• לקראת טקס האוסקר: על ״ארץ נוודים״ של קלואי ז׳או
  • ״עוד סיבוב״, דעה נוספת והפעם עם ספוילרים
  • אהבה ומפלצות
  • על ״אהבה ממבט שני״ והקולנוע של מיכל בת אדם
  • סרטים חדשים: ההיסטוריה האישית של דייויד קופרפילד
  • ?״ג׳יו ג׳יטסו״: האם הסרט הזה נורא כמו שהוא נראה
  • ״בארב וסטאר יוצאות לויסטה דל מאר״, סקירה
  • ״ברנשטיין: הפרטיזן האחרון״, סקירה
  • אוסקר 2020/21: פוסט פרסי איגוד השחקנים
  • ״מלמקרוג״, סקירה לסרטו של כריסטי פויו
  • ״מוד הקדושה״, סקירה

סרטים חדשים: ״תיק קוליני״, ״המועמדת המושלמת״

8 באפריל 2021 מאת אורון שמיר

יום הזיכרון לשואה ולגבורה מאחורינו, עם הפנים אל סוף השבוע ואל יום הזיכרון הנוסף ויום העצמאות בשבוע הבא. אבל כפי שכתבתי אתמול בנספח שהפך להיות ההקדמה למדור השבועי, סרטים על הנושא ימשיכו ללוות אותנו ואף נקדיש סקירה לאחד מהם. עד אז ניסיתי להרים מדור רגיל לעונה, שזה אומר קצת על הסרטים החדשים בבתי הקולנוע שכן מעזים לפתוח, עוד קצת סינמטקים ושאר ענייני קולנוע, ואז ליקוטי צפייה ביתית.

תיק קוליני (The Collini Case) – הסרט הגרמני הזה חדש ברשת מובילנד וגם צץ בסינמטקים, בין היתר בשל הסמיכות אל יום השואה. הוא מבוסס על ספר בשם ״פרשת קוליני״ וכמובן על פרשה אמיתית בהיסטוריה של גרמניה, שכעת מגיעה אל המסך בדמות דרמה משפטית. פבריציו קוליני (פרנקו נרו) הקשיש מגיע אל בית מלון בו מתאכסן תעשיין אמיד ורוצח אותו, לכאורה ללא סיבה. עורך הדין הצעיר ( אליאס אמבארק) שנשכר להגן עליו מצוי בקונפליקט, משום שהנרצח היה לו דמות אב. אך ככל שהוא נובר בפרשה הוא חושף עוד פרק אפל מן העבר הגרמני. הבמאי הוא מרקו קראוספיינטר (או שמא קרויצפיינטר?), שיש לו כבר קריירה בינלאומית (למשל בבימוי כמה פרקים בסדרה ״Soulmates״ באמזון פריים וידאו). התמונה בראש הפוסט לקוחה מתוך הסרט.

המועמדת המושלמת (The Perfect Candidate) – קולנוע לב ממשיך גם הוא בהרצה ומוסיף לרפרטואר הצנוע גם את סרטה של הייפא אל-מנסור הסעודית (״וואג׳דה״). כיוון שכתבנו עליו במספר הזדמנויות שונות בבלוג, עוד מפסטיבל ונציה 2019, אתמצת הפעם. מילה אל זהרני מגלמת את הגיבורה, רופאה בבית חולים שצריכה להתמודד מדי יום לא רק עם פציינטים אלא גם עם השמרנות של החברה הסעודית, למשל כאשר גברים לא מוכנים שתטפל בהם. היא גם זו שנלחמת בעירייה על מנת שתתקן את התשתיות ואת הגישה אל בית החולים, בעוד בבית היא מוקפת באהבת משפחתה אך חסרת כוח כאשר אביה המוזיקאי יוצא לסיבוב הופעות ומשאיר את הנשים ללא ״גבר מלווה״. הגיבורה מחליטה לרוץ לראשות העיר ולהתחיל לטפל בכל הבעיות הללו, מה שכמובן גורר עוד בעיות מעצם המירוץ חסר הסיכוי אך הלכאורה-מתריס שלה.

תיאטרון ירושלים – מצטרף אל אולמות ההקרנה שפועלים, בהתאם לתנאי התו הירוק וכו׳. פספסתי את זה משום מה אז זה הזמן לתקן. כרגע אפשר לראות שם אופרות למיניהן אבל גם סרטים, דוגמת ״אלו שנשארו״ ו״אנה פרנק – סיפורים מקבילים״, שהוזכרו בהקשרי יום השואה אתמול.

קולנוע קנדה – האולם השכונתי של פלורנטין ממשיך לפעול בימי חמישי, שישי ושבת, אז שווה להתעדכן מדי שבוע בהיצע המתחלף. הערב זה יהיה ״ויקטוריה״ המעולה, מחר ״מתחת לעור״ העוד יותר מעולה, ובשבת יגיע זמן הקלאסיקות עם ״אהבה בשר ודם״ של פדרו אלמודובר.

טראשטוק – זה שמו של פודקאסט קולנוע חדש בעברית, על סרטי טראש וקאלט. כמה חדש? הוא עולה רק מחר. היוצרים הם גילי פורת ושני קיניסו, שאולי מוכר לקוראי ולקוראות הבלוג הזה, וכולנו כאן בסריטה מאחלים להם בהצלחה. במילותיהם: ״בפודקאסט נצא לחקור את שולי הדרך המופרעים, המופלאים והחולניים של הקולנוע. בכל פרק נתמקד בסרט אחר, מוכר יותר או פחות וממגוון מדינות העולם״. עד שהפרק הראשון יעלה בכל הפלטפורמות אליהן אפשר יהיה לקשר, הנה עמוד פייסבוק וגם אינסטגרם של טראשטוק, שם אפשר להתעדכן.

סרטים חדשים ב-VOD

״ספוטניק״, לא החיסון (או הלווין)

ספוטניק (Sputnik) – נתחיל עם שני סרטים שפספסתי במדור הקודם והם בעצם כבר זמינים מתחילת אפריל. הראשון הוא מסוג הדברים שלא מגיעים ארצה יותר מדי, סרט מסחרי דובר רוסית. לא ארטהאוס זוכה פסטיבלים, אלא מותחן מד״ב עם נגיעות אימה שעשה מספרים יפים בסטרימינג בתחילת המגפה וכעת אפשר להנות ממנו גם ב-VOD של yes ונדמה לי שרק שם. סרט הביכורים של איגור אברמנקו, על פי תסריט של אולג מלוביצ׳קו ואנדריי זולוטרב, מתחיל כמו ״ונום״ ושאר סרטי חלל אמריקאיים – טייס חלל שב ארצה עם טפיל חייזרי. אבל ברוסיה הסובייטית, ספציפית 1983, עושים דברים אחרת מאשר בקולנוע ההוליוודי ובעיניי הסרט הזה הוא איפשהו בין שתי מסורות הקולנוע הללו. אור כבר כתב עליו.

ֿקוד מוטה (Coded Bias) – אל שרתי נטפליקס הצטרף הדוקומנטרי הזה שאני בעד לראות אותו בין אם אהבתם או שנאתן את ״המלכודת הדיגיטלית״. זאת משום שהבמאית שאליני קנטאיה מצליחה לפצח טוב יותר מהסרט ההוא את הדרך להעביר אל הצופה את ההתרגשויות והסכנות של העידן הדיגיטלי. ספציפית, את אימת האלגוריתמים ששולטים בחיינו, מה שהופך את הרכישה של הסרט בידי נטפליקס לקצת אירונית. זה מתחיל עם סטודנטית החושדת כי אלגוריתם זיהוי הפנים מפלה אותה על רקע צבע עור, אבל איך קוד מחשב יכול להיות גזעני? מסתבר שכמו תמיד זה קשור למי שכתב את הקוד.  גם על הסרט הזה כבר נכתב אצלנו במסגרת פסטיבלית, הפעם זה הייתי אני.

בארב וסטאר יוצאות לויסטה דל מאר / בארב & סטאר עושות את פלורידה (Barb and Star Go to Vista Del Mar) – הרגע לו חיכיתי כל השנה הגיע. הסרט האהוב עליי מיבול 2021 סוף סוף הגיע ארצה, כמובן בשני שמות שונים ללקוחות יס וסלקום tv. ״בארב וסטאר״, בקיצור, הוא פרי אהבתן החדש של קריסטן וויג ואנני מאמולו, מי שיצרו את ״מסיבת רווקות״. תהא דעתכם ודעתכן עליו אשר תהא, בעיניי זו אופרה אחרת. על העלילה לא כדאי לדעת דבר, מלבד אולי ששתי הדמויות מן הכותרת, המגולמות בידי התסריטאיות-כוכבות, הן שתי חברות ותיקות שיוצאות לראשונה את גבולות העיירה שלהן לטובת נופש בפלורידה, אשר ישנה את חייהן. שום דבר אחרת שאגיד על הסרט לא יישמע אמין, כמו למשל שג׳יימי דורנן נותן פה תפקיד ענק, או שצחקתי כל-כך הרבה ואז חזרתי לצפייה נוספת. לבמאי קוראים ג׳וש גרינבאום וכל הכבוד גם לו.

כוח רעם (Thunder Force) – נסיים עם שני סרטי נטפליקס חדשים ליום שישי (9.4) והאמריקאי תחילה. מדובר בשיתוף פעולה של בני הזוג מליסה מקארתי, שמככבת, ובן פלקון, שכתב, ביים ומופיע בתפקיד אורח. מקארתי חולקת את התפקיד הראשי עם אוקטביה ספנסר, כשתי חברות ילדות שמסדרות לעצמן כוחות-על כדי להילחם בעולם של נבלי-על. זו קומדיה כמובן, כי שתי נשים מעל גיל 40 ובמידות של מקראתי וספנסר בתור גיבורות זו אמורה להיות בדיחה, שזו רק אחת מהבעיות שהיו לי עם הסרט. למזלו יש לו אחלה קאסט משנה: ג׳ייסון בייטמן, פום קלמנטיף, בובי קאנבלה, מליסה ליאו ועוד. אמנם כתבתי על הסרט ל״הארץ״ אז לא תהיה סקירה שלי אישית, אבל השורה התחתונה היא – בארב וסטאר.

לילה בגן עדן (Night in Paradise) – הסרט הדרום-קוריאני הזה ערך את בכורתו בפסטיבל ונציה דאשתקד, שכזכור התקיים באופן ממשי ולא מקוון, ומגיע מחר אל כל העולם בזכות נטפליקס. סרטו של פארק הון-ג׳ונג׳, במאי (״New World״) ותסריטאי (״ראיתי את השטן״) מציב במרכזו מאפיונר מסיאול שמוצא מחסה באי קטן, לאחר שצוירה מטרה על גבו. הוא מתיידד עם מקומית שיש לה שדים משלה, בזמן שבביתו העניינים מתרתחים ונדמה שזה רק עניין של זמן עד שישובו לרדוף אותו בכל אשר יברח. או בקיצור, החומרים מהם עשויות דרמות פשע קוריאניות.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.