24 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
סדרת הטלוויזיה האמריקאית "פאוור ריינג'רס" בהפקת חיים סבן, המבוססת בכלל על סדרה יפנית, שודרה בישראל לראשונה בשנת 1993, והייתה ללהיט מטורף. כמי שהתבגר בשנות התשעים וחווה ממקור ראשון את ההיסטריה סביב הסדרה, אני חייב להודות שלא לגמרי הבנתי על מה המהומה. הייתי בן 11, ויכול להיות שזה היה קו התפר הגילאי שבין ילד שאמור להתלהב מחבר'ה שהופכים לרובוט או משהו… להמשך קריאה
23 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
יש לזקוף לזכות הבמאי ארז תדמור הישג נדיר בנוף הקולנוע הישראלי - בימוי של סרט עלילתי באורך מלא שנה אחר שנה, הישג שדומה כי הוא כמעט בגדר בלתי אפשרי עבור יוצרים רבים בארץ. אבל כשנה לאחר שסרטו הקודם של תדמור, ״ארץ פצועה״, זיכה אותו בפרס אופיר על בימוי והתחרה בפסטיבל ירושלים, שב היוצר להתמודד על האופיר עם סרטו הנוכחי, ״נמל בית״. מאוחר יותר… להמשך קריאה
22 במרץ 2017 מאת אורון שמיר
שישה סרטים חדשים מקדמים את בוא האביב, ויצטרפו אל ההיצע הנוכחי בבתי הקולנוע. במקומות מסויימים אני קורא שיש גם סרט שביעי, ״גלימת השופט״, שהפציע לרגע בפסטיבל הקולנוע הצרפתי לפני שנה ואמור לעלות לאקרנים. לא מצאתי אותו בשום מקום למעט רחובות, מה שאומר שמישהו אינו מעודכן - הם או כל השאר. באם צריך אתקן בשמחה, עד אז הנה מי שיופצו בוודאות וברחבי… להמשך קריאה
21 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: בשנים האחרונות הולכת ומתבססת אצלי ההכרה שאינגמר ברגמן הוא אחד הבמאים האהובים עליי. אולם, בניגוד לבמאים אחרים אשר נמצאים אצלי בפסגה, לא בכל סרטיו צפיתי. גם בקרב הסרטים שראיתי, אני חש כי כתבתי על ברגמן פחות, או באופן לא ממצה, לעומת במאים אחרים. אני חש כי טרם הבעתי בפומבי את מלוא התפעמותי. בסדרת פוסטים זו אכתוב משהו על כל סרטי… להמשך קריאה
20 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
שני סרטים המשתייכים למשפחת סרטי הנקמה, ושניהם תוצרים של מסלולי הפצה אלטרנטיביים (בערך. זה משתנה די מהר), הגיעו לאחרונה למדיה הביתית. "בעמק האלימות" הוקרן ממש לפני שנה בפסטיבל SXSW ומשם יצא להפצה מצומצמת במקביל ל-VOD באוקטובר 16 ולאחרונה הגיע לבלו-ריי. לסרט השני, "אני כבר לא מרגישה בבית בעולם הזה" היה מסלול אפילו יותר שונה, ועל כן נתחיל ממנו. "אני לא… להמשך קריאה
19 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
על פני כמעט שלוש שעות, הפך "זיגפלד הגדול" (The Great Ziegfeld) לזוכה האוסקר הארוך ביותר, שיא שיישמר שלוש שנים וישבר על ידי "חלף עם הרוח" שמחזיק בו עד היום. זה יקרה באוסקר התשיעי של שנת 1936, אבל אנחנו לא שם עדיין. קל להבין מדוע זכה הסרט הזה בפרס הגדול של אותה שנה. לא רק שמדובר בהפקת ענק של האולפן MGM… להמשך קריאה
18 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
רגע אחד באמצע הסרט ״קונג: אי הגולגולת״ (Kong: Skull Island) הצליח להגדיר עבורי היטב את אופיו של הסרט כולו. אישה רואה ממותה נאנקת מכאב אחרי שמסוק קרב התרסק עליה והיא אינה מצליחה להשתחרר. האישה מנסה להרים את המסוק בכוחות עצמה. היא נכשלת מכיוון שאישה לא יכולה להרים מסוק, או אפילו קרוב לכך. אבל באמצע הסצנה המגוחכת הזו, המסוק מורם לפתע… להמשך קריאה
17 במרץ 2017 מאת אור סיגולי
בלי יותר מדי יחס, כפי שקורה כל כמה חודשים, צץ לו בקולנועי ישראל סרט לא מוכר כלשהו עם ניקולס קייג' על הפוסטר. כמו "מירוץ נגד הזמן", כמו "נעלמים", כמו "גנוב", אלו מין סרטים שלא נורא ברור מאיפה נחתו, באיזו שנה נעשו בכלל, ולמה מישהו החליט להקרין אותם בקולנוע כאשר במולדתם הם הגיעו במקרה הטוב ל-VOD. הפעם מדובר ב"האמון" (The Trust), סרט… להמשך קריאה
16 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי האיראני אסגר פרהאדי מצא את השפה הקולנועית הייחודית אשר מתאימה לו, והוא משתמש בה בכל סרטיו. הדבר בולט בעיקר דרך הגישה שלו לנרטיב, שדרך החשיפה וההתפתחות שלו היא הלב של יצירותיו. בסרטים של פאהאדי לרוב אירוע מסוים אשר מתרחש (או נחשף) במהלך העלילה משנה את כל הקריאה של הדינמיקה בין הדמויות וגורם לקהל להזדהות גם עם דמויות אשר הוא הסתייג… להמשך קריאה
15 במרץ 2017 מאת אורון שמיר
חמישה סרטים חדשים ימצאו מחר את דרכם אל בתי הקולנוע, לכבוד אידו של מארס (מה, לפחות זה לא חג מומצא כמו כל ״יום שקר כלשהו״ שהפך למגפה). אחד מהם אפילו זוכה אוסקר, וייתכן שגם אל השאר נתייחס לא רק בקיצור. לפני כן, תזכורת אחרונה להקרנה שלנו ל״נרודה״ מחר ב-19:00 בקולנוע לב תל אביב, ותודה אחרונה לעת עתה לכל מי שתמכו בסריטה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות