• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

אוסקר 2013/14: סיכום ופרידה

3 במרץ 2014 מאת אור סיגולי

תמיד הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה מאלה. תמיד זעמתי על כל הכתבים הנרגנים שמבלים שנה שלמה בלרדוף אחרי האוסקר, צופים בו בלילות באדיקות, ואז כשמגיע הסיכום לא עושים שום דבר חוץ לרטון עליו. אבל האמת שזה הופך להיות קשה יותר ויותר, ואולי אני סתם מזדקן וצריך להניח לאחרים לעשות את העבודה. אבל זה לגבי, ובואו נודה באמת, זה לא מה שחשוב.

אתה יודע שיש בעיה כשצריך לרדת למטה עד לפרס העריכה הטובה ביותר כדי לדלות איזשהו משהו שמרגיש כמו הפתעה. וגם זה בערבון מוגבל. רוב האנשים (אני ביניהם) הימרו על "קפטן פיליפס" כמועמד חזק, כסרט ערוך במיוחד, וכזוכה העריכה כפרס ניחומים. "כח משיכה" לקח לו גם את זה. האוסקר ה-86 היה הטקס הצפוי ביותר שאני יכול לזכור מאז אולי שנת הדכאון של "נער החידות ממומבאי". לא היה רגע אחד בו קפצנו ממקומינו המומים. הפתעות כגון מריל סטריפ ב-2011 או אפילו תיקו בקטגוריית הסאונד מ-2014 נראים כמו זכרון רחוק של מדע בדיוני. הטקס עצמו גם לא סיפק אפילו רגע אחד ששווה להתעכב עליו. שממה.

אז לפני שנכנס למה קרה איפה, הנה תוצאות ההימורים שלנו: כזכור, שמנו את כספינו על כל אחת מקטגוריות הסרטים הארוכים (כלומר, הוצאנו פרס פרס הסרט הקצר, התיעודי הקצר והאנימציה הקצר), 21 במספר. אני הלכתי על בטוח וזה השתלם. קלעתי נכונה ב-18 קטגוריות, כאשר אני מפספס במירוץ הצמוד של שחקנית המשנה, בפרס העיצוב האומנותי ו"הפתעת" פרס העריכה.
עופר קלע נכונה ב-13 ואורון ב-12. גם הם לא העלו על דעתם שכל מה שנדמה שנכתב מראש לפני חודשים אכן יקרה. אולי זו בעצם הפתעה בפני עצמה.

את רשימת הזוכים המלאה תוכלו למצוא בפוסט הזה. כמה מילים כדי לסגור את העונה תוכלו לקרוא ממש פה בהמשך.

"כח משיכה" זכה ב-7 פרסים. הכי הרבה מאז שמונה הזכיות של "נער החידות ממומבאי" בשנת 2008, פרס אחד יותר מ"מטען הכאב" בשנה שלאחר מכן. אבל כנראה שהוא לא חשוב מספיק בשביל לקבל את הפרס הגדול. אלן דג'נרס המנחה, ואנחנו עוד נדבר על זה, התלוצצה בתחילת הטקס כשאמרה אל יושבי האולם "אם "12 שנים של עבדות" לא יזכה זה אומר שכולכם גזענים!". זה היה מצחיק, אבל גם מאוד נכון.
כמו בשנה שעברה, היה פיצול בין קטגורית הבימוי והסרט. זו הפעם הראשונה שיש פיצול כזה שנתיים רצוף מאז תחילת שנות החמישים.

"12 שנים של עבדות" זכה בשלושה פרסים בלבד. כן, אחד מהם היה פרס הסרט, אבל עם תסריט מעובד ושחקנית משנה, זה לא נורא מרהיב. יותר טוב מ"ארגו" (סרט, תסריט מעובד, עריכה), פחות טוב מ"נאום המלך" (סרט, בימוי, שחקן ראשי, תסריט מקורי). זה אולי נחמד כשהאקדמיה מפזרת את יוקרתה לכמות גדולה של סרטים, אבל כשסרט אחד זוכה בשבעה (מוצדק במיוחד, אם תשאלו אותי), זה לא נורא המצב.

"מועדון הלקוחות של דאלאס" גם הוא זכה בשלושה, בדיוק כפי שחשבנו. השחקן הראשי למת'יו מקונוהיי, שחקן המשנה לג'ארד לטו (אני עדיין לא מצליח לגמרי לעכל את זה), והאיפור/עיצוב שיער. אחריהם היו "גטסבי הגדול" ו"לשבור את הקרח" עם שני פרסים, ו"יסמין הכחולה", "היא", "תהילה במרחק נגיעה" ו"יפה לנצח" עם אחד. רק תשעה סרטים זכו באוסקר! בשנתיים האחרונות זכו 12 בטוטאל.

ההפסד הצורב ביותר היה ללא ספק זה של "חלום אמריקאי" שהפסיד כל אחד מ-10 המועמדויות שלו, ממש כמו "אומץ אמיתי" בשנת 2010. ההפסד הזה קשה יותר כי סרט הנוכלים של דיויד או. ראסל (שלא טרח להגיע לטקס) היה חזק יותר במירוץ מאשר המערבון של האחים כהן.
גם "הזאב מוול סטריט" ו"קפטן פיליפס" הפסידו את כל שהיה להם.

הזכייה המשמחת ביותר הייתה זו של פאולו סורנטינו, הבמאי שהחזיר לאיטליה את האוסקר אחרי 15 שנות בצורת. "יפה לנצח" ניצח את שתי התחרויות הרציניות שלו בקטגורית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, בלגיה ("המעגל השבור") ודנמרק ("הניצוד"). כיף לדעת שלבמאי הגאון הזה יש אוסקר ביד, על אף שזה לא אומר הרבה.
ועל אף שאינני ממעריצי "היא", שמחתי במיוחד מכך שמהיום אפשר לומר את המשפט "זוכה האוסקר ספייק ג'ונז".

אה, וגם בראד פיט זכה לראשונה באוסקר, באותה שנה בה אשתו זכתה בפרס מיוחד על פעילות הומניטרית. פיט אמנם זכה כמפיק "12 שנים של עבדות" אבל גם מייקל דאגלס הגדול זכה כמפיק לפני שזכה במשחק ("קן הקוקייה" ו"וול סטריט" בהתאמה). לא יעזור כלום, אנחנו אוהבים כשאנשים יפים זוכים בפרסים.

אלן דג'נרס התחילה את הטקס מעולה עם מונולוג פתיחה מצוין וקולע אבל הלכה מדחי אל דחי ככל שהטקס התקדם, מיחזרה למוות בדיחות מהטקס עצמו, ומהפעם הקודמת שהנחתה. להסתובב בקהל ולהצטלם איתם לא היה הכי מצחיק אז, ובטח לא היה מצחיק הפעם. היא חמודה והכל, אבל כשהטקס כל כך צפוי המעט שאפשר להתלות עליו הוא בהנחיה. לא קרה הפעם.
למרבה הצער גם לא היה שום נאום נורא מרגש או מביך או מעניין במיוחד. "מהונדס" היא המילה הראויה.

בסופו של דבר הסרט שמאז הקיץ נרשם כזוכה, "12 שנים של עבדות", אכן עשה את זה. קייט בלאנשט גם היא הובילה את ההימורים פחות או יותר מאז שלוהקה לסרט. תודותינו לג'ניפר לורנס שנתנה פייט ראוי ללופיטה (והפסידה) כדי לייצר קצת מתח, ולאשלייה ש"חלום אמריקאי" לא ייצא בידיים ריקות.
מה שכן, הרי ברור כשמש שנחזור גם בשנה הבאה. על אף כל התלונות והזעפת הפנים, בסופו של דבר מדובר בכיף לא מבוטל.

oscar2014_lupita

תגובות

  1. רון הגיב:

    הטקס השנה היה אגבי וקליל וכמעט לא נזכור ממנו כלום חוץ מהנאום המבריק של מקונהי והפיצה (!)שהזמינה דג'נרס ואכן הופעתה נעה בין מביכה למבישה למסיבת כיתה לידי הגן
    המילה גיבורים חזרה לא מעט בטקס ,אולי כקונטרה לקלילות שאיפיינה אותו

    דרך אגב,לטעמי חלום אמריקאי הוא סרט זניח ולכן אני לא מצר על העדרותו מהזוכים

    הטקס ארוך מדי ומסתיים תמיד בבהילות משהו(כי צריך להספיק למסיבות של אחרי הטקס)-אם לא הייתי משדר אותו ביחד עם חבורה עליזה הייתי מן הסתם מתעורר לפרסים העיקריים

    רון

  2. אורי 1 הגיב:

    תיקון טעות: דיויד או ראסל לא רק שהגיח והשתתף בטקס, בנוסף המצלמה התעכבה על תגובתו לזכייה של ספייק ג'ונז בעוד האחרון עולה לבמה לקבל את פרס התסריט

  3. מולכו הגיב:

    ג'ניפר לורנס לא נתנה שום פייט. להיפך, היא נעלמה לחלוטין ובקושי עשתה קמפיינינג לקראת הטקס (קשה לבוא אליה בטענות כשהיא על הסט של משחקי רעב 20 שעות ביום). כל ההימורים היו על לופיטה (וגם על העריכה של כח משיכה, אם נורא רוצים להתעקש). ההפתעה היחידה באמת הייתה בסרט האנימציה הקצר.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.