• אימת החודש - דצמבר 2018: סיכום שנה
  • סרטים חדשים: ״רומא״ של אלפונסו קוארון בכל המסכים
  • דיווח אחרון מפסטיבל אוטופיה 2018
  • ״מוגלי: אגדת הג׳ונגל״, סקירת נטפליקס
  • דיווח מפסטיבל אוטופיה 2018: ״הגולם״ ו״גבול״
  • הכהנים הגדולים: פרק 11 - ״לחסל את הליידי״
  • Can You Ever Forgive Me? - מחכים לתרגום
  • המלצות סינמטקים: מהדורת דצמבר 2018
  • ״מקוללים״, סקירה
  • על ״רובין הוד״ 2018 ו״מלחמתו של רוברט דה ברוס״
  • ״אהבה כמו שלנו״, סקירה
  • אימת החודש - נובמבר 2018
  • ״שירקרס״, סקירת נטפליקס
  • קריד 2
  • ״ראלף שובר את האינטרנט״ ו״הגרינץ׳״, סקירה כפולה

סרטים חדשים: ״אלמנות״, ״משמורת״, ״חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד״, ״היורשות״, ו״הבלדה על באסטר סקראגס״

14 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר

אמצע נובמבר וריח של סיכומי השנה באוויר, מתערבבים באלה של הגשם והסופגניות (או תרנגולי הודו ומבצעי בלאק פריידי, תלוי איפה גרים). על הבלוג זה משפיע כפי שראיתם אתמול ושלשום בהמלצות לפסטיבלים, וכן בצורת ארבעת הסרטים החדשים שיתווספו אל בתי הקולנוע החל ממחר. זאת בעוד נטפליקס ממשיכה בשלה והפעם תורם של האחים כהן עם אנתולוגיית המערבונים שלהם, ״הבלדה על באסטר סקראגס״. עופר כבר צפה וכתב על הסרט בימי פסטיבל ונציה, שם היה ניתן לצפות בו על מסך הקולנוע, פריבלגיה שתהיה אפשרית ברשימה הולכת ומתרחבת של מקומות כאשר ענקית הסטרימינג בוחנת מחדש את מדיניות ההפצה שלה לקראת בואו של ״רומא״, שהתבשרנו השבוע כי יוקרן גם בישראל בקולנוע במקביל להגעתו לשרתים. אבל כבר השבוע יש לנו איום רציני למדי על עונת האוסקר שתחל רשמית בקרוב, ואיתו גם נתחיל. לסיום, מבט באירועי דצמבר.

״אלמנות״ (Widows) הוא סרט אול-סטארס לפני ומאחורי המצלמה, כולל כמה שילובים לא בהכרח צפויים. זה מתחיל עם הבמאי סטיב מקווין (״12 שנים של עבדות״, ״בושה״, ״רעב״) שחובר אל הכותבת ג׳יליאן פלין (״נעלמת״) בעיבוד לספרה של לינדה לה פלנט (״החשוד העיקרי״). העלילה מערבבת בין דרמה טרגית, מותחן פשע וסרט שודים, תוך התמקדות באלמנותיהן של שודדי בנק שקיפחו את חייהם בביצוע פשע, מותירים אחריהם חובות שנשותיהן יצטרכו לטפל בו. הקאסט הבאמת יוצא דופן בעיניי מתחיל עם ויולה דיוויס, מישל רודריגז, אליזבת דביקי, וסינתיה אריבו (״זמנים קשוחים באל רויאל״) בתור ארבע הגיבורות המסובכות. שחקניות נוספות ששווה להזכיר הן ג׳קי וויבר וקרי קון, בעוד מהצד הגברי אפשר למנות את ליאם ניסן וג׳ון ברנתל, כאשר מי שמפעילים לחץ על הגיבורות הן קולין פארל ורוברט דובאל, ודניאל קאלויה ובריאן טיירי הנרי מן הכיוון השני. הרשימה חלקית והציפיות מהסרט הזה בשמיים, אצלי לפחות, אז צפו גם לסקירה בקרוב מאוד.

״משמורת״ (Jusqu'à la Garde / Custody) הוא הראשון מבין צמד סרטי ביכורים במדור השבוע, מאת השחקן-בדרך-כלל קזבייה לגראן. הסרט מתהדר במסלול הפסטיבלי של ונציה, טורונטו ואז גם חיפה, אבל לא של לפני חודש-חודשיים אלא של 2017, מגיע רק כעת לאקרנים משום מה. למי שיזכרו, בפסטיבל החיפאי הקודם-קודם קראו לו ״הקרב על המשמורת״, אז גם כתב עליו עופר באופן חיובי שמצטרף לדעה העולמית האוהדת. דניס מנושה ולאה דרוקר מגלמים זוג פרוד שמצוי במאבק משפטי על הזכות למשמורת על בנם הקטין, בגילומו של תומא ז׳יוריה (מקווה שתיעתקתי נכון את שם המשפחה שלו). הקולנוען הצרפתי, שגם כתב את התסריט, זכה באריה הכסף על עבודת הבימוי שלו, שקירבה את הדרמה המשפחתית והמשפטית לטריטוריה של מותחן עתיר תפניות ותגליות.

״היורשות״ (The Heiresses / Las Herederas) מגיע אלינו מפרגוואי, אותה הוא מקווה לייצג באוסקר, וגם עליו אפשר כבר לקרוא את דעתו של עופר. אלא שבניגוד לקודמו, מסעו של סרט זה החל בשנה זו ובפסטיבל ברלין, שם זכה במספר פרסים ובראשם פרס השחקנית הטובה ביותר שהוענק לאנה ברון. לקהל בישראל הוא הוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע הגאה, שהוא גם זה שאחראי להפצה הצנועה כעת. ברון מככבת לצדה של מרגריטה אירון, שתי נשים מבוגרות צופנות סוד המתגוררות יחדיו ומהוות הפכים משלימים. כאשר האקטיבית מבין השתיים מכינה את חברתה להסתדר בלעדיה לתקופה מסויימת, המופנמת יותר תיאלץ לא רק לפעול יותר אלא תגלה את החלקים שהיו חסרים בחייה, גם דרך מפגש עם דמות צעירה יותר (אנה איבנובה). זהו סרטו הראשון באורך מלא של מרסלו מרטינסי, שגם כתב את התסריט. התמונה בראש הפוסט היא מתוך סרט זה.

״חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד״ (Fantastic Beasts: The Crimes of Grindelwald) אולי היה צריך להתחיל את המדור ולא לבוא כאחרון חביב, בהתחשב בשמות המעורבים בו. אבל היות וצפיתי בקודמו, ״חיות הפלא והיכן למצוא אותן״, אני מניח שמדובר בסרט לילדים בלבד, לפחות עד הצפייה בו (שלא תתקיים לעולם), וכאלה אני נוהג להושיב מבלי לזלזל בשיפולי המדור. למקרה שאתם עדיין לא בדיס מוחלט על הרחבת המותג של ״הארי פוטר״ בסדרת הפריקוולים הזו, ג׳וני דפ הוא גרינדלוולד המרושע מן הכותרת ואני מוכן להתערב שהפשעים שלו הרבה פחות חמורים ממה שעוללה הפעם ג׳יי. קיי. רולינג לתסריט או הבימוי של דייויד ייטס לנעשה על המסך. יחד איתם חוזרים גם אדי רדמיין בתפקיד ניוט סקמנדר (אני מסרב לקרוא לו ״סלמנדרה״ כפי שדורשים התקצירים בעברית), קתרין ווטרסטון בתור שרביט קוסמתסקי (נדמה לי שזה שם הדמות שלה), דן פוגלר ואליסון סודול בתור הזוג המעורב, ועזרא מילר בעוד תפקיד מקריפ. עוד בגזרת החידושים: זואי קרביץ מתפתה לצד האפל וג׳וד לאו משתחל אל הגלימה של פרופסור אלבוס דמבלדור בצעירותו. אני מקווה לקרוא דעות שישנו את הדעה הקדומה שלי.

״משמורת״

וגם:

פסטיבל הקולנוע היהודי – מהדורת החורף של פסטיבל ירושלים, שחוגגת השנה 20 שנות פעילות בזכות עצמה, תיערך השנה בין ה-1 וה-6 בדצמבר. אתר הפסטיבל כבר מזמין עיון בתוכניה העשירה מלהכיל, בטח בהתחשב באורכו הצנוע, מה שאומר שאני מיד מתחיל לעבוד על פוסט המלצות שיתפרסם מתישהו בשבועיים הבאים. מבין הסרטים שיוקרנו וכבר ראינו אפשר לציין את ״דובלטוב״ של אלכסיי גרמן הבן, ״יצירה ללא מחבר״ של פלוריאן הנקל פון דונרסמרק, ואת ״עץ תאנה״ של עלמוורק דוידיאן בגזרה הישראלית, שהפעם מורכבת ברובה המכריע מסרטים שאינם באורך מלא או מסדרות טלוויזיה, כמו למשל ״שיר אהבה סטנדרטי״ על אריק איינשטיין ששתי פרקים מתוכה יפתחו את הפסטיבל.

הכותרים הבינלאומיים מתחרים ביניהם מי יותר בולט, אז לשם דוגמה אחד עלילתי ואחד תיעודי. הראשון הוא ״ילד מחוק״ (Boy Erased) של ג׳ואל אדג׳רטון בו לוקאס הדג׳ס מגלם צעיר שהוריו (ראסל קרואו וניקול קידמן) שולחים אותו לטיפולי המרה בחשד להומוסקסואליות. האחר הוא ״93 קווין״ (93Queen), בו הבמאית פאולה אייסלט מפנה מצלמה אל מובלעת חסידית בברוקלין בו גיבורה אחת מבקשת לשנות סדרי עולם בכל הקשור לרפואת חירום וזכויות נשים. כאמור, זוהי רק טעימה לא לגמרי מייצגת ועד שאעשה זאת בעצמי ברצינות ובשקדנות, אפשר לעבור על התוכניה ולשריין את התאריכים כבר מעכשיו באתר הפסטיבל.

פסטיבל אוטופיה – אירוע הקולנוע הז׳אנרי והתרבות חובבת הדמיון והעתידנות, יתקיים השנה במתכונת מלאה יותר החל מה-3 ועד ה-8 בדצמבר ברחבי תל אביב – מהסינמטק דרך אירועים ביפו וכלה בפעילות מיוחדת במוזיאון הטבע. האתר עדיין לא מעודכן ואפשר בינתיים לעקוב אחר הנעשה בעמוד הפייסבוק, אבל תאלצו לסמוך עליי ועל המידע הפנימי שלי לגבי כמה מהסרטים והאורחים של השנה. קודם כל והכי חשוב, אלכס דה לה מאדרפאקינג איגלסיה סוף סוף נוחת בארץ הקודש, וכמובן שזה קורה כשאני מרחק כמה יבשות משם. הוא מגיע יחד עם התסריטאי הקבוע שלו, חורחה גריקאצ׳בריה, ויעביר כיתת אמן בנוסף לרטרוספקטיבה חלקית. עוד יתארחו: קולין טרברו (״עולם היורה״) שכבר ביקר בפסטיבל קצת לפני תהילתו, הבמאי המקסיקני העולה איזק אזבאן שיקרין שלושה מסרטיו, וסופר המד״ב פיטר וואטס (״ראייה עיוורת״).

הפסטיבל ייפתח עם בכורה ישראלית לסרט שאני עדיין לא מאמין שהוא אמיתי, ״האיש שהרג את דון קישוט״ של טרי גיליאם, ויינעל עם בכורה ארצית גם כן, לאחד הסרטים המדוברים בקולנוע הז׳אנר – מיוזיקל הזומבים ״אנה והאפוקליפסה״. עוד בכורה מקומית ששווה להזכיר היא ״קורבן אופנה״ (In Fabric), סרט על שמלה רצחנית שקיבל כבר השוואות לקולנוע של דייויד לינץ׳, והסרט שיפתח את התחרות הישראלית – ״הגולם״ של האחים פז, שלום אייזנבך, ואריאל כהן. לצידם יוקרנו ממיטב סרטי הז׳אנר של השנה, מ״תורשתי״ ו״גבול״ ועד ״מנדי״ ו״סליחה על ההפרעה״. נשוב ונעדכן וסמוך יותר לתאריך עצמו גם נפרט ונמליץ.

ג׳ונתן פרייס ואדם דרייבר ב״האיש שהרג את דון קישוט״ של טרי גיליאם

תגובות

  1. גיא הגיב:

    ואוו כמה לא לעניין הפסילה מראש של רולינג פה, ועדיף שתבדוק קצת כי זה ללא ספק הסרט האפל ביותר מכל סרטי הארי פוטר

    1. אורון שמיר הגיב:

      אין פה פסילה מראש חלילה אלא ניסיון להגדיר את הציפיות שלי מהסרט החדש בהתבסס על מה שראיתי – הקודם בסדרה.
      לי אין כוונה לצפות בו ואם זה נשמע קשוח מדי, אפשר לקחת בחשבון ש:
      1. אני בוודאות לא האדם המתאים להתייחס לגוף היצירה של רולינג, כי מעולם לא קראתי אותה וצפיתי רק בסרט שהיא התסריטאית שלו.
      2. ככזה ומהצד, כל המותג של ״חיות הפלא״ נראה לי כמו מסחטת כסף צינית, בטח משום שהיא מתוכננת חמישה סרטים קדימה ודי ברור מה יקרה כי מדובר בפריקוולים.
      3. ״עדיף שתבדוק קצת״ – אני לא מעוניין לבדוק כלל, תודה על ההצעה, לשם כך יש עוד כותבים בבלוג ואני בהחלט מצפה לסקירה של לירון.
      4. בכל זאת ״בדקתי קצת״ והסרט הזה נקטל ברמות מאוד קשות, על גבול האכזריות (אפילו יותר ממה שכתבתי לעיל) בכמה ביקורות הראשונות שכבר יצאו.
      5. אני לא יודע מה זה אומר ״הסרט האפל ביותר מכל סרטי הארי פוטר״ (אגב, זה על סמך צפייה בו?) אבל אני כן יודע שזו לא מחמאה ולא עלבון.
      להיות ״הכי אפל״ זה לגמרי טרנד מאוס של העשור הקודם, שעושה רק רע לסרטי ילדים ונוער ברוב המקרים.

  2. גיא הגיב:

    ברור שזה רק המלצה פשוט הרגשתי שהפסילה שלך את הסרט מראש בכתבה כזאת הייתה קצת לא רלוונטית כל כך, חיות הפלא קיים כי רולינג רוצה לספר את הסיפורים האלו, כסף יש לה מספיק,

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.