סרטים חדשים: ״אנתרקס״, ״עד הקצה – ג'סטה 2״, ״גורד שחקים״, ״האוקיינוס שבינינו״, ״כל הדרך אלייך״, ״מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופשה״

שישה סרטים חדשים יש השבוע במדור, יחד עם פסטיבל סרטי ילדים ונוער שמתגבר את ההיצע, ועם פסטיבל ירושלים שפתח את קופותיו ופירסם את תוכניתו כדי להפוך את האופק של כולנו לזוהר יותר. כך שגם אם התחושה היא שאין המון מה לראות (והשבוע הבא לא ישנה את התמונה, כבר בדקתי), בהחלט יש סיבות לאופטימיות בסוף החודש החמים הזה. למטרות נחמה מיידית יותר, אפשר לפנות אל הסינמטקים, שיקרינו לאורך החודש את סרטו זוכה דוקאביב של אופיר טריינין – ״משפחה בטרנס״. אם זו לא המלצה חמה מספיק, קראו את מה שהיה לעופר להגיד על הסרט.

״אנתרקס״, אחד מבין שני הסרטים הישראליים שעולים השבוע, אולי כבר מוכר לקוראי וקוראות הבלוג. עופר כתב עליו עת הוקרן בפסטיבל אוטופיה, בו גם זכה, ובחודשים האחרונים הוא חלק מעונת פרסי אופיר ואף סידר לעצמו מועמדות. זהו סרטו של שי שרף, על פי תסריט של יעל אורון, ובכיכובם של אודי פרסי, עמית אפשטיין, זיו פלג, ליאור חסון, אורטל בן שושן ודנה מיינרט. בסגנון פאונד-פוטג׳, מתוארות קורותיהם של כמה חברים לשירות הצבאי, ששנים לאחר השחרור מצה״ל סובלים מתופעות לוואי חמורות עקב השתתפותם בניסוי נגד אנתרקס. ככל שהם מבקשים לקבל תשובות מן השלטונות או הכרה במצבם, כך האטימות שהם נתקלים בה בתחילה הופכת להתנגדות עד כדי כך שהם חוששים לחייהם.

״עד הקצה – ג'סטה 2״ מגיע אל בתי הקולנוע בדיוק שנה אחרי ״ג'סטה״ המצליח למדי בקרב בני ובנות נוער, ותודו שמהירות כזאת היא איפשהו בין מרשימה למחשידה. שלוש הדמויות הראשיות שהיו חברים בלתי נפרדים בסרט הקודם, בגילומם של און רפאלי, נאיה פדרמן ומתן לקס – מתחילים את הסרט החדש בנתק. ההצלחה שינתה אותם והרחיקה ביניהם, אבל כסף הוא גם מה שישיב אותם לקשר, כאשר אחד מהם נעקץ בידי שודדים וחושש שגורלם של חבריו יהיה דומה. הבמאי הוא שוב קובי מחט, שגם כתב את התסריט במשותף עם איתי מאירסון (״מלחמת 90 הדקות״).

״גורד שחקים״ (Skyscraper) הוא הדבר הכי דומה לבלוקבאסטר או סרט קיץ שקיים ברשימת הסרטים הבינלאומיים לשבוע זה. דוויין ג׳ונסון שב אל המסכים, אם הוא אי פעם עזב אותם, בתור איש צבא לשעבר שאיבד את רגליו ומנהל כיום חברת אבטחה מצליחה. כל-כך מצליחה עד שהוא מופקד על בניין חדשני וראוותני בהונג-קונג, אליו הוא מעביר את משפחתו. שריפה שפורצת בבניין גורמת לגיבורנו לא רק להימצא אשם, אלא גם להאמין כי הוא הופלל וכי עליו להציל את משפחתו הכלואה במגדל הלוהט. הבמאי-תסריטאי רוסון מרשל תורבר שיתף פעולה עם דה רוק בעבר, בסרט ״סוכן וחצי״, אבל מגיע בכלל מקומדיות (״דודג׳בול״, למשל). עוד בקאסט: נב קמפבל, פבלו שרייבר, נואה טיילור, מקינה רוברטס, קווין רנקין.

״האוקיינוס שבינינו״ (The Mercy), נציג בריטניה להפעם, מביא אל המסך את סיפורו של דונלד קרוהרסט, אותו מגלם קולין פירת׳. השנה היא 1968 והברנש מבקש להקיף את העולם בסירה שהוא עצמו בנה, זאת למרות שאין ממש ניסיון ימי כנדרש ומה שכן יש לו בבית הם אישה (ריי׳צל וייס) וילדים. למקרה שחסרו לכם או לכן סיפורים של הישרדות ובדידות בלב ים, שהולכים ונעשים נפוצים על מסכינו. הבמאי הוא ג׳יימס מארש (״התיאוריה של הכל״), התסריטאי הוא סקוט זי. ברנס (״תופעות לוואי״, ״התפשטות״) ושם נוסף ששווה להזכיר הוא השחקן דייויד תיוליס.

״כל הדרך אלייך״ (Tout le Monde Debout) מעביר אותנו את התעלה אל צרפת, וכן, מדובר בקומדיה רומנטית. פרנק דובוסק (״קמפינג״) כתב, ביים וליהק את עצמו לתפקיד הראשי של איש עסקים מצליח ורודף נשים. לאחר מות אמו הוא שב אל דירתה הישנה ומתיישב לרגע בכסא הגלגלים שלה, בדיוק כשנכנסת לחדר אישה (קרולין אנגלד), נאה מספיק בשביל להתמסכן מולה ולהעמיד פנים שהוא נכה. כך הוא גם פוגש את אחותה (אלכסנדרה לאמי), נכה המרותקת לכסא גלגלים באמת, ואני יכול רק להניח שמתישהו זה גם נעשה מצחיק. גם אלזה זילברשטיין בקאסט.

״מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופשה״ (Hotel Transylvania 3: Summer Vacation), שאם אני צריך לנחש יהיה המכניס מבין השישה, הוא גם סרט האנימציה לשבוע זה. לא לילדים בלבד אם לשפוט על פי ההפצה שלו בדיבוב המקורי לצד הגרסה המעוברתת. לכן, אזכיר את צוות השחקנים הקוליים המקורי שכולל את אדם סנדלר שוב בתפקיד דרקולה, סלינה גומז בתור בתו מייביס, ולצידם אנדי סמברג, מל ברוקס, פראן דרשר, סטיב בושמי, קווין ג׳יימס, דייויד ספייד, קיגן-מייקל קי ועוד. העלילה, כפי שניתן לנחש מן הכותרת, מוציאה את כל הנ״ל לחופשה קיצית מן המלון המפלצתי בו הם חיים, הישר אל ספינת תענוגות דמויית הטיטאניק. דרקולה נדלק על קפטנית הספינה (קתרין האן) מבלי לדעת שהיא צאצאית של ואן הלסינג, ציד המפלצות. גנדי טרטקובסקי שוב ביים, ואף כתב יחד עם מייקל מקולרס (״בייבי מאמא״, ״בייבי בוס״ ואני מזהה פה דפוס).

וגם:

פסטיבל סרטי ילדים ונוער – שהתחיל אמש (10.7) ויימשך עד מוצאי שבת (14.7) בסינמטק תל אביב, מאגד כבכל שנה סרטים לכל גיל ואף טורח לציין את קהל היעד הספציפי של כל יצירה, מגיל 5 ועד סרטים המיועדים לנערים ולנערות ומעלה. את החגיגות פתח הסרט ״אסתבן והפסנתר״ על ילדון חסר כל שאמו מצליחה להגשים את חלומו לנגן, ונדמה לי שמבין כ-50 הכותרים שמרכיבים את ההיצע השנתי, "שבועת הלב" הקנדי שיצא עם פרס מפסטיבל ברלין הוא אחד השמות הבולטים. כדי להיות בטוחים או בטוחות, סורו אל אתר הפסטיבל ובחרו מבין ההיצע שמתוכו כמעט ולא ראינו דבר – אז תאלצו לסמוך על ההמלצות של התוכניה עצמה.

מבין הסרטים הישראליים ראינו הכי הרבה כך שכולם מומלצים, ומתוכם גם כתבנו בעבר על הדאבל-פיצ׳ר המתבקש ״מוטלים בספק״ ו״פיגומים״, על ״איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?״ שסוגר את טרילוגיית אנה ריבקין-בריק של דבורית שרגל (כולל לילבס מן הכותרת שתגיע בכבודה ובעצמה להתארח), ועל הקלאסיקה המודרנית ״אבוללה״. הסרט ״ג׳סטה 2״ שהוזכר לעיל הוא החוט המקשר בין חלקי המדור, שכן הוא גם חלק מן הפסטיבל, אז הפוסט כולו מקושט בתמונות מתוכו, באדיבות סרטי יונייטד קינג. צילום: מיכה לובטון.