סרטים חדשים: ״מאמי״, ״בלאדשוט״, ״הילד 2״

לפני הכל, הודעת מערכת: כאילו אין מספיק צרות כרגע עם קורונה/פוליטיקה/פורים, מאז תחילת החודש התצוגה של סריטה בסלולר עושה בעיות. נכון לכרגע המצב הוא שקשה עד בלתי אפשרי להנות מהבלוג דרך טלפון נייד (וכנראה שגם בטאבלט, אם זה עדיין משהו שקורה). אז קודם כל אנחנו מתנצלים על התקלה, שנובעת מדברים שמעבר לשליטתנו, למשל הגדרות וורדפרס. אנחנו נמשיך לנסות לסדר אבל מסתמן שזה ייקח זמן והרבה. בינתיים אפשר לקרוא אותנו כרגיל במחשב, או להירשם לעדכונים במייל ולקרוא את כל התכנים שלנו באפליקציית המייל הסלולרית החביבה עליכם ועליכן (רק ספוילרים יצריכו המשך קריאה באתר). בנוסף, לדפדפני סלולר שונים יש דרכים להתמודד עם המצב. בספארי של אייפון, לדוגמה, אפשר לעבור בעזרת האייקון ״aA״ הסמוך לשורת הכתובת לתצוגה קטנה יותר וגם למצב ״קורא״, שמחלץ רק את הטקסט ומוותר על העיצוב הפרובלמטי. הפתרונות הללו זמניים אבל הישועה תבוא, נמשיך לעדכן ותודה על הקריאה.

חזרה לשגרה, עד כמה שאפשר עם כל מה שציינתי לעיל, בעיקר הדברים שחשובים יותר מאשר תצוגת הקריאה של סריטה. אנחנו נמשיך לכתוב על סרטים, בבתי הקולנוע כל עוד יש כזה דבר, ובצפייה ביתית כשיש משהו יוצא מגדר הרגיל או אפילו רק ראוי לציון. השבוע יש רק שלושה סרטים חדשים באולמות, ובמקביל נפתח היום פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות. סרטים אחרים כנראה ברחו בעקבות ״המצב״. ניסיתי לתגבר אותם והכפלתי את הכמות בעזרת אופציות ביתיות, גם עבור מי שלא יכולים לצאת מהבית וגם עבור מי שמעדיפים או מעדיפות שלא.

״מאמי״, סרטה של קרן ידעיה, מגיע אל בתי הקולנוע מעוטר פרסים. מטקס האופיר הוא יצא עם שני פסלונים, למוזיקה וסאונד, בפסטיבל ירושלים בה ערך את בכורתו הישראלית גם כן קטפה המוזיקה שלו פרס ושם גם כתב עליו עופר. מתבקש בהיותו עיבוד קולנועי ומוזיקלי לאופרת הרוק האייטיזית ששמה כשם הסרט. גם מי שלא צפו באחת הגרסאות הבימתיות ודאי מכירים לפחות שיר אחד, אבל למי שלא יודע דבר אפשר לספר כי מאמי הוא שמה של גיבורת העלילה, העוברת עם בעלה המשותק מעיירה בדרום לתל-אביב בניסיון לשפר את חייה. מצמרר לחשוב עד כמה נושאי העיסוק של הסרט, בעיקר היחס של החברה לחלשים מכל סוג, עדיין רלוונטי ויהיה מעניין לראות את הגרסה של הבמאית למחזה של הלל מיטלפונקט. עורכת הסרט היא שרי עזוז ברגר (״אור״) ומי שצילם הוא לורן ברונה (״הרחק מהיעדרו״). בתפקיד הראשי מככבת נטע אלקיים, וסביבה עמי אבו, ריאד סלימאן, יובל בנאי, ערן צור וריקי גל, אם למנות כמה. על המוזיקה מגיע קרדיט לדודו טסה (שגם מופיע בסרט), אהוד בנאי, יוסי מר חיים וניר מימון. התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

״בלאדשוט״ (Bloodshot) אמור לענות על כמה וכמה צרכים: סרט קומיקס, אקשן, מדע-בדיוני וכמובן וין דיזל. אבל ״שומרי הגלקסיה״ זה לא אלא קומיקס על גיבור-על ללא יקום קולנועי, שמזכיר יותר ברעיון את ״רובוקופ״, ״חייל אוניברסלי״ וכדומה. זאת משום שדיזל מגלם חייל ביחידת עילית שבעת חופשה מישהו רוצח אותו ואת אשתו. זה לא ספוילר כי אם נקודת הפתיחה, שכן גיבורנו מתעורר לאחר המוות בגוף בלתי מנוצח שהעניקה לו טכנולוגיה חדישה ומבקשת נקמה ברוצח המסתורי. לצידו של השרירן אפשר למצוא את גאי פירס, טובי קבל, איזה גונזלס ועוד. הבמאי הוא דייב ווילסון, איש אפקטים (בעיקר בסרטי מארוול וסטאר-וורס) שזהו סרטו הראשון באורך מלא, אחרי שלקח חלק באנתולוגיה ״אהבה, מוות ורובוטים״ (הסרט שלו הוא "Sonnie's Edge" שנחשב ראשון בסדר הצפייה, ולדעתי אינו מבשר טובות). התסריטאים הם ג׳ף וודלו (״מת או חובה״) ואריק הייסרר (״המפגש״, ״קופסת הציפורים״). שלחנו את אור למשימת הצפייה והוא ידווח ממנה בקרוב.

״הילד 2״ (Brahms: The Boy II), סרט האימה להפעם, ממשיך את עלילות ״הילד״ מ-2016. אני לא בטוח אם יש חובה להכיר את הסרט הראשון, אבל תכירו שתת-הז׳אנר הוא בובה מקריפה. מי שמוצא אותה הוא ילד של משפחה שעוברת לגור באחוזת הילשייר, ונדמה לי כי הבובה המעוצבת בדמות ילד מדברת אליו ומזדהה בשם ברהמס. וכמובן שאז שיט מתחיל לקרות, כי לפנינו דרמת אימה עם הילת מסתורין. יוצרי הסרט המקורי, הבמאי וויליאם ברנט בל והתסריטאית סטייסי מיניר, חוזרים שניהם לאייש את העמדות. זה יכול להיות סימן טוב, לדעתי. את הדמויות החדשות מגלמים כריסטופר קונברי בתור הילד שמתיידד עם הבובה, קייטי הולמס ואוון יאומן הם ההורים שלו. תיתכן סקירה, בינתיים הנה תמונה מתוך הסרט לפני שנעבור לסרטים שאפשר לראות בבית.

צפייה ביתית

האיש השחור האחרון בסן פרנסיסקו (The Last Black Man in San Francisco) – אחד הסרטים החביבים עליי מהשנה שעברה שלא הוקרנו בישראל, מגיע אל סלקום TV ב-14.3. בסוף החודש אפשר גם יהיה לצפות בו ב-yesVOD רק בלי המילה ״האיש״ בכותרת (שדי מיותרת בתרגום לעברית). ג׳ימי פיילס מגלם מעין גרסה של עצמו בסרט שיצר יחד עם הבמאי ג׳ו טלבוט ובהתבסס על סיפורו האישי, כיליד סן פרנסיסקו שמחפש הזדמנות לשוב אל בית סבו שחמק מהם בתהליך הג׳נטריפיקציה של העיר. זה הרבה יותר פיוטי אך דוקרני ממה שזה נשמע בתיאור, ואני שב וממליץ על היצירה המפעימה הזו.

קמים, נופלים (Standing Up, Falling Down) – סרט הביכורים של מאט ראטנר החל את דרכו בפסטיבל טרייבקה לפני שנה בדיוק ומאז שמעתי עליו לא מעט. מדובר בדרמה-קומית שבמרכזה הידידות הנרקמת בין קומיקאי כושל מלוס אנג׳לס (בן שוורץ) החוזר אל עיר הולדתו, לבין רופא העור השתיין שלו (בילי קריסטל), שמתמודד עם צרות וכשלונות משל עצמו. זמין החל מה-12.3 אצל יס.

נערות אבודות (Lost Girls) – הוא התוספת החדשה בנטפליקס לסופש, עדיין טרי מהבכורה העולמית בפסטיבל סאנדנס מוקדם יותר השנה. איימי ריאן מגלם אם שבתה נעדרת, היוצאת לא רק למסע חיפושים ודרישת יחס מן המשטרה, ונתקלת בסיפור גדול יותר מזה האישי שלה, הנוגע לקורבנות תעשיית הזנות. הדוקומנטריסטית ליז גרבוס (״What Happened, Miss Simone״) מביימת לראשונה סרט עלילתי, על פי ספרו של רוברט קולקר המבוסס על מקרה אמיתי, אותו עיבד למסך מייקל וורווי (״משפטו של טד באנדי״).