27 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
סרטו הארוך הראשון של הבמאי ההונגרי טמאש איוון טופולנסקי,"קורטיז" (Curtiz), הוא אומנם הפקה הונגרית, אך הסרט מתרחש בארה"ב ודובר ברובו המכריע אנגלית, לצד כמה סצנות בשפת אימו של במאי הסרט ושל מושאו. "קרטיז" החל את הסבב שלו בפסטיבלי קולנוע בסוף שנת 2018 וזכה לביקורות סבירו, משם המשיך להציג במהלך 2019 בפסטיבלים שונים, כולל בישראל במסגרת שבוע הקולנוע ההונגרי. במולדתו הסרט… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2017 מאת עופר ליברגל
כותרת סרטה של אילדיקו אניידי, ״על גוף ונפש״ (On Body and Soul) נראית כמתאימה למאמר תאורטי יותר מאשר לסרט. מעבר למילים גדולות וכלליות כמו גוף ונפש, המילה "על" מצביעה על יומרה פילוסופית, הסרט הזה לא רק מספר סיפור, אלא גם מנסה לגעת בדבר מה גדול יותר, ברמה המוצהרת והראשונית ביחסים בין הקיום הפיזי (הגוף) לבין הקיום הרוחני או המופשט יותר (הנפש)… להמשך קריאה
11 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
צמרמורת עוברת בגופי בעודי יושב לכתוב את הסקירה הזו על ״הבן של שאול״ (Son of Saul), סרטו של לסלו נמש. החלחלה אשר הסרט עורר בי בזמן הצפייה לא פגה, וקשה לי להחליט מאיזו זווית להתחיל לתקוף את הדיון בסרט הקשה והמרשים זה, כנראה הסרט העלילתי הכי טוב שראיתי בנושא השואה, מכמה בחינות, לא בטוח שבכולן אגע בפוסט זה. הסרט מגיע לארץ… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2013 מאת אור סיגולי
עשרת ימי פסטיבל חיפה יחלו שבוע הבא ממש עם תחילת חג הסוכות, ב-19 לחודש, ויימשכו עד יום שבת ה-28. זו תהיה השנה השישית ברציפות שבה אני עושה הפסקה מכל מה שמוגדר אצלי כמציאות ועולה לכרמל לעשרה ימים יש קולנוע ואנשים שאני אוהב. זאת גם השנה הרביעית שבה אסקר את הפסטיבל אל הבלוג במתכונת יומי(בלי נדר) ולכן זה המקום שלכם לבוא… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2012 מאת אור סיגולי
על פי המגמה שהחלה שלשום, העניינים הולכים ומשתפרים. השעון הביולוגי שלי התאפס על אורח החיים שלי בפסטיבל והתכנייה מתחילה את חציה השני הכולל עוד מספר הקרנות חוזרות לכמה סרטים שהוקרנו מקודם, כמו גם פותחת באץ' חדש של סרטים מעניינים נוספים. חשבתי על זה שבעצם רוב ההמלצות "העיוורות" שלי מלפני הפסטיבל - הסרטים שנדלקתי עליהם בלי לדעת עליהם דבר - התבררו… להמשך קריאה
4 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
פוסט זה נכתב עם חיוך מרוח על הפנים. היום הראשון של פסטיבל סרטי הסטודנטים בסינמטק התעלה על כל הציפיות שלי לגבי אווירה ולגבי איכות הסרטים. תענוג לצפות בסרטים, מוקף בעשרות צעירים מן הארץ והעולם שנושמים קולנוע, יוצרים קולנוע ומתווכחים על קולנוע. לדעתי זה גם משפר את הצפייה, כפי שהיה המקרה לגבי מספר סרטים בהם צפיתי בפסטיבל בפעם השנייה. האולמות, לפחות בהקרנות… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2011 מאת אורון שמיר
על "רחם" ("Womb"), סרטו של הבמאי ההונגרי המוזר בנדק פלגיאוף, ייתכן וכבר קראתם כאן בבלוג לפני כמעט שנה. אז כתב עליו אור במהלך פסטיבל הסרטים של חיפה (שעוד מעט חוזר בגרסת 2011 שלו). מאוחר יותר הוא שוב הוזכר על-ידי אור, כאשר סצינה מתוכו פילסה את דרכה אל פוסט הרגעים הקולנועיים הגדולים של השנה. נדמה לי שבארכיון הבלוג יש אפילו ראיון… להמשך קריאה
10 ביולי 2011 מאת עופר ליברגל
מוזר ומפליא לפגוש את בלה טאר - בן אדם שהוא מצד אחד חביב ובעל אבחנה חדה על העולם ומצד שני נראה כאילו הוא לקוח מספרה אחרת. אולי זה בעיקר נובע מן הסגנון הקולנועי המאוד ייחודי שלו, סגנון שמגיע להקצנה ולהפשטה בסוס מטורינו, סרט עליו הצהיר טאר לפני ההקרנה כסרט הפרישה שלו. המשך… להמשך קריאה
14 במרץ 2011 מאת עופר ליברגל
