• פסטיבל דוקאביב 2019: המלצות ואזהרות
  • דוקאביב 2019: דיווח ראשון של עופר
  • ״משפטו של טד בנדי״ ו״הקלטות של טד בנדי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״אלאדין״ גרסת 2019
  • לפני 60 שנה: פריצת הגל הצרפתי החדש בפסטיבל קאן
  • ״מלחמה פרטית״, סקירה
  • ״טיול לנאפה״, סקירת נטפליקס
  • ג'ון וויק 3
  • הכהנים הגדולים: ״לקרוא ולשרוף״
  • ״הדרך שלהן לקונגרס״, סקירה לדוקו של נטפליקס
  • ״החסד של לוצ׳יה״, סקירה
  • פוקימון: הבלש פיקאצ'ו
  • ״מה הסיכוי?״, סקירה
  • ואן גוך: בשערי הנצח
  • הנוקמים: סוף המשחק
  • המלצות סינמטקים - מהודרת מאי 2019
  • פרסי אופיר 2019: רשימת המתמודדים נחשפה

"הנוקמים: סוף המשחק", סקירה נטולת ספוילרים

25 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל

הפוסט הזה הוא סקירה לאחד מן הסרטים הכי מדוברים של השנים האחרונות וקיים סיכוי לא רע שמדד הכניסות אליו יהיה גבוה, כשם שייתכן שזו אחת מן הסקירות הכי מיותרות אי פעם. מעריצי היקום הקולנועי של דיסני-מארוול ירצו לראות את הסרט הזה, בעוד מי שלא אוהב את הסרטים הללו כנראה שלא יאהב גם את הסרט הזה, ויבוז לכל דברי השבח שהוא מעורר. מי שלא מתעניין בסרטים המבוססים על דמויות הקומיקס שמככבות בו, או לא שמע על סדרת הסרטים – זה לא המקום להתחיל, על אף ההתייחסות הנרחבת שהסרט מעורר. אבל קצת כמו העונה האחרונה של "משחקי הכס", מדובר באירוע עבור מי שהיה שם קודם… ב-21 הסרטים הקודמים.

הדבר השני שהופך את הפוסט הזה למיותר הוא שאני מנסה לכתוב סקירה בלי ספוילרים. אף כי אני חושב שיש רגישות יתר לספוילרים בימינו בחלק מן המקרים, הדבר אינו נכון לגבי שני סרטי הנוקמים האחרונים אשר ביימו האחים אנתוני וג'ו רוסו על פי תסריט של כריסטופר מרקוס וסטיבן מקפילי. במקרה של הסרט הזה, ספוילר מתייחס לא רק לסיום, אלא גם למה שקורה בדקות הראשונות ופחות או יותר בכל שלב של העלילה. אפילו לחשוף את רשימת המשתתפים המלאה של הסרט יהיה בחזקת ספוילר (ברצינות, אל תכנסו לבדוק ב-IMDB שכבר הספיקו לעדכן יותר מדי). לכן, במהלך הטקסט הזה אגע רק בחלק מן המשתתפים.

אז מה כן אפשר לחשוף? נראה לי שסקירה ראשונית זו צריכה לענות על כמה שאלות ולכן בחרתי בפורמט של שאלות ותשובות. בנוסף, חלוקה זו יכולה לאפשר לכם לא לקרוא תשובה לשאלה מסויימת אם אנכם רוצים לדעת אותה, למרות שכאמור, אני מנסה לברוח מכל ספוילר.

באיזה מ-21 הסרטים הקודמים צריך לצפות על מנת להבין מה מתרחש בסרט הזה?

"הנוקמים: סוף המשחק" (Avengers: Endgame) מסכם את כל 21 הסרטים שקדמו ולו ומתייחס לכולם. ממש לכולם. אפשר ליהנות ממנו גם אם לא מבינים כל רפרנס או כל פרט בעלילה, אבל בהחלט צריך לראות והרבה. אין טעם להיכנס אליו בלי לראות את "הנוקמים: מלחמת האינסוף" וגם הסרט ההוא הסתמך הרבה על הסרטים הקודמים בכל הקשור לאקספוזיציה של הדמויות. שני הסרטים ביקום הקולנועי שיצאו בין לבין, "אנטמן והצרעה" ו"קפטן מארוול", מכילים גם הם פרטים אשר רלוונטיים לסרט זה, אבל ניתן להבין אותו גם בלי לראות אותם – הדברים פחות או יותר מוסבר ליתר הדמויות, שלא ידעו על מה שהתרחש בסרטים הללו. בכל מקרה, במהלך הצפייה הופתעתי לגלות אילו פרטים מסרטים ישנים בסדרה פתאום זוכים לאזכור, כך שידע רחב יותר בעולם הקולנועי יכול להועיל.

האם הסרט עומד בציפיות? 

כן. לפחות עבורי הסרט סיפק את הסחורה הן בסצנות מרגשות, הן בהומור הטיפוסי לרבים מסרטי הסדרה, והן בקטעי הפעולה שנעשים בסגנון היקום הקולנועי, אבל המינון שלהם מוצלח. באופן לא מאפיין לסדרה, הקרבות המרשימים ביותר מגיעים במערכה האחרונה. יחד עם זאת, מדובר בסרט שגדוש בעלילה סבוכה ויש בו כמות דמויות שהייתה עושה לרוברט אלטמן כאב ראש. לא נראה לי שהבנתי הכל, דומה כי יש כמה חורים בעלילה, אבל זה לא ממש משנה.

איפה היית ממקם את הסרט הזה ביחס ליתר הסרטים ביקום הקולנועי?

שאלה קשה כי הדעה שלי לגבי רבים מן הסרטים הללו משתנה עם הזמן. אם כרגע הסרטים שאני סבור שהם הטובים ביותר הם ״קפטן אמריקה: חייל החורף״, ״שומרי הגלקסיה״ ו״ת'ור: ראגנארוק״ (לא בהכרח בסדר והזה ובכפוף לשינויים והוספות), התחושה שלי היא ש״הנוקמים: סוף המשחק״ יכול להצטרף לחבורה הזו ולהיות מוכתר לסרט הכי טוב תחת הכותרת של ״הנוקמים״. פשוט מכיוון שהוא מציע הכי הרבה ולרוב עושה זאת טוב יותר. הסרט הקודם של האחים רוסו ייזכר בעיקר בזכות הסיום יוצא הדופן שלו, שלדעתי הוא עדיין הרגע החשוב והמייצג של כל סדרת הסרטים בגלל הייחוד שלו. במקרה של הסרט הזה, זה פחות עניין של רגע מוצלח בודד ויותר סדרה ארוכה של סצנות טובות, דילמות מעניינות, והתפתחות טובה של הדמויות.

הסרט באורך יותר משלוש שעות, זה לא ארוך מדי? 

לא וכן. במהלך הסרט לא חשתי שעמום לרגע וכל סצנה היא מהותית לעלילה, או לפחות לפיתוח הדינמיקה בין הדמויות. והרבה מן הדמויות המוכרות עוברות התפחות די גדולה במהלך הסרט. מצד שני, בהחלט יש כמה מקרים בהם הרגשתי כי היוצרים יכלו לוותר על מספר רגעים מוצלחים בפני עצמם על מנת להדק יותר את היצירה. חוץ מזה, אם מורידים את הקרדיטים אז זה פחות משלוש שעות.

האם יש סצנה אחרי הקרדיטים?

לא. וגם לא סצנת אמצע קרדיטים. אבל הקרדיטים עצמם כוללת מחווה לדמויות שאולי תרגש חלקים מן הקהל. אגב, סטן לי הספיק לצלם הופעות אורח.

האם זה מרמז על כך כי אכן במדובר בסוג של סוף לסאגה?

מצד אחד לא, כי כבר יש סרטים חדשים ביקום שעובדים עליהם, אבל ברמה גדולה יותר כן. בלי קשר לגורל הדמויות, כל הסרטים הקודמים נבנו עם סיום שפותח שאלות לעתיד וסרט זה סוגר קצוות עם כל הסרטים הקודמים, בעיקר לגבי ששת הדמויות של הגיבורים מסרט ״הנוקמים״ הראשון. למעשה, אחד מן המקומות בהם ניתן היה לקצר הוא בסיום, שלוקה מעט בתסמונת ״שר הטבעות: שיבת המלך״, כלומר בחוסר היכולת לבחור בין הרבה סצנות שכל אחת מהן היא סגירת מעגל יפה. לדעתי, סביר כי הנוקמים המקוריים אולי עוד יופיעו בסרטים נוספים, אבל אם זה יקרה נראה שזה יהיה בתור דמויות משנה.

רגע, האם נמצאה הצדקה לקיומו של הוקאיי? 

כן. הוא לא אחד מן הדברים הכי טובים בסרט לדעתי, אבל הוא בהחלט מעורב בכמה סצנות טובות ומתגלה כחשוב למספר קווי עלילה.

מה היה התוואי המקביל שעברו בו בלום וסטיבן בדרכם חזרה? 

בנקודת המוצא משותפת התחילו שניהם, בקצב הליכה תקין… רגע, עכשיו אני מצטט בלי קשר מתוך יוליסס של ג'יימס ג'יוס. (תרגום יעל רנן). זה לא קשור בשום צורה. סביר כי ניתוח כולל ספוילרים לסרט יעלה כאן במועד כלשהו ואם לא – בטח יעלה בהרבה מקומות אחרים. מקווה שמי שרוצה לצפות בסרט הצליח להשיג כרטיס.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.