• אימת החודש - נובמבר 2022
  • מסע אל הקולנוע הנורדי 2022: מדריך והמלצות
  • ״הפייבלמנים״, סקירה לסרטו של סטיבן ספילברג
  • רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
  • הפלא
  • סרטים חדשים: ״הפייבלמנים״ של סטיבן ספילברג
  • ״פיפ״א: חשיפה״, סקירת נטפליקס
  • ״מילה שלה״, סקירה
  • התפריט
  • ״הדרקון של אבא״, סקירת נטפליקס
  • המירוץ לאוסקר הסרט הבינלאומי: חלק 6 וכנראה אחרון
  • ״הספינה האחרונה״ וגם ״זה מספיק שחור בשבילך?״
  • ״אל תדאגי יקירתי״, סקירה לסרט של אוליביה וויילד
  • Causeway סקירת אפל+ לסרט
  • הפנתר השחור: וואקנדה לנצח
  • פרסי הקולנוע האירופאי 2022: רשימת המועמדים

סרטים חדשים: ״באטמן״, ״אמא קטנה״, ״הדוכס״, ״הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט״, ״לנסקי״, ״הנבחרת״, ״דרוש חתן״

2 במרץ 2022 מאת אורון שמיר

בזמן שהראש מתפתה לרפרש אתרי חדשות כדי לבדוק מה התחדש באירופה, אנחנו כאן בסריטה נשתדל להתרכז בסרטים. יש המון כאלה, אולי לכבוד בואו של מרץ, או לתאריך הנחמד 3.3.22 למי שמחבב פלינדרומים. מלבד שישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, כמות דומה לצפייה ביתית, ואירועי יום האישה שאזכיר במרוכז בהמשך, יש עוד לא מעט אירועים סינמטקיים. למשל הקרנה של ״נוספרטו״ האגדי של מורנאו, מאה שנים לאחר בכורתו בברלין, בליווי פסקול מחודש של המוזיקאית אליוט, שתבצע אותו בסינמטק ת״א במוצ״ש (5.3 ב-21:00).

הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט (Nelson) – נפתח בסרט הישראלי לשבוע זה, שדווקא שמו הלועזי אולי יהיה מוכר לכם ולכן וזו הסיבה שציינתי אותו, בניגוד להרגלי. ייתכן שכמו אור, נתקלתם ונתקלתן בו בפסטיבל חיפה של 2019 תחת השם ״נלסון״ (בסרט, לא באור), ואם לסמוך על מה שנכתב עליו אז אצלנו, אני מצטער לשמוע. יכול גם להיות שצפיתם או צפיתן בו במסגרת הקרנות האקדמיה של 2020. כך או אחרת, סרטו של לודי בוקן ההולנדי-ישראלי נוצר בהשראת סיפורו האמיתי של אליהו/נלסון, שנולד וגדל ברומניה עד עליית הנאציזם באירופה, עלה ארצה והתגייס לצה״ל, ואז ערק מן הצבא בחיפוש אחר רוצח אביו שהיה מצוי על פי שמועות בווייטנאם. את התסריט כתב בוקן יחד עם עדי שובל ועל המסך אפשר למצוא את בתו של הבמאי, ג׳וליה לוי בוקן, וכן את תמר קינן ובן-זוגה הבמאי, איתן ענר.

באטמן (The Batman) – הסרט הגדול הראשון של 2022 הגיע לפתחנו? לפחות על פי מחלקת השיווק של וורנר, נראה שיש מי שרוצה שנחשוב כך. מה שבטוח, הסרט הארוך הראשון של השנה בהחלט כאן, עם 176 דקות לא כולל פרסומות, טריילרים וזמן למצוא חניה. זה הזמן הדרוש לבמאי מאט ריבס (״כוכב הקופים: המלחמה״) לספר את קורותיו של ברוס וויין הצעיר (רוברט פטינסון), המצוי בתחילת דרכו המקצועית כגיבור-העל של גותהאם סיטי, באטמן. או ״הבאטמן״ במקור. הנבל המרכזי הוא פסיכופט חובב חידות בשם רידלר (פול דאנו), המשחק משחקים פסיכולוגיים עם איש העטלף בעודו מותיר שובל גופות של אנשי מפתח בצמרת ניהול העיר. באטמן מתחיל את החקירה שלו בביבים, אצל הגנגסטרים פלקונה (ג׳ון טורטורו) והפינגווין (קולין פארל, או לפחות מספרים שזה הוא שם מתחת לאיפור), ושם גם פוגש את סלינה קייל (זואי קרביץ) שאינה תמימה לחתולין. גם אלפרד פה, אל דאגה, זה אנדי סרקיס בלי שום לכידת תנועה. סקירה בקרוב.

