26 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בתחום עריכת הסרטים, יש מעט מאוד שמות מפורסמים כמו זה של וולטר מארץ'. על אף שבקריירה שלו, המתפרשת מסוף שנות השבעים ועד היום, הוא חתום רק על 11 פיצ'רים, שמו של מארץ' הולך עם תולדות העריכה המודרנית בעיקר בזכות עבודתו פורצת הדרך בתחום החיתוך ועיצוב הסאונד של "אפוקליפסה עכשיו" מ-1979 (הוא זכה על כך באוסקר הסאונד. את פרס העריכה הפסיד,… להמשך קריאה
23 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בניינטיז אהבו כוכבים. כל כך אהבו אותם, שהוליווד כנראה לא הסתפקה לתת להם רק פרסי משחק, אלא גם בימוי והפקה. בפעם השלישית מזה שש שנים, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר אפוס תקופתי של שחקן מפורסם וקופתי שביים את עצמו בתפקיד הראשי. לאחר קווין קוסטנר ב"רוקד עם זאבים" (1990) וקלינט איסטווד של "בלתי נסלח" (1992), הגיע תורו של מל גיבסון,… להמשך קריאה
19 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
אחרי שלושה טקסים רצופים בהם זכו סרטים שחקרו את הצדדים האפלים והאלימים ביותר בבני האדם ("שתיקת הכבשים", "בלתי נסלח", "רשימת שינדלר"), האוסקר ה-67 ברח הכי רחוק שאפשר מכך. יכול להיות שזה קשור לכניסתו של ביל קלינטון לבית הלבן בינואר 1993, ששברה רצף רפובליקני וגרמה להוליווד תחושת אופטימיות ופטריוטיות סוחפת, אולי סתם נמאס להם מהדיכאון, אבל זוכה האוסקר של 1994, "פורסט… להמשך קריאה
15 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
אתמול שיגר יו״ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מוש דנון, מייל לחברי וחברות האקדמיה ובו הוא מבשר על השינויים המיוחלים בתקנון תחרות פרסי אופיר. כזכור, לאחר כניסתו לתפקד בספטמבר 2015 הבטיח דנון לבחון את האפשרות לטפל באחת משתי התקלות הכי גדולות של פרסי הקולנוע הישראלי מאז היווסדם – העובדה שכמעט כל הסרטים מופצים רק אחרי הטקס ולכן מותירים את הקהל הרחב… להמשך קריאה
11 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
"רשימת שינדלר" (Schindler’s List) היה למעשה סופת אוסקר מושלמת. כלומר, אם מסתכלים על הנתונים איתם הגיע הסרט לעונת פרסי הקולנוע של 1993, אפשר לראות בקלות שהדבר הזה הולך לחסל כל מתחרה בדרך. הסיבות לכך רבות. קודם כל, כמובן, מדובר בסרט שעוסק בנושא חשוב – שואת יהודי אירופה, שאמנם הגיעה למסך בעבר באין ספור סרטים (חלקם אפילו כיכבו באוסקר) אבל אף… להמשך קריאה
4 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
כאשר מחפשים ברשת מהם תסריטי הקולנוע הגדולים ביותר שנכתבו, מתקבלת רשימה די רחבה, כראוי למצעדים מהסוג הזה המבוססים על טעם אישי. עם זאת, ישנם כמה סרטים שמוזכרים תמידית. לא תמצאו שום רשימת התסריטים הטובים ביותר של כל הזמנים בלי "קזבלנקה", בלי "צ'יינטאון" ובלי "רשת שידור", כאשר באופן שכיח גם יוזכרו "שדרות סאנסט", "ספרות זולה", "האזרח קיין", "הסנדק" ו"הכל אודות חווה".… להמשך קריאה
30 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך במסע שלי לסקירת כל סרטי האחים כהן, תוך שאני שואף גם להתעכב על הדרך בה רבדים מסוימים נוכחים בכל הסרטים שלהם. אחרי ״רציחות פשוטות״ אני מגיע לסרט שני שלהם, ״בייבי אריזונה״ (Raising Arizona) שהוא אחד מן הסרטים שלהם שאני מכיר הכי פחות טוב - צפיתי בו רק פעם אחת, בתיכון, ובאותה צפייה הוא היה עבורי מהנה פחות מסרטים… להמשך קריאה
25 בינואר 2018 מאת לירון סיני
גבר צעיר בחליפת שלושה חלקים אפורה עומד מחוץ לקולנוע הנסיך צ'רלס בלונדון. ביד אחת הוא אוחז בחוזקה בידית של תיק מסמכים מלבני חום כהה, כזה שהיה נפוץ לפני כמה עשורים אבל עכשיו גורם לו להיראות קצת כמו מישהו שהתחפש לאיש עסקים. ביד השנייה הוא מחזיק את הטלפון הנייד שלו, מרוכז בו כל כולו. כל אלמנט בהתנהלות ובחזות שלו נראים רציניים… להמשך קריאה
23 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
בכל 89 שנות האוסקר עד כה לא היה זוכה כל כך יוצא דופן כמו זה של הטקס ה-64, "שתיקת הכבשים" (The Silence of the Lambs). כמובן שהשיוך שלו לעולם הז'אנר – והאם הסרט הזה הוא אימה או מתח היא שאלה בוערת שאאלץ לגעת בה בהמשך – הוא אחד הדברים שמבליטים את הסרט מכל מנצחי התחרות מיומה הראשון ועד התקופה הנוכחית,… להמשך קריאה
16 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
"רוקד עם זאבים" (Dances with Wolves), הזוכה ה-63 של האוסקר, מכניס אותנו אל שנות התשעים, עשור שמאוד השתוקקתי להגיע אליו בפרויקט. לכך ישנן שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שזהו העשור הראשון אותו חוויתי כאדם בוגר וגם זה שבו פיתחתי את האובססיה המביכה הזו לטקס ההוליוודי. על כן החל מהפרקים הקרובים אוכל גם להתייחס לדברים שאני באמת מכיר ופחות להסתמך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות