סרטים חדשים: ״גאולה״, ״מרי פופינס חוזרת״, ״באמבלבי״, ״חיי כלב״, ״פרויקט טיטאן״

סופש אחד לפני אחרון של 2018 לפנינו, וכפי שכבר הבחנתם אנחנו מפנקים בסיכומי שנה – עופר איגד יחד את המאפיינים הבולטים של השנה בקולנוע, אור בחר את 20 הרגעים הקולנועיים שעשו את 2018, וכולנו יחד הוצאנו מהמערכת את הסרטים שביאסו אותנו. בשבוע הבא יהיה תורם של הסיכומים האישיים של לירון וגם שלי, ואז יגיעו מצעד סרטי ואנשי השנה של סריטה, לפני שנכרוך הכל יפה בסרט ורוד ונעיף את השנה הזו לכל הרוחות. בינתיים, בין לבין, יש חמישה סרטים חדשים להתייחס אליהם, תחילה כאן בקיצור ובהמשך סוף השבוע בסקירות.

״גאולה״, הסרט הישראלי לשבוע זה, הוא גם האחרון תוצרת הארץ לשנת 2018 אלא אם מכינים לנו הפתעה בשבוע הבא. מדובר בשיתוף פעולה נוסף בין יוסי מדמוני ובעז יהונתן יעקב (״בוקר טוב אדון פידלמן״, ״מקום בגן עדן״), שהפעם חורג מהתפקידים הרגילים של השניים כבמאי-תסריטאי וצלם, בהתאמה. יעקב חתום הפעם גם על הבימוי במשותף עם מדמוני, וכן על הכתיבה יחד איתו ועם ארז קו-אל. משה פולקנפליק מגלם חוזר בתשובה הנדרש לממן טיפולים יקרים לבתו החולה, ובוחר לאחד את להקת הרוק שהיה חבר בה בחייו החילוניים כדי לנגן בחתונות. זה אולי נשמע קצת כמו הסרט הקודם בו כיכב פולקנפליק, ״דרייבר״, אבל אם תבדקו את הסקירה של אור שתתפרסם מחר תגלו שזה לא המצב.

״מרי פופינס חוזרת״ (Mary Poppins Returns) היא כותרת שמסכמת לא רק את נקודת המוצא העלילתית, אלא גם מייצרת אוטומטית תחושה לגבי איך אתם מרגישים ואתן מרגישות עם זה. האומנת המעופפת של משפחת בנקס מגולמת הפעם בידי אמילי בלאנט, בסרט שמגיע כ-55 שנים לאחר הקלאסיקה המקורית אבל מתרחש בלונדון של שנות ה-30 והשפל הכלכלי הגדול. שני הזאטוטים לבית בנקס כבר גדולים מספיק בשביל ילדים משלהם, מגולמים בגרסאות הבוקרות שלהם בידי בן ווישאו ואמילי מורטימר. מרי פופינס חוזרת אל חייהם בתקופה קשה ומפזרת מקסמה, יותר מזה באמת שאין צורך לדעת. אה, חוץ מזה שלין מנואל מירנדה, הכוכב-מוזיקאי זולל הפרסים, מגיח לתפקיד קולנועי מרכזי תואם דיק ואן דייק של הסרט הבכור (שבעצמו מגיח להופעת אורח). עוד צצים: ג'ולי וולטרס, קולין פירת' ומריל סטריפ. רוב מארשל (״אל תוך היער״) ביים ואף שותף לכתיבה יחד עם ג׳ון דה-לוקה, המפיק הקבוע שלו, והתסריטאי דייויד מגי (״חיי פיי״). אור יספר לכם ולכן איך היה לו, במהלך הסופש.

״באמבלבי״ (Bumblebee) משיב אל המסך את הרובוטריק הצהבהב והחביב, אבל לפני שתספיקו להגיד ״די כבר עם סרטים של מייקל ביי שמישהו ימצא לו עבודה בדמולישן״ – זה לא סרט של מייקל ביי. הבמאי הוא טראביס נייט, האנימטור שאחראי לקסם ושמו ״קובו: אגדה של סמוראי״ ושותף ביצירת ״פארנורמן״, ״קורליין״ ו״הקופסונים״ של אולפני לייקה. אז עכשיו כשחזר הקשב, אפשר לספר שהעלילה מתרחשת ב-1987, כלומר לפני עלילות סרטי הרובוטריקים של ביי, ומפגיש בין אוטו חיפושית משנה צורה לבין טינאייג׳רית מקליפורניה המחפשת את מקומה בעולם. את התפקיד הראשי מאכלסת היילי סטיינפלד, ולצידה ג׳ון סינה. בגזרת ההופעות הקוליות אפשר למצוא את דילן אובריאן, ג׳סטין תרו ואנג׳לה באסט, אם למנות כמה חייזרים מתכתיים. כריסטינה הודסון, שכותבת את הסרט של הארלי קווין ואת זה של באטגירל, חתומה על התסריט. תיתכן סקירה.

״חיי כלב״ (Dog Days), שכפי שכבר ניחשתם או ניחשתן מעטר בתמונותיו את הפוסט השבוע, מביא אל המסך המון כלבלבים בהם ינסו להתחרות מיני שחקנים ושחקניות בקרב על תשומת הלב של הקהל. גם הסרט הזה מתרחש בלוס אנג׳לס ואם הבנתי נכון יש כאן חמישה סיפורים אנושיים המתנקזים איכשהו אל המכנה המשותף של ההולכים על ארבע בחייהן של מגוון הדמויות, שלא בהכרח נפגשות. בין היצורים הפחות פרוותיים על המסך אפשר למנות את ונסה האדג׳נס, אווה לונגוריה, נינה דוברב, אדם פאלי, רוב קורדרי וטיג נוטרו. את הדרמה הקומית הזו ביים קן מרינו (״איך להיות מאהב לטיני״) וכתבו אליסה מאטסואדה (״The Miracle Season״) ואריקה אויאמה (מהמפיקות של ״Fresh Off the Boat״).

״פרויקט טיטאן״ (The Titan) הוא הפחות טרי מבין סרטי השבוע אז נאלצתי לשים אותו אחרון. בארה״ב ובמדינות נוספות הוא זמין בנטפליקס מאז חודש מרץ, סתם שתדעו. סם וורתינגטון חוזר לטריטוריות שבין אנושי וחייזרי, בעודו מגלם איש צבא אמריקאי שנבחר לניסוי שמטרתו העצמת היכולות האנושיות במטרה להתמודד עם התנאים על הירח של שבתאי ששמו טיטאן. לשם אנחנו מתכננים לעבור כשכדור הארץ יהיה בלתי נסבל אפילו יותר מעכשיו. אך אבוי, הניסוי לא הולך כמתוכנן. הבמאי הגרמני לנארט רוף חתום כאן על סרטו הראשון באורך מלא, על פי תסריט של מקס הורוויץ (שכתב פרק במיני-סדרה הנטפליקסית ״Manhunt: Unabomber״) ואראש אמל (״גרייס ממונקו״).

וגם:

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים – שהוא קודם כל הבית של הקולנוע הקצר על כל סוגיו, הוציא שני קולות קוראים כדי שתהיו עסוקים ועסוקות גם ב-2019. ראשית, פרויקט ״קצר על הדרך״ שמיועד ליוצרים ויוצרות לפני פיצ׳ר או בין פיצ׳רים וכבר שנים מככב בערב הפתיחה של הפסטיבל, מזמין להגיש רעיונות לסרטים תחת התמה השנתית של ״רעב״. עשו זאת עד ה-20.1.19 ואולי תזכו לליווי וחיזוקים כספיים משלב הפיתוח ועד לסרט קצר ומוגמר. כאן מגישים ובודקים אם עומדים בקריטריונים. בנוסף, ההרשמה למהדורת 2019 של הפסטיבל החלה ואם כבר יש לכם ולכן סרט קצר שיכול להתמודד במסגרת העצמאית או הסטודנטיאלית, יש לכם ולכן עד סוף החודש הבא לנסות ולהיות חלק ממקבצי או אפילו זוכי השנה הבאה. עוד פרטים על שלל המסגרות אפשר למצוא באתר הפסטיבל. אולי הפעם אבוא לבקר, אני מתגעגע לפסטיבל הזה – אנא, דאגו לי מראש לסיבות. לסיום, הנה ונסה האדג׳נס וכלבלב.