פסטיבל הקולנוע ירושלים 2017: ההופעות הגדולות של לואי גארל

אתמול בבוקר נרשמה שמחה גדולה במשרדי סריטה הלא-קיימים, כאשר קיבלנו סוף סוף אישור לשמועה העיקשת של השבועות האחרונים, על פיה השחקן הצרפתי לואי גארל יגיע לפסטיבל ירושלים המתקרב ובא. הוא ילווה את הקרנות שניים מסרטיו האחרונים, "יוצא מן הכלל" שגם ישמש כסרט הפתיחה של הפסטיבל, ו"הרוחות של ישמעאל". שניהם הוקרנו בפסטיבל קאן האחרון.
מזה זמן רב, לסריטה יש מערכת יחסים מורכבת מאוד עם גארל. וכשאני כותב "לסריטה" אני לחלוטין מתכוון "לי", וכשאני כותב "מערכת יחסים" אני למעשה רוצה לומר "פיקסציה לא מחמיאה עליו מאז 2003, שהגיעה לשיא בלתי נשכח ברגע מביך להפליא בו נתקלתי בבחור עצמו במהלך פסטיבל רוק בפאתי פריז לפני כמה שנים. וכן, ניגשתי לדבר אתו, וכן, זה סיפור שאולי לא כדאי שאמשיך לספר אותו".
אבל זרמו אתי על הסמנטיקה.

אז אמנם הוא רק בן 34, אבל בשלב זה רשומים לשמו לא פחות מאשר שלושים סרטים באורך מלא, לקולנוע ולטלוויזיה, וסרט אחד שביים ("שני חברים", שאאלץ להתוודות שלא צפיתי בו עד תומו). הוא הופיע בקולנוע לראשונה כבר בגיל 6, בחסות אביו, הבמאי פיליפ גארל שליהק אותו למספר תפקידים ראשיים מאז, זכה בפרס הסזאר עוד בשנת 2005 בפרס השחקן המבטיח של השנה, ומאז היה מועמד שלוש פעמים נוספות. ב"יוצא מן הכלל" מגלם גארל את דמותו של לא אחר מאשר במאי הקולנוע החשוב ז'אן-לוק גודאר, והקונצנזוס הוא שזהו תפקידו הטוב ביותר של השחקן הצרפתי הצעיר.
אני, כמו רוב העולם, נתקלתי בו לראשונה בהופעת הפריצה שלו ב"החולמים" של ברטולוצ'י. אפשר להתווכח על איכויות הסרט הזה משנת 2003, אבל בשבילי הוא אחת מחוויות הצפייה המשמעותיות של חיי. צפיתי בו בקולנוע סינמה קפה מוריה בחיפה, ואולי בפעם הראשונה הרגשתי כאילו סרט ואני מדברים באותה שפה בדיוק, כאילו האימג'ים על המסך בוקעים ממקרנה שתקועה לי במרכז המצח. אבל יותר מזה, ברגע שגארל השתלט על המסך היה ברור שיש פה משהו אחר.

במהלך שבע שנות סריטה מסתבר שיצא לנו להתייחס לא מעט לסרטים בהשתתפות לואי גארל, לכן חשבתי שלאלו שלא לגמרי מבינים מדוע אנחנו כל כך שמחים שגארל מגיע לארץ הקודש, ואולי בעצם במיוחד לאלו שבהחלט מבינים (או מבינות. לגמרי סביר), אפשר לעזור ולציין את האירוע עם ספיישל גארל וחמש מהופעותיו הגדולות.

5. ג'ונתן – "בתוך פריז"
Dans Paris – 2006

בשנת 2004 שיתפו לראשונה פעולה גארל והבמאי כריסטוף הונורה (שעל כל סרטיו תוכלו לקרוא בספיישל בין שני חלקים שכתבתי לסריטה) בסרט מאוד לא נוח לצפייה בשם "אמא שלי", שם כיכב השחקן הצעיר לצידה של איזבל הופר. סרטם השני של הצמד היה הדרמה "בתוך פריז", ששאבה לא מעט, ויש שיאמרו יותר מדי, מסרטי הגל החדש הצרפתי של שנות השישים. גארל מגלם שם את ג'ונתן, אחיו הצעיר של פול (רומיין דורי), שיחדיו הם מנסים להתמודד עם אביהם הגרוש, מערכות היחסים המוצלחות יותר או פחות שלהם, ועוד כל מיני דברים של צעירים אבודים שנראים ממש יותר מדי טוב בשביל שנקבל את זה כריאליזם.
זה אולי התפקיד של גארל שהפך אותו לכל כך מזוהה עם פריז המודרנית, תוצר של החיים האורבנים כפי שאפשר לחוות רק בסרטים. "בתוך פריז" הוא פנטזיה, חיבור סוחף בין עיר ואשליה, וגארל בן ה-23, על מראהו יוצא הדופן והעגמומיות האינהרנטית שלו, מנציח אותה באופן שקשה להישאר אדיש אליה.

4. ז'אק דה באשר – "סאן לורן"
Saint Lauren – 2014

גארל הרוויח את מועמדותו השלישית לסזאר, והראשונה כשחקן משנה, על הופעתו בביוגרפיה הקולנועית המרהיבה על מעצב האופנה איב סאן לורן, של הבמאי ברטרנד בונלו, שהוקרנה בישראל במהלך פסטיבל הקולנוע הצרפתי. שימו לב שאתם לא מתבלבלים עם "איב סאן לורן", ביוגרפיה אחרת שיצאה די בסמוך, שם מגלם את הדמות הזו השחקן זאבייה לאטיף.
מעבר לכך שמדובר בסרט מרהיב לצפייה מתחילתו ועד סופו, "סאן לורן" העניק לגארל כמה מהסצנות היפות ביותר בהן השתתף והוכיח שהבחור הזה יכול לצאת טוב מכל דבר, כולל אפילו שפם.
אמנם הסרט שייך בעיקר לג'ספר אוליאל בתפקיד סאן לורן (לאחרונה ראינו אותו ב"זה רק סוף העולם" של זאבייה דולן, הבמאי הקנדי שעד כה הצליח לשתף פעולה עם גארל רק פעם אחת כאשר נתן לו הופעת אורח קצרצרה בסוף סרטו השני, "פעימות לב"), אבל גארל הוא חלק מהותי מהסטייל המדהים של הסרט הזה, וללא ספק מדובר באחד הסרטים הטובים ביותר בהשתתפותו.

3. נת'ן – "טירה באיטליה"
Un Chateau en Italie – 2013

אם אני לא טועה, זהו אחד הסרטים הראשונים שעודדתי את רכישתם לערוצי הסרטים של yes בתקופה בה עבדתי כעורך תוכן שם. ראיתי אותו לראשונה בפסטיבל חיפה, התאהבתי בו ישר, ורציתי לחלוק את ההתלהבות שלי עם שאר צופי הטלוויזיה בארץ. ההצלחה שלו בעיני קשורה כמובן לאישה שמאחורי ולפני המצלמה, ואלריה ברוני-טדסקי האחת והיחידה, שכתבה וביימה דרמה רומנטית מקסימה שלה יש לא מעט אלמנטים אוטוביוגרפיים, וגם גארל מגלם שם דמות המבוססת עליו.
זהו שיתוף הפעולה השני של ברוני-טדסקי וגארל, אחרי "שחקניות", שהיו מעורבים זה עם זו בקשר רומנטי בין 2007 ל-2012 סיפור אהבה שהביא לשלושה סרטים, ולא פחות חשוב – אימוץ תינוק מסנגל. הרי אתה לא יכול להיות זוג מלכותי בקולנוע שמכבד את עצמו בלי להביא איזה ילד ממדינת עולם שלישית. הכימיה על המסך בין השניים בהחלט משדרגת את הסרט המצחיק והכואב הזה, ועל כן גם שיבצתי אותם במצעד הצמדים הקולנועיים הגדולים ביותר בכל הזמנים, רק כי אני יכול, ואף אחד לא עצר אותי בזמן. משהו שגם אפשר להגיד על כל הפוסט הזה באותה מידה.

