9 בינואר 2026 מאת עופר ליברגל
בתקופה בה הקולנוע ועשיית סרטים בכלל נמצאת במשבר, דומה כי הביוגרפיה המוזקלית היא ז'אנר פורח, בסרטים תיעודיים ועלילתיים כאחד. הבעיה בז'אנר היא שלרוב, בעיקר בגרסה העלילתית שלו, הוא מלווה בעשייה קולנועית רגילה ובתחושה כי הסיפורים של המוזיקאים נועדו לפנות למעריצים שלהם, ובמקרים רבים גם לזכות במידה מסוימת באישור האמן. לכן הם הופכים לדומים למדי. גם להציג את הכוכב בתור קוף… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2024 מאת רוי יודקביץ׳
אחד-עשר סרטים וחמש שנים אחרי "הנוקמים: סוף המשחק", נדמה כי במארוול נמצאים בצומת דרכים. אולפן העל, שידע במשך שנים רק הצלחות, מסחריות וביקורתיות, שזכה לאהבה אינסופית מהקהל הרחב שהגיע באדיקות לכל אחד מסרטיו, לפתע צריך להתמודד עם סרטים שנכשלים טוטאלית בקופות, ומעריצים זועמים שאט-אט מתחילים לאבד את סבלנותם ואת אמונתם, לנוכח האיכות ההולכת ומדרדרת של תוצרי האולפן. באותם מקומות בהם… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
יש הרבה מילים בשפה האנגלית שפירושן זיכרון או שנועדו לתאר סוגי זכרונות. בעברית יש אחת, אליה מוסיפים תותבים (אלא אם מדובר בזיכרון בהקשרים של שכול, אז אנחנו אלופים במילים נרדפות). זו הסיבה שהסרט ״Reminiscence״ זכה בישראל לשם ״מסע בזיכרון״, בעוד המילה הלועזית מתייחסת לאופן בו מספר מעלה פרטים מן העבר במוחו ומעבירם הלאה. זו מילה המכילה התייחסות גם להתבוננות, גם… להמשך קריאה
2 במאי 2020 מאת עופר ליברגל
סרט בהפקת HBO, או סרט אותו רשת הטלוויזיה מפיצה, יכול להיות קצת בעייתי עבור יוצרי סרטים. מצד אחד זו חברה שמזוהה עם איכות ועם סרטי הטלוויזיה הכי טובים, מאידך זה אומר שהסרט מיועד בעיקרו למסך הקטן וייתכן ויזכה לכתיבה ביקורתית מצומצמת יותר בשל כך. מה גם שנטפליקס גנבה בשנים אחרונות את הפוקוס בגזרת הסרטים המיועדים לצפייה ביתית, וסרטים כמו "הסיפור"… להמשך קריאה
11 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
4 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
פתאום נכנס אדם לסרט ומגלה שהגיע למחזמר. זה מה שקרה לי עם ״האמן הגדול מכולם״ (The Greatest Showman), שהדקה מהטריילר שלו שראיתי לא ממש הסגירה את היותו מיוזיקל פר אקסלנס. את הפוסטר ראיתי רק כשכבר הגעתי לקולנוע, והכיתוב ״מאת כותבי השירים זוכי האוסקר של ׳לה לה לנד׳״ עורר את חשדי בשלב מאוחר למדי. אפשר ללמוד מכאן לראות טריילרים עד הסוף,… להמשך קריאה
3 במרץ 2017 מאת לירון סיני
כבר מהטריילרים של "לוגאן - וולברין" (Logan) היה אפשר לחוש ברף מאוד גבוה שהסרט מציב לעצמו. אפשר היה לחשוד פה כמעט ביהירות מסוימת אחרי הביקורות הצוננות במקרה הטוב שקיבל סרט האקס-מן האחרון, ובסיכון שהבמאי ג'יימס מנגולד, שגם שותף לכתיבת התסריט, לקח על עצמו. התרגלנו לקבל קאמפיות בסרטים האלו, מודעות עצמית קלילה, הרבה אקשן, עלילה מבולגנת עם ציר זמן שנראה כאילו… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
חדי וחדות ההבחנה ודאי שמו לב שלא ממש כתבתי (או אפילו ערכתי, אם להודות על האמת) בסריטה בשבועיים האחרונים. אם לא שמתם ושמתן לב להיעדרי, זה כנראה הודות לחבריי ושותפיי לבלוג, במיוחד אור, שחיפו עליי בתקופה העמוסה הזו. הסיבה היא שינוי בחיי האישיים שאני לא חושב שיהיה מעניין או ראוי להרחיב עליו (בגדול - עברתי לניו יורק), ואני בעיקר מאוד… להמשך קריאה
5 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
זהו כנראה הטרנד הקולנועי הגלובלי המפתיע והאפל ביותר בכל הזמנים: גל של סרטים ממקומות שונים ברחבי הגלובוס שמתחילים בחטיפת ילדות ואז עוברים לכליאת אנשים, לאו דווקא רק הילדות, במרתף. מה שהחל עבור הקהל בארץ עם "מי מפחד מהזאב הרע" המקומי (אליו ניתן לצרף גם את "הנוער" העוסק בחטיפה של נערה ולא של ילדה), המשיך לא מזמן עם "אסירים" האמריקאי, המזכיר… להמשך קריאה
