• יום הולדת 12 לבלוג: חגיגות בת המצווה של סריטה
  • ״תראו אותם רצים״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״קריוקי״ של משה רוזנטל מגיע לקולנוע
  • המתמודדים לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר - חלק ד
  • עושות נקמה
  • A24 מחכים לתרגום: מהדורת דאבל פיצ׳ר לסרטי
  • ״בחורים טובים״, סקירה לסרט החדש של ארז תדמור
  • כרטיס לגן עדן
  • סרטים חדשים: ״כרטיס לגן עדן״ עם רוברטס וקלוני
  • המתמודדים לאוסקר הבינלאומי - חלק שלישי
  • פרסי אופיר 2022: הזוכות, הזוכים והטקס
  • ״תא מספר 6״, סקירה לסרטו של יוהו קוסמאנן
  • ״לחיות את חייה״: סקירה ב-12 חלקים, פרולוג ואפילוג
  • ספטמבר חגיגי בסריטה: קולנוע ישראלי בהנחה

יום הולדת 12 לסריטה! מהדורת בת מצווה

20 בספטמבר 2022 מאת אורון שמיר

זהו רגע חשוב בחיי, חיכיתי לו הרבה, עד בלי די. כל-כך רציתי לחגוג בת מצווה והנה כעת מתחילה המסיבה. עד כאן ההצעה של אתר הברכות הישראלי לנאום בת מצווה, ומכאן מבול סרטוני הבת-מצווש המושקעים שהכנו לכם ולכן. כלומר, היינו מכינים אם לא היינו עסוקים בצפייה, כתיבה, שיחה ועריכת טקסטים על קולנוע, כפי שאנחנו עושים כאן בבלוג הקולנוע סריטה כבר 12 שנים. כמעט כל הזמן הזה היה ועודנו לגמרי בהתנדבות, אז אפתח את מסכת התודות האמיתית עם הודיה מעומק הלב לקוראות ולקוראים שלנו. במיוחד מי שהחליטו לתרום לנו, להשקיע בקופה הקטנה שמצטברת ודרכה חידשתי השנה את הדומיין שלנו בהתרגשות רבה כמו בכל פעם. אם המקום הזה בשולי האינטרנט יצליח לעמוד על רגליו יום אחד ולכלכל את עצמו, כנראה שבאמת עשינו לפחות משהו אחד כמו שצריך. אבל הסריטה שלנו עוד צעירה בשנים, גם אם עמוקה. על כך יעידו כ-4,300 רשומות שמסתתרות מאחורי החזות הצנועה. אם ספרתי נכון, כתבנו עוד 340 פעמים מאז פוסט יום ההולדת הקודם, מה שאומר ששוב לקחנו רק שבועיים חופש במצטבר השנה. סליחה אם חסרנו בהם, נשתדל יותר.

כיוון שכבר חגגתי יום הולדת למפלצת הזו שאתם מתארחים ואתן מתארחות אצלה כרגע, נראה לי שנעשה את זה הפעם בסגנון ״עסקים כרגיל״. לטובת מי שדווקא חדשים וחדשות אצלנו, קודם כל היי, שנית יש לנו עמוד ייעודי לסיפור ההקמה. בגדול מה שקרה הוא שבין ה-19 וה-21 בספטמבר של שנת 2010 החלטתי שזה רעיון טוב להוסיף לעצמי עבודה ללא תגמול, ובנוסף לעבודתי כמבקר מקצועי לכתוב גם בלי כסף על סרטי קולנוע. משום מה גם שכנעתי את אור סיגולי ועופר ליברגל לצאת למסע. הם עדיין כאן ועדיין שניים מהכותבים הכי הכי שקיימים, בטח על קולנוע ובעברית, והם נותרו שני השותפים לדרך שהייתי מאחל לכל דמות משנית שפשוט בטוחה שהיא הראשית. המון כותבים וכותבות היו חלק מסריטה בתריסר השנים שחלפו, בפוסט אורח או במשך תקופה, וזו שנשארה איתנו היא לירון סיני. כמוה אני מאחל לכל שלוש דמויות שלא בטוחות מי ביניהן היא הראשית אבל מה שהן באמת צריכות זה גנבת סצנות מדופלמת שתפציע אחרי המערכה הראשונה, רק כדי שתתהו איך הסרט התנהל בלעדיה. נראה לי שסיימתי עם המטפורה הלא-אפויה הזו ואשמח לעבור אל שאר הדברים שקורים מדי שנה בפוסט החגיגות השטותי אך למעשה נרגש מצידי.

לרוב אני מאוד משתדל שיהיה לנו משהו מיוחד להודיע עליו, רצוי מתנות לחלוקה, במסגרת האירוע. לכבוד הבת-מצווה קיוויתי שנעשה משהו אפילו יותר בולט – אז אני מקווה שבאתם ובאתן לראות קולנוע ישראלי גם בזכותנו. עוד בתחילת החודש שמחתי לספר על שת״פ עם סינמטק חולון שהסכימו לסדר לקוראי ולקוראות סריטה הנחה נאה על הסרטים הישראליים שמוקרנים שם לאורך ספטמבר. אנחנו בדיוק באמצע המבצע הזה, כלומר נשארו עוד שלושה סרטים לנצל מולם את הקוד, אז גשו נא לפוסט הקודם שמפרט הכל. הלוואי שיכולנו לממש תוכניות גדולות יותר, אולי קצת צבע ושפכטל, אבל אני מקווה שבסופו של דבר מה שאנחנו כותבים כאן הוא הסיבה להיכנס הנה וגם להישאר. כדי לקשט אפילו קצת, ריפדתי את הפוסטולדת בתמונות מתוך סרטים עם המספר המאוד פופולרי בשמות סרטים – ״12״. בעמוד הראשי זה הפוסטר של ״12 קופים״ כמובן, בראש הפוסט הנוכחי זה ״12 במחיר אחד״, עם סטיב מרטין. אני מסרב לקבל עוד גרסאות. את הסרט בתמונה הבאה אין צורך להציג אבל אעשה זאת בכל מקרה, שכן הוא יוביל אותנו לחלק הנחמד של החגיגות – לינקים לטקסטים מעניינים יותר שלנו.

״12 המושבעים״ של סידני לומט מנסים להחליט מה היה הפוסט הנקרא של השנה בסריטה

עוד לפני עשיריות על גבי עשיריות של פוסטים נקראים או כאלה שהייתי שמח אם תקראו יותר, נמשיך עם התודות. ספציפית לכל האתרים המובילים בהפניות אל עבר סריטה, שאולי בזכות אחד מהם הגעתם והגעתן הנה. תריסר הראשונים מבחינת כמות טראפיק שהוזרמה הנה הם: גוגלפייסבוק, וורדפרסטוויטרויקיפדיה, העין השביעית, גנזך הרשת, 1440, סרצ׳, סטארט, אקוסיה, עין הדג. חלק מהם מנועי חיפוש ומחוללי מבזקים, אבל עבור אלו שבאמת השקיעו בקישור – רוב תודות. נעבור לסטטיסטיקות למיניהם, כולל גילוי נאות שאני גרוע בקריאת מספרים עד כדי כך שיכול להיות ושגיתי, אבל לעולם לא נדע.

עשר הסקירות הכי נצפות השנה:

1. אמהות מקבילות – אף פעם אל תהמרו נגד אלמודובר. אלא אם זה באוסקר, וגם אז, תלוי.
2. הבת האפלה – סרטי אמהוּת בהחלט הלכו חזק מאוד השנה, כולל זה של ג׳ילנהול ע״פ פרנטה.
3. הדברים הקטנים – לפעמים אני באמת לא מבין מה אנשים רוצים ומזדהה עם מפיצי הסרטים.
4. 365 ימים: היום – אם לצטט את וויל פארל, זה התדרדר מהר. מטראש למיץ-אשפה ליתר דיוק.
5. השיחוק – עדיין בנטפליקס, אבל לפחות העלנו מחדש את הרמה עם דרמת הכדורסל של הסנדלר.
6. סוף שבוע מסוכן – אם כבר נטפליקס וטראש, אז שיהיה מהנה כמו הקשקוש הפאלפי הזה.
7. המרד הגדול RRR – בבקשה תגידו לי שראיתם וראיתן את זה בקולנוע כמו שצריך ולא בנטפליקס.
8. האדם הגרוע בעולם – הנה סרט קולנוע לשם שינוי, שנהנה מטרום-בכורות לרוב והפצה מאוחרת.
9. לא זמן למות – כן זמן לעוד משחק מילים איום על השם העברי הנבחר לסרט ה-25 בסדרת בונד.
10. הודעה אדומה – המילה האחרונה ברשימה הזו היא של נטפליקס. האם נחוש ירידה בשנה הבאה?

עשרת הפוסטים הכי נצפים השנה:

1. סרטים חדשים 14 ביולי – האם זה אפקט ״אף פעם לא מאוחר״? ייתכן ו״בתנועה״ אהוד כפי שמספרים? אולי זו אשמת ״ארנגול״? אין לי מושג. אבל תודה.
2. המלצות דוקאביב 2022 – מאוד משמח אותי לראות כאן פוסט שגם שקדנו עליו ארוכות וגם התפרסם ככל הנראה בזמן כדי לעזור לכם ולכן לסנן מעט את השפע התיעודי.
3. טקס אופיר 2022 – הפוסט הזה רק נולד שלשום, אז אולי תחשבו שבקושי קראו את כל הרשימה. אני אשיב בתגובה שכמעט שברנו את שיא הצפיות היומי שלנו. פעמיים.
4. אופיר 2022: המתחרים – פועל יוצא של הפוסט לעיל, אבל גם פוסט שצבר תאוצה במשך שבועות עוד לפני העניין המחודש השבוע.
5. מצעד נטפליקס – פרויקט הקורונה של סריטה שב ומוכיח את עצמו, מה שמזכיר לי שכבר מזמן לא ערכנו מצעד. נקודה למחשבה.
6. טקס האוסקר 2022 – לא רק אופירים, גם האוסקרים ממשיכים לעניין אתכם ואתכן. אני לא מאמין שאור עושה את זה בהתנדבות כל שנה.
7. המלצות ירושלים 2022 – ממש לא באשמת אף אחד או אחת, אבל המועד המאוחר יחסית לפוסט השנתי מציב אותו מעט נמוך מהרגיל לעונה.
8. סרטי השנה 2021 – באופן אישי חשבתי שהשנה שעברה הייתה חזקה יחסית מבחינת כמות הסרטים המעניינים, הנתונים מוכיחים אחרת.
9. יום הזיכרון לשואה ולגבורה – בכל שנה מחדש אני מתלבט לגבי הצורך במעבר על לוחות השידורים והיצע הסרטים ביום הזה. כנראה שאמשיך.
10. יום הקולנוע הישראלי – להבדיל אלף אלפי הבדלות, וביחד עם המלצותינו לפסטיבל חיפה שהשיגו מספרים דומים ומשלימות ייצוג משולש לטריו הפסטיבלים הגדולים בישראל.

אוצרות אישית – פוסטים שהייתי שמח אם היו נקראים יותר:

קודם כל, אין מצב שלא אפתח עם הפוסט הקבוצתי שלנו על ״אין מצב״ של ג׳ורדן פיל. עזבו את הפוסט, מגיעה לסרט הזה הרבה יותר אהבה. לדעתי גם לפוסטים הבאים, שאחלק לפי כותב או כותבת.

אור התחיל את השנה עם סקירת ההיסטוריה של השחקנים הערבים בפרסי אופיר, וסיים אותה סקירת ההיסטוריה הלהטב״קית באופירים. בין לבין הוא חזר אל כל סרטי ״צעקה״ לקראת החמישי שיצא בינואר, והזכיר את חיבתו לקלאסיקות בדאבל-פיצ׳ר סקרובול.

עופר נוטה להפתיע, גם אותי ולדעתי גם את עצמו, למשל עם פוסט בו הוא מנסה לנסח את חיבתו לקולנוע טראשי. אולי פחות יפתיע אתכם לקרוא את ההבלטות שלו לקולנועניות כמו אידה לופינו או לינה ורטמולר, אבל מה לגבי הדירוג שלו להופעות בסרטי פול תומאס אנדרסון?

לירון כתבה השנה בין היתר על ייצוגי מיניות בקולנוע, ועל ייצוגים בכלל בעקבות סרט תיעודי על ההיסטוריה השחורה בסרטי אימה. היא גם הספיקה לחזור אל טרילוגיית ״בלייד״, ולדעתי הבלתי אובייקטיבית כתבה את הטקסט הכי טוב בשפה העברית על ״רדופה״, ממה שיצא לי לקרוא.

קצת מוזר לי לאצור גם מתוך מה שכתבתי אני, אבל יותר מפדח היה לבקש מחבריי לבחור. אז אחלוק שמאוד נהניתי לחפור במקורות ההשראה של ״באטמן״ מחד ו״דרומית לגן עדן״ מאידך, להתגעגע לברוס וויליס הפורש, ולתהות על פשר גל סרטי הבמאים שחוזרים לילדותם (שרק יתגבר).

זאת קייטלין דיוור לפני שהתפרסמה, מתוך ״טווח קצר 12״ (או ״בית זמני״ כפי שהוא קרוי לפעמים)

זו הייתה הבת-מצווה של סריטה, נתראה בשנה הבאה עם חגיגות הבר-מצווה. סתם, נתראה כבר מחר עם מדור סרטים חדשים.

תגובות

  1. Itay Levy הגיב:

    תמיד כייף לקרוא את מה שאתם כותבים (-:

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.