במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 36

חודש דצמבר כבר כאן, תאמינו או לא, ושנת 2020 בדרך החוצה. מפחיד לחשוב איזה עוד הפתעות לא נעימות צפויות לנו עד אז, אבל מה שבטוח הוא שבעוד ארבעה שבועות בדיוק נסיים לסכם כאן את השנה שהייתה, מבחינת קולנועית כמובן. מכל בחינה אחרת קשה לדעת אפילו מה יקרה מחר. במדור השבועי הפעם נתעדכן יחד באירועי וענייני השבוע הבא, כמעט כולם וירטואליים וחלקם פסטיבליים, ואז נידהם יחד מכמות הסרטים החדשים בשירותי הסטרימינג ודומיהם בסוף השבוע הנוכחי. לפני כן אני מזכיר שהפסטיבלים של דוקאביב גליל וסולידריות בעיצומם, על הראשון כבר כתבנו ועל השני נכתוב בקרוב. על פוסט ההמלצות השנתי לפסטיבל ירושלים שיחל בסופש הבא אנחנו עומלים ונפרסם אותו בימים הקרובים, אומר רק שהוא מאתגר במיוחד להכנה הפעם ולכן טרם פרסמנו (ולא רק אנחנו).

פסטיבלים

למי שלא מספיקים כל הפסטיבל האמורים לעיל, יש לי חדשות טובות – זה לא הכל. קודם כל, עדיין אפשר לצפות בהיילייטס של כמה מפסטיבלי החודש שעבר, דוגמת TLVfest בספרייה שלהם. סרטים מדוברים כמו ״אמה״ של פבלו לראין ו״מתיאס ומקסים״ של קזבייה דולן, תיכף עוזבים את הספרייה אז חבל לפספס אותם. כנ״ל לגבי הזוכה ״שפה משותפת״ של איזבל סנדובל שאני שב וממליץ עליו.
במקביל לפסטיבל ירושלים, כלומר לאורך חנוכה וליתר דיוק בין ה-10 וה-19 בדצמבר, ייערך אונליין פסטיבל תל אביב לסרטי ילדים זו הפעם ה-16 במספר. אני מודה במבוכה שלא הכרתי את סרטי התוכניה כלל, ומבין הבכורות היחיד שצד את עיני היה תיעודי – ״בעיניים שלנו״ של ז'יל דה מסטר, על שבעה ילדים מרחבי העולם, כולל השלישי, שמתגייסים למען הקהילות שלהם. מבין הסרטים הוותיקים יותר, יהיו מוכרים ודאי ״המסע של איילו״, ״הצב האדום״, ״הנסיך הקטן״, ״החברים של ניקולא״, ״כמעט מפורסמת״ והכי חשוב – דאבל ״הדב פדינגטון״. פרטים נוספים באתר.
פסטיבל הסרטים היהודי של תל אביב (לא להתבלבל עם זה של ירושלים) יערוך את מהדורתו הראשונה באופן וירטואלי, בין ה-13 וה-15 בדצמבר. בין הסרטים שיוקרנו: ״כמו לב שעובד״ של יאיר אגמון, על מסעו של הבמאי לאומן, "יהודה איש קצוות" על המתנחל הקיצוני יהודה גליק, ״התעלומה של פמה״ על סיפור של ניצולת שואה שערערה את מעמדו של חסיד אומות עולם, ו״אחרי מינכן״ של הבמאית הקנדית פרנצין צוקרמן אודות טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. יהיו גם מקבצי סרטים קצרים והקרנה מיוחדת של שני פרקים מהסדרה ״חרד״, בה גילי שושן תיעד את עצמו ואת משפחתו החרדית מתמודדות עם הידבקות בקורונה, ואפילו מאסטר קלאס וירטואלי של דייויד מאמט, הקולנוען והמחזאי המוערך (ואבא של זושה), בהנחיית יאיר רוה. עוד פרטים באתר הפסטיבל.