החודש נערכת בסינמטקים הגדולים (ירושלים, תל אביב וחיפה) רטרוספקטיבה מקיפה יחסית (אם כי לא מלאה) לאישטבן סאבו, כנראה הבמאי ההונגרי הכי מצליח בעולם ולבטח הכי נגיש מבין קולנועני הארץ הזו אשר זכו לתהילה בינלואמית. הירושלמים אף יזכו לפגוש בו במסגרת סדנה שיעביר בבוקר יום שלישי (15.3) בסינמטק י-ם. את הקריירה של סאבו (לא לבלבל עם במאי יפני הקרוי גם הוא… להמשך קריאה
סרטו הארוך הראשון של הבמאי ההונגרי טמאש איוון טופולנסקי,"קורטיז" (Curtiz), הוא אומנם הפקה הונגרית, אך הסרט מתרחש בארה"ב ודובר ברובו המכריע אנגלית, לצד כמה סצנות בשפת אימו של במאי הסרט ושל מושאו. "קרטיז" החל את הסבב שלו בפסטיבלי קולנוע בסוף שנת 2018 וזכה לביקורות סבירו, משם המשיך להציג במהלך 2019 בפסטיבלים שונים, כולל בישראל במסגרת שבוע הקולנוע ההונגרי. במולדתו הסרט… להמשך קריאה
כותרת סרטה של אילדיקו אניידי, ״על גוף ונפש״ (On Body and Soul) נראית כמתאימה למאמר תאורטי יותר מאשר לסרט. מעבר למילים גדולות וכלליות כמו גוף ונפש, המילה "על" מצביעה על יומרה פילוסופית, הסרט הזה לא רק מספר סיפור, אלא גם מנסה לגעת בדבר מה גדול יותר, ברמה המוצהרת והראשונית ביחסים בין הקיום הפיזי (הגוף) לבין הקיום הרוחני או המופשט יותר (הנפש)… להמשך קריאה
צמרמורת עוברת בגופי בעודי יושב לכתוב את הסקירה הזו על ״הבן של שאול״ (Son of Saul), סרטו של לסלו נמש. החלחלה אשר הסרט עורר בי בזמן הצפייה לא פגה, וקשה לי להחליט מאיזו זווית להתחיל לתקוף את הדיון בסרט הקשה והמרשים זה, כנראה הסרט העלילתי הכי טוב שראיתי בנושא השואה, מכמה בחינות, לא בטוח שבכולן אגע בפוסט זה. הסרט מגיע לארץ… להמשך קריאה
עשרת ימי פסטיבל חיפה יחלו שבוע הבא ממש עם תחילת חג הסוכות, ב-19 לחודש, ויימשכו עד יום שבת ה-28. זו תהיה השנה השישית ברציפות שבה אני עושה הפסקה מכל מה שמוגדר אצלי כמציאות ועולה לכרמל לעשרה ימים יש קולנוע ואנשים שאני אוהב. זאת גם השנה הרביעית שבה אסקר את הפסטיבל אל הבלוג במתכונת יומי(בלי נדר) ולכן זה המקום שלכם לבוא… להמשך קריאה
על פי המגמה שהחלה שלשום, העניינים הולכים ומשתפרים. השעון הביולוגי שלי התאפס על אורח החיים שלי בפסטיבל והתכנייה מתחילה את חציה השני הכולל עוד מספר הקרנות חוזרות לכמה סרטים שהוקרנו מקודם, כמו גם פותחת באץ' חדש של סרטים מעניינים נוספים. חשבתי על זה שבעצם רוב ההמלצות "העיוורות" שלי מלפני הפסטיבל - הסרטים שנדלקתי עליהם בלי לדעת עליהם דבר - התבררו… להמשך קריאה
פוסט זה נכתב עם חיוך מרוח על הפנים. היום הראשון של פסטיבל סרטי הסטודנטים בסינמטק התעלה על כל הציפיות שלי לגבי אווירה ולגבי איכות הסרטים. תענוג לצפות בסרטים, מוקף בעשרות צעירים מן הארץ והעולם שנושמים קולנוע, יוצרים קולנוע ומתווכחים על קולנוע. לדעתי זה גם משפר את הצפייה, כפי שהיה המקרה לגבי מספר סרטים בהם צפיתי בפסטיבל בפעם השנייה. האולמות, לפחות בהקרנות… להמשך קריאה
על "רחם" ("Womb"), סרטו של הבמאי ההונגרי המוזר בנדק פלגיאוף, ייתכן וכבר קראתם כאן בבלוג לפני כמעט שנה. אז כתב עליו אור במהלך פסטיבל הסרטים של חיפה (שעוד מעט חוזר בגרסת 2011 שלו). מאוחר יותר הוא שוב הוזכר על-ידי אור, כאשר סצינה מתוכו פילסה את דרכה אל פוסט הרגעים הקולנועיים הגדולים של השנה. נדמה לי שבארכיון הבלוג יש אפילו ראיון… להמשך קריאה
מוזר ומפליא לפגוש את בלה טאר - בן אדם שהוא מצד אחד חביב ובעל אבחנה חדה על העולם ומצד שני נראה כאילו הוא לקוח מספרה אחרת. אולי זה בעיקר נובע מן הסגנון הקולנועי המאוד ייחודי שלו, סגנון שמגיע להקצנה ולהפשטה בסוס מטורינו, סרט עליו הצהיר טאר לפני ההקרנה כסרט הפרישה שלו. המשך… להמשך קריאה
החודש נערכת בסינמטקים הגדולים (ירושלים, תל אביב וחיפה) רטרוספקטיבה מקיפה יחסית (אם כי לא מלאה) לאישטבן סאבו, כנראה הבמאי ההונגרי הכי מצליח בעולם ולבטח הכי נגיש מבין קולנועני הארץ הזו אשר זכו לתהילה בינלואמית. הירושלמים אף יזכו לפגוש בו במסגרת סדנה שיעביר בבוקר יום שלישי (15.3) בסינמטק י-ם. את הקריירה של סאבו (לא לבלבל עם במאי יפני הקרוי גם הוא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות