• אימת החודש - נובמבר 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • סרטים חדשים: ״הפייבלמנים״ של סטיבן ספילברג
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון
  • ״הספינה האחרונה״ וגם ״זה מספיק שחור בשבילך?״
  • ״אל תדאגי יקירתי״, סקירה לסרט של אוליביה וויילד
  • Causeway סקירת אפל+ לסרט
  • הפנתר השחור: וואקנדה לנצח
  • פרסי הקולנוע האירופאי 2022: רשימת המועמדים

סרטים חדשים: ״שנות-אור״, ״שיעורים בפרסית״, ״החשוד העיקרי״, ״משני צידי החוק״

15 ביוני 2022 מאת אורון שמיר

המדור של השבוע יעמוד בסימן רביעיות: ארבעה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, רביעייה שליקטתי מבין ההיצע הביתי, ובאמצע אירועים והקרנות ששווה לדעת על קיומן. יש גם חדשות VOD רציניות השבוע עם השקת שירות הסטרימינג דיסני+ בישראל מחר, וכדאי לזכור שאנחנו באמצע שני פסטיבלי קולנוע לפחות: עופר כבר החל לדווח מפסטיבל סרטי סטודנטים בתל-אביב, אני אעשה את אותו הדבר לגבי פסטיבל טרייבקה שבניו-יורק בקרוב. הסופש שחלף היה גדוש במיוחד בסקירות והייתי רוצה להבטיח שגם הנוכחי יהיה כזה, אבל אנחנו בכל זאת עובדים עם מה שיש. וגם יש לנו בשורות משמחות, לפחות עבורנו – לירון סיני ילדה את בנה השני וכולנו מאחלים לה ולמשפחתה מזל טוב וגם חופשת לידה מאוששת. מחכים לסקירה של המצטרף החדש על הסרט ברשימה השבוע.

שנות-אור (Lightyear) – פיקסאר חדש הוא לרוב סיבה למסיבה אצלנו, גם אם הצבתי את הסרט הזה בראש רשימת החששות הקיצית שלי. הסיבה לכך היא לא רק השיבה של אולפני האנימציה אל העולם של ״צעצוע של סיפור״, סדרת הדגל שלהם שמיצתה את עצמה מזמן, אלא האופן בו הדבר נעשה. הכותרת מתייחסת כמובן אל באז שנות-אור, אבל לא לצעצוע – כי אם לאדם (הבדיוני) עליו הוא מבוסס בעולם של הסרטים. לכן מדבב אותו בגרסה באנגלית כריס אוונס, ולא טים אלן, העיצוב של הדמות שונה ו״אנושי״ יותר, והעלילה שלו אינה כוללת את נקודת המבט של צעצועים. באז האדם הוא כל מה שבאז הצעצוע היה משוכנע שהוא ב״צעצוע של סיפור״ המקורי, כלומר אסטרונאוט נועז המפקד על משימות בין-כוכביות. בסרט הנוכחי הוא מנסה להשיב את צוותו הביתה לאחר משימה שהשתבשה, כאשר באופן דומה ל״בין כוכבים״ של כריסטופר נולאן, מימד הזמן פועל אחרת בכוכבים שונים ועל הדמויות השונות והחדשות המצטרפות את הרפתקת החלל של באז. אנגוס מקליין, במאי-שותף ב״מוצאים את דורי״ ואנימטור בפיקסאר מאז סרטה הראשון באורך מלא, מביים לראשונה סולו. התסריטאי הראשי הוא ג׳ייסון הדלי (״קדימה״) ואנחנו נכתוב על הסרט בקרוב.

שיעורים בפרסית (Persian Lessons) – הסרט הזה כבר הוזכר בסריטה שלוש פעמים, אך מגיע רק כעת רשמית לאקרנים. הוא היה נציג בלארוס לאוסקרים של 2020, הוקרן לראשונה בישראל בשלהי השנה שחלפה במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי, וחזר לטרום-בכורות סביב יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה. זאת משום שהעלילה מתרחשת ב-1942 ועוקבת אחר צעיר יהודי-בלגי הנלכד בידי האס-אס וכדי להתחמק מאימת הנאצים טוען בפניהם שהוא בכלל פרסי. הטענה הזו נתקלת במבחן כאשר הוא מצווה ללמד את השפה לקצין המטבח המקומי, שפה אותה איננו דובר. מגדל בבל אפשר לזהות גם מאחורי הקלעים, כאשר שתי המדינות השותפות של בלארוס להפקה הן רוסיה וגרמניה, אבל הבמאי הוא ואדים פרלמן האוקראיני ("בית של חול וערפל"). את התסריט עיבד איליה צופין, שגם הפיק, מספרו של וולפגנג קולהאסה הגרמני. בתפקיד הראשי מככב הצרפתי נהואל פרז־ביסקיארט ("120 פעימות בדקה", "להתראות שם למעלה"). התמונה בראש הפוסט היא ממנו.

החשוד העיקרי (Human Capital) – סרט ותיק אפילו יותר, עם בכורה בפסטיבל טורונטו 2019, הוא סרטו של מארק מאיירס (״החבר שלי דאהמר״). אם כי השם המעניין יותר בקרדיטים הוא התסריטאי אורן מוברמן, שעיבד את ספרו של סטיבן אמידון. אולי תזכרו שהספר כבר עובד לסרט האיטלקי ״הון אנושי״ (אני לא זכרתי). ליאב שרייבר ומאיה הוק מגלמים אב ובת שכנראה אין להם המון בחיים, וגם זה בסכנה. החבר החדש שלה (פרד השינגר) מפגיש את האב עם הוריו האמידים של הבחור (פיטר סארסגארד ומריסה טומיי) הסוחפים אותו להרפתקה כלכלית מפוקפקת. אם זה לא מספיק, שני הצעירים נוהגים ברכב בחזרה ממסיבה ופוגעים ברוכב אופניים, כאשר השאלה מי מהם אחראי לתאונה מייצרת מתח נוסף בין המשפחות.

משני צידי החוק (Crime Story) – גם סרטו של אדם ליפסיוס הוא מותחן אמריקאי, אבל יותר לכיוון הפשע המאורגן. ריצ׳ארד דרייפוס הוותיק, ששיא תהילתו היה כנראה בשנות ה-70 (״אמריקן גרפיטי״, ״מלתעות״, ״דירה לשניים״ שזיכה אותו באוסקר), מגלם קשיש שהיה מחסל של המאפיה בעברו. מירה סורבינו, ששיא תהילתה היה כנראה בשנות ה-90 (מהאוסקר על ״אפרודיטה הגדולה״ ועד ״רומי ומישל פגישת מחזור״ הפולחני), מגלמת את בתו המתבשרת כי אביה חזר לסורו. גנבים פרצו אל דירתו והרסו את חייו ומה יותר מאיים מקשיש חולה סרטן שיוצא לנקום בזמן שבתו המבוגרת מתקשרת אליו ומבקשת שיחדול? האמת היא שהרבה דברים, אבל אולי לא לפי הסרט הזה.

״1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם״, פותח את שבוע הרסטורציות

פסטיבל סרטי אמנים בארטפורט – מתחיל ממש מחר (16.8) ויימשך לאורך הסופש. הוא מוגדר כסוף שבוע של הקרנות, הרצאות, סדנאות ואירועים, בניהולו האמנותי של גלעד רייך, וסביב גלרית ארטפורט (כניסה מרחוב העמל 8 תל אביב). כאירוע אמנות ייערכו במהלכו שיחות מחד ופרפורמנס מאידך, על הכל אפשר לקרוא באתר של הגלריה והפסטיבל, אבל אנחנו בכל זאת בלוג קולנוע אז אתמקד בהקרנות הסרטים שכוללות את: ״סרבו לעבוד״ של סזאר ואיסי, ״אמצעי מאוחר״ של ניר עברון, ״Afterwater״ של דאנה קומלין, ״ארצות הברית של אמריקה״ של ג'יימס בנינג, צמד סרטים של דני גל בשם ״העיר הלבנה״ ו״שלוש עבודות לפסנתר״, וכן מקבצי סרטים קצרים לרוב.

ReFilm – פסטיבל הרסטורציות חוזר, עם עותקים משופצים ומחודשים לסרטים ותיקים מכל הסוגים. זה יקרה החל מחמישי הבא (23.6), יימשך עד סוף יוני, וייפתח עם ״1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם״ של רן טל, הטרי והמעוטר מדוקאביב (בתמונה לעיל). טל גם יהיה חלק מהשיחה לפני הקרנת ״שלוש דקות״, סרט ארכיוני נוסף שנוצר השנה, כאשר שבוע הרסטורציות יאפשר גם צפייה בלא מעט קלאסיקות ופנינים חבויות. הרשימה המלאה ומעוררת החשק: "סאלו" של פוזליני, ״נערי הכרך״ של קופולה, ״פסיכו״ של היצ׳קוק, ״המשרת״ של ג'וזף לוסי, ״אני יודעת לאן אני הולכת״ של פאוול ופרסבורגר, ״חוקי המשחק״ של רנואר, ״ווילי וונקה״ של מל סטיוארט, ״לנצח אישה״ ו״ירח״ של קינויו טנאקה, ״סוד הקשר הבורגני״ של בוניואל, ״עירום״ של מייק לי, ו״שחמט הרוח״ של מוחמד רזה אסלאני. כרטיסים ומועדים באתר סינמטק ירושלים.

קאלט ברביעי – סינמטק ירושלים גם ממשיך בהקרנת סרטי פולחן בימי רביעי, יוזמה של גיא סבג (שגם פנה אלינו) ושירה לובלסקי, עם תוכניה שכבר מתפרשת קדימה די רחוק. בתור מדור חדשותי שמפורסם בימי רביעי זה די עוזר לי, כי לדווח על הקרנת ״קיק-אס״ הערב זה למהירי החלטה וירושלמים בלבד. אבל לתצפת שבוע קדימה לקראת הקרנה של ״הדבר״ של ג׳ון קרפנטר, זו כבר הזמנה לכל מי שאוהבים ואוהבות קולנוע. אגב, ״קיק-אס״ הוא גם חלק ממחווה שנערכת בסינמטק הירושלמי לניקולס קייג׳, ולגמרי במקרה יש רטרוספקטיבה קיצית לקרפנטר בניו-יורק אז אפשר להרגיש מחוברים.

שבוע העיצוב בירושלים – עוד סיבות להימצא בעיר הקודש בהמשך החודש, אם כבר הייתם או הייתן בסינמטק בשביל פסטיבל הרסטורציות, יש לפחות תערוכה אחת בשבוע העיצוב הוותיק (23-30.6 הפעם) שאני מוכן להיות ערב לה. מדובר בתערוכה בשם ב׳ מוביז, מאת אור שקולניק (ותודה לנמרוד שפירא על ההפניה), שמדמיינת בי-מוביז ציוניים או לפחות את הכרזות שלהם. באתר של שבוע העיצוב ״מספיילרים״ רק אחד כזה, שנקרא ״רובו-סיפולוקס״ וכולל את הטאגליין המבריק ״ישנן מותרות שמוטב היו אסורות״. אני ראיתי קצת יותר מהתערוכה, שמעבר להנאה האסתטית של התחקות אחר השפה העיצובית של כרזות פרסום נושנות יש בה סרטים שהייתי משלם כדי שיהיו קיימים. בעיקר זה עם טרומפלדור, וההוא עם הסחנה.

סרטים חדשים ב-VOD

לפני רשימת הסרטים בחלק הזה של המדור, התייחסות נפרדת לכך שתאגידיסני לא מסתפק בסרט חדש בקולנוע אלא מבקש להשתלט גם על הזמן הפנוי של תושבי ותושבות ישראל. שירות הזרמת התוכן דיסני+ מושק רשמית מחר, עם קטלוג בסגנון קצת שונה ממה שהורגלנו בנטפליקס. לי הוא מזכיר יותר שירות אחר שלא קיים רשמית בארץ, HBO MAX, משום שהוא מחולק למדורים המעידים על עומק וגיוון. במקרה של דיסני מדובר באיחוד של מותגי ענק כמו מלחמת הכוכבים וסרטי מארוול, משבצת נפרדים לסרטי פיקסאר מחד ונשיונל ג׳יאוגרפיק מאידך, וכמו בטריטוריות בינלאומיות אחרות גם איזור שנקרא ״סטאר״. שם יחכו לכם ולכן סדרות וסרטים של hulu, ABC, אולפני פוקס ושאר התכנים שאינם לכל המשפחה. הקטלוג המלא שיהיה זמין בישראל עדיין לא פורסם אבל בתור משתמש מזדמן של דיסני+ ארה״ב ולקוח קבע של הולו אני יכול להעיד שמדובר על אינסוף שעות צפייה אופציונאליות המצטרפות אל סדר היום. להבנתי אפשר להצטרף דרך yes או עצמאית אצל דיסני בעלות של 39.9 ש״ח לחודש. אפשר כבר לקרוא במקומות אחרים (נגיד גיקטיים) על התנאים ואופציות תמחור נוספות, כתבת המלצות ראשונית שלה תפורסם ב״הארץ״.

ג'ניפר לופז: מחצית (Halftime) – בסוף השבוע פתח הסרט הזה את פסטיבל טרייבקה, והנה הוא כבר זמין בנטפליקס. בעברית גילו לקהל מי המותעדת המרכזית של הסרט, הזמרת והשחקנית ג׳ניפר לופז, המתכוננת למופע ומסכמת מה שהיא מכנה כמחצית הראשונה של הקריירה שלה. בנטפליקס קוראים לזה ״מבט אינטימי״, שזה לרוב שם קוד ל״מציצני עד צהוב״ אבל הכוכבת שיתפה פעולה אז אפשר לקוות ליותר. הבמאית היא אמנדה מישלי והתמונה לעיל היא מתוך הסרט, למי שלא זיהו את ג׳יי-לו.

מותם של שני אהובים (The killing of two lovers) – עוד בפסטיבל טרייבקה הנוכחי אפשר למצוא את סרטו החדש של הבמאי רוברט מק'הויאן, ״The Integrity of Joseph Chambers״, כאשר סרטו הקודם בדיוק מגיע מחר אל ה-VOD של yes. לירון כתבה עליו לקראת פסטיבל ירושלים, אבל למי שזקוקים או זקוקות לתקציר, זוהי דרמה עצמאית על משפחה בת שש נפשות שהזוג המרכזי שבה במשבר. האישה מבקשת לחבור אל פרטנרים אחרים, מה שמשפיע על הסב ועל שלושת הילדים, אבל בעיקר על הגבר שהיה רוצה להמשיך בזוגיות כפי שהיא.

Cha Cha Real Smooth – הסרט העצמאי המדובר של השנה מגיע אל שירות אפל+ בשישי (17.6) וכרגיל, אין לי מושג איך קוראים לו בעברית. אעדכן כשאדע, אני מניח, אבל בכל מקרה הכותרת הלועזית לקוחה משיר נשכח (שהופיע השנה גם ב״אדומה אש״, אז אולי לא כזה נשכח). הסרט היה חביב הקהל בסאנדנס, שם כתבתי עליו ושם גם נרכש על ידי אפל בסכום חסר תקדים, סימן וי על הפסטיבלים של SXSW וטרייבקה (פעם שלישית היום) וכעת מקווה למצוא קהל רחב ככל האפשר. זהו סרטו השני של קופר רייף, שגם מככב כצעיר חסר כיוון החוזר אל עיירת הולדתו אחרי הלימודים, מוצא עבודה כמרקיד בבר-מצוות (הו כן) ומתאהב באם יחידנית (דקוטה ג׳ונסון).

ראש העכביש (Spiderhead) – פתחנו עם נטפליקס ואיתם נסיים, בסרט המרכזי של יום שישי המתקרב. הבמאי ג׳וזף קוסינסקי היה עסוק בשנתיים שחלפו מאז סיים את ״אהבה בשחקים: מאווריק״, אבל בגלל שהסרט ההוא התעכב מאוד יוצא שהסרט החדש-חדש שלו מגיע שבועות בודדים אחרי החדש-ישן. בכל מקרה, מיילס טלר שב לשתף עימו פעולה, הפעם כאסיר המתנדב לניסוי מדעי בתקווה לקיצור עונשו. הוא פוגש את כריס המסוורת׳ שמנהל מעבדה חדשנית בה רגשות אנושיים ניתנים לשינוי בלחיצת כפתור, מה שמרמז על ניסוי שייצא מכלל שליטה.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.