2. תאו – "החולמים"
The Dreamers – 2003

כמובן שכל רשימת ההופעות האולטימטיביות של גארל חייבת לכלול את הפריצה הגדולה שלו בסרטו של ברטולוצ'י. הסרט הזה פרסם לא רק אותו, אלא גם את אווה גרין שמאז הזניקה קריירה בינלאומית מרשימה שכוללת כמה סרטי ג'יימס בונד, שיתוף פעולה עם טים ברטון, הסדרה "פני דרדפול" ועדר מעריצים בכל העולם.
הסרט המבוסס על ספרו של ז'ילברט אדייר מתרחש בימי מרד הסטודנטים, ומובא דרך עיניו של צעיר אמריקאי (מייקל פיט) שנשאב לעולמם המעט תמהוני ולא לגמרי נורמטיבי של אח ואחות, תאו ואיזבל, שמתחביבם לבחון גבולות שאולי בני משפחה לא אמורים.
"החולמים" הוא דרמה סמי-אירוטית, שהיא גם מכתב אהבה לקולנוע, עמוסת ציטוטים מכל הסרטים הגדולים של ראשית האומנות השביעית. זוכה האוסקר ברטולוצ'י, שהיה אז בן 63, מביים לטוב ולרע בהתלהבות של צעיר שכרגע גילה את הקולנוע, וגארל האלמוני יחסית התגלה כליהוק מושלם לתאו, שמשחק על התפר של זהותו המינית מול אחותו ומול מתיו האמריקאי, ונותן הופעה נטולת פחד שרק השתלמה לו בהמשך.

1. אסמעיל – "שירי אהבה"
Les Chanson D'Amour – 2007

התחלנו עם כריסטוף הונורה, ולכן ראוי גם שנסגור מעגל אתו. סרטם המשותף השלישי יחד, הביא גם למה שהוא בעיני הופעתו הטובה והשלמה ביותר של גארל עד היום. במחווה נפלאה ל"מטריות שרבורג", מגלם גארל בחור צעיר שאהובתו (לודווין סינייה) מתה במפתיע, ומשאירה אותו שבר כלי. פתח להתמודדות והבראה הוא מוצא דווקא אצל בחור צעיר (גרגואר לפרינס-רינגה, כי הרי למה למצוא שחקן שאשכרה אפשר לתעתק את שמו לעברית בלי שבעים שגיאות) שמתאהב בו ממבט ראשון. זה מחזמר עם שירים מקוריים אותם הפליא לכתוב ולהלחין אלכס בופיין, ואותם מבצעים השחקנים, ביניהם כמובן גארל.
קוראי סריטה האדוקים ודאי נתקלו בסרט הזה פה ושם, בעיקר כי אני לא מבין למה לא יותר אנשים מאוהבים בו ומבחינתי זוהי שליחות לעניין בו כמה שיותר אנשים. זהו אחד ממחזות הזמר הקולנועיים המודרנים היפים ביותר, ואחד הסרטים הכי מרהיבים על פריז ועל אהבה באופן כללי.

גארל הופיע גם ב"מלך שלי", "הנאהבים הרגילים", "העונה הבוערת", "כובשי השחר", "אדם יפייפה", "מסדרים ללינה את החיים", "קנאה" ועוד. אם הכל יילך כמו שצריך, עוד נכונים לנו סרטים רבים אתו. לא תשמעו תלונות מאתנו.

יוצא מן הכלל