• אימת החודש - אוקטובר 2020: מהדורת האלווין מורחבת
  • Spontaneous :מחכים לתרגום
  • ״סרט המשך בוראט״, סקירה
  • ״משולש פראי״: על תלונות שווא וניצול יחסי מרות
  • ״רבקה״, סקירה לגרסת 2020 בנטפליקס
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 30
  • בחזרה אל ״בוראט״, לקראת סרט ההמשך
  • ועכשיו לפרויקט שונה לגמרי: חלק א׳
  • משפט השבעה משיקגו
  • המתמודדים בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – 1

במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 14 (ואחרונה?)

18 ביוני 2020 מאת אורון שמיר

חדשות טובות לגבי בתי הקולנוע והסינמטקים אמורות להגיע ממש בקרוב, אולי אפילו היום. אמש אישר קבינט הקורונה, או מר ווילפורד / האח הגדול / מה שזה לא יהיה שמקבל החלטות בישראל כרגע, על קיום אירועי תרבות של עד 250 איש (או 500 באישור מיוחד של משרד החרטוט והקשקוש, באמת שעייפתי מלעקוב). כל זה כמובן בסנכרון מצויין עם המספרים והגרפים המאוד ברורים והגיוניים שמפציצים אותנו בהם כבר כמה חודשים, אבל בחיי שכבר לא אכפת לי. כי יכול להיות שכבר בתחילת השבוע הבא יוכלו נתיני מדינת ישראל להנות מצפייה בסרט קולנוע באולם קולנוע, כמובן עם כל מיני הגבלות סבירות כמו עמידה על הראש בזמן הפרסומות וחובת עטיית רטייה על עין שמאל. הזמנים הנוכחיים לימדו שמוקדם לחגוג עד ששום דבר לא קורה, או אפילו רק אחרי שקרה וחלף, אבל אני אפילו לא צריך לזייף אופטימיות. בשלב ראשון מסתמן שיחזרו לפעול הסינמטקים, וכל מי שיוכלו להרשות לעצמם תוכניה שאינה מבוססת על סרטים חדשים בלבד, דוגמת קולנוע קנדה. בתי הקולנוע המסחריים כנראה יחכו לארצות הברית, מה שאומר כנראה חודש יולי. אבל אני מאוד מקווה שזו הפינה האחרונה במתכונת החירום, והפעם עם מעט אירועים והרבה סרטים לצפייה ביתית.

עדכון: איזה יופי לראות את הטבע מתעורר! חלק מהסינמטקים מעדכנים את אתריהם בסרטים ותאריכים, ממש כמו פעם. סינמטק שדרות נראה כראשון שחוזר לפעילות כבר ביום ראשון ה-21.6, ומשבץ לאורך השבוע סרטים טריים יחסית כמו ״נשים קטנות״ לצד קלאסיקות דוגמת ״ימים ברקיע״. בסינמטק חולון חוזרים לעניינים החל מיום שני עם ״יוצאים מן הכלל״ הצרפתי, ואז תמהיל של חדש וישן עם ״הפרידה״ ו-״1917״ מחד ו״רעל ותחרה״ מאידך. באתר סינמטק ירושלים אין זיקוקין והכרזות, כי עסוקים שם עדיין בסדרת הסרטים המקוונת ״היום שאחרי?״, אבל אם תגשו לתוכניה החודשית לפי תאריכים תוכלו לראות שיבוצים גם כן החל מיום שני. למשל ״מכאן והלאה״ של קלינט איסטווד, ״ארץ קשוחה״ של האחים כהן וכנראה גם סרטי התוכניה המקוונת בהקרנות של ממש. בסינמטק תל אביב רק מכריזים על עמידה בכללי התו הסגול ועדיין לא מספקים תאריך, אבל אפשר לראות שהימים המתעדכנים הם ראשון ה-28.6 ואילך. מהסינמטקים של חיפה והרצליה אין איתותים, אבל נמשיך לעקוב. התרגשות!

פסטיבל דוקאביב, שהודיע לפני שבוע על מהדורה נוספת של דוקוסטרים, החל גם בחשיפת התוכניה של המהדורה הפיזית, שתתקיים בין ה-3 וה-12 בספטמבר. ראשונים להתגלות הם הסרטים הישראליים, כ-30 מהם יקחו חלק באירוע שיתנסה השנה במתכונת משולבת של הקרנות חוצות, הקרנות באולמות בכפוף להנחיות, ואפשרות לצפייה ביתית. כמחצית מן הסרטים שהוכרזו יהוו את התחרות הישראלית, שנראית חזקה על הנייר.

ראשית, יש כאן נבחרת של יוצרים ויוצרות המוכרים לבאי ובאות הפסטיבל בעבר: ״הגורם האנושי״ של דרור מורה מבטיח מבט מחדרי הדיונים של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני (בתמונה בראש הפוסט), ״הלובי״ של מור לושי ודניאל סיוון אודות הלובי היהודי, ״המקצוע: נביא״ של יואב שמיר על מנהיג דת החוצנים (רגע, מה?), ״עד סוף העולם״ של מאיה זינשטיין על הקשר בין נוצרים אוונגליסטים ויהודי ישראל, ״רוקפור: מכונת הזמן״ של גד אייזן על להקת רוקפור, ו״שלושה יוסי״ של הצמד יעל קיפר ורונן זרצקי על משפחות שנזרקו מבתיהן. חלק מנושאי ומושאי הסרטים מבטיחים גם הם, אם ניקח לדוגמה את ״אולמרט״ של רוני אבולעפיה על ראש ממשלת ישראל לשעבר, או ״אהבה זאת לא הייתה״ של מיה צרפתי על קשר טרגי בין אסירה יהודיה באושוויץ וקצין אס אס. יש גם שני סרטים שעשו היוצרים על הוריהם: ״אמא מלכה״ בו מלווה יעל אבקסיס את הזמרת ריימונד אבקסיס, ו״גשם בעיניים״ של רון עומר על הסופרת דבורה עומר. אבל כאמור, זה רק חצי מההיצע. במסגרת ״פנורמה״ אפשר למצוא בין היתר סרטים חדשים למרדכי ורדי ואבידע לבני, במסגרת ״מאסטרים״ יככבו נורית אביב ודוקי דרור, בתחרות ״עומק שדה״ יש שני סרטים ישראליים, ואל כל אלה אפשר להוסיף גם סרטים קצרים. הרשימה המלאה באתר הפסטיבל, עדכונים לגבי התוכניה המלאה יגיעו סמוך יותר למועד.

פסטיבל קולנוע דרום מצטרף אף הוא אל אירועי הקולנוע שנדדו מהקיץ אל הסתיו. הפסטיבל יקיים את המהדורה ה-19 שלו בין ה-14 ל-17 בספסטמבר ונראה שהדרומים לא סומכים על נזילוּת ההנחיות לציבור, ולכן ירימו פסטיבל המותאם לימי מגפה. זה אומר שבמקום סינמטק שדרות ההקרנות יתקיימו בקמפוס המכללה האקדמית ספיר, וברחבי שדרות והמועצה האזורית שער הנגב. בהודעה לעיתונות מדובר על ״הקרנות דרייב אין והקרנות חוץ ליליות; מיצגי אנימציה; הקרנות סרטים דוקומנטריים ישראליים חדשים בבתי תושבים ועוד״. התוכניה טרם נחשפה אבל נודע שהפוקוס השנה יהיה על קולנוע חרדי, שתהיה תחרות לקולנוע קצר ושיוקרנו כרגיל סרטי הבוגרים והבוגרות של מכללת ספיר, אוצרוּת של סרטים ישראליים תיעודיים ועלילתיים, וגם קולנוע בינלאומי שתמיד מכיר גם לנו במאים ובמאיות. מומלץ לעקוב אחרי אתר המכללה והפסטיבל שוודאי יתעדכנו בעוד פרטים בהמשך, בינתיים כדאי לשריין את התאריך. מסתמן לו״ז דחוס במיוחד של פסטיבלי קולנוע ישראליים השנה, רובם מצטופפים בין סוף אוגוסט וסוף ספטמבר. אבל נעבור את הגשר הזה כשנגיע אליו, או משהו.

סרטים חדשים ב-VOD

קינגמייקר (The Kingmaker) – עוד בהקשר לדוקוסטרים, במהדורה הראשונה כתבתי בקצרה על היצירה התיעודית מעוררת הבעתה הזו, אודות גבירת הפיליפינים אימלדה מרקוס והאחיזה של משפחתה בצווארה של מדינת האיים. למי שפספסו אותו אז, או למי שרוצים להכיר ולהבין לא רק את המדינה האסיאתית אלא בכלל איך חושבים ומתנהגים דיקטטורים המחשיבים את עצמם פטרוני העם שלהם, אפשר לראות את הסרט הזה ב-HOT8 וב-HOT VOD החל משלשום.

מוכרי הספרים (The Booksellers) – סרט דוקומנטרי חביב פסטיבלים מהשנה שעברה, הצטרף אל ההיצע של סלקום TV. מדובר בסרטו של די דאבליו יאנג, בהפקתה של השחקנית פארקר פוזי, המציע צלילת עומק אל עומק הספרים הנדירים של ניו יורק. קצת כמו זה שאפשר לחוש חלקית ב״האם אי פעם תסלחי לי?״, אבל עם מרואיינים אמיתיים שמהווים את המוכרים, הקונים, האספנים והציידים של הספרות הנדירה, מה שמבטיח על פניו הרבה טיפוסים מרתקים ו/או משונים.

במרחק לטיפה (A Whisker Away) – אנימציה יפנית היא עדיין עניין לא מספיק שגור בישראל, כך שכל תוספת להיצע היא אוטומטית סיבה למסיבה מבחינתי. בטח ובטח עם עלילה כזו: נערה המבקשת ללכוד את תשומת הלב הרומנטית של בן כיתתה, עושה זאת על ידי הפיכה לחתול. שזה טריק שכולנו ניסינו להערכתי, ולכן אפשר להזדהות עם מה שקורה לה – בכל פעם שהיא חתול, הגבולות בינה ובין האנושיות שלה מתערערים. הסרט מצטרף אל שרתי נטפליקס ממש היום (18.6), משום מיאו לא מחר, כנהוג.

חשיפה: ייצוג טרנסי בהוליווד (Disclosure) – עדיין בנטפליקס, הפעם עם תאריך עלייה רגיל של יום שישי (19.6), וחזרה אל הקולנוע התיעודי. הכותרת העברית די מסבירה את עצמה, שכן הסרט של סאם פדר מבקש לדון באופן בו מיוצגים ומוצגים חיים טרנסיים על המסכים. לא רק בעת האחרונה ומרובת הקולנוע התיעודי בנושא, כמו גם בפריצה של טרנסג׳נדרים וטרנסג׳נדריות אל הקולנוע העלילתי, אלא לאורך מאה השנים האחרונות אם הבנתי נכון את הקדימון. נצטרך לצפות בסרט כדי לדעת יותר וזה משהו שלגמרי מעניין לעשות.

רוי כהן: בריון. פחדן. קורבן (Bully. Coward. Victim. The Story of Roy Cohn) – סרט תיעודי חדש של HBO, מה שאומר שהוא יהיה זמין אצל יס, הוט וסלקום כאחד, החל מיום שבת ה-20.6 ואילך. לא להתבלבל עם ״איפה רוי כהן?״, דוקומנטרי נוסף מהשנה החולפת על המשפטן היהודי-אמריקאי, שעמד מאחורי ״ציד המכשפות״ בתקופת ג'וזף מקארתי והסתיר את העדפתו המינית. בכל מקרה אני בספק אם כל סרט יתעלה על ההופעה של אל פאצ׳ינו ב״מלאכים באמריקה״ בתפקיד רוי כהן, אבל מוכן לתת צ׳אנס.

לסיום, ביום שלישי ה-23.6 יצטרפו אל סלקום TV שני סרטים בולטים מ-2019 שכבר כתבנו עליהם בסריטה. המגדלור (The Lighthouse) של רוברט אגרס, מעשייה גותית עם ווילם דפו ורוברט פטינסון כשני שומרי מגדלור שכלואים יחד עד אובדן דעת, ודאי נחווה קצת אחרת מאז שהתנסנו בבידוד חברתי. אפשר לקרוא עוד בדיווח של אור מפסטיבל חיפה, או להתרשם מהופעתו של הסרט ברשימות סרטי השנה שעברה של לירון ושלי.

מן העבר השני של המתרס אזכיר את ״קווין וסלים״ (Queen & Slim), סרט הביכורים של מלינה מצוקאס שהתיימר להיות סיפורם של ״בוני וקלייד השחורים״, זכה לשבחים בארה״ב, הוציא את הקהל בהקרנה בה נכחתי מדעתו מרוב אהדה – אבל הותיר אותי נדהם מכמה שהוא גרוע, בוטה וסותר את הדרשות והמטרות של עצמו. למקרה שטעיתי לחלוטין, כי גם זה קורה לפעמים, תוכלו כעת לבדוק את הסרט בעצמכם ובעצמכן, ואף לעשות זאת כעת על רקע מהדורות חדשות מלאות הפגנות ומהומות שמזכירות את המתרחש בסרט.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.