אמא קטנה (Petite Maman) – יסלחו לי כל הסרטים האחרים להפעם, אבל סרט חדש של סלין סיאמה (״דיוקן של נערה עולה באש״) זה כנראה הדבר הכי מלהיב שעולה לאקרנים מחר. עם כל הכבוד גם ל״פריז, הרובע ה-13״ מהשבוע שעבר, בו היא רק שותפה לתסריט. את ״אמא קטנה״ היא כתבה וביימה, ובניגוד לסרט לעיל מדובר בממתק של 72 דקות, שאפשר לראות פעמיים עם הפסקה באמצע במקום ״באטמן״ אחד. הסיפור מתמקד בילדה ואם שמגיעות אל בית הסבתא כדי לפנות משם חפצים, אבל משהו מקסים מתרחש כשהילדה יוצאת לשחק ביער – היא מוצאת את ה״מחנה״ שאמא שלה סיפרה לה עליו מימי ילדותה, וגם את אמא שלה, אבל בגיל שלה. זה הרבה יותר חמוד ונהיר בסרט, צפו והיווכחו. הסרט כיכב ברשימות סוף השנה שלנו אצל עופר ובמצעד הרגעים של אור, ועוד קודם לכן בהמלצות פסטיבל חיפה. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

הדוכס (The Duke) – אילו רוג׳ר מישל רק היה יודע שבישראל יארגנו לו רטרוספקטיבה פוסט מורטם. לפני שבועיים היה זה ״לב שקט״ שהגיע אל בתי הקולנוע באיחור, והנה תורו של סרטו האחרון שהספיק הבמאי להשלים לפני מותו בשנה שעברה. הדוכס מן הכותרת הוא ציור של גויה, שנגנב בידי נהג מונית בריטי מבוגר (ג׳ים ברודבנט) מן הגלריה הלאומית בלונדון. התקופה היא ראשית שנות ה-60 והגנב מבקש למחות על יחס הממשל לקשישים במדינה, ועל הדרך אולי להציל את נישואיו. הלן מירן ומתיו גוד גם הם כאן, ואת התסריט סיפקו ריצ׳רד בין וקלייב קולמן.

לנסקי (Lansky) – הארווי קייטל מגלם את מאייר לנסקי, הגנגסטר היהודי הנודע לשמצה, בסרטו של איתן רוקאוויי. סם וורתינגטון מציג עצמו כמי שמעוניין לכתוב על לנסקי, מה שמוביל את הארכי-פושע לפלאשבקים ממושכים על חייו והאופן בו בנה אימפריית פשע חובקת עולם. בתקופה זו של האירועים מגלם אותו ג׳ון מגארו (״פרה ראשונה״). אלא שה-FBI מנסים להתלבש על הכותב כדי לנסות להבין האם נכונה השמועה לפיה לנסקי הצפין מאות מיליונים לאורך השנים והיכן. לא בדיוק הבנתי מה התפקיד של מינקה קלי לפי הטריילר, אבל היא בהחלט שם.

הנבחרת (Jhund) – נעבור לשלב במדור בו אני מתחיל להזכיר סרטים שאפשר למצוא בבתי קולנוע ספורים, אבל יותר מאחד וחצי אז אפשר להחשיב זאת בתור הפצה ולכן אין לי אלא להתייחס לבואם של הסרטים ולברכם לשלום. נתחיל עם סרט הודי מאת נגראז' מנז'ולה, ובכיכובו של אגדת המסך ההודית אמיטאב באחצ'אן. השחקן מגלם מורה לספורט בגמלאות המייסד תוכנית לכדורגל רחוב שמטרתה להרחיק צעירים מהשפעות רעות ולמצוא עבורם מסגרת, שבסופו של דבר הופכת לקבוצה מנצחת.

דרוש חתן (Хочу замуж / Desperate for Marriage) – כפי שניתן לראות, מדובר בסרט לציבור דוברי הרוסית שאני לא ממש נמנה עליו (עדיין, אולי יום אחד), אבל נראה לי ש״רוצה להתחתן״ היה תרגום קצת יותר נאמן למקור (חוצ׳ש/יחצ׳ו ונגזרותיו די מוכרים בישראל). בכל מקרה, התקציר והטריילר לא מאוד עזרו לי הפעם, אבל למיטב הבנתי זהו סיפורה של עיתונאית/אשת טלוויזיה בגילומה של כריסטינה אסמוס, שחייה מתנהלים במסלול הנכון ויש לה אפילו ארוס בניגוד לכותרת. אבל מפגש מקרי עם זר עקב בעיית סוללה בטלפון שלה ישנה את חייה. הסבר יותר מדוייק אולי תוכל לספק היוצרת, סוניה קרפונינה. האם זה עיתוי מושלם להפיץ הפקה רוסית בישראל? אני לא בטוח.

יום האישה הבינלאומי – יצוין בשבוע הבא, ה-8.3 אם לדייק, אבל בארה״ב ובמקומות נוספים מציינים את כל מרץ בתור חודש האישה ונדמה לי שהסינמטקים בעניין. בסינמטק ת״א תוכלו למצוא המון מה לראות תחת הכותרת ״מבט נשי״, ממחווה לקתרין ביגאלו או אסנת טרבלסי, ועד טרום בכורות של ״נשים מתות מהלכות" של הגר בן ו"סינמה סבאיא" של אורית פוקס רותם. בסינמטק ירושלים תוכלו לראות את ״מגרש משחקים״ המופלא והדוקר של לורה ונדל, בשבוע הקולנוע הפרנקופוני. כך גם בסינמטק חולון. בסינמטק חיפה נקרא הפוקוס ״מרץ נשי״ וגם שם יש שילוב בין סרטים חדשים, נגיד ״אמפארו״, לוותיקים דוגמת ״חייבים לדבר על קווין״ או ״אורלנדו״. בסינמטק הרצליה הלכו על מחווה לג׳יין קמפיון, שאולי תעניין את המגיב שדרש מאיתנו לעשות משהו בעניין והנה, הסינמטקים הם אלה שעושים. אנחנו רק כותבים, או בעיקר.

סרטים חדשים ב-VOD

קיץ של נשמה (Summer of Soul) – לפני למעלה משנה הבעתי את חיבתי לסרט התיעודי המקפיץ של אמיר ״קווסטלאב״ תומפסון, שעכשיו הוא גם מועמד לאוסקר בקטגוריה המתאימה. המתופף של דה רוטס, סליחה, הבמאי המועמד לאוסקר שב אל 1969 דרך חומרי ארכיון של פסטיבל מוזיקה שזכה לכינוי ״וודסטוק השחור״, שהתרחש בהארלם המזיעה והשמחה של אותו קיץ. שילוב בין סרט הופעה מגניב ביותר לרפלקציה עכשווית על כל הסוגיות העולות מן החומרים, והמלצת צפייה שלא התקררה במעלה אחת מבחינתי. הסרט זמין מאתמול ב-yes.

אינסוף (Infinite) – מה אם אספר שיש סרט חדש של אנטואן פוקואה, עם מארק וולברג וצ׳ואטל אג׳יופור בדרמת פעולה עתירת תקציב ועמוסת קונספטים? אולי תשאלו מתי זה היה בקולנוע ואיך התפספס, אבל האמת היא שמדובר בסרט של פרמאונט+ מהשנה שעברה אז הוא לא היה בקולנועים ורק כעת נגאל אצל יס. במרכזו מלחמה בין אנשים שזוכרים גלגולים קודמים של עצמם, כאשר הגיבור מגלה שההזיות שלו הם למעשה זיכרונות עבר רחוק ועליו לרתום אותם לכדי כוחות-על. או משהו בסגנון, זה מבוסס על ספר פנטזיה מאת די. אריק מאיקרנץ.

