30 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
"מרטי" (Marty), הזוכה ה-28 בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, הוא זה שסגר את רצף "הסרטים העכשוויים" הארוך ביותר בתולדות האוסקר (הכוונה לזוכים שאינם סרטים תקופתיים), נכון ל-2017 הוא הזוכה היחיד שהתבסס על פרויקט טלוויזיוני, הוא הסרט הקצר ביותר שזכה בפרס הגדול (קצת פחות משעה וחצי), ובאופן כללי הוא אחד הזוכים המוזרים ביותר בתולדות הטקס. מדובר בדרמה צנועה שעלילתה מתפרשת על… להמשך קריאה
27 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
ששת חודשי 2017 הראשונים מאחורינו, וזה הזמן כהרגלינו לסיכום מחציתה של השנה! הפוסט שבו אני, יחד אתכם, עוצר ומסתכל על מה שהיה לנו עד עכשיו רגע לפני שיא הקיץ ועונות הפרסים שתגיע מאוחר יותר, ולנסות להוציא את המיטב ממה שעבר עלינו. זהו סיכום המחצית השישי (!) של סריטה, ובזמן שאני סמוך ובטוח שרובכם כבר מכירים את הקונספט, בכל זאת אעשה ריענון קצר.… להמשך קריאה
22 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
באופן שהוא כנראה מקרי בהחלט, זכו באוסקר הסרט הטוב ביותר שני סרטים ברציפות העוסקים במתאגרפים לשעבר. הראשון היה "מעתה ועד עולם" שהופיע בפרק הקודם, והנוכחי הוא זוכה האוסקר ה-27, "חופי הכרך" (On the Waterfront), שגם המשיך את רצף הזוכים עכשוויים - כלומר, משנת 1950 ("הכל אודות חווה") ועד שנת 1955 ("מרטי") חברי האקדמיה בחרו אך ורק סרטים שעלילתם מתרחשת בזמן… להמשך קריאה
18 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
אם לשפוט לפי האוסקר, שנת 1953, בה הסתיימה מלחמת קוריאה, הייתה אחת מהשנים המדכאות ביותר שעברו על הוליווד. מתוך חמשת המועמדים, ארבעה מהם היו סיפורים טראגיים למדי, ורק קומדיה אחת נצנצה בתוך עננת המלנכוליה, "חופשה ברומא". השאר, "שיין", הסרטים התקופתיים-עד-מאוד "יוליוס קיסר" ו"הגלימה", והזוכה הגדול של אותה שנה, "מעתה ועד עולם" (From Here to Eternity), היו סיפור אחר לגמרי. סרטו… להמשך קריאה
11 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
זוכה האוסקר ה-25 הוא זה החותם את הטרילוגיה הלא מכוונת שפתחה את שנות החמישים, שלישיית זוכי האוסקר העוסקים באמנים ומופיעים. הקדימו אותו "הכל אודות חווה" הנפלא ו"אמריקאי בפריז" המקרטע, ואז הגיע תורו של "ההצגה הגדולה בתבל" (The Greatest Show on Earth). הוא גם ההפקה הגדולה מכולם, בהפרש ניכר. לא נורא מפתיע, הרי איך אפשר לצפות למשהו אחר מיצירה קולנועית של… להמשך קריאה
10 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
במחשבה לאחור, ייתכן ויכולתי להקדיש את כל סדרת כישלונות נהדרים לבמאים שהפכו לכוכבים בשנות השבעים והתרסקו כאשר ניסו לביים סרט מוזיקלי. הפוסט הראשון אכן הוקדש ל״אחד מהלב״ של פרנסיס פורד קופולה, ובהמשך היו אמורים להיות פוסטים על ״ניו יורק, ניו יורק״ של מרטין סקורסזה, ״פופאי״ של רוברט אלטמן ו״דיק טרייסי״ של וורן בייטי, אך הם נגנזו משום שבניגוד לדרך בה נהוג לחשוב עליהם, מבחינת נתוני… להמשך קריאה
9 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
בשנה שלפני טקס האוסקר ה-24 זכתה יצירת המופת "הכל אודות חווה", ששברה ב-1950 את רצף חמשת סרטי דיכאון פוסט מלחמת העולם השנייה (סרטים פסימיים על גברים המנסים למצוא היגיון בעולם שחוקיו משתנים) ופתחה רצף של שלושה זוכים אסקפיסטיים למדי, כולם עוסקים באמנים ומופיעים. הסרט השני מהשלישייה הזו הוא זוכה פרס הסרט הטוב ביותר של 1951, "אמריקאי בפריז" (An American in… להמשך קריאה
4 ביוני 2017 מאת אור סיגולי
כאילו היה זה עסק מתוכנן מראש, עם חלוף העשור, שבר הטקס הראשון של שנות החמישים את רצף התימות של זוכי שנות הארבעים בצורה הכי קיצונית שאפשר. אם העשור שעבר היה מאופיין בסרטים מדכאים על גבריות אבודה ועולם שחוקיו הולכים ומשתנים, פתאום הגיע "הכל אודות חווה" (All About Eve) וזכה בטקס ה-23 כאשר הוא מייצג משהו שונה לחלוטין: גם סרט עם… להמשך קריאה
29 במאי 2017 מאת אור סיגולי
בטקס האוסקר ה-22, זה שסגר ונעל את שנות הארבעים, לקח את פרס הסרט הטוב ביותר "כל אנשי המלך" (All the King’s Men), כאשר הזכייה הזו הייתה המשך כל כך ישיר של רצף זוכי תקופת דיכאון פוסט מלחמת העולם השנייה, שזה כבר מדאיג בשלב הזה. האמת היא ש"כל אנשי המלך" מרגיש כמו השילוב האולטימטיבי בין "הסכם ג'נטלמני" שזכה שנתיים לפני כן ו"המלט" מהטקס ה-21.… להמשך קריאה
21 במאי 2017 מאת אור סיגולי
ממש לקראת תום העשור התרחשה סמי-סגירת מעגל אוסקרית חביבה של שנות הארבעים, וגם היסטוריה על הדרך. כזכור, הסרט הראשון שזכה באוסקר של הפורטיז היה "רבקה" המבוסס על ספרה הקאנוני של דפני דה מאורייר בכיכובו של לורנס אוליבייה. והנה, הזוכה הלפני-אחרון של העשור, בשנת 1948, גם הוא מבוסס על יצירה קאנונית אחרת, המחזה הדגול של שייקספיר, וגם הוא עם אוליבייה. אך הוא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות