סרטים חדשים: ״אד אסטרה״, ״רמבו 5: המשחק האחרון״, ״הבחירה״, ״למה זה מגיע לי 2״

יום של ספירת קולות וציפייה לתוצאות האמת הסופיות, גם ברחבי המדינה וגם באקדמיה לקולנוע. בזמן שהבחירות לכנסת ודאי ימשיכו להיות בסדר היום הציבורי עוד ימים רבים, ומי יודע מתי תהיה הכרעה, חברי וחברות האקדמיה הישראלית לקולנוע יכולים להצביע רק עד היום בחצות ואת התוצאות נדע כבר ביום ראשון בטקס פרסי אופיר. ניסינו את כוחנו בניחושים, קחו בחשבון שאנחנו לא תמיד מדהימים בזה באותה מידה. כדי להסיח את הדעת מכל המתח הזה, יש סופש שלם של סרטים שאפשר למצוא בו מגוון ועניין, כיאה לתאריך החביב 19.9.19 או סתם כי אנחנו ב״סתיו״ ויש מה לראות. אל ארבעת הסרטים שצריך לצאת בשבילם מהבית, חציים אמריקאי וחציים צרפתי, אוסיף עוד ארבעה שאפשר גם לראות בלי לקום מהספה, יוזמה שקצת הזנחתי החודש אז ייתכן וחלקם כבר זמינים מזה כשבוע-שבועיים. שווה גם להזכיר שאתמול הצטרף אל ההיצע באולמות סרטו של גור בנטביץ׳ ״קצפת ודובדבנים״, עליו כתבתי ממש אתמול והוא כבר הוזכר במדור הקודם (ובפסטיבל ירושלים, ובעונת האופיר).

״אד אסטרה״ (Ad Astra) רק ערך את בכורתו בפסטיבל ונציה לפני כשלושה שבועות וכבר מגיע אל בתי הקולנוע המסחריים. עופר ניצל את הבכורה כדי לכתוב עליו ראשון אצלנו, אני רק שרבטתי פסקה עבור גלריה אז אולי הגיע הזמן להרחיב. מדובר בסרטו של ג׳יימס גריי (״העיר האבודה Z״, ״המהגרת״), שביים ואף כתב יחד עם איתן גרוס. בראד פיט, שגם הפיק, מגלם אסטרונאוט הנבחר למשימה שתשלח אותו אל שולי מערכת השמש שלנו. זאת משום שקרינה קוסמית המגיעה מן הכיוון מאיימת על שלום כדור הארץ, ובסוכנות החלל מאמינים שזה עשוי להיות קשור למשלחת הראשונה שיצאה לחקור את האיזור לפני שנים, אותו הוביל אביו של הגיבור (טומי לי ג׳ונס) כך שיש פה גם עניין משפחתי. בקאסט אפשר למצוא גם את רות נגה, דונלד סאתרלנד וליב טיילר, שוב בתפקיד אשת האסטרונאוט (אבל בלי שירים של אירוסמית׳ הפעם). עוד חזרה, מעט יותר משמחת, היא זו של הצלם שחוזר לכוון את עדשתו לחלל – הויט ואן הויטמה (״בין כוכבים״). על המוזיקה אחראי מקס ריכטר, אז גם לאוזניים דאגו כאן.

״רמבו 5: המשחק האחרון״ (Rambo V Last Blood) משיב את סילבסטר סטאלון, האיש שתמיד ידע מתי לפרוש מגילום הדמויות הקולנועיות שפרסמו אותו, אל האיש והבנדנה – ג׳ון רמבו. עשור מאז ״רמבו 4״ ו-37 שנים מאז הפציע רמבו לראשונה על המסכים ב״משחק הדמים״. שם הסרט מבטיח שזו הפעם האחרונה, אבל כפי שאפשר לראות בכותרת הלועזית, הדם הוא מה שחשוב ולא המשחק. גם תקציר העלילה מבטיח שזו הפעם האחרונה, שכן ג׳ון שב הביתה אבל מוצא עצמו במסע לחילוץ אחייניתו החטופה בידי קרטל מקסיקני. אל תשאלו בת כמה איבט מונריאל, השחקנית שמגלם את האחיינית, או בן כמה רמבו (סטאלון בן 73 יש לציין). עוד שמות לטיניים בקאסט: פז וגה, אדריאנה בראצה, סרג׳יו פריס-מנ׳צטה. את הסרט ביים אדריאן גרונברג (״חופשה קטלנית״) ועל התסריט חתומים סטאלון, דן גורדון (״הוריקן״) ומתיו סירולניק (״אבסנטיה״). התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט, שבמערכת סריטה מתקרא בחיבה ״רמבו נאמבר פייב״ על שם שירו של לו בגה.

״הבחירה״ (Young Ahmed / Le jeune Ahmed) מביא אותנו אל הטריטוריה דוברת הצרפתית של המדור, במקרה הזה הפקה משותפת של צרפת ובלגיה לסרטם החדש של האחים דארדן (״רוזטה״, ״יומיים ולילה״). שוב יש צורך להיעזר בשם המקורי של הסרט, שאינו קשור לבחירות לכנסת למרות המועד בו הוא מגיע אל הקולנוע, אלא מספר את חייו של צעיר בלגי בשם אחמד (אידיר בן-עדי). אני לא רוצה להגיד את דעתי על הבחירה להסתיר את השם הערבי מן הכותרת העברית, ואני גם לא צריך כי הסרט עוסק בכך בעצמו. הגיבור מוצא עצמו קרוע בין השפעות האימאם השכונתי לחיים המערביים, ורוקם תוכנית לנסות להרוג את מורתו שהביכה אותו כשפירש את הקוראן. ז׳אן-פייר ולוק דארדן יצאו עם פרס הבימוי מפסטיבל קאן האחרון עבור עבודתם כאן, וכמובן אחראים גם לתסריט. די בטוח שנתייחס לסרט ביתר פירוט בימים הקרובים.

״למה זה מגיע לי 2״ (Serial Bad Weddings 2 / Qu'est-ce qu'on a encore fait au bon Dieu) מגיע כחמש שנים לאחר הצלחת קודמו ויקווה לשחזר אותה. על פי כמויות העברית בטריילר, נראה כאילו התחשבו בקהל הישראלי, שאכן חיבק את הסרט הראשון. למה שחסך מעצמו את התענוג בפעם הקודמת, מדובר בקומדיה על ראש משפחה שמרן (כירסטיאן קלאבייה) שנאלץ להתמודד עם ארבעת החתנים הלא קונבנציונליים שמביאות ארבע בנותיו. כתבתי ״שמרן״ במקום גזען כי אני מנומס, וכמובן שאין שום דבר לא רגיל בחתנים מלבד היותם פחות צרפתים לדעתו של האב, כי הם בצבעים אחרים. ישמור האל, כמו שאומר השם הצרפתי. בסרט החדש המצב מחריף, שכן ארבעת הזוגות מבקשים לעזוב את צרפת, כל אחד למדינה אחרת (אחת מהם היא אכן ישראל). הבמאי הוא שוב פיליפ דה שברון, שגם כתב יחד עם גי לוראן.

צפייה ביתית

בלייז (Blaze) – סרטו של איתן הוק מגיע אל yes VOD, שנה אחרי שערך את בכורתו הישראלית בפסטיבל חיפה. אז גם כתבתי עליו בקצרה, בפוסט ההמלצות המשותף של סריטה. זהו סיפורו של אגדת הקאנטרי הטקסנית בלייז פולי, המגולם כאן בידי בן דיקי, מוזיקאי שזו הופעתו הראשונה על המסך. את התסריט כתב הוק בהתבסס על ספרה של מי שהייתה זוגתו של פולי, אותה מגלמת בסרט אליה שוקט. יש עוד כמה פרצופים מוכרים יותר ופחות, לצד הופעת אורח קולית של הבמאי-שחקן, אבל העיקר היא המוזיקה ונסיבות חייו של הגיבור הטרגי למדי.

לורו (Loro) – זמין לצפייה כבר שני סופשים אצל yesVOD וגם אצל HOT VOD, וגם הוא הוקרן ועליו נכתב אצלנו בימי פסטיבל חיפה הקודם. אור חלק את דעתו לגבי סרטו של פאולו סורנטינו, אחד מן הבמאים הנערצים על סריטה שלאחרונה עסוק בסדרה ״האפיפיור הצעיר״. מצד אחר, זה לא הפריע לו ליצור סרט לא קצר בכלל על סילביו ברלוסקוני, בכיכובו של השחקן הקבוע והמבריק שלו, טוני סרבילו. השניים שיתפו כמובן פעולה בדרמה עוקצנית אחרת על פוליטיקאי איטלקי, ״האלוהי״, ואת יצירתו של הבמאי כבר התרגלנו לראות גם בטלוויזיה.

שיר הפרידה (The Parting Glass) – לא נקפח את מי שיש לו או לה סלקום TV, אז הנה סרט שמצאתי רק אצלם החל מהחודש. מדובר בדרמה על משפחה הנוסעת לאסוף את חפציה של אחותם, וכמובן להיפרד ממנה כל אחת ואחד בדרכם. מה שצד את עיני הוא אוסף השחקנים והשחקניות, שכולל את אדוארד אסנר, ריס איפנס, מליסה ליאו, סינתיה ניקסון, אנה פקווין, פול גרוס ודניס או׳הייר (שגם כתב את התסריט). הבמאי הוא סטיבן מוייר, וגם הוא שחקן בדרך כלל – ביל קומפטון מ״דם אמיתי״, סדרת הערפדים שסיפקה לו את ניסיון הבימוי היחיד לפני סרט זה.

בין שני שרכים: הסרט (Between Two Ferns: The Movie) – זה משהו אמיתי שבאמת קורה. למרות שזה נשמע כאילו תוכנית הראיונות האינטרנטית נטולת הבושה של זאק גליפיאנקיס הפכה לסרט באורך מלא בנטפליקס. אוקיי, זה בדיוק מה שקרה, בעצם. יש גם עלילה, לפיה הבוס של זאק שם-ארוך, וויל פארל, פוקד עליו לצאת לדרכים ולצלם עונה בת עשרה פרקים לסדרה המשפילה סלבריטאים. אז יהיה גם סרט מסע מסביב לראיונות עם כוכבים כמו מתיו מקונוהי, בנדיקט קאמברבץ׳, ג׳ון האם, ברי לארסון ועוד. זה מה שיש בנטפליקס החודש, נחכה לאוקטובר.