נגד הקרח (Against the Ice) – עוד סרט שזמין כבר היום (2.3), הפעם בנטפליקס. הסרט מבוסס על סיפורה של משלחת אמיתית שיצאה מדנמרק אל גרינלנד הקפואה של 1909, מה שהפך למסע הישרדות מושלג של שניים. מגלמים אותם ניקולאי קוסטר-ולדאו, שגם שותף לכתיבה, וג׳ו קול שאינו סקנדינבי לעניות דעתי. גם צ׳ארלס דאנס לא והוא בכל זאת כאן, בסרטו של הבמאי פטר פלינט. הוא דווקא כן דני למרות השם, בדקתי.

סוף שבוע מסוכן (The Weekend Away) – נישאר בנטפליקס ונקפוץ אל יום חמישי (3.3), עם עיבוד הקולנועי לספר מאת שרה אלדרסון. לייטון מיסטר וכריסטינה וולף מגלמות שתי חברות בטיול סופש בקרואטיה, אותו רק אחת שורדת בעוד השנייה מואשמת ברצח חברתה. האם לאחת מהן היה סוד אפל? האם בנסיון לטהר את שמה תיאלץ הנותרת לחבור אל בחור מקומי נאה וצופן סוד בעצמו? אין צורך להטריח את הבמאית קים פרנט, כולנו יודעים ויודעות את התשובה.

תשעה ימים (Nine Days) – חזרה אל יס ואל סרט הביכורים של אדסון אודה, שעופר שיבח בפסטיבל ירושלים האחרון. הרעיון מאחורי הסרט הזה מאוד יפה ופשוט אבל נחשף בהדרגה, אז אומר רק שווינסטון דיוק מגלם צופה במסכים המעורב רגשית בחייהן של הדמויות הנשקפות אליו, עד אשר חבורת זרים מתדפקת על דלתו לטובת מבחן בן תשעה ימים במהלך ילמדו לעשות את מה שהוא עושה. ביניהם: זאזי ביטס וביל סקארסגארד.

להרפות את האגרופים (Unclenching the Fists) – נרחיב את ההיצע אל יס וסלקום tv הפעם, עם נציג רוסיה לאוסקרים שיצא עם פרס ״ברוח החופש״ מפסטיבל ירושלים, באחת מהקרנותיו הבודדות בארץ. כמו שקרה לעיל, נשאלת השאלה האם זה הזמן לראות סרט רוסי, והתשובה במקרה של סרטה של קירה קובלנקו מורכבת. זאת משום שהסרט והעלילה מתרחשים בחבל ארץ שהוא לא פחות קווקזי או גיאורגי מאשר רוסי, ובמסעה של אישה צעירה להשתחרר ממשפחה האהובה אך המחניקה.

4.3 קימי (Kimi) – נסיים ביום שישי (4.3) אצל יס ועם שחקנית שכבר הוזכרה לעיל, זואי קרביץ. הפעם היא בתפקיד הראשי במותחן הפרנויה הטכנולוגי של סטיבן סודרברג, אישה שלא יוצאת את פתח ביתה מאז מגפת הקורונה (וגם קודם לכן התקשתה בכך). מה שמדרבן אותה לפעולה הוא שבמהלך עבודתה בחברת טכנולוגיה של ספיקר חכם (מכשיר האזנה דמוי אלקסה ששמו כשם הסרט), היא נחשפת לקריאת מצוקה. נדמה לי שאפילו זה יותר מדי מידע, אז חשקה נפשכם בקוקטייל מרענן אותה רקח סודברג מ״חלון אחורי״, ״השיחה״ ו״ראן לולה ראן״, פנו 89 דקות לצפייה.

תגובות

  1. the real bronson הגיב:

    אמא קטנה
    ….סרט נהדר
    לא לפספס

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.