוסד הסגור", מאת אלון גור אריה וחבורת ״היפופוטם״. למי שלא מכירים, מדובר בסרט באורך 45 דקות משנת 2007 שהוקרן במשך מספר רב של שנים בסינמטק תל אביב, בתוספת מופע בימתי של אנשי היפופוטם. הסרט ההוא היה לכאורה פרודיה על סרטי ריגול דרך סיפור על פעילות של המוסד עם… להמשך קריאה
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
חצי מ-2019 מאחורינו (אתם כבר מרגישים את סיכום המחצית המסורתי מתקרב?), וכמו בדרך כלל תחילת הקיץ הוא מין שלב אמצע כזה בו קשה למצוא סרטי אימה מסעירים באמת. בבתי הקולנוע מנסה את מזלו הרימייק של "משחק ילדים", שאצלנו קיבל סקירה משלו, ואליו אפשר להוסיף את "צעצוע של סיפור 4" שיש בו בובות אפילו יותר מפחידות מצ'אקי. גם "המתים אינם מתים",… להמשך קריאה
המורשת של מותג סרטי האימה בכיכובו של צ'אקי הבובה היא מעט מפותלת, ולכן נוצר מצב מוזר בו "משחק ילדים" (Child’s Play) מודל 2019 הוא למעשה גם רימייק לסרט הראשון, גם אתחול מחודש של המותג, אבל גם מתנהל במקביל לסדרה המקורית עליה היוצרים טרם אמרו נואש. אז בשביל הסדר הטוב: בראשית, כלומר ב-1988, ברא דון מנסיני את "משחק ילדים", סרט אימה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות