14 בדצמבר 2012 מאת עופר ליברגל
לא בתל אביב, סרטו של נוני גפן שעולה השבוע להקרנות בסינמטקים, הינו יצירה שניתן לאהוב או לשנוא (או לשלב בין השניים) אבל קשה לי להאמין שהרבה צופים ישארו אדישים כלפיה. זאת מפני שהסרט מעז ומנסה להיות מקורי ויוצא דופן בכל דרך אפשרית - החל מבניית הסיפור ועיצוב עולמם של הדמויות ודרך השימוש שלו במבע הקולנועי, שימוש אשר מנסה לבחון ללא… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
נתחיל בוידוי קטן: אני לא חובב גדול של סרטי אבירים, מלכים, נסיכות, גמדים ודרקונים. לא קראתי את טולקין בילדותי, ואפילו לאחרונה הפסקתי לצפות ב"משחקי הכס" די על ההתחלה כי זה פשוט לא הצליח לתפוס אותי. נהניתי מסרטי "שר הטבעות", אבל הם לא כאלה חשובים עבורי, ואני יכול לגמרי לחיות את החיים שלי בלעדיהם. שלא תטעו, אני אוהב פנטזיה. חולה על… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2012 מאת אור סיגולי
תמיד אפשר לסמוך על פרסי איגוד השחקנים, גם שייצרו רשימת מועמדים ראויה מכל סרטי השנה, וגם שיכניסו כמה הפתעות לעונה יבשה. שנה שעברה ה-SAG הם אלו שטלטלו את המרוץ לשחקן כאשר הכניסו את דאמיין בישיר ("חיים טובים יותר") מה שבסופו של דבר תורגם למועמדות לאוסקר, והם אלו שהתעלמו מאלברט ברוקס ("דרייב") שהיה שחקן משנה מאוד משמעותי בעונה אך לא הגיע… להמשך קריאה
29 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
אולפני פיקסאר הכניסו לתעשיית אנימציה הרבה מאוד רעיונות ודברים טובים. אחד מהטובים שבהם הוא החזרת סרט האנימציה הקצר לבתי הקולנוע, מה שאומר שאנשים צופים בסרטי אנימציה קצרים לא רק בפסטיבלים, על מנת לדעת מי המועמדים באוסקר בקטגוריה או כי הם משוגעים לתחום. כל סרט ארוך של פיקסאר מלווה בסרט קצר. ובשנים האחרונות, לאחר שפיקסאר חזרו לאולפני דיסני כשליטים ולא כנשלטים,… להמשך קריאה
26 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
אנשים בסרטים לרוב נראים כאילו הם יודעים מה הם הולכים להגיד. בדרך כלל, יש מידה רבה של ביטחון בדברים שלהם. כאשר יש להם פליטות פה, או שיהוק באמצע המילים, זה לרוב משהו שיהיה בעל משמעות לגבי העלילה בסרט. זו לא חוכמה; מישהו לרוב כתב להם את הטקסט. החיים, לעומת זאת, הם חוויה מגומגמת בהרבה. במהלך הצפייה בסרטה של לין שלטון האחות… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
גם אחרי 40 שנה, עדיין יש מחלוקת רבה לגבי הדרך בה זכה סרטו של סאם פקינפה למעמד של יצירת מופת. הטענות לגבי הסרט מוכרות לי ואנסה להתייחס אליהן בהמהלך הכתיבה, רק שאיני יכול להבטיח תשובות: ראשית, מפני שקשה לשכנע מי שלא אהב סרט לאהוב (אף כי אהבת הסרט או הנאה ממנו אינה הדבר הכי רלוונטי בקשר לסרט זה); ושנית, מפני… להמשך קריאה
24 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
במאי הסרט בחזרה למשחק (Trouble with the Curve במקור, שם שאומר משהו רק לחובבי בייסבול) הוא רוברט לורנז. למרות שיתכן מאוד כי גם רוברט לורנז עצמו מתבלבל לפעמים וחושב שקלינט איסטווד הוא הבמאי. הנוכוחות של איסטווד ככוכב היא כל כך חזקה, עד שהוא משתלט על כל סרט. גם בגלל שאם מסתכלים על הפילמוגרפיה של לורנז עד לסרט הזה, מגלים שהוא… להמשך קריאה
20 בנובמבר 2012 מאת פבלו אוטין
הסינמטקים בארץ עושים מחווה לאחד האנשים שאני הכי אוהב בקולנוע הישראלי. יגאל בורשטיין היה עבורי בעיקר מורה נפלא. הוא הפגיש ביני לבין סרטים נהדרים, ידע תמיד להפתיע אותי בהבחנות פיוטיות ויפות ובעיקר ידע תמיד לכבד את היצירות של הבמאים הגדולים ושל הסטודנטים המתחילים כאחד. הוא עודד את התשוקה לעשייה, לא משנה מה התוצאה, העיקר לעשות, לחשוב, ליצור ולאהוב קולנוע. בורשטיין גם גירה… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
סרטים מסוג עוד לא ראיתם כלום מעמידים את הכותב למבחן - כיצד לבטא את ההתלהבות הסוחפת שלי מן הסרט מבלי לשקר את קהל הקוראים, אשר רבים מהם יבואו לסרט ולא ימצאו בו דבר פרט לשעמום? כפי שאור דיווח בפסטיבל חיפה, רבים הם הנוטשים את הסרט באמצע. עוד כפי שאור ציין, הסרט מלא בחשיבה לא שגרתית, רעננות יצירתית ואהבה לחיים, לתיאטרון ולקולנוע.… להמשך קריאה
15 בנובמבר 2012 מאת עופר ליברגל
בסוף השבוע הזה מגיע הרגע לו חיכו מיליוני מעריצים, שוודאי יגיעו מחופשים ונלהבים לבתי הקולנוע, מחולקים היטב ל"טים רט" ו"טים אשלי", משוכנעים כי הצד שלהם הוא הצודק ועם הגיבור שלו סקרלט צריכה להיות בסוף. כן, חלף עם הרוח חוזר למספר הקרנות מצומצם ביס פלאנט. בנימה פחות אירונית, זה לא מובן מאליו שההערכה, האהדה, והציפייה לסרט לא נעלמו לאורך השנים: זהו… להמשך קריאה
לא בתל אביב, סרטו של נוני גפן שעולה השבוע להקרנות בסינמטקים, הינו יצירה שניתן לאהוב או לשנוא (או לשלב בין השניים) אבל קשה לי להאמין שהרבה צופים ישארו אדישים כלפיה. זאת מפני שהסרט מעז ומנסה להיות מקורי ויוצא דופן בכל דרך אפשרית - החל מבניית הסיפור ועיצוב עולמם של הדמויות ודרך השימוש שלו במבע הקולנועי, שימוש אשר מנסה לבחון ללא… להמשך קריאה
נתחיל בוידוי קטן: אני לא חובב גדול של סרטי אבירים, מלכים, נסיכות, גמדים ודרקונים. לא קראתי את טולקין בילדותי, ואפילו לאחרונה הפסקתי לצפות ב"משחקי הכס" די על ההתחלה כי זה פשוט לא הצליח לתפוס אותי. נהניתי מסרטי "שר הטבעות", אבל הם לא כאלה חשובים עבורי, ואני יכול לגמרי לחיות את החיים שלי בלעדיהם. שלא תטעו, אני אוהב פנטזיה. חולה על… להמשך קריאה
תמיד אפשר לסמוך על פרסי איגוד השחקנים, גם שייצרו רשימת מועמדים ראויה מכל סרטי השנה, וגם שיכניסו כמה הפתעות לעונה יבשה. שנה שעברה ה-SAG הם אלו שטלטלו את המרוץ לשחקן כאשר הכניסו את דאמיין בישיר ("חיים טובים יותר") מה שבסופו של דבר תורגם למועמדות לאוסקר, והם אלו שהתעלמו מאלברט ברוקס ("דרייב") שהיה שחקן משנה מאוד משמעותי בעונה אך לא הגיע… להמשך קריאה
אולפני פיקסאר הכניסו לתעשיית אנימציה הרבה מאוד רעיונות ודברים טובים. אחד מהטובים שבהם הוא החזרת סרט האנימציה הקצר לבתי הקולנוע, מה שאומר שאנשים צופים בסרטי אנימציה קצרים לא רק בפסטיבלים, על מנת לדעת מי המועמדים באוסקר בקטגוריה או כי הם משוגעים לתחום. כל סרט ארוך של פיקסאר מלווה בסרט קצר. ובשנים האחרונות, לאחר שפיקסאר חזרו לאולפני דיסני כשליטים ולא כנשלטים,… להמשך קריאה
אנשים בסרטים לרוב נראים כאילו הם יודעים מה הם הולכים להגיד. בדרך כלל, יש מידה רבה של ביטחון בדברים שלהם. כאשר יש להם פליטות פה, או שיהוק באמצע המילים, זה לרוב משהו שיהיה בעל משמעות לגבי העלילה בסרט. זו לא חוכמה; מישהו לרוב כתב להם את הטקסט. החיים, לעומת זאת, הם חוויה מגומגמת בהרבה. במהלך הצפייה בסרטה של לין שלטון האחות… להמשך קריאה
גם אחרי 40 שנה, עדיין יש מחלוקת רבה לגבי הדרך בה זכה סרטו של סאם פקינפה למעמד של יצירת מופת. הטענות לגבי הסרט מוכרות לי ואנסה להתייחס אליהן בהמהלך הכתיבה, רק שאיני יכול להבטיח תשובות: ראשית, מפני שקשה לשכנע מי שלא אהב סרט לאהוב (אף כי אהבת הסרט או הנאה ממנו אינה הדבר הכי רלוונטי בקשר לסרט זה); ושנית, מפני… להמשך קריאה
במאי הסרט בחזרה למשחק (Trouble with the Curve במקור, שם שאומר משהו רק לחובבי בייסבול) הוא רוברט לורנז. למרות שיתכן מאוד כי גם רוברט לורנז עצמו מתבלבל לפעמים וחושב שקלינט איסטווד הוא הבמאי. הנוכוחות של איסטווד ככוכב היא כל כך חזקה, עד שהוא משתלט על כל סרט. גם בגלל שאם מסתכלים על הפילמוגרפיה של לורנז עד לסרט הזה, מגלים שהוא… להמשך קריאה
הסינמטקים בארץ עושים מחווה לאחד האנשים שאני הכי אוהב בקולנוע הישראלי. יגאל בורשטיין היה עבורי בעיקר מורה נפלא. הוא הפגיש ביני לבין סרטים נהדרים, ידע תמיד להפתיע אותי בהבחנות פיוטיות ויפות ובעיקר ידע תמיד לכבד את היצירות של הבמאים הגדולים ושל הסטודנטים המתחילים כאחד. הוא עודד את התשוקה לעשייה, לא משנה מה התוצאה, העיקר לעשות, לחשוב, ליצור ולאהוב קולנוע. בורשטיין גם גירה… להמשך קריאה
סרטים מסוג עוד לא ראיתם כלום מעמידים את הכותב למבחן - כיצד לבטא את ההתלהבות הסוחפת שלי מן הסרט מבלי לשקר את קהל הקוראים, אשר רבים מהם יבואו לסרט ולא ימצאו בו דבר פרט לשעמום? כפי שאור דיווח בפסטיבל חיפה, רבים הם הנוטשים את הסרט באמצע. עוד כפי שאור ציין, הסרט מלא בחשיבה לא שגרתית, רעננות יצירתית ואהבה לחיים, לתיאטרון ולקולנוע.… להמשך קריאה
בסוף השבוע הזה מגיע הרגע לו חיכו מיליוני מעריצים, שוודאי יגיעו מחופשים ונלהבים לבתי הקולנוע, מחולקים היטב ל"טים רט" ו"טים אשלי", משוכנעים כי הצד שלהם הוא הצודק ועם הגיבור שלו סקרלט צריכה להיות בסוף. כן, חלף עם הרוח חוזר למספר הקרנות מצומצם ביס פלאנט. בנימה פחות אירונית, זה לא מובן מאליו שההערכה, האהדה, והציפייה לסרט לא נעלמו לאורך השנים: זהו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות