סרטים חדשים: ״ורדה על אנייס״, ״דנמרק״, ״השקרן הטוב״, ״השמיים הם הגבול״, ״10 דקות אבודות״

מאוד רציתי לכתוב שדצמבר הגיע בקול תרועה, אבל לא בטוח שזה נכון לגבי ההיצע השבועי בבתי הקולנוע. כפי שהוכח השבוע, בסינמטקים עמוס בכל טוב, ובקצב של נטפליקס אנחנו בקושי עומדים, אבל כל זה לא לגמרי מתבטא בחמשת הסרטים החדשים לשבוע זה. אני יכול לדמיין רק אחד מהם שיתחרה על מקום בסרטי השנה שלנו, כי רק סיימנו לסכם עשור והנה צריך גם להתייחס ללכתה של 2019. נעשה גם את זה, סביב חג החנוכה, אבל עד אז יש מספיק עניינים. למרבה הצער, גם בספריות הביתיות די דליל בסופש, ולכן אחזק באירועים קולנועיים שמצריכים יציאה מהבית, הכל בנספח בסיום.

״ורדה על אנייס״ (Varda by Agnès) הוא הסרט היחיד השבוע שכבר יש לנו טקסט עליו, תוצרת עופר והודות לפסטיבל חיפה. אנייס ורדה, שהלכה מאיתנו השנה, הותירה אחריה בסרט זה מעין צוואה, וגם סיכום השלב האחרון בקריירה שלה, שכולו סיכומים (״החופים של אנייס״, ״אנשים ומקומות״). הקולנוענית והאמנית הצרפתייה, מחלוצות הגל החדש הצרפתי, חוזרת אל הסרטים שעשתה ושעשו אותה, בפרספקטיבה של זמן ובשילוב עם סדרת הרצאות שהעניקה בשנים האחרונות. יחד עם שילוב קטעים מסרטיה, מאחורי הקלעים שלהם וגם תמונות הסטילס של היוצרת, שהיא מכנה ״חיי הקודמים״, זה נשמע כמו חגיגה של אהבת קולנוע ואהבת החיים, כמו תמיד אצל ורדה ואולי אף יותר מתמיד בסרטה הזה והאחרון.

״השמיים הם הגבול״ (The Aeronauts) בא לענות על הצורך הבלתי ניתן לסיפוק של הקהל לסרטים על כדורים פורחים. היה לנו אחד בשבוע שעבר, ״בלון״ המתבסס על סיפור אמיתי בגרמניה של 1979, והנה בא עוד אחד. גם הוא קשור לאירועים היסטוריים אבל מתרחש לפני כ-150 שנים. אדי רדמיין מגלם את ג'יימס גליישר, מטאורולוג בריטי חלוצי שביקש לערוך ניסויים בגובה רב לשם חיזוי מזג האוויר. איש לא לוקח אותו ברצינות אז הוא נאלץ לחבור אל טייסת מנודה ונועזת, בגילומה של פליסיטי ג׳ונס (דמות שזכתה בסרט להיפוך מגדרי). יחד הם יבקשו להמריא לגבהים שטרם היו ידועים לאדם ולפרוץ דרך במדע, תוך השתדלות שלא לפרוץ ברומן סוער. בכל זאת, היה לנו די והותר מרדמיין וג׳ונס כזוג ב״התיאוריה של הכל״ ואני גם ככה מתקשה להבדיל ביניהם חזותית. עוד בקאסט: טום קורטני והימש פאטל (״יסטרדיי״). טום הרפר (״השיר של רוז״) ביים ואף כתב, במשותף עם ג׳ק ת׳ורן (״פלא״).

״השקרן הטוב״ (The Good Liar), מותחן תעלומה ונוכלות, מפגיש על המסך את סר איאן מקלן ודיים הלן מירן. לכאורה אין יותר בריטי מזה אבל מדובר בהפקה אמריקאית. הוא מגלם נוכל ותיק והיא הקורבן הנוכחי שלו. רוי לא מאמין למזלו הטוב כשהוא פוגש אונליין את בטי, אלמנה אמידה, הפותחת בפניו את ביתה. בעוד הוא אמור להיות בעניין רק בשביל הכסף, רגשות מתחילים לשחק תפקיד במערכת היחסים הנרקמת. האם יהיה פה טוויסט? אני מהמר על לפחות אחד שנובע מהתקציר. הבמאי ביל קונדון שב לשתף פעולה עם מקלן (״אלים ומפלצות״, ״מר הולמס״) ונדמה לי שזו הפעם הראשונה שהוא מביים את מירן. את התסריט עיבד ג׳פרי הטצ׳ר (״מר הולמס״, ״הדוכסית״) על-פי ספרו של ניקולס סירל.

״דנמרק״ (Denmark), סרט בריטי על אף שמו, מגדיר את עצמו כקומדיה מרירה-מתוקה. המדינה הסקנדינבית היא היעד של גיבור הסרט, הרב, בגילומו של רייף ספול. הרב הוא מובטל בן 34 שאפילו לאמא שלו נמאס ממנו, ואין לו עתיד או אפילו הווה בווילס. זפזופ בטלוויזיה מגלה עבורו את נפלאות מתקני הכליאה של דנמרק, המעניקים יותר ממה שיש לו – מיטה נקייה, מים חמים במקלחת, ביטוח רפואי ועוד. התוכנית שלו היא להתגנב למדינה ולשדוד בנק, אבל לא בטוח שאפילו את זה הוא מסוגל לעשות. בטח לא כשיש אופציה רומנטית (סימון ליקה). את הסרט ביים אדריאן שרגולד, החתום בעיקר על פרויקטים טלוויזיוניים, ואת התסריט כתב ג׳ף מרפי. פוסט זה מעוטר בתמונות מתוך הסרט.

״10 דקות אבודות״ (Ten Minutes Gone) כבר לא אבודות! בשבוע שעבר תהיתי לאן נעלמו, הנה הן נמצאו. הסרט הוא קודם כל מפגש פסגה חלקה, בין הקרחות המפורסמות של ברוס וויליס ומייקל צ׳יקליס, הבוהקות באור יקרות עוד בשלב הפוסטר. העלילה נפתחת עם שוד שמסתבך, וויליס מנהל את העניינים מאחורי הקלעים וצ׳יקליס הוא אחד מאנשי השטח, שדווקא מצליחים במשימה לשמה נכנסו לבנק. אלא שבחוץ כבר מחכים להם השוטרים ודמות מסתורית מזנקת על השודד מאחור, מותירה אותו חסר הכרה למשך 10 דקות. כשהוא מקיץ, ואומר בקול רם כמה זמן עבר, מתחיל המירוץ לא רק אחר מה שנגנב אלא גם אחר האמת. מי אם לא בריאן איי. מילר, במאי הבית של וויליס בזמן האחרון (״פעולת תגמול״, ״וייס״, ״הנסיך״), יהיה חתום על סרט אקשן ופשע כמו זה? תסריט ביכורים עבור קלווין מאו וג׳ף ג׳ינגל (איש אפקטים מיוחדים בדרך כלל).

צפייה ביתית והקרנות מיוחדות

מחוץ למערכת (System Crashers) – נציג גרמניה לאוסקר, עליו כבר כתב עופר בפסטיבל ירושלים, מגיע בלעדית לספרייה של yes VOD ב-5.12, שזה מחר בעצם. בסרט הביכורים שלה, הבמאית נורה פינגשיידט מפגישה אותנו עם דמות של ילדה עם בעיות התנהגות ונטייה לאלימות, אותה מגלמת הלנה זנגל מלאת האנרגיה והזעם. הסרט עוקב אחר הניסיון למצוא לה מסגרת מתאימה או דמות סמכותית שתתחבר איתה.

אפולו 11 (Apollo 11) – מגיע אף הוא אל הספרייה של יס מחר (5.12) ונמצא כבר שבועיים בסלקום TV. נדמה לי שלא כתבנו עדיין על אחד הסרטים הדוקומנטריים המדוברים של השנה, אולי זו הזדמנות לעשות זאת לפני שיהיה מועמד לאוסקר. הרעיון של הבמאי טוד דאגלס מילר פשוט וטהור: לתאר את מסעה של החללית הראשונה שנחתה על הירח בעזרת חומרי ארכיון של נאס״א בלבד, ללא מניפולציות. ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין מככבים, הפוטג׳ מרהיב לצפייה וגם אם נעשתה עבודת עריכה שאינה נאמנה לחומרים, אפשר לסלוח.

סיפור נישואים (Marriage Story) – סרטו המהולל של נואה באומבך, מגיע אל שרתי נטפליקס ביום שישי (6.12) במקביל לשהותו בבתי הקולנוע מאז הסופש שעבר. עופר כתב על הסרט בפסטיבל ונציה, משם יצא באופן נפשע בידיים ריקות, שזה אומר שהאוסקרים יצטרכו לתקן את המעוות. אדם דרייבר וסקרלט ג׳והנסון, בשיא כוחם, מגלמים זוג אמנים שעובר תהליך גירושין שנע בין האוהב למכוער. לגמד את הסרט ולהגיד שהוא הצצה לגירושין שעבר הבמאי עצמו, יהיה כמו לקרוא לפיצה פחמימה.

ברוס ספרינגסטין Western Stars – סרט ההופעה/דוקו של כוכב הרוק האמריקאי, יוצג בישראל ערב אחד בלבד. זה יקרה ביום שני ה-9.12 במספר מצומצם של בתי קולנוע, אז אתם ואתן מעריצי ומעריצות את הבוס כדי לבדוק את הנושא מראש. מדובר בתיעוד של הופעת האלבום ששמו כשם הסרט, בתוספת קטעים תיעודיים בביתו של ספרינגסטין. הוא חתום גם על הבימוי של היצירה, במשותף עם המתעד הקבוע שלו, ת׳ום זימני.

סלין וז׳ולי יוצאות לשוט (Celine et Julie vont en Bateau) – סרטו המהנה של ז'אק ריווט, יוקרן במועדון הקולנוע של הגדה השמאלית (אחד העם 70, ת״א). זה יקרה ביום שבת ה-7 בחודש בשעה 19:00, זה 777 ובינגו! אור כתב על הסרט די מזמן, במסגרת פינת סרטים מן העבר (שהתקמבקה השבוע) אז יש תיעוד שאנחנו בעדו. את הסרט תציג ותנהל אחריו דיון שירה מרק בן-צבי, שגם הפנתה את תשומת ליבי להקרנה ותודה על כך. פרטים באירוע הפייסבוקי של הגדה, שתמיד כדאי לעקוב אחרי התוכניה החודשית שלו, וכך נעשה גם בשבוע הבא.