המלצות סינמטקים – מאי 2018

חודש מאי בסינמטקים יוגדר בידי פסטיבל דוקאביב המציין השנה 20 שנות פעילות איכותית. פרט לשבוע וחצי בסינמטק תל אביב, ההיסטוריה של הפסטיבל תיחגג השנה גם ביתר הסינמטקים עם מחווה לסרטים בולטים אשר הוקרנו בפסטיבל לאורך השנים – בחיפה, חולון וירושלים יוקרנו לא מעט סרטים תיעודיים נהדרים במסגרות זו. אבל החודש כולל גם הרבה מאוד דברים אחרים ועל חלק מהם אכתוב בפוסט זה, אשר לא כולל את סרטי "צ'ינמה איטליה" עליהם כתבתי בחודש שעבר בו החלו להיות מוקרנים. כמו כן, במקרים בהם המסגרת כוללת מספר הסרטים או הסרט מוקרן במספר סינמטקים לא ציינתי תאריך. בכל מקרה, יש לא מעט דברים לראות החודש ברחבי הארץ.

״פרויקט פלורידה״ של שון בייקר מוסיף להיות מוקרן בסינמטקים, לא מעט כתחליף להקרנה מסחרית. בירושלים החליטו לחבר אותו למסגרת חודשית עשירה של "חיים בשיכונים" המוקדשת לסרטים בהם בנייני שיכונים מהווים תפקיד מפתח, לרוב שכונות עוני. לא מעט יצירות מופת, או סרטים המתקרבים לכך, יוקרנו במסגרת זו. בין היתר: ״רוקו ואחיו״ האופראי של לוקינו ויסקונטי, ״איש אינו יודע״ שנותר אחד מסרטיו הגדולים של הירוקזו קורה-אדה, ״המולה וזעם״ של ז'אן קלוד בריסו ו״השנאה״ של מתייה קוסביץ', צמד סרטים שהתסיסו וריעננו את הקולנוע הצרפתי בשנות התשעים. עוד שווה לציין את ״משהו יפה״ העדין של הטי מקדונלד, ״סיפור קצר על אהבה״ שהוא ההרחבה של קז'ישטוף קישלובסקי לאחד מפרקי ״דקאלוג״ האדיר שלו, וגם ״חולה אהבה משיכון ג'״ של שבי גביזון, שנותר אחד מן הסרטים הישראליים הכי טובים שנוצרו בשנות התשעים. בצד העשיר יותר של השיכון תמצאו את ״חלון אחורי״ של אלפרד היצ'קוק הגדול, אחד מן הסרטים המכוננים בתולדות הקולנוע. להיצ'קוק יש כמה כאלו ואחד מהם גם יצוץ בהמשך הפוסט.

בירושלים גם מחברים את הקרנת הסרט החדש על וינסנט ואן גוך, ״לאהוב את וינסנט״ (בתמונה אשר בראש הפוסט) עם סרט הכי טוב שנעשה עד היום על הצייר (ונעשו רבים) – ״וינסנט ותיאו״ של רוברט אלטמן הגדול.

חגיגת הקולנוע הישראלי אשר החלה בסינמטק תל אביב ביום העצמאות ממשיכה עם סרטים נוספים שדורגו גבוה במשאל המבקרים. ב-12 לחודש יוקרנו סרטיו הטובים ביותר של אורי זוהר, ״שלושה ימים וילד״ ו״עיניים גדולות״. ב-13 לחודש יוקרנו שלושה סרטים שלוקחים את הקולנוע הישראלי למקום אחר, כל אחד בדרכו – ״לאן נעלם דניאל וקס״ של אברהם הפנר, ״מי מפחד מהזאב הרע״ של קשלס פפושדו ו״הגננת״ של נדב לפיד שבאמת הגיע הזמן שאצפה בו בפעם החמישית על מסך גדול.

״8 וחצי״ של פדריקו פליני, אחד מן הסרטים הכי משפיעים ומוערכים בתולדות הקולנוע יוקרן בסינמטק הרצליה ב-30.5 (נחשו באיזו שעה) במסגרת ערב מיוחד, אשר יכולל גם שלוש הרצאות בנות 8 וחצי דקות על הסרט מפי רות לב ארי, ד״ר פבלו אוטין ואלעד קידן. זה סרט שהדרך הכי טובה לחוות אותו היא לא כסרט חשוב או פורץ דרך, אלא כחגיגה של סגנון ורגש אנושי.

בסקר המקיף לבחירת הסרט הטוב בכל הזמנים המנצח לא היה סרטו של פליני, אלא ״ורטיגו״ של אלפרד היצ'קוק, סרט שאני מציין שוב את הקרנתו כי צריך לראות אותו יותר מפעם ויותר מפעמים. החודש ניתן היה לצפות בו גם בתל אביב וגם בחולון.

״קרל מברסט״ של פאסבינדר. במסגרת ״סלון עמוס״ של סינמטק הרצליה

סינמטק הרצליה יערוך ב-10 לחודש את המפגש השני של "סלון עמוס", סדרת הקרנות לזכרו של עמוס גוטמן, מגדולי הבמאים שפעלו בארץ. יוקרן הסרט ״קרל מברסט״ (במקור רק Querelle) סרטו האחרון של הבמאי הגרמני הפורה והאדיר ריינר ורנר פאסבינדר, קולנוען אשר השפיע רבות על גוטמן שבסרט זה מעבד רומן מאת ז'אן זנה, סופר אשר השפיע על גוטמן ועל התרבות הגאה בכלל. אורח מיוחד בערב יהיה שרון אלכסנדר, שהיה שחקן ראשי בסרטו האחרון של גוטמן, ״חסד מופלא״.

סינמטק חולון יערוך במהלך החודש מחווה לבמאי הרוסי הידוע ביותר הפועל כיום, אנדריי זבייגינצב. למי שהחלו להכיר את הקולנוע שלו רק עם ״אהבה חסרה״ או ״לוויתן״ מומלץ לצפות גם בסרטיו הקודמים – ״השיבה״ ו״ילנה״. 

ב-16 לחודש יוקרן בהרצליה ״עשה את הדבר הנכון״, סרטו הטוב ביותר של ספייק לי ואחד מן הסרטים הכי גדולים ומתסיסים של הקולנוע האמריקאי. גם כ-30 שנה אחרי עשייתו, הסרט עדיין פרובוקטיבי ואקטואלי במספר רב של דרכים, כפי שהוא עדיין מצחיק ומרגש. ביום חם בצורה בלתי סבירה פורץ עימות בברוקלין סביב פיצרייה של איטלקים בשכונה בה רוב התושבים הם אפרו-אמריקאים.

ב-23 לחודש בירושלים ניתן יהיה לצפות בסרט אחר על מרד פוליטי, ״והיה אם…״ של לינדסי אנדרסון על רוח הנעורים ומרידה במוסכמות המתפרצת בתוך פנימיה בריטית. הסרט אשר מעמת את העמידה בכללים והנימוס בממלכה מול הניגוד הטוטאלי לכך, דרך דמות בלתי נשכחת שמגלם מלקלום מקדואל. הסרט הוא חלק ממסגרת של סינמטק ירושלים המוקדשת ל-50 שנה לאירועי המחאה הפוליטית במאי 68, מסגרת אשר תגיע לשיא ב-27 לחודש עם שני סרטי מופת שונים מאוד – ״מדיום קול״ התיעודי-עלילתי של הקסל וקסלר ו״תאורמה״ סרטו הטוב ביותר של האמן האיטלקי הגדול פייר פאולו פזוליני.

לזכרו של מילוש פורמן שנפטר במהלך אפריל, בסינמטק תל אביב יקרינו במהלך החודש שלושה סרטים ביוגרפיים אשר ביים הבמאי המנוח – בהם ״אמדאוס״ המעדיף את הברק הקולנועי על פני נאמנות להיסטוריה בסיפורו של מוצרט, ו״איש על הירח״, סרט שהוא יותר מסרט בו ג'ים קארי נבלע לתוך דמותו של אנדי קאופמן באופן אשר גרר לאחרונה סרט תיעודי. הסרט הראשון שיוקרן הוא דווקא סרטו האחרון של פורמן, ״הרוחות של גויה״, אולי הכישלון הביקורתי היחיד בקריירה מפוארת, אך ייתכן שמגיע לו צ'אנס נוסף. אולי גם על מנת לבדוק את אחד מן התפקידים היותר מאתגרים ושנויים במחלוקת של נטלי פורטמן האקטואלית.

לזכרו של מילוש פורמן – ״אמדאוס״

ב-5 לחודש יקרינו בסינמטק ירושלים את ״עננים נודדים״, אחד מן הסרטים הכי מייצגים של הקולנוען הפיני אקי קאוריסמקי. מעריצי סרטו האחרון, ״הצד האחר של התקווה״ יוכלו לעמוד על הדומה ושונה בין הסרטים שנעשו בפער של כ-20 שנה, בשניהם יש אלמנטים של התחלה חדשה ממקום של מציאות הנראית חסרת תקווה.

אני לא מרבה לכתוב כאן על סרטים תיעודיים המוקרנים בסינמטק בקביעות, אבל במהלך החודש יוקרנו, שלא במסגרת דוקאביב, שני סרטים תיעודיים של במאיות אשר מבטיחים להיות יוצאי דופן. הראשון הוא ״ואת הסמטה היא סיידה בתכלת״ של האדריכלית נילי פורטוגלי אשר מנסה לייצר מסע אישי רוחני ושובר גבולות של זמן דרך מבט על העיר צפת. השני הוא של נואית גבע המתבוננת על ייצוג הגבריות בקולנוע הישראלי דרך עריכה מחדש של קטעי סרטים רבים ב״גבר מהסרטים״, עליו ארחיב בפוסט נוסף בקרוב.

ג'יימס אייבורי הפך השנה לזוכה המבוגר אי פעם באוסקר, על התסריט שכתב ל״קרא לי בשמך״. אבל הכישרון הסגנון המחושב והמדויק של הכותב ניכר גם בסרטים אשר ביים בעצמו, סגנון שהוא תמיד נגיש ואישי בו זמנית. אחד מסרטיו הידועים ביותר, ״זיכרונות אהבה מפירנצה״ יוקרן בירושלים ב-6 לחודש. זהו עיבוד לרומן של א"מ פורסטר, סופר אשר כמו אייבורי הרבה לעסוק בעידון בנושא של מיניות מודחקת מול רצונות פנימיים. הופעה מצוינת של הלנה בונאם קרטר הצעירה בתפקיד הראשי, בקאסט הכולל גם אגדות כמו מגי סמית׳, ג'ודי דנץ' ודניאל דיי לואיס.

ייתכן שחובבי מסע בזמן כבר היו ב-24 לחודש בסינמטק הרצליה, וצפו בדאבל פיצ'ר של סרטים המתענגים על הפרדוקס. ״שליחות קטלנית״ הראשון של ג'יימס קמרון הוא הידוע שבהם, אך המופתי מבין השניים הוא סרטו הקצר של כריס מרקר, ״המזח״ – סרט המורכב מתמונת סטילס ובורא עולם רומנטי ופילוסופי בניסיון לשחזר את הרגע שלפני השמדת פריז, או לפני איבוד נצחי של אהובה לא ידועה.

גם בחולון תוקרן החודש קלאסיקת מדע בדיוני – ״כוכב הקופים״. לא אחד מהסרטים החדשים ועתירי הטכנולוגיה, אלא הסרט המקורי בכיכובו של צ'רלסטון הסטון. זה יקרה ב-24 לחודש.

ב-26 בסינמטק הרצליה ניתן יהיה לצפות ב״נשיקת אשת העכביש״ של הבמאי הקטור בבנקו, על מפגש בין שני גברים שונים בכלא, אחד אסיר פוליטי והשני הומוסקסואל. הסרט משלב בין מותחן פוליטי ויחסי התקרבות וחשד בין הגברים ומכיל משחק נהדר של ראול ג'וליה ו-וויליאם הארט, שזכה על סרט זה באוסקר ובפרס השחקן בפסטיבל קאן (בין היתר).

אין טעם לשבת לבד בחדר ב-28 לחודש, כאשר בסינמטק תל אביב מקרינים את ״קברט״ הסרט הכי מצליח של בוב פוסי הנפלא, עם לייזה מינלי בתפקיד בלתי נשכח והמציאות המורכבת והמופלאה של ברלין בין מלחמות העולם.

מתוך ״ואת הסמטה היא סיידה בתכלת״, סרטה של נילי פורטוגלי