• פרסי אופיר 2017 - רשימת המתמודדים
  • פסטיבל סרטי הסטודנטים 2017: הזוכים והזוכות
  • אימת החודש - יוני 2017
  • הצלף
  • פרינט סקרין 2017: לקראת הקרנת הסרט ״בחדר שלי״
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 27
  • סרטים חדשים: ״קולוסאל״ של נאצ׳ו ויגאלונדו
  • נחשף סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017
  • פסטיבל קולנוע דרום 2017 - הזוכים, הזוכות וסיכום
  • המומיה
  • לילה קשוח

סרטים חדשים: ״הסוכן״, ״ויוה״, ״האמון״, ״נשמה של כלב״, ״ג'וזפין קצת בהריון״

15 במרץ 2017 מאת אורון שמיר

חמישה סרטים חדשים ימצאו מחר את דרכם אל בתי הקולנוע, לכבוד אידו של מארס (מה, לפחות זה לא חג מומצא כמו כל ״יום שקר כלשהו״ שהפך למגפה). אחד מהם אפילו זוכה אוסקר, וייתכן שגם אל השאר נתייחס לא רק בקיצור. לפני כן, תזכורת אחרונה להקרנה שלנו ל״נרודה״ מחר ב-19:00 בקולנוע לב תל אביב, ותודה אחרונה לעת עתה לכל מי שתמכו בסריטה במסגרת הקמפיין שלנו, עכשיו כשסיימתי להודות אישית והגיע הזמן לחלק את התשורות. לכבודם ולכבודן הקמנו עמוד חדש, שכל מי שיתרמו מעתה והלאה יופיעו בו גם כן.

״הסוכן״ (The Salesman) זיכה לא מזמן את אסגר פרהאדי בפרס האוסקר השני שלו, אחרי ״פרידה״, ואני רוצה לראות מי יעז לכתוב שזה מטעמים פוליטיים אחרי הצפייה. כבר בפסטיבל קאן היה ברור שיש כאן סרט מנצח, שלקח הביתה לא אחד אלא שני פרסים (התסריט והשחקן), וסימן את היצירה כשיא אפשרי בקריירה של המאסטר האיראני. גיבורי הסרט הם זוג נשוי (שאהב חוסייני וטארנה אלידוסטי) העובדים יחד כשחקנים בקבוצת תיאטרון מטהרן שמעלה גרסה מקומית של ״מותו של סוכן״ מאת ארתור מילר. המחזה והמתרחש על הבמה ומאחורי הקלעים משתנים למדי בעקבות משברים בחייהם האישיים של הזוג, שבתחילת הסרט מפונים מביתם ונאלצים למצוא להם קן חדש, ובהמשך כל המושג בית והביטחון שהוא מביא עימו יעמוד למבחן נוסף ורציני יותר. סליחה על החידתיות, אבל כפי שכתבתי על הסרט כשצפיתי בו – האופן בו פרהאדי טווה את העלילה הוא לפחות חצי מההנאה. אני מניח שעופר יסכים איתי, אבל נצטרך לחכות לסקירה שלו במהלך הסופש כדי לגלות.

״ויוה״ (Viva) הוא הפקה אירית-קובנית דוברת ספרדית שייצגה את אירלנד באוסקר הקודם-קודם, העפילה לתשיעייה, אך לא לחמישייה הסופית. בישראל ערך הסרט בכורה בפסטיבל הקולנוע הגאה 2016, ולפני כן הוקרן בפסטיבלים של סאנדנס וטלורייד. גיבור הסרט הוא נער בשם חזוס (הקטור מדינה) העובד מאחורי הקלעים במועדון דראג קובני, אבל חולם להיות מלכת דראג בעצמו. בעודו קרוב להגשים זאת, אביו (חורחה פרוגוריה) חוזר אל חייו אחרי שנים ארוכות בכלא בעוון רצח. האב היה מתאגרף בעברו, ובהווה מסתפק באלכוהוליזם והומופוביה, לא בלי חלומות משלו על חזרה לזירה. מארק או׳האלורן כתב, ומי שביים הוא פאדי ברת׳נך (״ראש בראש״, או ״Blow Dry״ אם זה עוזר להיזכר).

״האמון״ (The Trust) משיב את ניקולאס קייג׳ לעיר הקולנועית האהובה עליו כנראה, לאס וגאס, הפעם בתור שוטר אלמוני למדי העובד בחדר הראיות. אחרי שלא מגיעות אליו שאריות של פשיטה על עסקת סמים, הוא מתחיל לרחרח יחד עם חברו הטוב (אלייז׳ה ווד) והשניים מוצאים כספת סודית שממוקמת בתוך סופרמרקט, ומחליטים לבדוק מה יש בפנים. התחושה כי מותחן משטרתי בלאס וגאס לא באמת יכול להיות רציני לגמרי מגובה בטריילר עם קריצות הומוריסטיות, לסרטם של בן ואלכס ברואר שגם חתומים על התסריט יחד עם אדם הירש. גם לי אין מושג מי אלה, אבל נלמד הכל יחד בסקירה של אור.

״נשמה של כלב״ (A Dog's Purpose), אדפטציה לספרו של וו. ברוס קמרון המתפרנס מכתיבה על כלבלבים ועל איך לצאת עם הבת שלו. הוא גם מעורב בתסריט, יחד עם גדוד שלם של כותבים, כנראה אחד לכל גלגול של הדמות הראשית. זאת משום שהסרט מספר על נשמה של כלב שבכל פעם מתגלגלת אל גוף פרוותי אחר, עם בעלים חדש וסיפור שונה. הגלגול הראשון והאחרון שמוצגים בסרט מתחברים מכיוון שזהו אותו הבעלים בגילים שונים. בבגרותו מגלם אותו דניס קוויד, בעוד את ההולכים על ארבע מדבב ג׳וש גאד. הבמאי הוא לאסה האלסטרום, שכבר עיבד סיפור על כלב למסך הגדול בעבר (״האצ׳יקו״), ובוודאי יצק גם לסרט הזה את כל החמימות שבעולם.

״ג'וזפין קצת בהריון״ (Joséphine S'arrondit), כפי שאפשר להבין כבר משמו, הוא קומדיה צרפתית. למקרה שפסטיבל שלם המוקדש לקולנוע צרפתי ומתחיל ממש מחר זה לא מספיק. מדובר למעשה בהמשכון לסרט מלפני כמה שנים, שנקרא רק ״ג׳וזפין״, ובו גילמה מרילו ברי את הדמות המשעשעת העונה לשם זה. הפעם היא גם מביימת, ומרווקה שלא מרוצה מהקריירה שלה בסרט הקודם הפכה הפעם לא רק לאשת איש אלא גם עולמה מתהפך עליה כשהיא משלימה עם העובדה שהיא בהריון. את בן הזוג מגלם מהדי נבו, ואת התסריט כתבה הבמאית-כוכבת במשותף עם סמנתה מזרס, שחתומה גם על הסרט הקודם. נדמה לי שאין צורך לצפות בו לפני הצפייה בנוכחי, שמופץ בלי שום קשר.

פלוס – בייבי דרייב(ר)

אדגר רייט – מהבמאים האהובים על סריטה, חוזר לעשייה אחרי הפרישה המתוקשרת מ״אנטמן״. לסרטו החדש קוראים ״בייבי דרייבר״ (Baby Driver), וזהו גם השם של הדמות הראשית, שאינו מגולם בידי אדם דרייבר למרבה הצער אלא בידי אנזל אלגורט (״אשמת הכוכבים״, סאגת ״מפוצלים״). עוד בקאסט: לילי ״סינדרלה״ ג׳יימס, ג׳ון האם, ג׳יימי פוקס, ג׳ו ברנתאל ופלי (הבסיסט של להקת ״רד הוט צ׳ילי פפרז״ ושחקן לעת מצוא). בתוכנית: מרדפי מכוניות ומוזיקה מעולה כמו ב״דרייב״, אבל בתוספת דאחקות. כלומר, אם לשפוט על פי הטיזר-טריילר ששוחרר במקביל לבכורה העולמית בפסטביל SXSW הטקסני. התגובות, איך לא, היו נלהבות. אפשר להבין את זה.

*פתאום הבנתי ש-2017 היא השנה הגדולה בתולדות הקולנוע מבחינתי, עד שיוכח אחרת. מלבד רייט יתקבצו להם גם סרטים של כריסטופר נולאן, ריאן ג׳ונסון, בונג ג׳ון-הו, ופיקסאר מקורי חדש (בשם ״קוקו״, גם לו כבר יש טריילר) – חמשת היוצרים האהובים עליי בקולנוע המסחרי של ימינו. שלא להזכיר את העובדה ששני הסרטים של מארוול (״שומרי הגלקסיה 2״ ו״תור 3״) יגרמו לי לשבור חרם של שנים, והצמד של די.סי. (״וונדר וומן״ ו״ליגת הצדק״) איכשהו נראה מעניין. כל כמובן רק בגזרת הוליווד המשעממת, כלומר בלי קולנוע ישראלי, אירופאי או אסיאתי – שרק עוד חודשיים בקאן נתחיל לגלות מה יהיה גורלם השנה.

תגובות

  1. פייר הגיב:

    הזכייה של הסוכן באוסקר היא פוליטית

השאר תגובה