24 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
באוסקר ה-16, שהתקיים בשני למרץ 1944, כשנה וחצי לפני תום מלחמת העולם השנייה, זכה שוב סרט שעוסק בה. זו כבר שנה שנייה ברציפות בה זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר סרט שעלילתו קשורה באופן ישיר לאירועים האקטואליים, אך באופן מעניין למדי, ממש כמו "גברת מיניבר" (עליו תוכלו לקרוא בפרק הקודם), גם הזוכה החדש הוא סרט שלא מתרחש בשדה הקרב או בעורף… להמשך קריאה
18 באפריל 2017 מאת לירון סיני
קולנוע הוא אמנות. קולנוע הוא בידור. קולנוע הוא אמנות מסחרית מאוד. קולנוע הוא מוצר צריכה להמונים. קולנוע הוא מוצר צריכה שמוביל, ולפעמים מובל, על ידי שרשרת כלכלית שלמה של הון שהוא יכול לייצר, השקעה שהוא יכול להחזיר ולפיה הוא נמדד. זו התבוננות צינית מאוד על אחד המדיומים האהובים, כזו שמשפיעה על שיקולים אמנותיים ונרטיביים. זה נשמע קר ונורא, אבל לפעמים… להמשך קריאה
17 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
הדבר הראשון שבולט בזכייתו בפרס הסרט הטוב ביותר של "גברת מיניבר" (Mrs. Miniver), בטקס האוסקר ה-15, הוא כמה הסרט מזכיר, על פניו, את זוכה השנה הקודמת, "מה יפית עמק נוי", בעיקר מכיוון ששניהם סרטים שעוסקים בקהילה בריטית, למרות שהבמאים אינם אנגלים. העולם באותם שנים היה עמוק במלחמת העולם השנייה, וכנראה הסיפורים האלו על קהילה, על התמיכה והעזרה של אנשים מן… להמשך קריאה
11 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
שנה לאחר "ענבי זעם" שלו, שחרר הבמאי האמריקאי הענק ג'ון פורד את סרטו המי-יכול-לספור-כמה, "מה יפית עמק נוי" (How Green Way My Valley). פורד, אז בן 47, כבר זכה פעמיים בפרס הבימוי, בזכות "המודיע" ו"ענבי זעם", אך בשתי הפעמים הפסיד את פרס הסרט (ל"המרד על הבאונטי" ו"רבקה", בהתאמה). "מה יפית עמק נוי" סוף סוף סידר לו את הפרס הגדול. עם… להמשך קריאה
10 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג, שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחר הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
9 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
7 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
לימים הפך זוכה האוסקר ה-13, "רבקה" (Rebecca), לסוג של עלה תאנה של הוליווד. זאת מכיוון שתעשיית הסרטים מעולם לא העניקה לבמאי הגדול אלפרד היצ'קוק פרס על בימוי (על אף חמש מועמדויות), והזכייה הזו בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בעצם מאפשרת לה להגיד שהיא בכל זאת זיהתה את גדולתו של היצ'קוק בזמן אמת לפחות פעם אחת, על אף שהבמאי עצמו לא זכה… להמשך קריאה
3 באפריל 2017 מאת אור סיגולי
לא מעט שיאים הביא עמו "חלף עם הרוח" (Gone with the Wind) לטקס האוסקר ה-12 במספר. הוא שבר שיא המועמדויות (13), את שיא הזכיות (8 תחרותיות, ועוד שתיים מיוחדות), הוא הראשון שהשיג אוסקר לשחקנית אפרו-אמריקאית, הראשון שהעניק אוסקר לשחקנית בריטית, הראשון שהעניק מועמדות וזכייה לאדם אחרי מותו (התסריטאי סידני הווארד), והיה לסרט הארוך ביותר שזכה בפרס הראשי. דווקא בשיא הזה… להמשך קריאה
1 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
עם בוא חודש אפריל דומה כי צוברת התאוצה של פסטיבלי האביב והקיץ. בשבוע הבא נכתוב כאן על פסטיבל אפוס לסרטי אמנות, אבל בינתיים בפוסט זה, כמה מן הדברים אשר מתרחשים בסינמטקים (בעיקר זה של תל אביב) בחודש הקרוב, עם דגש על הקולנוע האיטלקי, אחר-כך הישראלי, אך גם גיחה משמעותית לאווירה קולנועית שונה לגמרי בסיום. צ'ינמה איטליה [caption id="attachment_30090" align="aligncenter" width="680"] ״אש… להמשך קריאה
27 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
ארבע שנים לאחר שזכה לראשונה בפרס הבימוי על "זה קרה לילה אחד", הסרט ששבר את שיאי הזכיות של האוסקר עם כיבוש כל חמשת הקטגוריות המרכזיות, ושנתיים לאחר שזכה בשנית על בימוי "מר דידס הולך העירה", חזר הבמאי האהוב פרנק קפרה לאוסקר, ושוב כמנצח. סרטו "הן לא תיקחו עימך" (You Can’t Take It With You), המבוסס על מחזה מאת ג'ורג' קאופמן… להמשך קריאה
תגובות אחרונות