סינמטקים

תחילת חודש היא תמיד הזדמנות להציץ בנעשה בסינמטקים השונים, הפועלים באופן מקוון, אלא אם נחשיב את הדרייב-אין של תל-אביב כשלוחה של הסינמטק העירוני. במוצאי שבת תוכלו לחנות ולראות שם את ״דייגו מראדונה״, סרטו התיעודי המקיף של אסיף קפדיה דאשתקד על הכדורגלן הארגנטינאי שהלך לעולמו לפני שבוע. למי שיבחרו בצפייה ביתית, ה-VOD של הסינמטק התל-אביבי תפח עד כדי כך שהוא בתחרות עם כל פלטפורמה ותיקה יותר, שרק בשביל לעבור על הסרטים החדשים שם אצטרך עשרה מדורים. בירושלים אמנם עסוקים בפסטיבל הרבה יותר מאיתנו, אבל לא מזניחים את הספרייה שלהם, עם תוכניות מאיטליה, צרפת, צ׳כיה ובריה״מ לשעבר. בסינמטק חיפה ממשיכים עם ״סינמה טייק אווי״, המציע סרטים מהפסטיבל האחרון לצד קלאסיקות ותיקות או מודרניות וגם טרום-בכורות. למשל, בסוף החודש יהיה זמין שם ״אביבה״ שיוזכר בחלק הבא של המדור ותמונותיו מעטרות את הפוסט כולו, ובסופש הנוכחי אפשר לראות את נציג הונגריה לאוסקר ״הכנות להיות ביחד לזמן בלתי ידוע״.
בסינמטק הרצליה, או ״סינמנט הרצליה״ כפי שהם נקראים לאחרונה, ממשיכים עם הפסטיבל הנורדי, אבל בשלישי הקרוב תוכלו לראות שם קלאסיקה של ממש – ״אורפיאוס בשאול״ של ז׳אן קוקטו. בסינמטק חולון מהסלון, ששמרתי כמעט לסוף כדי שלא תגידו שיש פה נפוטיזם, תוכלו לראות קולנוע עולמי וישראלי, ואם יורשה לי להפנות שוב את הזרקור אל סדרת ״זום אין״ שהיא חינמית ונועדה לחשוף קולנוע מקומי וקצר/עצמאי בליווי שיחה בין היוצרים והבמאי אורן גרנר (״אפריקה״). החודש יוקרנו ״בלתי ניתן לריפוי״ של סשה טמרין, זוכה פרס בפסטיבל חיפה האחרון, ״זכוכית בים״ של אלינור נחמיה, שאני מצאתי אותו מקסים כזכור, ו״ההבטחה״ של רוני עזגד. בסינמטק שדרות מסתפקים בהיצע של פסטיבל ״או לה לה!״ לקומדיה צרפתית, ומסינמטק ראש פינה אין עדכונים לצערי.

סרטים חדשים ב-VOD

היו כל-כך הרבה סרטים השבוע, וזה רק יתגבר משום מה בהמשך החודש, שנאלצתי לברור. חסכתי מהמדור את ״נערות בהחלפה״ ו״מעשי ג׳וקרים: הסרט״ שלא הצלחתי לסיים אפילו את הטריילרים שלהם, מקווה שלא טעיתי.

לכוון גבוה / לגעת בכוכבים (High Note) – נתחיל עם סרט שזמין כבר משלשום משום מה בסלקום tv ובעוד שבועיים יהיה גם ב-yes בשם אחר. דקוטה ג׳ונסון מגלמת עוזרת אישית לזמרת מפורסמת (טרייסי אליס רוס, שנראית בסרט בול כמו אמא שלה) המצויה בשלב הנינוח של הקריירה. לשתיהן יש שאיפות מוזיקליות החורגות ממה שהגברים סביבן רוצים ונראה שיחסי עבודה יהפכו לשותפות מקצועית ע״פ הטריילר. את הצד הגברי מייצגים אייס קיוב, ביל פולמן וקלווין הריסון ג׳וניור. פלורה גריסון כתבה, נישה גאנטרה (״לייט נייט״) ביימה.

שנת החיים / החיים בשנה אחת (Life in a Year) – נמשיך עם המנהג המעצבן של שם שונה בכל פלטפורמה (יס וסלקום שוב) אבל נקפוץ לתאריך של היום (חמישי ה-3.12). קארה דלווין וג׳יידן סמית׳ מגלמים שני צעירים שמתאהבים, אלא שהיא מגלה שנותרה לה שנה לחיות והוא מבקש להעניק לה חיים שלמים בזמן שנותר. מיטייה אוקורן הסלובני מביים לראשונה בארה״ב, על פי תסריט של וויל מתיוס וג׳פרי אדיס, שניהם מיוצרי החידוש ״הקריסטל האפל: עידן המרד״.

התחלות חדשות / סופים והתחלות (Endings, Beginnings) – החתול השחור שעבר בין יס וסלקום מכה בשלישית, אבל האם האחרונה? בכל מקרה, מדובר במשולש רומנטי שבמרכזו שיילין וודלי, המוצאת עצמה צריכה לבחור בין שני חברים – ג׳יימי דורנן וסבסטיאן סטן. הבחירה הקלה בהיסטוריה אם תשאלו אותי, הרי אחד מהם הוא ישבן שציירו עליו פרצוף. אבל מדובר בסרט באורך מלא אז כנראה שהגיבורה מגיעה למסקנה הזו בזמן שלה. דרייק דורמוס (״כמו משוגעים״, ״שווים״) ביים וכתב יחד עם הסופרת ג׳רדין ליבייר.

אלוהי התינוקות (Baby God) – דוקומנטרי חדש של HBO מחייב משום מה יישור קו בשם העברי, ואותו תוכלו למצוא אצל יס דוקו, סלקום וגם HOT. סרטה של האנה אולסון מתחקה אחר 30 שנות הקריירה של רופא פוריות נחשב ומצליח, עד שמתגלה שהוא השתמש בזרעו שלו כדי לסייע למטופלות. הכמות הבלתי נתפסת של ילדיו הביולוגיים נכנסים לתמונה ומבקשים להבין את מניעיו ואולי את זהותם. בקיצור, ״סטארבק״ גרסת האימה גרסת הדוקו.

שיני חלב (Babyteeth) – מאז שצפיתי בסרט הביכורים של שאנון מרפי לפני למעלה משנה בפסטיבל ונציה, הרבה השתנה. הבמאית האוסטרלית המשיכה לבימוי כמה פרקים ב״להרוג את איב״ (ברזומה שלה סדרות נוספות וסרטים קצרים), והכוכבת, אלייזה סקנלן, הפכה מהילדה בסדרה ״חפצים חדים״ לבת׳ מארץ׳ ב״נשים קטנות״. גם בסרט זה היא מגלמת טיאייג׳רית הסובלת ממחלה, בה מנסים לטפל הוריה (אסי דייוויס ובן מנדלסון). מי שמשנה את התמונה הוא סוחר סמים צעיר (טובי וואלאס) בו מתאהבת הגיבורה, למורת רוחם של ההורים. את התסריט כתבה המחזאית ריטה קאלייס, ואת הסרט אפשר לראות החל מהיום ב-yesVOD.

תקווה בהופ גאפ (Hope Gap) – לא להתבלבל עם ״תקווה בהופ ספרינגס״, ניצב כקונטרה לכל הזוגות הצעירים שהוזכרו לעיל. אנט בנינג וביל ניי מגלמים זוג שנשוי כמעט 30 שנה, עד שהבעל מחליט לעזוב. מכאן מתחילה ההתמודדות של כל הצדדים עם המצב החדש, כולל בנם המגולם בידי ג׳וש ״הנסיך צ׳ארלס״ או׳קונור. וויליאם ניקולסון, תסריטאי בדרך כלל (״ארץ הצללים״, ״גלדיאטור״), כתב וגם ביים. ואני שמח לבשר שמדובר בסרט שיועד להפצה וכך יס וגם סלקום תמימי דעים לגבי שמו.

אביבה (Aviva) – סרטו של בועז יכין אולי זכור לכם ולכן מפסטיבל חיפה ומגיע כעת אל yes. העלילה היא של סיפור אהבה טרנסאטלנטי ומלא עליות וירידות בין שתי דמויות, אביבה ועדן, אבל הקונספט יותר מעניין – ארבעה שחקנים/רקדנים מגלמים את שתי הדמויות, לא בהכרח לפי המגדר המקובל. את אביבה מגלמת בצורתה הנשית זינה זינצ׳נקו ובצורתה הגברית אור שרייבר, בעוד עדן הוא טיילר פיליפס והיא בובי ג׳ין סמית׳. העלילה מסופרת גם באמצעות קטעי ריקוד שהופכים את הסרט למחזמר ובעוד שלל דרכים יצירתיות אם לשפוט על פי הקדימון.

שומר שתיקה / מה שחסר לך (The Parts You Lose) – נקפוץ לתאריך של מחר, יום שישי ה-4 בדצמבר, וכדי לציין את המאורע הוחלט לפצל שוב בין השמות העבריים של יס וסלקום (אל הוט הסרט יגיע בשבוע הבא). אהרון פול הוא פושע נמלט ופצוע, שמסתייע בילדון חירש (דני מרפי, לא הכדורגלן) המחביא אותו במחסן. נשמע כמו תאום מוזר של ״ארץ החלומות״ מלפני שבועיים. גם מארי אליזבת׳ ווינסטד וסקוט מקנירי תורמים את חלקם, בסרט שביים כריסטופר קנטוול וכתב דארן למקה (״איש מזל התאומים״).

מאנק (Mank) – תודו שהיה שווה לקרוא עד לכאן בשביל להיזכר שביום שישי נוחת בנטפליקס הסרט החדש של דייויד פינצ׳ר, על פי תסריט של אביו, ג׳ק. ולא סתם סרט, אלא אקסטרוונגזת הוליווד הקלאסית עם גארי אולדמן בתפקיד הרמן ג׳יי מנקייביץ׳, התסריטאי של ״האזרח קיין״, בסרט המתחקה אחר כתיבתה של יצירת הפאר האורסון-וולסית. הקאסט עמוס כל טוב, למשל צ׳ארלס דאנס בתפקיד וויליאם הרסט ואמנדה סייפריד בתור מריון דייויס, כולל כמה הפתעות שחבל להרוס. עד כמה הסרט הזה טוב? לילי קולינס פה ואפילו היא משחקת מעולה. צפו לעוד כמה מילים בקרוב.

קולקטיב (Collective) – ואם כבר הגענו עד כאן, הצצה קדימה אל יום ראשון מבשרת שאחד הסרטים התיעודיים המעולים של התקופה ישודר בערוץ יס דוקו. גם אותו ראיתי בוונציה ומאז הספיק לקטוף פרסים בכל העולם, כולל בתחרות הבינלאומית של דוקאביב (וזמינות כעת גם בדוקאביב גליל אם תעדיפו), לצד היבחרו לייצג את רומניה באוסקר הבינלאומי. למי שטרם שמעו, סרטו של אלכסנדר ננאו חוזר חמש שנים לאחור אל השריפה במועדון בבוקרשט ששמו כשם הסרט, שהובילה לחקירה עיתונאית מסועפת וחושפת שחיתות בקנה מידה לאומי. סרט חובה לישראל של 2020.