בתקופה בה הקולנוע ועשיית סרטים בכלל נמצאת במשבר, דומה כי הביוגרפיה המוזקלית היא ז'אנר פורח, בסרטים תיעודיים ועלילתיים כאחד. הבעיה בז'אנר היא שלרוב, בעיקר בגרסה העלילתית שלו, הוא מלווה בעשייה קולנועית רגילה ובתחושה כי הסיפורים של המוזיקאים נועדו לפנות למעריצים שלהם, ובמקרים רבים גם לזכות במידה מסוימת באישור האמן. לכן הם הופכים לדומים למדי. גם להציג את הכוכב בתור קוף… להמשך קריאה
אחד-עשר סרטים וחמש שנים אחרי "הנוקמים: סוף המשחק", נדמה כי במארוול נמצאים בצומת דרכים. אולפן העל, שידע במשך שנים רק הצלחות, מסחריות וביקורתיות, שזכה לאהבה אינסופית מהקהל הרחב שהגיע באדיקות לכל אחד מסרטיו, לפתע צריך להתמודד עם סרטים שנכשלים טוטאלית בקופות, ומעריצים זועמים שאט-אט מתחילים לאבד את סבלנותם ואת אמונתם, לנוכח האיכות ההולכת ומדרדרת של תוצרי האולפן. באותם מקומות בהם… להמשך קריאה
כל סרט של כריסטופר נולאן הוא "אירוע" קולנועי. הוא משווק ככזה במשך חודשים, גורר דיונים סוערים על טיבו של הבמאי לפני צאת הסרט ואחרי היציאה, שעוד במהלכה הסרט מוכרז כאחד מן הסרטים הכי טובים של השנה על פי חלק מן המבקרים ומן המעריצים שלו, ובאותה נשימה זוכה גם לגל של אנשים שלא מבינים על מה ההתלהבות ומאוחר יותר מסבירים את… להמשך קריאה
יש הרבה מילים בשפה האנגלית שפירושן זיכרון או שנועדו לתאר סוגי זכרונות. בעברית יש אחת, אליה מוסיפים תותבים (אלא אם מדובר בזיכרון בהקשרים של שכול, אז אנחנו אלופים במילים נרדפות). זו הסיבה שהסרט ״Reminiscence״ זכה בישראל לשם ״מסע בזיכרון״, בעוד המילה הלועזית מתייחסת לאופן בו מספר מעלה פרטים מן העבר במוחו ומעבירם הלאה. זו מילה המכילה התייחסות גם להתבוננות, גם… להמשך קריאה
סרט בהפקת HBO, או סרט אותו רשת הטלוויזיה מפיצה, יכול להיות קצת בעייתי עבור יוצרי סרטים. מצד אחד זו חברה שמזוהה עם איכות ועם סרטי הטלוויזיה הכי טובים, מאידך זה אומר שהסרט מיועד בעיקרו למסך הקטן וייתכן ויזכה לכתיבה ביקורתית מצומצמת יותר בשל כך. מה גם שנטפליקס גנבה בשנים אחרונות את הפוקוס בגזרת הסרטים המיועדים לצפייה ביתית, וסרטים כמו "הסיפור"… להמשך קריאה
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
פתאום נכנס אדם לסרט ומגלה שהגיע למחזמר. זה מה שקרה לי עם ״האמן הגדול מכולם״ (The Greatest Showman), שהדקה מהטריילר שלו שראיתי לא ממש הסגירה את היותו מיוזיקל פר אקסלנס. את הפוסטר ראיתי רק כשכבר הגעתי לקולנוע, והכיתוב ״מאת כותבי השירים זוכי האוסקר של ׳לה לה לנד׳״ עורר את חשדי בשלב מאוחר למדי. אפשר ללמוד מכאן לראות טריילרים עד הסוף,… להמשך קריאה
כבר מהטריילרים של "לוגאן - וולברין" (Logan) היה אפשר לחוש ברף מאוד גבוה שהסרט מציב לעצמו. אפשר היה לחשוד פה כמעט ביהירות מסוימת אחרי הביקורות הצוננות במקרה הטוב שקיבל סרט האקס-מן האחרון, ובסיכון שהבמאי ג'יימס מנגולד, שגם שותף לכתיבת התסריט, לקח על עצמו. התרגלנו לקבל קאמפיות בסרטים האלו, מודעות עצמית קלילה, הרבה אקשן, עלילה מבולגנת עם ציר זמן שנראה כאילו… להמשך קריאה
זהו כנראה הטרנד הקולנועי הגלובלי המפתיע והאפל ביותר בכל הזמנים: גל של סרטים ממקומות שונים ברחבי הגלובוס שמתחילים בחטיפת ילדות ואז עוברים לכליאת אנשים, לאו דווקא רק הילדות, במרתף. מה שהחל עבור הקהל בארץ עם "מי מפחד מהזאב הרע" המקומי (אליו ניתן לצרף גם את "הנוער" העוסק בחטיפה של נערה ולא של ילדה), המשיך לא מזמן עם "אסירים" האמריקאי, המזכיר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות